גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האימוג'י הפופולרי בעולם אומר עלינו הרבה דברים, וכולם רעים

לא הייתי מטריד אתכם בשנאתי, עמוקה ככל שתהיה, לסימן גרפי סתמי - אם לא הייתה לו חשיבות או סמליות כלשהי בעולמנו ● אבל זה בדיוק העניין, שיש לו. מכל הסימנים - בזה בחרו ובוחרים אחיי בני האדם, וזה די מדכא אותי

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

📺 זו המילה שאני הכי שונא בעברית למרות שהיא בכלל לא מילה והיא בכלל לא בעברית. האימוג'י של הפרצוף הצוחק בדמעות הוא אחד הדברים המתועבים ביותר בעולם בעיניי. תראו אותו, פשוט תסתכלו על הדבר הזה. נכון שבמילון האימוג'י הוא נועד להחליף את ה-LOL הישן והטוב (ראשי תיבות של "צוחק בקול"), לשמש כריכוך להערה סרקסטית או סתם לסמן שאתה מתלוצץ. הכוונה הייתה טובה, אבל התוצאה? תראו אותו, פשוט תסתכלו על הדבר הזה: איזו תערובת דוחה ובוטה של בוז וביטול מרושע. זה לא צחוק טוב לב, זה צחוק על מישהו, גיחוך יהיר ומזלזל, פרצוף שכולו אכזריות ושמחה לאיד - כנראה המכוערת מכל התכונות האנושיות. אפילו העיניים שלו עצומות, הוא לא מסתכל על כלום. הוא בטח לא מקשיב לשום דבר כי אין לו אוזניים. אני פשוט שונא את 📺.

לא הייתי מטריד אתכם בשנאתי, עמוקה ככל שתהיה, לסימן גרפי סתמי - אם לא הייתה לו חשיבות או סמליות כלשהי בעולמנו. אבל זה בדיוק העניין, שיש לו. זו אולי לא מילה, והיא אולי לא בעברית, אבל הפרצוף הצוחק בדמעות הוא האימוג'י הפופולרי ביותר מכל 3,000 האימוג'ים האחרים הקיימים בעולמנו המקוון. לא הלב האדום, לא האגודל המורם, לא הצמדת כפות הידיים, לא נשיקה - כל אלה אפילו לא מתקרבים אליו בפופולריות. הפרצוף הצוחק בדמעות הוא הסימן הכי נשלח בעולם. מכל הסימנים - בזה בחרו ובוחרים אחי בני האדם משהו כמו 6 מיליארד פעמים ביום. וזה די מדכא אותי לחשוב על כל הבוז הזה, נע בעולם כמו סופת אבק.

ב.

 צריך להבין: אימוג'ית זו השפה המדוברת ביותר בעולם; יותר מ-4 מיליארד בני אדם, למעלה ממחציתנו, דוברים אימוג'ית שוטפת ואין לך מקום על הכוכב היפה שלנו שלא תוכל להסתדר בו בעזרת כמה פרצופונים ורִגשונים.

השפה האימוג'ית עדיין מתהווה בתהליך מרתק. היא מכילה למעלה משלושת אלפים מילים/סמלים שרק הולכים ומתרבים כל הזמן; בקרוב יתווספו אימוג'ים של טנדר, אדם בכיסא גלגלים, כפכפי אצבע, אקורדיון ועוד. אימוג'י זו מילה לכל דבר ועניין, שיכולה להיחשב להטרדה מינית ולהבדיל כהתחייבות חוזית. לשפה האימוג'ית יש אפילו אקדמיה משלה, "קונסורציום יוניקוד" שאחראית לא רק לקבלה והטמעה של אימוג'ים חדשים אלא גם לתקשורת שתהיה מובנת בין מכשירים, פלטפורמות ומערכות הפעלה שונות. זה בדיוק כמו שנכתב בסיפור מגדל בבל שייקרא בקרוב בבתי הכנסת: "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" - הסיפור שהיה אחד הנבטים הראשונים בכפירה שלי; כילד לא הצלחתי לקבל מה כואב לאלוהים שכולנו מבינים אחד את השני. מאז זרמו הרבה מים בסמבטיון, וכמו בספרו המופתי של ניל גיימן, "אלים אמריקאים", ניגפו האלים הישנים בפני האלים החדשים - אלי האוטוסטרדות והאינטרנט, האשראי והטלוויזיה שולטים היום בכיפת העולם, ולהם דווקא מאוד נוח שיש מגדלי בבל בכל מקום, ושכולנו מדברים באותה שפה, אימוג'ית. ככה יותר קל להלעיט אותנו בשיט שהם מוכרים. ועכשיו אין לי ברירה אלא לכפור גם באלים האלה. פעם כופר תמיד כופר.

האימוג’י הפופולרי ביותר בתבל / איור: תמיר שפר

ג.

השבוע פרסם קונסורציום יוניקוד את רשימת האימוג'ים הפופולריים, אבל הפרצוף הצוחק עם הדמעות הוא האימוג'י המוביל בעולם כבר שנים; הוא הנפוץ ביותר במרבית הפלטפורמות, פייסבוק, מסנג'ר, ווטסאפ - אחד מכל חמישה אימוג'ים שנשלחים. מגזין "טיים" אף כינה אותו "האימוג'י העליון" - הו, האימה! ב-2015 נבחר למילת השנה של מילון אוקספורד. "חשנו שהסימן מצליח ללכוד את תחושת המשחקיות והאינטימיות וכך מגלם את תרבות האימוג'י כולה", כתבו אז. אגב, המילה שלא נבחרה באותה שנה למילת השנה הייתה "פליט", ללמדכם עד כמה העולם יכול להיות מחורבן. מיליוני אנשים מאבדים את ביתם, את חייהם ואת כבודם ומה תגובת המערב? 📺. את האימוג'י הזה מקבלים היום הכורדים.

האימוג'י, אם להמשיך ולצטט את מילון אוקספורד: "מתעלה מעל גבולות השפה והלשון אל עבר שפה אוניברסלית". אז מה אני אומר: שאם הסימן הכי פופולרי, בשפה הכי פופולרית בעולם כולו, לא מבטא דבר מלבד בוז, יהירות, ביטול ושמחה זחוחה ואכזרית לאיד, אין ברירה לבנאדם ולאנושות כולה אלא לשאול את עצמו כמה שאלות לא נעימות.

למה אני שונא את האימוג'י הזה כל-כך? אני חושב שזו ההגזמה וההפרזה שבו. למה זה מפריע לי בעצם? הרי ברור שאנשים לא באמת בוכים מצחוק מכל פוסט באינטרנט או שורה בצ'אט, כמו שהלב שלהם לא נשבר והעיניים שלהם לא מאירות בלבבות אדומים. ההפרזה נחוצה; הרוב המוחלט של התקשורת האנושית הוא לא מילולי, יש שפת גוף, טונים, הבעות פנים, מחוות וכיו"ב - כל הדברים האלה נעלמים בתקשורת שאינה חזותית. אימוג'ים נועדו לעשות פיין-טיונינג למשפט הכתוב. אלא שהכוונון העדין הפך להיות פטיש חמישה קילו שבמהלומה אחת טוחן לאבק את הניואנס, העידון, הרמז הדק. בסוף נשארה רק ההפרזה המוגזמת, או ההגזמה המופרזת. כאדם שרק מנסה לנסח משפטים בצורה סבירה, אני מרגיש שהפטיש הזה הוא אויב אישי ושהפרצוף הצוחק בדמעות הוא עלבון שתוכנן במיוחד בשבילי.

ד.

אבל לא הכול אישי וזה לא רק אני. "השפעת הטכנולוגיה", כתב החבר מרשל מקלוהן, "לא מתרחשת רק ברמת הדעות והמושגים. היא משנה את יחסי החושים והתבניות התפיסתיות בהתמדה, ובלי להיתקל בהתנגדות". רוצה לומר, הכול דו סטרי - אנחנו עיצבנו את האימוג'ים ועכשיו האימוג'ים מעצבים אותנו (אם לסחוב עוד פרפרזה ממקלוהן). ויתרנו על דקויות? אז זהו, חברים, אין יותר דקויות. אפשר למתוח קו די ישיר ודי עבה בין מה שמכונה "תרבות האימוג'ים" לתרבות הפוליטית כולה, לא רק בישראל.

פעם, לא כל-כך פעם, בכל טור פרשנות פוליטי היית יכול למצוא את המשל על משה סנה ז"ל שכתב לעצמו "טיעון חלש - להרים את הקול". היום מספיק לשים אימוג'י של קקי מחייך בין שני פרצופים צוחקים בדמעות - והטיעון מושלם. כל-כך קל ופשוט: אני לא שומע אותך ואני לא רואה אותך, בטח שלא מקשיב לך או מתבונן בך, אני פשוט עוצם עיניים וצוחק צחוק גדול ומלא בוז. וככה בדיוק אנחנו הולכים לבחירות, לבחירות הקודמות כמו לבחירות הבאות והקרובות, וגם לאלה שאחריהן; עם כל הבוז והביטול והיוהרה וחוסר ההקשבה והדמעה המזויפת. עם הצחוק הגדול, המוגזם, הלא אמיתי. ואין דבר עצוב יותר מאדם שמזייף חיוך ריק.

בכל פעם שאני משתמש במילה פעם יש לי להבהיר: איני טוען, חלילה, שפעם היה יותר טוב. עכשיו הכי טוב, וזה מדעי: השבוע קראתי ב"נייצ'ר" על צוות חוקרים שניתח 8 מיליון ספרים ו-65 מיליון מאמרים בעיתונים שנכתבו ופורסמו בארה"ב, בריטניה, צרפת ואיטליה בין 1820 ל-2009. החוקרים הקצו ציוני "אושר" לעשרות אלפי מילים ואז חישבו את היחס בין השפה החיובית והשלילית, והגיעו למסקנה שאנשים היום שמחים יותר מאי-פעם. אלא מה, הסקר הזה נגמר ב-2009, משהו כמו שנה לפני שתרבות האימוג'ים חדרה לחיינו והשתלטה עליהם. ה-📺 הוצג לעולם רק ב-2010 והשפעתו עוד לא נבדקה.

יום אחד, אני בטוח, עוד תיבדק, תיחקר ותוכח השפעתו המזיקה וההרסנית של ה-📺 השנוא.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?