גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50% פחות: כך נגמר המאבק של הבימה בדרישת הארנונה של עיריית ת"א

בניגוד לעמדת היועמ"ש, ביהמ"ש העליון קבע כי סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי לא יישונה לסיווג היקר ביותר ● המשמעות: מלכ"רים נוספים יוכלו לדרוש לשלם ארנונה לפי תעריף נמוך ממה שהם משלמים היום

בניין הבימה בתל-אביב / צילום: Shutterstock
בניין הבימה בתל-אביב / צילום: Shutterstock

תם הסכסוך המתמשך בין הנהלת התאטרון הלאומי הבימה לבין עיריית תל-אביב, כשידה של הנהלת הבימה על העליונה: בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי שינוי הסיווג של שטחי תאטרון הבימה על-ידי עיריית תל-אביב, באופן המייקר משמעותית את הארנונה המוטלת על התאטרון הלאומי - יבוטל. כתוצאה מכך נדרש תאטרון הבימה לשלם רק מחצית מהסכום שדרשה ממנו עיריית תל-אביב - כ-400 אלף שקל במקום כ-800 אלף שקל.

עבור הבימה מדובר כמובן בניצחון משמעותי במאבק שנמשך מעל לשלוש שנים, אך לפסק הדין התקדימי של העליון עשויות להיות השפעות רוחב רבות על חיובי ארנונה של מוסדות ללא כוונת רווח. אלה יוכלו לטעון מעכשיו כי יש לחייב גם אותם בתעריף ארנונה נמוך משהיה נהוג עד כה.

במרכזו של פסק הדין עומדת השאלה מהו סיווגו הנכון לעניין ארנונה של תאטרון ציבורי - האם הוא בגדר "משרד שירותים ומסחר" - הסיווג היקר יותר (כפי שטענה עיריית תל-אביב); או שמא הוא בגדר "נכסים אחרים", כטענת הבימה - החיוב הזול יותר.

שינוי אחרי יותר מ-30 שנה

שטחו של תאטרון הבימה עומד על כ-12 אלף מטר. החל מ-1985 חייבה העירייה את התאטרון לפי תת-סיווג של "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים", שקבע תעריפים הדרגתיים לפי גודל הנכס. הסכסוך בין הבימה לעיריית תל-אביב החל לאחר שהעירייה החליטה לשנות את סיווג הארנונה של התאטרון ב-2016.

העירייה טענה כי הסתבר לה שחלק מהתעריפים הקבועים בתת-הסיווג נמוכים מהתעריף המזערי הקבוע לסיווג הראשי "משרדים, שירותים ומסחר" לפי תקנות הארנונה, ולפיכך היא ביקשה לתקן את תת-הסיווג כך שיתאם את התקנות.

במסגרת החלטתה על הטלת ארנונה כללית ל-2016, החליטה העירייה לתקן את התעריף החל על "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים" באופן שיחול תעריף אחיד לכל השטח, בסך של 65 שקל למ"ר, שהוא תעריף המינימום לגבי הסיווג "משרד, שירותים ומסחר". בעקבות שינוי הסיווג נדרש התאטרון לשלם סכום של כ-800 אלף שקל לשנה - עלייה של כ-430% לעומת מה ששילם עד לקבלת ההחלטה.

תאטרון הבימה לא השלים עם ההחלטה של עיריית תל-אביב והגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, אך זו נדחתה לאחר שנקבע כי בהתאם להלכה, כל עוד הדבר אפשרי, יש לסווג שימוש בנכס כך שיתאים לאחד מהשימושים הספציפיים המנויים בתקנות ההסדרים ולא לקטגוריה השיורית ("נכסים אחרים").

הנהלת התאטרון לא אמרה נואש והגישה ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עורכי הדין צבי בן אליעזר ופיני גלעד. בערעור נטען כי היות שנכסים שמשתייכים לסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" הם נכסים בעלי מאפיינים עסקיים, זהו אינו הסיווג המתאים לתאטרון, שהוא מוסד ללא כוונת רווח.

מנגד, העירייה טענה כי נכסים שהם "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים" נכללים באופן מובהק תחת הסיווג "משרד, שירותים ומסחר", שכן ניתנים בהם שירותים לציבור, ואין הגדרה אחרת בתקנות ההסדרים שמתאימה להם יותר.

