גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50% פחות: כך נגמר המאבק של הבימה בדרישת הארנונה של עיריית ת"א

בניגוד לעמדת היועמ"ש, ביהמ"ש העליון קבע כי סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי לא יישונה לסיווג היקר ביותר ● המשמעות: מלכ"רים נוספים יוכלו לדרוש לשלם ארנונה לפי תעריף נמוך ממה שהם משלמים היום

בניין הבימה בתל-אביב / צילום: Shutterstock
בניין הבימה בתל-אביב / צילום: Shutterstock

תם הסכסוך המתמשך בין הנהלת התאטרון הלאומי הבימה לבין עיריית תל-אביב, כשידה של הנהלת הבימה על העליונה: בית המשפט העליון קבע לאחרונה כי שינוי הסיווג של שטחי תאטרון הבימה על-ידי עיריית תל-אביב, באופן המייקר משמעותית את הארנונה המוטלת על התאטרון הלאומי - יבוטל. כתוצאה מכך נדרש תאטרון הבימה לשלם רק מחצית מהסכום שדרשה ממנו עיריית תל-אביב - כ-400 אלף שקל במקום כ-800 אלף שקל.

עבור הבימה מדובר כמובן בניצחון משמעותי במאבק שנמשך מעל לשלוש שנים, אך לפסק הדין התקדימי של העליון עשויות להיות השפעות רוחב רבות על חיובי ארנונה של מוסדות ללא כוונת רווח. אלה יוכלו לטעון מעכשיו כי יש לחייב גם אותם בתעריף ארנונה נמוך משהיה נהוג עד כה.

במרכזו של פסק הדין עומדת השאלה מהו סיווגו הנכון לעניין ארנונה של תאטרון ציבורי - האם הוא בגדר "משרד שירותים ומסחר" - הסיווג היקר יותר (כפי שטענה עיריית תל-אביב); או שמא הוא בגדר "נכסים אחרים", כטענת הבימה - החיוב הזול יותר.

שינוי אחרי יותר מ-30 שנה

שטחו של תאטרון הבימה עומד על כ-12 אלף מטר. החל מ-1985 חייבה העירייה את התאטרון לפי תת-סיווג של "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים", שקבע תעריפים הדרגתיים לפי גודל הנכס. הסכסוך בין הבימה לעיריית תל-אביב החל לאחר שהעירייה החליטה לשנות את סיווג הארנונה של התאטרון ב-2016.

העירייה טענה כי הסתבר לה שחלק מהתעריפים הקבועים בתת-הסיווג נמוכים מהתעריף המזערי הקבוע לסיווג הראשי "משרדים, שירותים ומסחר" לפי תקנות הארנונה, ולפיכך היא ביקשה לתקן את תת-הסיווג כך שיתאם את התקנות.

במסגרת החלטתה על הטלת ארנונה כללית ל-2016, החליטה העירייה לתקן את התעריף החל על "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים" באופן שיחול תעריף אחיד לכל השטח, בסך של 65 שקל למ"ר, שהוא תעריף המינימום לגבי הסיווג "משרד, שירותים ומסחר". בעקבות שינוי הסיווג נדרש התאטרון לשלם סכום של כ-800 אלף שקל לשנה - עלייה של כ-430% לעומת מה ששילם עד לקבלת ההחלטה.

תאטרון הבימה לא השלים עם ההחלטה של עיריית תל-אביב והגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, אך זו נדחתה לאחר שנקבע כי בהתאם להלכה, כל עוד הדבר אפשרי, יש לסווג שימוש בנכס כך שיתאים לאחד מהשימושים הספציפיים המנויים בתקנות ההסדרים ולא לקטגוריה השיורית ("נכסים אחרים").

הנהלת התאטרון לא אמרה נואש והגישה ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עורכי הדין צבי בן אליעזר ופיני גלעד. בערעור נטען כי היות שנכסים שמשתייכים לסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" הם נכסים בעלי מאפיינים עסקיים, זהו אינו הסיווג המתאים לתאטרון, שהוא מוסד ללא כוונת רווח.

מנגד, העירייה טענה כי נכסים שהם "אולמות המשמשים להצגות תאטרון, מחול וקונצרטים" נכללים באופן מובהק תחת הסיווג "משרד, שירותים ומסחר", שכן ניתנים בהם שירותים לציבור, ואין הגדרה אחרת בתקנות ההסדרים שמתאימה להם יותר.

