הפגנה נגד שימוש בפלסטיק בכיכר רבין בתל-אביב / צילום: מעיין קרשן
בשעה זו מתקיימת הפגנה של הורים וילדים מחוץ לעיריית תל-אביב, במחאה על שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים בגני העירייה ובצהרוני המסגרות החינוכיות. ההפגנה היא פרי יוזמתן של דפנה יודפת, מדריכת הורים ומנחת קבוצות, וגליה רופין, מהנדסת בהייטק, שתי אימהות לילדים בגנים ציבוריים, שהחליטו למחות נגד המחדל הסביבתי והפקרת בריאותם של הילדים האוכלים מדי יום מכלי פלסטיק חד-פעמיים.
בשנה האחרונה יזמו הורים בעיר קמפיין נגד מדיניות העירייה בתחום השימוש בפלסטיק החד-פעמי, וקראו לה לגלות אחריות ולשנות כיוון עוד השנה, בדומה למתרחש במספר ערים אחרות בארץ. ההורים והילדים המפגינים היום דורשים מן העירייה להפסיק מיידית להשתמש בכלי פלסטיק חד-פעמיים לטובת חימום, הובלה, הגשה ואכילת המזון המוגש במסגרות החינוך. נזקי הפלסטיק אינם רק סביבתיים; חימום המזון והשארתו משך שעות בכלים החד-פעמיים הזולים גורמים לזליגה של כימיקלים מסוכנים וספיגתם במזון.
"בתל-אביב יש היום לפחות 650 גנים, ועוד 650 כיתות א-ג, שבכל יום את ארוחת הצהריים מגישים לילדים בכלים חד-פעמיים הכי זולים שיש, כשהמזון נכנס אליהם רותח. מעבר לשינוע המזון בחד-פעמי, הוא מוגש לילדים בצלחות חד-פעמיות וכלי פלסטיק שאין אפשרות למחזר במדינת ישראל. כל יום בתל-אביב בלבד נזרקים 100 אלף כלים חד-פעמיים - 20 מיליון בשנה", אומרת ל"גלובס" דפנה יודפת, מיוזמות המחאה. "עיריית תל-אביב, עירייה שמדברת על חדשנות ויוזמה ומפעילה תכניות העשרה לילדים בנושא אקולוגיה, סביבה ובריאות הגוף - מזינה את הילדים שלנו בכל יום ברעל ומזהמת את הסביבה".
"אנחנו יודעים שחשיפה למזהמים המצויים במוצרי פלסטיק וזולגים למזון ולשתייה משבשים את הפעילות ההורמונלית בגוף, אבל המחלה (סרטן, סכרת, בעיות פריון) יכולה להופיע רק עשרות שנים מאוחר יותר. בעשור האחרון, התגברה ההבנה שיש קשר בין הדברים ושהפלסטיק החד-פעמי הזול מזיק לבריאותנו. גם אם אומרים שזה מסובך לעבור לכלים רב-פעמיים, אנחנו יודעים שזה אפשרי כי זה כבר נעשה בכמה רשויות מקומיות בישראל, ושזה גם מהלך שמחזיר את ההשקעה שלו תוך כשנתיים", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "לכן, המאמץ של ועד ההורים הוא מאד ראוי ומתבקש. היום, אין הצדקה לכך שילדים ייחשפו למזהמים בפלסטיק כשיש אפשרות לעבור להגשה בכלים רב-פעמיים ולהובלה בכלי נירוסטה. כל עיר צריכה לתכנן תהליך רב שנתי להפסקת השימוש בפלסטיק החד-פעמי. זו חשיפה עצומה - 5 פעמים בשבוע מגילאי 3 עד גילאי 10 לפחות, ילדים נחשפים בסדר גודל שלא קיים בשום מדינה בעולם למזהמים מפלסטיק - ובגילאים קריטיים מאד להתפתחות. חשיפה יום יומית של ילדים למזהמים מפלסטיק, היא עוול".
גם אם ההורים עצמם מחליטים שהם רוצים לפעול באופן נקודתי ומקומי להוצאת החד-פעמי מן הגנים - הם נתקלים בקשיים רבים. הורים המביעים נכונות להעביר את הגן לכלים רב-פעמיים ולקחת על עצמם את העלויות ואת הלוגיסטיקה - נתקלים לרוב בחומה בצורה של ביורוקרטיה וטרטור. "יש גנים שאישרו להם מדיח ויש גנים שלא. לגן שלנו - לא אישרו. הקב"ט לא איפשר להכניס מוצר חשמלי - הכל זה ביורוקרטיה ואין מישהו אחד שדופק על השולחן", אומרת יודפת. "הכל זה יוזמות פרטיות של הורים נואשים, כי המערכת לא מוכנה לשמוע על פתרון כולל, וזו הסיבה שהתאגדנו. אנחנו דורשים פתרון מיידי, ולא מוכנים לחכות עכשיו עוד שנה כשמדובר בבריאות הילדים שלנו ובשמירה על הסביבה. כיום, גם אם אני רוצה לשלוח את הילד שלי עם צלחת רב-פעמית מהבית ולבקש שיגישו לו בה את האוכל - אין לכך אישור והגן מחויב להגיש את האוכל בחד-פעמי, אחרת הוא מסתכן בקבלת קנס או בפיטורי הגננת. ישנן מסגרות מעטות מאד שהצליחו להתגבר על הקשיים שמערימה הרשות. בית ספר בבלי הצליח לייצר פיילוט של רב-פעמי; ההורים מביאים בכל יום כלי אוכל בשקית בד. בסוף היום הילד מנקה את הצלחת עם נייר ומחזיר הביתה. כל התפעול והלוגיסטיקה: על חשבון ההורים. אפס התערבות של עיריית תל-אביב. מיותר לומר שיש בכך גם חיסכון כספי עבור הקייטרינג, שאיננו נדרש לשלם על הצלחות והסכו"ם, וגם מעבר שלו לכלי נירוסטה עשוי לחסוך לו כסף רב בטווח הרחוק".
זו השנה השנייה שבה יודפת ורופין מנסות לעורר את העירייה לפעול ולשנות את דרכיה בנושא הכלים החד-פעמיים. לדברי ההורים, העירייה טרם פעלה וטיפלה במצב ואף ביקשה מההורים המוחים לחדול מפעילותם ברשת ולבטל את ההפגנה הנוכחית. "גורמים בעירייה, פיקוח, קבט, מנהלי הקייטרינג - אף אחד לא ענה לנו", מספרת יודפת. "כשהעלתי פוסט השנה פנתה אליי ציפי ברנד, סגנית ראש העיר, ונפגשנו איתה. למרות החיוביות וההיענות, אין אף צעד שנעשה בפועל".
בעקבות הלחץ הציבורי של הורי העיר ופניות רבות שקיבלה בנושא, העלתה במהלך החג ציפי ברנד, שמתוקף תפקידה גם מכהנת כמחזיקת תיק החינוך בעירייה, פוסט לעמוד הפייסבוק שלה, תחת הכותרת "נפטרים מהפלסטיקים והחד-פעמי בארוחות הצהריים בגני הילדים ובצהרונים!". בפוסט כתבה ברנד כי מתגבשת מדיניות לשינוי, ונבדקות ההיתכנות והמשמעויות של הגשת ארוחת צהריים בכלים רב-פעמיים.
כשאין כל התחייבות או לוח זמנים מצד העירייה, וכשיוזמות הורים פרטיות נתקלות בקשיים, ההורים מרגישים כי הם נותרו מבולבלים מול מילים והבטחות, כשעליהם להמתין להליך הבדיקה, גיבוש התוכנית והיישום של העירייה - תהליך אשר יכול להיערך זמן רב. זאת, בזמן שעיריות אחרות ברחבי הארץ כבר מיישמות הלכה למעשה מדיניות של הפסקת שימוש בכלים חד-פעמיים במסגרות החינוך ובמוסדות העיר, וגם בחופי הים.
ברנד נכנסה לחלל כמעט ריק, כשעיריית תל-אביב לא מיישמת מדיניות מתקדמת בנושא הפלסטיק ולא עוסקת בנושא כלל. היא עצמה איננה מרוצה ממדיניות החד-פעמי המונהגת כיום, ובתקופה הקצרה בה היא מכהנת כסגנית ראש העיר, היא מנסה לקדם את היוזמה להיפרדות מהכלים המזיקים.
לדבריה, מכרזי כוח-האדם נבדקים כיום בניסיון למצוא פתרון רחב לסוגיה, והיא מקווה כי בתקופה הקרובה תוציא העירייה הנחיה שתנהיג מדיניות חדשה לכלל המפעילים. היא מדגישה כי בתקופת הביניים העירייה תתמוך ותעודד יוזמות מקומיות של הורים וגננות לשימוש ברב-פעמי, "בכל מקום בו אין התנגדות נחרצת של המפעילים".
בעת הפתיחה המחודשת של מכרזי הצהרונים שתתרחש השנה, שואפת ברנד להכניס את נושא הפרידה מהכלים החד-פעמיים לחוזה העבודה, וגם להכניס מדיחים לגני הילדים, כשהמכשול הצפוי הוא התנגדות העובדים.
נותר להמתין ולראות האם עיריית תל-אביב תיזום ותוביל, גם אם באיחור ניכר, ביטול שימוש בכלים חד-פעמיים, או תותיר את הנושא בידיהם של הורים בודדים המבקשים לקחת את האחריות לידיהם וליישם שינויים בגני ילדים מסוימים בלבד.
לאן נעלמו מדיחי הכלים מהגנים?
מבירור שערכנו עם גננות ותיקות, מתברר שנושא החד-פעמי בגנים הוא עניין של השנים האחרונות. לפני כן, הסייעות היו שוטפות כלים או שהיה שימוש במדיחים. לטענת יודפת, "לפני כמה שנים עיריית תל-אביב פשוט הוציאה את המדיחים מכל הגנים. מלבד הכנסת מדיחים לגנים, יש יוזמות שונות ופתרונות נוספים הניתנים ליישום כבר היום". ואכן, כשם שכלי הפלסטיק החד-פעמיים הם מוצר חדש יחסית במסגרות החינוך, מתברר שהוצאתם מן המסגרות העירוניות היא אפשרית. בניגוד לעיריית תל-אביב, עיריות רעננה, כפר סבא ופרדס-חנה החליטו לצמצם את השימוש בכלים חד-פעמיים, ומוכיחות שלא מדובר בגזירת גורל או בפעולה סבוכה ומורכבת. ברעננה כבר כמה שנים שכלל לא משתמשים בכלים חד-פעמיים במוסדות החינוך. בנוסף, הופסקה רכישת הכלים החד-פעמיים במשרדי העירייה וניתנה הנחיה לא לרכוש כלים חד-פעמיים, וכרגע נעשה שימוש רק במלאי הקיים, עד לכשיסתיים.
רגע לפני החגים הכריז אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, על "מהפכה סביבתית" שתונהג בעירו, במסגרתה יוצאו תחילה הכלים החד-פעמיים ממחצית מהצהרונים ויותקנו בהם מדיחים. "בחרנו לפעול מיידית להוצאת הכלים החד-פעמיים ממערכת החינוך ומבני הציבור בהוד השרון משום שמשבר האקלים מושפע ישירות מתרבות הצריכה הזאת וכי אנחנו מבינים את האחריות שלנו כמובילי הרשות המקומית בתמונה הכללית. יש לנו רק כדור ארץ אחד", אומר ל"גלובס" אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון. "אנחנו מבצעים זאת בדירוג ובשלביות ביצוע כדי להתגבר על החשש של הצוותים משינויים שכן זה החסם המרכזי והגורם מספר אחד לכשל רפורמות במערכות כאלה. במקביל אנחנו מפיקים לקחים ונפעל ליישמם לטובת המשך ביצוע מוצלח".
מועצת פרדס חנה-כרכור גם עברה השנה לכלים רב-פעמיים; בשיתוף עם יוזמות הורים מקומיות, העירייה נפרדה השנה משימוש בכלים חד-פעמיים במסגרות הילדים, לרבות שינוע המזון בכלי נירוסטה, ודיווחה כי תשקיע בצעדים הללו השנה 100 אלף שקל. ראש המועצה, הגר פרי-יגור, אומרת כי "זהו מהפך בריאותי וסביבתי עבור כ-900 מילדי הישוב אשר מקבלים ארוחות צהריים במסגרת צהרוני גני הילדים בפרדס חנה-כרכור אשר יוצא לדרך הודות לשותפות המשמעותית והפורה בין הרשות המקומית להורים. השימוש בחומרים חד-פעמיים לשינוע ולאכילתו של מזון חם ומבושל המיועד לארוחת צהריים חייב אותנו לבצע שינוי מהותי ומקיף. לא יעלה על הדעת כי ילד יאכל שניצל עם כפית מפלסטיק. זהו מהלך שמכבד את הילדים ומאפשר שמירה על איכות הסביבה, חווית אכילה נעימה יותר ושמירה על בריאותם ועל איכות חייהם של ילדי הישוב".