חברת פאבריק (לשעבר CommonSense Robotics) הודיעה על סבב גיוס בהיקף של 110 מיליון דולר. החברה פיתחה פתרונות טכנולוגיים, רובוטים ותוכנה, שמסייעים לקמעונאים לייעל את פעילות המשלוחים שלהם ולספק ללקוחות משלוחים בזמן קצר. את סבב הגיוס הובילה Corner Ventures, והשתתפו בו גם קרנות אלף הישראלית, פליי גראונד גלובל, Innovation Endeavors של אריק שמידט, חברת ההחזקות הסינגפורית טמסק ועוד.
החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי האחים אלרם ואייל גורן, אורי אברהם ושי כהן. מאז הקמתה גייסה החברה 136 מיליון דולר. בחברה לא הסכימו לחשוף את שווי החברה, ההכנסות וקצב הצמיחה שלה. בחברה מציינים כי כל סכום הגיוס נכנס לקופת החברה, והוא מיועד להאצת הצמיחה בארה"ב. החברה מעסיקה 150 עובדים, מרביתם בתל אביב, אך ההנהלה עברה לארה"ב.
הקמעונאים מושפעים מהגידול בפעילות המסחר המקוון, וקמעונאית שרוצה לספק מוצרים באופן מיידי צריכה להתמודד עם פגיעה בשיעורי הרווחיות. אמנם מעבר מרכישה בחנויות פיזיות לרכישה אונליין מפחיתה עלויות בחנויות עצמן (למשל ירידה במספר הקופאים), אך קיימת עלות גבוהה לקמעונאיות בליקוט של המוצרים הדרושים למשלוח, בשינוע המוצרים וכו'. שיעורי הרווחיות בתחום עומדים על 3%-4%, כך שכל פגיעה ברווחיות יכולה להיות משמעותית. בפאבריק פיתחו יכולות אוטומציה למחסנים של קמעונאים, כשהמטרה היא לפתור את בעיית המייל האחרון, כלומר לאפשר להם לספק את המוצרים תוך זמן קצר.
"המערכת שלנו משנה את פני הקמעונאות", אמר המנכ"ל אלרם גורן בהודעה לעיתונות. "אנחנו בונים מחדש תשתית טכנולוגית בערים שתענה על הצורך להזמנות לפי דרישות, ולאפשר משלוחים מהירים, זולים ובהיקף גדול יותר".
המודל העסקי של פאבריק כולל שתי אפשרויות: מכירת הפלטפורמה כולה, לקמעונאים שיש להם כבר מחסנים ריקים או שרוצים להתאים את המחסן הקיים שלהם לפתרונות של פאבריק. לקוחות אלה משלמים עלות חד-פעמית על ההתקנה ואז דמי מינוי.
האפשרות השנייה היא לספק שירות מלא לקמעונאים, שהם הלקוחות של פאבריק. החברה שוכרת או רוכשת חללי אחסון שבהם מאוחסנים מוצרי החברות האלו, למשל של רשתות מזון או אופנה. אותן רשתות חוסכות את ההוצאות הראשוניות על תשתית לוגיסטית דומה, והן משלמות לפאבריק דמי מינוי, שמשתנים בהתאם לכמות ההזמנות והפריטים המאוחסנים. כך, בפאבריק מאפשרים להם להגמיש את הפעילות אם יש תקופה חזקה יותר, למשל לקראת החגים. גם העובדים באותו מחסן הם של פאבריק. בכל מחסן יכולים להיות מוצרים של יותר מקמעונאית אחת. כרגע יש לפאבריק שלושה מרכזים בארץ - בחולון, שמשמש את סופר פארם; ושניים בתל אביב, שמשמשים קמעונאים שונים.
כעת מקימה פאבריק רשת מרכזי אספקה בארה"ב, ובחברה מציינים כי בשנה הבאה מתוכננת התרחבות מהירה ברחבי המדינה כתוצאה מהסכמים שנחתמו עם חברות אמריקאיות מובילות. כעת החברה תשתמש בסכום הגיוס לבנות תשתית של שירות טכני, תפעולי ותמיכה בארה"ב, לצד הרחבת צוות הפיתוח בתל אביב.
חלק גדול מהגיוס נועד כדי להקים רשת בארה"ב. זאת תהיה רשת שמספקת שירות לכל מיני ריטיילרים. הם משלמים דמי מינוי, שכוללים חבילה כמות של הזמנות ופריטים. אנחנו מאפשרים להם גם להגמיש את הפעילות, למשל למכור יותר לקראת החגים.
שירי מוסינזון-ארז, סמנכ"לית מוצר בפאבריק, אמרה ל"גלובס" כי אם קצב הליקוט בסופרמרקט הוא 80 מוצרים בשעה, אז באמצעות הרובוטים שלנו ניתן לאסוף 600 מוצרים. זה כמובן משתנה בהתאם להיקף ההזמנות וגודל המוצרים. מוסינזון-ארז הצטרפה לחברה כשנה לאחר הקמתה, ולפני כן עבדה במשך תשע שנים ברשת טסקו הבריטית, שם הייתה אחראית על פתרונות אוטומציה.
האתגר של פאבריק הוא ביכולת הטכנולוגית לנהל את כל הרובוטים שקיימים במחסן, ולייעל את התנועה שלהם, כך שלא ינועו שוב ושוב לאותו אזור, יקחו בחשבון מוצרים שנדרשים להזמנות המשך ועוד. אלמנט חשוב נוסף, שבפאבריק מקווים להצליח לפתח בהצלחה, הוא יכולת הזיהוי של המוצרים שנכנסים למחסן. היום הסריקה של המוצרים מתבצעת באופן ידני, אך המטרה היא שבעתיד זיהוי המוצרים ייעשה באמצעים טכנולוגיים.
ביחס לפתרונות אחרים בשוק אומרת מוסינזון-ארז כי אמזון משתמשת ברובוט גדול ויקר שסוחב על עצמו מדף עם המון מוצרים, גם כאלו שלא צריך באותה נקודת זמן, וכי חברות אחרות משתמשות במסועים שלדבריה יוצרים צוואר בקבוק. "אחד היתרונות שלנו הוא היכולת להיכנס לחללים קטנים, למשל חדרי קירור. זה מאפשר לבנות את חללי האספקה בעיר, ולהיות קרובים יותר ללקוח. זה מה שמאפשר לנו לספק מוצרים ממרכז אחסון בכל בו שלום", היא הוסיפה. מתחרה אחר של החברה בארה"ב, אינסטהקארט, בכלל ממשיך ללקט מוצרים באופן ידני.