אל עמדת העירייה הצטרף באופן מפתיע גם היועץ המשפטי לממשלה, שהתבסס, בין היתר, על העובדה שהסיווג "משרד, שירותים ומסחר" הקבוע בתקנות הארנונה כולל גם בתי קולנוע. "בהינתן הדמיון שבין בתי קולנוע לבין תאטראות, במובן זה שבשניהם הציבור צורך תרבות ופנאי, נראה כי לשון הגדרת 'משרד, שירותים ומסחר' בתקנות אוצרת בקרבה חלל נורמטיבי מספק גם עבור תאטראות", נכתב בעמדת היועץ.

עמדה זו נדחתה על-ידי בית המשפט העליון. בפסק דינו של השופט מני מזוז - בהסכמת השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא - נקבע כי גם אם מבחינה לשונית ניתן לטעון בדוחק כי המונח "שירותים", במשמעותו הרחבה, עשוי לכלול גם שירותים שאינם ניתנים במסגרת עסקית - לפי תכלית החוק המונח "שירותים" בהקשר החיוב בארנונה מתקשר לשירותים עסקיים-מסחריים, ולא לשירותים של מוסדות תרבות ציבוריים.

ראשית, ציין העליון, המונח "שירותים" מופיע בתקנות בכפיפה אחת עם מסחר וכן משרד, ו"חיבור זה של 'משרד, שירותים ומסחר' כסיווג אחד, עליו הוחל תעריף מזערי ומרבי אחד, מצביע על כך שכל מרכיבי קטגוריה זו עניינם אחד - פעילות כלכלית-מסחרית".

שנית, נקבע כי התעריפים הגבוהים שנקבעו לסיווג "משרד, שירותים ומסחר" מלמדים בבירור על כך שהכוונה הייתה לכלול בו גופים עסקיים שרווחיותם (למ"ר) גבוהה אף מזו של מפעלי תעשייה, בתי מלון ובתי מלאכה, ו"אין להעלות על הדעת כי המחוקק ביקש להטיל על גופים כגון תאטרון ציבורי חיוב בארנונה בשיעור גבוה משמעותית מבתי מלון מבתי מלאכה ומפעלי תעשייה".

שלישית, נקבע כי "שיקולי שוויון וצדק בחלוקת נטל המס ושיקולים הנוגעים להשפעתו הכלכלית והסוציאלית של המס, אינם מתיישבים לחלוטין עם כריכת תאטרון ציבורי יחד עם תחנת דלק, בית מרקחת, רשת שיווק ומסעדה לעניין תעריף הארנונה".

השופט מזוז הוסיף וקבע כי לא מקובלת עליו האנלוגיה מ"בית קולנוע" שערך בית משפט המחוזי, ואשר אומצה גם על-ידי העירייה והיועץ המשפטי לממשלה. "אינו דומה בית קולנוע, שהוא עסק מסחרי-כלכלי לחלוטין, המוקם ומנוהל כעסק מסחרי למטרות רווח והממוקם לרוב במרכזים מסחריים (קניונים למיניהם) - לתאטרון ציבורי, שהוא מוסד תרבות ציבורי, הפועל שלא למטרות רווח והנתמך מתקציבים ציבוריים, של הממשלה והרשות המקומית", כתב מזוז.

השפעות רוחב: לא רק תאטראות 

הניצחון של הבימה צפוי להשפיע כעת על מוסדות תרבות נוספים בארץ המחויבים בתעריף ארנונה גבוה; אך לדברי עו"ד ורו"ח ארז בוקאי, מומחה למיסוי ישראלי מוניציפלי ובינלאומי, להחלטה של בית המשפט העליון עשויות להיות השפעות רוחב רבות על חיובי ארנונה של מוסדות ללא כוונת רווח, ולא רק על תאטראות.

לדבריו, "כיום עיריות נוטות לסווג מחדש את הנכס לסיווג עדכני, וסיווגם של מלכ"רים רבים עשוי להיות תחת סעיף השירותים. בהקשר זה, לשיטת עיריות רבות אין זה משנה אם השירותים ניתנים בתמורה או שלא בתמורה. מלכ"רים שאינם זכאים לפטור או שאינם עומדים בדרישות הפרוצדורליות לקבלת הפטור מארנונה, ישלמו ארנונה עסקית כמו כל עסק מסחרי למטרות רווח".

כעת, אומר בוקאי, "פסיקת בית המשפט העליון עשויה להקל על אותם מלכ"רים שיבקשו כי סיווג השטח המשמש אותם יהיה תחת קטגוריית 'נכסים אחרים'. קשה מאוד להצדיק כיצד מלכ"ר בכל תחום שהוא עשוי לשלם ארנונה עסקית כמו כל עסק מסחרי אחר". 

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה