חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב
האחים שי ויוגב שריד, בעלי חברת שיח מדיקל, כבר רגילים שספקים מציעים להם בארטרים. כשיש לך חווה לגידול קנאביס, זה לא כל-כך מפתיע שספק יבקש לקבל קצת סחורה במקום תמורה כספית.
להצעות הבארטר הם כמובן לא נענים, כך שהם ממשיכים לשלם לספקים שלהם בכסף כמימים ימימה, ועדיין אי אפשר לומר שהם לא צועדים עם הזמן. לשיח, שבאחרונה נכנסה לבורסה בתל אביב, באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי ביונד טיים, יש היום לא פחות משמונה חברות בנות העוסקות בתחום הקנאביס מזוויות שונות: ממחקר וגידול קנאביס, דרך הדרכה בכנסים ועד טכנולוגיות לייצור "מוצרי פנאי" המבוססים על הצמח.
כך למשל, חברה בת אחת, טריכום של (TRICHOME SHELL) , מייצרת קיסם קנאביס לערבוב עם טבק בסיגריות מגולגלות, ו"פאוור פאודר" - אבקת קנבינואידים (החומר הפעיל בקנאביס) לערבוב במשקאות - קרים או חמים; ואילו חברה אחרת, איבנה - שאחד ממשקיעיה הראשונים הוא מנכ"ל סופרפארם לשעבר, ליאור רייטבלט - מייצרת טרפנים (חומרי טעם וריח) להעשרת חוויית הצריכה של הקנאביס. מוצרים מן הסוג הזה, מסבירים האחים שריד, הם חלק מהלגיטימציה שעובר בשנים האחרונות שוק הקנאביס, וגם חלק מההבנה שלהם "לגבי הכיוון שאליו השוק הזה הולך - מתן גישה קלה יותר, נוחה יותר ומתאימה יותר לשימוש בצמח".
בניגוד למגדלי קנאביס אחרים שקפצו על העגלה הזאת מכל מיני כיוונים וסיבות אחרות, משפחת שריד, דור שלישי של חקלאים, נטועה עמוק בתחום. אביהם המנוח של שי ויוגב הפעיל יחד עם אחיו משק משותף שבו גידלו פרחים בחממות. שי הבכור אומנם הגיע מתחום המחשבים, אבל יוגב למד כלכלה חקלאית והיה כלכלן בתנועת המושבים. המפנה עבורם, ומה שחיבר אותם לתחום הקנאביס, נרשם כבר לפני 17 שנה, כשאביהם חלה בסרטן. אז נחשפו לנושא השפעתו החיובית של הקנאביס על החולים במחלה.
באותם ימים, קנאביס גודל במשורה, בעיקר על-ידי החולים שנזקקו לו וקיבלו רישיון לגידולו. כשבמשרד הבריאות רצו להכניס סדר בנושא, ולהעניק רישיונות לחוות גידול, שני האחים החליטו לנסות, והפקיעו שני דונמים מהגידולים שלהם לטובת קנאביס.
"אנחנו עוף מוזר בתחום הזה", אומר יוגב, "כי באנו מהחקלאות, ולא באנו לשנות עולם. בתור בנים למשק חקלאי, הבנו שמחקלאות לאורך זמן לא מרוויחים, והחיים נהיים יותר קשים. גם האבא וגם הדוד היו יזמים ויצירתיים והכניסו גידולים חדשים, ולכן ראינו בעניין הזה עוד חכה שזרקנו לעצמנו. אמרנו: יכול להיות שייצא פה משהו".
כשיוגב מדבר על "עוף מוזר", העיניים נודדות דווקא לאחיו שי, החרדי היחיד בסביבה, וגם במשפחה. התהליך שעבר, הוא מספר, החל כבר לפני 25 שנה ("גדלתי בבית חילוני לגמרי, שבו לא ידעו בכלל שיש הקדוש ברוך הוא"), אבל הואץ לפני 12 שנה עם מעבר ילדיו לחינוך חרדי.
יש קונפליקט בין העיסוק בקנאביס לבין אורח החיים החרדי?
"אין שום קונפליקט. הלכתי לשאול רבנים בעניין, והם אמרו שכל עוד זה לרפואה, זה מבורך. הרב שלי אמר לי שהגידול הזה מבריא את החולים ומחלה את הבריאים".
ב-2005, היו האחים בין הראשונים לקבל רישיון לגידול קנאביס. "לא הייתה שום פרוצדורה לגבי איך עושים את זה", הם מספרים. "פנינו למשרד הבריאות ואמרנו שאנחנו מעוניינים, ושלחו לנו רשימת דרישות, שכוללות תוכנות מסוימות למבנה וסידורי אבטחה מסוימים". באותם ימים הם נדרשו לספק לחולים את החומר בחינם. "את הזנים הראשונים קיבלנו ממשרד הבריאות. הם שלחו אותנו למטופלים הביתה, ולפי הצורך שלהם בחרנו מה לגדל".
נזהרים מלבקר את הרפורמה
היום התחום הזה נראה כמובן אחרת לגמרי. תוסס וסוער מכסף חם שזורם אליו בעקבות ההייפ סביב הנושא, וסוער לא פחות גם על רקע הרגולציה המקומית כאן, והשלכותיה על המגדלים ועל החולים שנזקקים לצמח.
פחות או יותר באותו הזמן שבו קיבלו האחים שריד את הרישיון שלהם, קיבלו עוד שבעה מגדלים רישיון דומה, וכיום כולל התחום מתחרים רבים. הגדולים שבהם מלבד שיח מדיקל הם תיקון עולם (שנרכשה באחרונה על-ידי ברק רוזן וקנביט תמורת 150 מיליון שקל), שאיפה לחיים (כיום Bol), וחברות נוספות כמו קנדוק, בטר, טבע אדיר, איי.אמ.סי ופארמוקן.
רק ב-2010 החלו החולים לשלם על הקנאביס, כשנקבע שכל אחד מהם ישלם 370 שקל לחודש, ללא קשר לכמות שנצרכת על ידו (בתוספת עלות הובלה של 100 שקל). שי: "חולה שצרך 20 גרם שילם כמו חולה שצרך 80 גרם, כך שלמעשה, הצרכנים הקלים סבסדו את הצרכנים הכבדים".
התחום החל להתפתח, המגדלים הקימו פורום שמאגד אותם, שעתר לעיתים לבג"ץ, ויותר ויותר רופאים נכנסו לתחום. אבל השינוי המשמעותי ביותר שעבר עליו הוא רפורמת הקנאביס של משרד הבריאות שנכנסה לתוקף לפני כמה חודשים. כמו מרבית החברות הוותיקות בתחום, גם שיח מדיקל עסקה עד לאחרונה בכל שרשרת הייצור של הצמח: החל מבחירת הזנים (כיום יש לה תשעה) וגידולם ועד לאריזה והפצת החומר ללקוחות.
הרפורמה, שנועדה להסדיר את כל שוק הקנאביס, ודרך זה גם לפקח על איכות החומר שצורכים החולים, שינתה את כל זה. ראשית, התשלום הקבוע ששילמו החולים, הפך לתשלום בהתאם לצריכה. כתוצאה מכך, המחיר עלה משמעותית עבור חולים שצורכים כמות גבוהה מהחומר.
שנית, החולים כבר לא יכולים לקבל יותר את החומר ישירות מהמגדלים. הקנאביס נמכר כעת רק בבתי מרקחת מסוימים שקיבלו הרשאה לכך (כיום, לטענת משרד הבריאות, מדובר בכ-60 בתי מרקחת). תוסיפו לכך את העובדה שלא כל המגדלים הגיעו להסכמים עם בתי המרקחת עד כה, ותקבלו קושי הולך וגובר של החולים לקבל את החומר.
לכך התווספה גם העובדה שפעילותה של חברת תיקון עולם, שהייתה ספקית הקנאביס הרפואי הגדולה ביותר, הופסקה באופן זמני, ומשרד הבריאות לא איפשר למטופלים לעבור אליה, עקב סכסוך משפטי מול הבעלים לשעבר, צחי כהן. כאמור, בשבועות האחרונים החברה החליפה ידיים, ובאחרונה הודיעה כי תחל לשווק את מוצרי הקנאביס שלה בבתי המרקחת, במסגרת הרפורמה.
הכאוס שנוצר בשוק בעקבות הרפורמה הוביל למופעי אימה של מטופלים הצובאים על דלתות בתי המרקחת, שלא היו ערוכים לספק את הכמויות הנדרשות. המטופלים אף עתרו לבג"ץ, בדרישה לעצור את הרפורמה, עד לתיקון הכשלים על-ידי משרד הבריאות.
ומה חושבים האחים שריד על כל זה? הם נזהרים מאוד מלומר מילה רעה על משרד הבריאות בנושא הרפורמה, וזה די מובן. שלושה מבין ארבעת מותגי הקנאביס הנמכרים בבתי המרקחת במסגרת הרגולציה החדשה הם שלהם.
לדבריהם, "הרפורמה טובה כי היא יוצרת סטנדרטים לכל שרשרת הערך. לא יהיה מצב שמטופלים יקבלו קנאביס עם עובש. הרפורמה תהפוך את הקנאביס ממוצר חקלאי למוצר רפואי, ואת שוק הקנאביס ללגיטימי. אם בעבר סבתא קראה לזה סמים, היום היא מבינה שיש מוצר שנקרא קנאביס רפואי".
אבל גם לפני הרפורמה הכירו בקנאביס כמוצר רפואי. עובדה שנתנו רישיונות למגדלים לגדל קנאביס ורישיונות למטופלים לצרוך קנאביס.
"מספר המבוגרים שמקבלים היום רישיונות לקנאביס רפואי גבוה משמעותית ממה שהיה לפני ארבע שנים, וזה מראה שלאור הרפורמה ולאור שינוי התודעה הציבורית, השוק הפך להיות יותר לגיטימי. בזמנו, היו רופאים בודדים שהסכימו לרשום קנאביס כתרופה, אחר כך היו עשרות, וכיום יש מאות ואולי יותר רופאים שממליצים. יש מחקרים קליניים ואנשים מקבלים רישיונות ביתר קלות. בעבר, מטופלים נרתעו מלבקש קנאביס, וכיום זה כבר בון-טון".
"אני אתן לך דוגמה", אומר שי, "בעבר לא רצו לקחת ממרכז חלוקה שלנו שקית עם סמל של החברה, רצו שקית אנונימית ככל האפשר. לעובדה שהיום מקבלים את הקנאביס בבית המרקחת יש אפקט חיובי. יש בחור שגר שתי קומות מתחתיי שקיבל קנאביס רפואי, והשכנה מולי באה וסיפרה לי שההוא מתחתיה ‘מעשן חשיש’. זה רק מראה כמה זה לא היה בתודעה של רוב האוכלוסייה".
אבל אם כתוצאה מהרפורמה יש פחות נגישות למוצרים, והם יותר יקרים, מה עשינו בזה?
"השוק לא היה ערוך לקריסה של אחת החוות הגדולות (הכוונה ל"תיקון עולם"), וחלק מבעיות הזמינות שאנו רואים היום נובע מזה. הייתה גם עלייה במספר הרישיונות לקנאביס, וזה לפני שחלק מהחוות היו ערוכות לספק לבתי המרקחת".
מה לגבי המחיר, שעלה?
"המחיר עד היום היה לא הגיוני. לא הגיוני שמי שמקבל 20 גרם ומי שמקבל 60 גרם ישלמו את אותו המחיר. אנחנו קראנו לזה ‘השוק הנכה’, כי זה היה מעוות. היום הממוצע של היקף הצריכה ירד משמעותית".
אולי בגלל שזה יותר יקר, רוב הלקוחות מסתפקים בכמות הקטנה. זה לא אומר שהם באים על סיפוקם.
"לפי נתוני משרד הבריאות, הממוצע של לקוחות חדשים הוא כ-30-25 גרם. בכל אופן, גרם קנאביס רפואי בעולם עולה 20 יורו ובארה"ב זה עולה 10 דולר. בישראל זה עולה 3 יורו. חוץ מאורוגוואי, ישראל היא המקום שבו הקנאביס הוא הזול ביותר, וזה אחרי הרפורמה.
"גידול קנאביס יקר יותר מגידול עגבניות: יש דרישות רפואיות, בריאותיות, רגולטוריות, ביטחוניות. העלות של הדבר הזה לא נמוכה, ובאסדרה החדשה המחירים עוד יעלו".
למה בעצם?
"כי יש יותר ידיים. יש את המגדל ואחריו המפעל, חברת השינוע ובית המרקחת".
אם זו תרופה כל־כך נפוצה, למה שמשרד הבריאות לא יכניס אותה לסל הבריאות?
"מבחינת משרד הבריאות והחוק בארץ, קנאביס לא מוגדר כיום כתרופה אלא כסם מסוכן שניתן כטיפול. ככל שהרפורמה תתקדם, הרגולציה תתייצב וזה יוריד את המחיר גם ללקוחות. בסופו של דבר, לפי משרד הבריאות, 90% מהלקוחות לא באמת נפגעים בעקבות הרפורמה".
ומה לגבי החברות? יש כאלה שייפגעו כי לא יעמדו בעלויות הגבוהות שנדרשות מהן כדי לעמוד בדרישות החדשות.
"לא כל החברות כבר שם", מודה יוגב, "אנחנו הגדלנו את מספר המטופלים ופתחנו את הרפורמה החדשה כשמכרנו לבתי המרקחת. זה הגדיל לנו את המכירות. יכול להיות שיהיו כאלה שלא יעמדו בעלויות. אולי יתווספו עכשיו עוד 20 חברות, אבל אני מאמין שבעוד שלוש שנים נחזור לרמה של עד 15 חברות. מי שינצח הוא מי שייתן מוצר טוב ויהיה טכנולוגי יותר".
"התחלנו להסתובב בבתי השקעות"
הטלטלה השנייה שעוברת על הענף יחד עם הפיכתו ללגיטימי ונורמטיבי יותר היא זו הכלכלית. יותר ויותר חברות של גידולי קנאביס מגיעות בדרכים כאלה ואחרות לבורסה והופכות ציבוריות. מלבד שיח מדיקל ישנה, למשל, גם אינטרקיור (שהיו"ר שלה הוא אהוד ברק) שרכשה את קנדוק והפכה ציבורית, וכך גם פרמוקאן. גם חברת שאיפה לחיים נכנסה באופן עקיף לבורסה, דרך עמיר הציבורית שהשקיעה בה, ויש כיום עוד לא מעט חברות קנאביס ציבוריות.
במסגרת המיזוג של שיח מדיקל עם ביונד טיים, בעלי המניות בשיח - יוגב שריד המשמש כמנכ"ל, שי שריד המשמש כסמנכ"ל טכנולוגיה, בן הדוד אופיר שריד המשמש כסמנכ"ל תפעול, ואמם של יוגב ושי, חנה - מחזיקים בכ-68% ממניות החברה (שי, יוגב ואופיר מחזיקים כל אחד בכ-20%, והאם בכ-7%), ויוכלו לעלות לרמה של 83.5% אם יעמדו ביעדים מסוימים.
השבוע נודע כי כחלק מהעידן החדש של החברה, היא התחזקה גם ביו"ר חדש, ניר זיכלינסקי, בעבר המשנה למנכ"ל אריסון השקעות, וגם בחבר דירקטוריון חדש: האלוף במיל' יעקב עמידרור.
"הכניסה שלנו לשוק ההון", מסבירים האחים שריד, "היא לטובת מינוף העסקים שלנו. סימנו לעצמנו שאנחנו רוצים חיזוק בתחום האסטרטגי ובתחום הפיננסי". לצורך הכניסה לשוק ההון, הוערכה שיח מדיקל בתחילה על-ידי מעריך שווי בכ-430 מיליון שקל, ואולם בהתערבותה של רשות ני"ע, השווי הורד ל-381 מיליון שקל, תוך לקיחה בחשבון של אי הוודאות בשוק הקנאביס העולמי. כיום נסחרת החברה לפי שווי של 237 מיליון שקל.
הכנסות החברה הסתכמו ב-2018 ב-18.5 מיליון שקל והרווח הנקי עמד על 7.7 מיליון שקל. ההכנסות ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו ב-5.9 מיליון שקל - גידול של 40% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. יוגב, שי ואופיר מסתפקים בשכר של 47 אלף שקל לחודש, כל אחד. "מכיוון שהמטרה העיקרית היא מינוף העסקים, העדפנו ללכת על החלק הנמוך של הבנצ’מרק הנמוך", אומרים האחים. עמידה ביעדים מוגדרים תביא אותם לרמת שכר של 60 אלף שקל בחודש.
בד בבד עם העניין המוגבר שהתחום מעורר בשדה הפיננסי, אפשר לראות גם עניין גובר מצדם של הגופים המוסדיים - המנהלים את כספי הציבור - אם כי אלה עדיין לא משקיעים בו בצורה משמעותית בפועל. "בחודשיים האחרונים", מספרים האחים, "התחלנו להסתובב בבתי השקעות, והם יותר משמחים לראות חברה כמונו".
איך אתם רואים את העתיד שלכם כחברה שמגדלת קנאביס?
"העתיד הוא בטכנולוגיה ובפיתוח. יש כאן בעצם שלושה דברים עיקריים: ראשית, אנו שואפים להגדיל משמעותית את כושר הייצור בשוק הישראלי - אם בגידול ישיר שלנו ואם בשיתופי פעולה עם חוות שקמות כאן בישראל, כולל חוות למוצרי פרימיום. דבר שני הוא גידול וייצור בעולם כדי להתגבר על אתגרי הרגולציה בכל מיני מדינות.
"הדבר השלישי הוא התמקדות בטכנולוגיות הקיימות והוספת טכנולוגיות, כי העתיד, והיתרון הגדול שלנו כישראלים, זה כל הידע והמחקר שעשינו לאורך השנים. בסוף אנחנו רוצים לקחת את המוצר החקלאי הזה ולהפוך אותו למוצר רפואי".
ומה לגבי ייצוא קנאביס, עוד עניין שהמגדלים נלחמים עליו?
"אנו מאמינים שיהיה יצוא, זה מנוף כלכלי וגם נכון. היה צריך ליצור פרוצדורות כדי לאשר את הייצוא, ואנו נערכים לזה. עדיין יש בעיה של תקנים, כי התקן הישראלי והאירופי לא מדברים אותה השפה, שזה משהו שצריך להסדיר, אבל בסוף זו החלטה של כמה אנשים. ערב הבחירות, המודעות לנושא עלתה מכל הכיוונים, אבל לפעמים גם אובר-מודעות יכולה ליצור עיכובים".