אל עמדת העירייה הצטרף באופן מפתיע גם היועץ המשפטי לממשלה, שהתבסס, בין היתר, על העובדה שהסיווג "משרד, שירותים ומסחר" הקבוע בתקנות הארנונה כולל גם בתי קולנוע. "בהינתן הדמיון שבין בתי קולנוע לבין תאטראות, במובן זה שבשניהם הציבור צורך תרבות ופנאי, נראה כי לשון הגדרת 'משרד, שירותים ומסחר' בתקנות אוצרת בקרבה חלל נורמטיבי מספק גם עבור תאטראות", נכתב בעמדת היועץ.

עמדה זו נדחתה על-ידי בית המשפט העליון. בפסק דינו של השופט מני מזוז - בהסכמת השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא - נקבע כי גם אם מבחינה לשונית ניתן לטעון בדוחק כי המונח "שירותים", במשמעותו הרחבה, עשוי לכלול גם שירותים שאינם ניתנים במסגרת עסקית - לפי תכלית החוק המונח "שירותים" בהקשר החיוב בארנונה מתקשר לשירותים עסקיים-מסחריים, ולא לשירותים של מוסדות תרבות ציבוריים.

ראשית, ציין העליון, המונח "שירותים" מופיע בתקנות בכפיפה אחת עם מסחר וכן משרד, ו"חיבור זה של 'משרד, שירותים ומסחר' כסיווג אחד, עליו הוחל תעריף מזערי ומרבי אחד, מצביע על כך שכל מרכיבי קטגוריה זו עניינם אחד - פעילות כלכלית-מסחרית".

שנית, נקבע כי התעריפים הגבוהים שנקבעו לסיווג "משרד, שירותים ומסחר" מלמדים בבירור על כך שהכוונה הייתה לכלול בו גופים עסקיים שרווחיותם (למ"ר) גבוהה אף מזו של מפעלי תעשייה, בתי מלון ובתי מלאכה, ו"אין להעלות על הדעת כי המחוקק ביקש להטיל על גופים כגון תאטרון ציבורי חיוב בארנונה בשיעור גבוה משמעותית מבתי מלון מבתי מלאכה ומפעלי תעשייה".

שלישית, נקבע כי "שיקולי שוויון וצדק בחלוקת נטל המס ושיקולים הנוגעים להשפעתו הכלכלית והסוציאלית של המס, אינם מתיישבים לחלוטין עם כריכת תאטרון ציבורי יחד עם תחנת דלק, בית מרקחת, רשת שיווק ומסעדה לעניין תעריף הארנונה".

השופט מזוז הוסיף וקבע כי לא מקובלת עליו האנלוגיה מ"בית קולנוע" שערך בית משפט המחוזי, ואשר אומצה גם על-ידי העירייה והיועץ המשפטי לממשלה. "אינו דומה בית קולנוע, שהוא עסק מסחרי-כלכלי לחלוטין, המוקם ומנוהל כעסק מסחרי למטרות רווח והממוקם לרוב במרכזים מסחריים (קניונים למיניהם) - לתאטרון ציבורי, שהוא מוסד תרבות ציבורי, הפועל שלא למטרות רווח והנתמך מתקציבים ציבוריים, של הממשלה והרשות המקומית", כתב מזוז.

השפעות רוחב: לא רק תאטראות 

הניצחון של הבימה צפוי להשפיע כעת על מוסדות תרבות נוספים בארץ המחויבים בתעריף ארנונה גבוה; אך לדברי עו"ד ורו"ח ארז בוקאי, מומחה למיסוי ישראלי מוניציפלי ובינלאומי, להחלטה של בית המשפט העליון עשויות להיות השפעות רוחב רבות על חיובי ארנונה של מוסדות ללא כוונת רווח, ולא רק על תאטראות.

לדבריו, "כיום עיריות נוטות לסווג מחדש את הנכס לסיווג עדכני, וסיווגם של מלכ"רים רבים עשוי להיות תחת סעיף השירותים. בהקשר זה, לשיטת עיריות רבות אין זה משנה אם השירותים ניתנים בתמורה או שלא בתמורה. מלכ"רים שאינם זכאים לפטור או שאינם עומדים בדרישות הפרוצדורליות לקבלת הפטור מארנונה, ישלמו ארנונה עסקית כמו כל עסק מסחרי למטרות רווח".

כעת, אומר בוקאי, "פסיקת בית המשפט העליון עשויה להקל על אותם מלכ"רים שיבקשו כי סיווג השטח המשמש אותם יהיה תחת קטגוריית 'נכסים אחרים'. קשה מאוד להצדיק כיצד מלכ"ר בכל תחום שהוא עשוי לשלם ארנונה עסקית כמו כל עסק מסחרי אחר". 

עוד כתבות

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון