גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

רכב קרבי: המירוץ לרכב האוטונומי עוד עשוי להפוך לאיום מסוכן

חזון הרכב האוטונומי מבטיח עולם תחבורתי בטוח ונקי, אבל בדרך הוא חושף ומנגיש לשוק האזרחי המסחרי טכנולוגיות מתקדמות בעלות פוטנציאל צבאי רגיש, שעלולות להפוך לאיום בידיים הלא נכונות

האסטרונאוטים הגיעו אל הירח בסיוע טכנולוגיית טילים, שפותחה כנשק אסטרטגי על-ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. רשת האינטרנט לא הייתה קמה ללא המימון של הרשות האמריקאית לפיתוח אמצעי לחימה (DARPA), שחיפשה טכנולוגיה לקישור בין מרכזי הפיקוד של הצבא במקרה של מלחמה גרעינית. הרשת אף הופעלה על-ידי הצבא האמריקאי בשני העשורים הראשונים לקיומה. ספק גם אם רחפנים שמצוידים במצלמות היו באים לעולם אלמלא המזל"טים הצבאיים, שתוכננו לאיסוף מודיעין ואיתור מטרות בשנות ה-80.

אלו רק כמה דוגמאות מני רבות לטכנולוגיות מתקדמות שהחלו את דרכן בעולמות הסגורים והחשאיים של הצבא ושירותי הביטחון וזלגו משם ל"אזרחות", תוך שהן משנות באופן יסודי את פני התרבות, המסחר ואורחות החיים של מיליארדים בעידן המודרני.

האופטימיסטים יראו בכך התגשמות של הפסוק "וכיתתו חרבותם לאתים". כלומר, תקציבי ביטחון ממשלתיים, ששואבים מאות מיליארדי דולרים מכספי המסים, מניבים תוצרי לוואי של קדמה ופיתוח לטובת אזרחי העולם בעיתות שלום. מנגד, יטענו אחרים שזו גישה נאיבית להפליא: אומנם המשאבים האדירים של גופי הפיתוח הצבאיים בעולם הם בהחלט חממה אידאלית למחקר מתקדם ולפיתוח טכנולוגי, שספק אם ניתן וכדאי היה לממנו בשוק הפרטי - אבל זליגתם לאזרחות לא נובעת ממניעים הומניטריים ואלטרואיסטים אלא מרצון של יחידים לייצר הון, והיא נשענת על נקודת התורפה "העסקית" הגדולה ביותר של המו"פ הצבאי - כלומר העדר יכולת מעשית לרשום פטנטים על טכנולוגיות מסווגות.

יתר על כן, קורה לעיתים שטכנולוגיה שמתחילה את דרכה במערכת צבאית, או אפילו בתעשיות ביטחוניות שמועסקות בחוזים עבור ממשלות, עוברת במסלול מואץ לאזרחות ולבסוף משלימה מעגל וחוזרת לשימוש צבאי וביטחוני על-ידי גופים יריבים, שאין להם נגישות אחרת לטכנולוגיית המקורית.

המחלוקת בנושא קיימת כבר עשורים רבים, אבל אין ספק שבשנים האחרונות, הזליגה של טכנולוגיות צבאיות לאזרחות היא מהירה יותר ומקיפה יותר בעקבות קריסת חומות הברזל שאמורות לבלום, או לפחות לעכב בשנים רבות, תפוצה של טכנולוגיות צבאיות רגישות.

את חלון ההצצה הטוב והרחב ביותר למערכת היחסים המורכבת והמפותלת בין הטכנולוגיה הצבאית לאזרחית מספקת כיום המכונית האוטונומית.

חזון מתגלגל: מהיגוי ועד תקשורת נתונים

כמעט בלתי אפשרי שלא להיחשף לבאזז האדיר שמייצר חזון הרכב ללא נהג ולהבטחות של מפתחיו, בהן הבטחות להפחית דרמטית את תאונות הדרכים באמצעות הוצאת "הגורם האנושי" מהמשוואה; לייצר שירותי שיתוף רכב אוטונומי חדשניים, שיביאו לוויתור על רכישת רכב פרטי ולחיסכון משמעותי בצריכת הדלק ובזיהום האוויר, ולייעל את הפרודוקטיביות של הנוסעים בדרכים. בקיצור, קפיצת מדרגה בתחבורה העולמית ופרויקט הומניטרי ממדרגה ראשונה.

הבעיה היא שהטכנולוגיות שמפותחות לצורך מימוש החזון הזה משיקות ישירות לעולמות הצבא והביטחון, שגם הם פועלים כיום במרץ לפתח כלי נשק אוטונומיים לחלוטין. אפילו קפיצת הדרך הראשונית, שהובילה למימוש חזון הרכב האוטונומי האזרחי במתכונתו המודרנית, נרשמה במסגרת פרויקט אזרחי-ביטחוני בהובלה של DARPA. הפרויקט תוקצב על-ידי הקונגרס האמריקאי בתחילת העשור הקודם כחלק מתוכנית-האב של צבא היבשה לפיתוח כלי רכב ואמצעי לחימה קרקעיים בלתי מאוישים, ונשא מתכונת של "תחרות נושאת פרסים". הפרס הראשון, בגובה כמיליון דולר, הוענק לרכב ולקבוצה שהצליחו לעבור בצורה מיטבית מסלול מכשולים מורכב של כמה קילומטרים. בין השנים 2004 ל-2007 השתתפו בתחרות מאות חברות וקבוצות מארצות-הברית ומהעולם, והאתגר הפך מורכב יותר משנה לשנה.

חלק לא מבוטל מהטכנולוגיות, שאפשרו לאותם כלי רכב ניסיוניים לצלוח את המסלול בעשור הקודם - כמו יכולות עיבוד והיתוך מידע ממגוון חיישנים, החיישנים עצמם, מערכות היגוי ובלימה אוטונומיות, תקשורת נתונים ועוד - הפכו עשר שנים מאוחר יותר לאבני בניין חיוניות של הרכב האוטונומי. שלא במפתיע, גם רבים מהמדענים, היזמים ומומחי הרובוטיקה שהשתתפו באותן תחרויות, ממלאים כיום תפקידים בכירים בפרויקטים לפיתוח רכב אוטונומי בחברות כמו גוגל, אובר, אפל וטויוטה, או שהשתבצו בתעשיות ביטחוניות שמספקות טכנולוגיות בחוזים ממשלתיים.

בשלוש-ארבע השנים האחרונות, הזירה הפעילה ביותר של "אזרוח" טכנולוגיות אוטונומיות היא סצנת חברות הסטארט-אפ, ששואבות השקעות מסיביות מתעשיית הרכב ומתעשיית ההון סיכון המקומית והעולמית. ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום, לא מעט בזכות המוניטין והשקעת הענק שגרפה מובילאיי, אבל גם בשל הרקע הצבאי והביטחוני שממנו צמחו לא מעט חברות בתחום. לפיכך, הצצה לכמה מהחידושים הטכנולוגיים, שכוכבם דורך כיום באקו-סיסטם של האוטו-טק, עשויה ללמד לא רק כיצד ייראה הרכב האוטונומי בעתיד, אלא גם איך מתחילה להיראות כבר בימינו זירת הקרב האוטונומית.

על ההגה: מעבדי קצה ובינה מלאכותית

החלפת הנהג האנושי של רכב פרטי במערכת שליטה אוטונומית - או, לצורך העניין, החלפת הנהג בטנק או המפעיל בקרון הבקרה של מזל"ט - היא כיום אחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים ביותר של עולם המחשוב. ביצוע המשימה דורש בין השאר יכולת חישה וקריאה של הסביבה המיידית והרחוקה, זיהוי ודאי של עצמים בגדלים שונים בשדה הראייה ותגובה בזמן אמת לאיומים ולשינויים שמופיעים תוך תנועה באזורים צפופים, לעיתים לא ממופים, ובתנאי ראות קשים.

החיישנים שנדרשים לזיהוי הסביבה במערכות רכב אוטונומיות כבר נמצאים כיום בדרגת פיתוח די מתקדמת, וגם המקור של לא מעט מהם נמצא בעולמות הצבא והביטחון. כבר היום נעים על הכביש מיליוני כלי רכב פרטיים בעלי אוטונומיה חלקית, שמצוידים במערך היקפי של מצלמות חכמות, חיישני רדאר ולייזר, שמשלימים את הנהג האנושי, אך עדיין לא מחליפים אותו. הבעיה היא שהחיישנים הללו מייצרים במהלך הנסיעה כמות אדירה של מידע חזותי ודיגיטלי, בהיקף של טרה-בייטים שלמים כל שעת פעולה, שאותם צריך "להתיך" לכדי תמונת מצב כוללת ב-360 מעלות ולתרגם לתגובות כמו בלימה, האצה, הטיית הגה או התחמקות ממכשול.

זה אולי לא אתגר קשה מדי עבור מרכזי מחשוב (DATA CENTRS) נייחים, אבל בכלי רכב, או במערכות נשק ניידות, המשימה נחשבה עד לפני כמה שנים לכמעט בלתי אפשרית. אם נחזור לכלי הרכב האוטונומיים הניסיוניים, שהשתתפו ב"אתגר הגדול" של DARPA בעשור הקודם, כמעט כל חלל אחסון פנוי שהיה בהם נדחס עד להתפקע במחשבים מגודלים, מתקני קירור ומצברים - וכל זה עבור נסיעה במסלול בן קילומטרים בודדים.

פריצת הדרך החלה במחצית השנייה של העשור הנוכחי, כאשר החלו להופיע אלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית ומעבדים שמסוגלים להגדיל משמעותית את עוצמת עיבוד הנתונים לטריטוריה של "טרה-פלופים" או TOPS (עשר בחזקת 12 פעולות בנקודה צפה בשנייה). אבל למרות ההתקדמות, נותרה נקודת תורפה מרכזית אחת מנקודת המבט של מערכות אוטונומיות ניידות: עיבוד אלגוריתמים "קלאסיים" של בינה מלאכותית דורש הרבה משאבי מחשוב וצורך הרבה מאוד כוח חשמלי - משאב שזמין במשורה ברכב חשמלי, ובוודאי ברחפן או בטיל חכם.

מעבדי הבינה המלאכותית הראשונים לרכב אוטונומי, שהוצגו לפני כארבע שנים במתכונת של "מערכת על צ’יפ", היו "חזירי כוח" רציניים ויקרים מאוד. אבל לקראת 2020, נראה שהמטרה כבר נמצאת באופק בזכות שתי פריצות דרך משלימות בשני מסלולים טכנולוגיים שונים, שגם בהם מובילות חברות ישראליות.

המסלול הראשון הוא פיתוח צ’יפים ייעודיים לבינה מלאכותית, שנכנסים לקטגוריה המכונה "EDGE". כלומר, העיבוד ואחסון הנתונים מבוצעים קרוב למקום שבו הם נדרשים ולא במרכזי מחשוב מרוחקים, תוך הפחתה משמעותית של המשאבים וצריכת הכוח הנדרשת. הביצועים של המעבדים החדשים שיתחילו לצאת לשוק בחודשים הקרובים היו עשויים להישמע כמו מדע בדיוני לפני שני עשורים. ניקח למשל את הצ’יפ החדש "HAILO 8", של חברת הסטארט-אפ "היילו" הישראלית, שהוקמה לפני שלוש שנים על-ידי יוצאי חיל המודיעין ויחידות הפיתוח של הצבא. הצ’יפ הוא בגודל מטבע של סנט, אבל הוא מסוגל להשיג עוצמת עיבוד של כ-26 טרה-פלופים וצורך וואט חשמלי בודד כאשר הוא פועל בקצב של 2.6 טרה-פלופים. רק לשם המחשה: המחשב הראשון, שהשיג עוצמת עיבוד של 1 טרה-פלופים, הוצג על-ידי אינטל ב-1997, ונחשב אז למחשב-על אסטרטגי שביכולתו לסייע בתכנון נשק גרעיני. הוא תפס שטח של כ-150 מ"ר רבועים וצרך לשם כך 250 קילוואט חשמל.

מעבדי קצה הם רק צד אחד של הסיפור. הצד השני הוא פיתוח מואץ של אלגוריתמים שמציעים "גישה אלטרנטיבית" לבינה המלאכותית הקלאסית ומסוגלים להאיץ משמעותית את ביצועי העיבוד אפילו כשהם מותקנים על צ’יפים תקניים, תוך הקטנה משמעותית של צריכת הכוח שנדרשת לעיבוד בינה מלאכותית קלאסית. לפחות שתי חברות סטארט-אפ ישראליות מציעות כיום אלגוריתמים כאלה - "קורטיקה" ו"BRODMANN 17" - והטכנולוגיה שלהן כבר נמצאת בשלב מתקדם של הטמעה בתעשיית הרכב ומחוצה לה.

השילוב בין מעבדי EDGE מהירים וחסכוניים בחשמל לבין אלגוריתמים אלטרנטיביים ו"קלים" של בינה מלאכותית רק מתחיל להיחקר כיום, אבל די ברור שיש לו פוטנציאל לשנות לא רק את שוק הרכב האוטונומי ולהעניק לו את "המוח" המיוחל, אלא גם למסד דור חדש של מוצרי צריכה מתוחכמים עם ביצועים של מחשב-על.

אבטחת סייבר: למנוע מתקפה על חיישנים

רכב אוטונומי אזרחי, ובוודאי צבאי, צריך להגן על עצמו ממתקפות ומניסיונות השתלטות חיצוניים שמגיעים דרך ערוצי התקשורת שלו. כבר מזמן לא מדובר על הגנה מפני התקפות של האקרים חובבנים עם שיער פרוע ומשקפיים עבים, אלא בעיקר על הגנה מפני מתקפות יזומות ומאורגנות היטב של ממשלות, או של גופים כמו קבוצות טרור, שנהנים בפועל מתמיכה ממשלתית נרחבת וחשאית ולרשותם עומדים משאבי מחשוב, תקשורת וידע ברמה ששום חובב עצמאי לא יכול להשיג.

זו אינה תיאוריית קונספירציה: כמעט כל המדינות המתקדמות בעולם מפתחות כיום בגלוי, במוצהר ובהשקעה של מיליארדים יכולות סייבר התקפיות, שמטרתן ריגול או פגיעה באינטרסים זרים בעת מלחמה ובשגרה.

לפיכך, הגישה הרווחת בעולם הסייבר היא "כל מה שמחובר לרשת ומכיל מעבדי נתונים זקוק להגנת סייבר". באמצע העשור החלה הטכנולוגיה הזו לזלוג מעולמות הביטחון גם לעולם הרכב הפרטי, במקביל לאימוץ נרחב של מערכות מולטימדיה עם קישור נתונים שהותקנו בכלי רכב מייצור המוני ועל הדרך ייצרו פרצות תיאורטיות בפני האקרים.

אבטחת הסייבר המתקדמת לרכב החלה לצבור תאוצה ממשית רק בשנים האחרונות, כאשר כלי הרכב החלו להיות "חכמים ומקושרים" ברמה גבוהה מאוד ואימצו מערכות ממוחשבות וסמי-אוטונומיות לשליטה בהם. נכון להיום, תחום הסייבר סקיוריטי לרכב עדיין נמצא בעמדת המתנה להחלטות של הרגולטורים המרכזיים בעולם, שיחייבו להטמיע מערכות כאלה בכל כלי רכב חדש שיורד מפס הייצור. התהליך עדיין מתמשך ונגרר, אך העיכוב לא מרתיע שלל חברות סטארט-אפ מתחום הסייבר סקיוריטי, רובן ישראליות, להציע לתעשיית הרכב פתרונות שונים ומרתקים להגנה על הנתונים והמערכות הממוחשבות ברכב ועל הקישור בינן לבין הענן.

רוב החברות הללו מאמצות גישות מסורתיות מעולמות הסייבר סקיוריטי האזרחי והביטחוני, אבל חלקן מטפלות בהגנות נישה "אקזוטיות" שמבוססות על הניסיון העדכני ביותר שנצבר בזירה הצבאית ובעולם הלוחמה האלקטרונית.

קחו למשל את הקטגוריה המכונה "הגנה מפני התקפות סייבר שמכוונות לחיישנים". ראשיתה של הטכנולוגיה בעולם הסייבר ההתקפי שמכוון גופים רגישים עד כדי פרנויה, שמנתקים כל קשר בין בסיסי הנתונים שלהם והמעבדים שלהם מרשתות ציבוריות, ולפעמים גם פרטיות, ומקימים סביבם מערך מסיבי של "חומות אש" וחסימה מפני זליגת תקשורת. הגנות כאלה אופייניות בין השאר למערכות נשק נייחות וניידות בעלות חשיבות קריטית כמו מטוסים, ספינות, צוללות, מערכות רדאר וסוללות נ.מ.

אחת הדרכים להגיע למערכות כאלה היא לבצע מתקפה על חיישנים אקטיביים ופסיביים, שחיוניים לתפקוד אותן מערכות. לא באמצעות "רעש חסימה" וטקטיקות שיבוש שמקובלות בעולם הלוחמה האלקטרונית, אלא באמצעות שידור קוד תוכנה עוין, מעין וירוס, שמוסווה ומתחבא בתוך האותות שאותם החיישנים מתוכנתים לקלוט. אלה עשויים להיות גלי רדאר בתדרים ספציפיים, פולסים "מזויפים" של אור בחיישני לייזר (LIDAR) או אפילו שידורי קוד בתדר של מערכת הלוויינים הגלובלית שמכוונים נגד חיישני GPS. המתקפה עליהם מאפשרת לחסום ולשבש בטווח קצר את תפקוד המערכות, אבל גם להשתמש בחיישנים כשער כניסה להשתיל וירוסים או קוד רדום, שיוצר פגיעה מערכתית הרבה יותר נרחבת.

מתקפת סייבר היברידית כזו נחשבה בעבר תחום תיאורטי לחלוטין, אבל אז נחשף כי חיל האוויר האמריקאי השתמש במערכת כזו כדי לשתק מערכות רדאר וסוללות נ.מ בעת תקיפות אוויריות שונות, ואילו הצבא הרוסי השתמש כנראה בשיטות דומות בסוריה כדי לשבש את פעולתם של טילי השיוט האמריקאיים מדגם טומהוק.

התחום הזה נחשב כיום לאיום חם בעולם הסייבר הביטחוני, אבל הוא כבר מתחיל לעבור אזרוח בכלי רכב אוטונומיים, לפחות באספקט ההגנתי. כך למשל הסטארט-אפ הישראלי "REGULUS", שהוקם על-ידי בוגרי חיל האוויר, 8200, אלביט ורפאל, מפתח פתרון הגנה כזה עבור תעשיית הרכב, אף על פי שעדיין לא ממש ברור לאיזה האקרים יש את היכולות הנדרשות כדי להתקיף חיישנים.

על-פי אתר האינטרנט של רגולוס, החברה מפתחת שלוש תוכניות סייבר שונות להגנה מפני מתקפות של שידורי קוד עוין: אחת להגנה על חיישני ה-GPS, שבעתיד יהיה להם תפקיד מפתח ביכולת ההתמצאות של הרכב האוטונומי בסביבתו; השנייה להגנה על חיישני רדאר של הרכב והבטחת פעולתם המדויקת בטווח שנע בין עשרות סנטימטרים ועד 200 מטר מהרכב; והשלישית נועדה לזהות ולסנן אותות מזויפים, שמטרתם לשבש את פעולת חיישני לייזר אופטיים בכלי רכב אוטונומיים.

בול פגיעה: שיפור הדיוק של ה־GPS

אז מה היה לנו שם? רכב אוטונומי עם מוח-על זעיר, שאינו זקוק לקישור חיצוני לענן ובאמצעות מערך של חיישנים מסוגל לנתח עצמאית את המצב המשתנה בסביבתו, להתחמק מאיומים, לנווט למטרתו ותוך כדי כך להגן על עצמו מפני מתקפות סייבר מכל הסוגים. עכשיו נסו להחליף את המילים "רכב אוטונומי" בטנק; ברחפן מתנקש שיכול להגיע ולחסל את מטרתו הממוקדת בשיטת "שגר ושכח" מבלי לחשוף את הקשר למפעיל; או בטיל שמתוכנן להתחמק מכל מערכי היירוט המוכרים - וקיבלתם תמונת מצב מטרידה מאוד של האיומים הצבאיים העתידיים, הן בשדה הקרב והן על מטרות אזרחיות.

אלה רק דוגמאות על קצה המזלג - לא הזכרנו עוד טכנולוגיות "מאוזרחות" של הרכב האוטונומי, כמו מצלמות עם בינה מלאכותית, שמסוגלות לנתח ברמת דיוק גבוהה את מצב הרוח של הנהג ואת מצבו הפיזי ולחזות את התנהגותו - ועל הדרך גם לשמש כבסיס למערכות מעקב בקנה מידה של מיליונים ולהעניק יכולת חסרת תקדים של חדירה לפרטיות; או חיישנים שמאפשרים להביט דרך עצמים ולסנן השפעות של מזג אוויר; או מערכות לשיפור הדיוק של ה-GPS הסטנדרטי לרמה של סנטימטרים בודדים.

לטכנולוגיות פורצות דרך כאלה יש פוטנציאל לגרום נזק משמעותי אם יגיעו לידיים הלא נכונות, ולפיכך הרבה מדענים ומקבלי החלטות בעולם ניסו בשנים האחרונות למסד אמנות שיגבילו את התפוצה של כלי נשק אוטונומיים שמצוידים בבינה מלאכותית - או לכל הפחות למנוע או לעכב את הגעת הטכנולוגיות הללו לאזרחות.

רק במארס השנה פנה מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש במכתב לפורום של מומחי בינה מלאכותית מטעם ממשלות שונות בעולם שעוסקים בתחום, ובו כתב כי "מכונות בעלות כוח, יכולת ושיקול דעת עצמאי לקחת חיים, ללא כל מעורבות אנושית, הן בלתי מקובלות מבחינה פוליטית ופוגעניות מבחינה מוסרית, וחייבים לאסור על קיומן באמצעות החוק הבינלאומי".

קריאות ברוח דומה נשמעו בחודשים האחרונים גם ממנהיגים פוליטיים נוספים בזירה הבינלאומית ומארגונים ציבוריים אקטיביסטים שמתחילים לתת את דעתם לנושא. אבל אם לשפוט לפי הקצב שבו מתקדם אזרוח הטכנולוגיות האוטונומיות בתעשיית הרכב, נראה שכולם כבר איחרו את הרכבת. תיבת פנדורה כבר פתוחה לרווחה ונגישה לכול. כעת צריך רק להמתין לראות מה יצא ממנה - וההמתנה לא תהיה ארוכה.

עוד כתבות

תחנת הכוח רוטנברג, אשקלון / צילום: יוסי ליאון, חברת החשמל

הוועדה המקומית אשקלון ניסתה לגבות 117 מיליון שקל. היא תשלם 50 אלף שקל

ועדת הערר מחוז דרום ביטלה דרישה של עיריית אשקלון מחברת החשמל לתשלום היטל השבחה בסך 117.3 מיליון שקל בעקבות הסבת תחנת הכוח רוטנברג מפחם לגז ● נקבע כי התוכניות אינן מצדיקות גביית היטל וכי לא הוכחה עלייה בשווי התחנה או ברווחיות החברה ● בעקבות התנהלות הוועדה המקומית והשומה חסרת הבסיס, היא חויבה לשלם לחברת החשמל 50 אלף שקל הוצאות

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

סר רונלד כהן, מייסד קרן אייפקס / צילום: איל יצהר

רונלד כהן, ממייסדי אייפקס: "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן מאוד"

בראיון בלעדי לגלובס מזהיר המשקיע הוותיק, מחלוצי תעשיית ההון–סיכון באירופה, מפני התרחקות משקיעים זרים מישראל ● הוא מותח ביקורת על התמודדות הממשלה עם האנטישמיות, מזהה בועה בתעשיית ה-AI ומספר על ההתעקשות להשקיע בישראל: "אני לא רוצה שיזמי הסטארט־אפים יעזבו"

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החנו את רכבי העבודה בבית - ויחויבו במס הכנסה

ביהמ"ש קבע כי די בכך שהעובד נסע הביתה עם הרכב מהעבודה, והרכב רק חנה בביתו ללא כל שימוש נוסף, כדי שהעובד יחויב במס על שווי השימוש ● בכך נדחה ערעור שהגישה חברת גיל-רן ניהול וביצוע פרויקטים על דרישת פקיד השומה לחייב את העובדים בשווי השימוש ברכב שסיפקה להם

תומר אליהו / צילום: פרטי

הסטודנט לרפואה שפרש כדי ללמד תכנון פיננסי: "הכסף נועד לשרת אותנו בעתיד"

תומר אליהו נחשף למשבר כלכלי בגיל 3, שחידד אצלו תובנה לגבי החשיבות של ידע פיננסי ● הוא מקדיש לכך את כל מרצו, עם חברה לחינוך פיננסי למשפחות וספר על השקעות ● את תשואת התיק שלו הוא לא חושף, כי לא כך מודדים הצלחה לדעתו ● המשקיעים החדשים

BYD ATTO 3 / צילום: יח''צ

השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי עשויה להיעצר מכיוון מפתיע

נתח השוק של כלי הרכב הסיניים מתקרב ל־50%, ומותגים חדשים ממשיכים לנחות בארץ כמעט מדי שבוע ● שלושה גורמים עשויים להאט את הקצב בשנת 2027: שינוי מיסוי בבייג'ינג שיעלה את המחירים, חשש של חברות הליסינג מצניחת ערך - והירידה באהדה לסין בישראל

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

כ-400 מיליון שקל לקרקע: נדב בלילה וקבוצת AWZ Global מקדמים פארק שבבים באשקלון

נדב ב. לוגיסטיקה חתמה על הסכם עם קבוצת AWZ Global בהובלת המייסד והמנכ״ל ירון אשכנזי, שבה שותף הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי ● הקרקע תירכש מרמ״י בפטור ממכרז ● ההשקעה המתוכננת ברכישת הקרקע ובהקמת המבנים היא כ-1.5 מיליארד שקל, ובטכנולוגיה ובציוד כ-3.5 מיליארד שקל נוספים

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

אילוסטרציה: Shutterstock

סעד חריג בגין איחור במסירת דירות: אלפי שקלים עוד לפני שהתביעה התבררה

בית משפט השלום בהרצליה נקט צעד חריג וחסר תקדים, כשנתן צו עשה זמני לתשלום פיצוי סטטוטורי שוטף בסכום מצטבר של אלפי שקלים על איחור במסירת דירות בפרויקט התחדשות עירונית בפתח תקווה - וזאת עוד בטרם התבררה התביעה לגופה וניתן פסק דין

המניות שיפלו מחר בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. הכניס את האפליקציה אחרי רצח זלקה / צילום: צילום מסך פייסבוק

בחשד לשוחד: שימוע לפני כתב אישום לראש עיריית פתח תקווה

פרקליט המדינה החליט לזמן לשימוע את ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, מנכ"ל העירייה ושמונה חשודים נוספים, בחשד לעבירות שוחד, מרמה, זיוף ועבירות מס ● לפי החשד, גרינברג קיבל טובות הנאה בשווי של יותר ממיליון שקל במהלך קמפיין הבחירות ב-2018, בתמורה לקידום אינטרסים במסגרת תפקידו הציבור ● ב"כ גרינברג: "כופר מכל וכל. יזים את החשדות בשימוע"

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

טוויסטינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קרן ההשתלמות שלכם הציגה תשואה שלילית באוקטובר - אלא אם אתם בגוף הזה

חודש אוקטובר המאכזב בבורסות: מור בלט כיחיד שסיים בירוק בקרנות ההשתלמות הכלליות, בעוד חסכון צמוד S&P 500 סיפק מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר ● מנהלי ההשקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

אילוסטרציה: Shutterstock

מדוחות אנבידיה להנפקת הענק: 5 אירועים שיטלטלו את השווקים השבוע

אחרי שבוע סוער בוול סטריט, המשקיעים נערכים לשני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: דוחות ראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג’נסן הואנג, והנפקת אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר • ולא רק הם - אלה האירועים שכדאי להכיר לקראת השבוע החדש בשווקי העולם

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

"אני מקווה שתמות": עדויות חדשות חושפות את התפרצויות הזעם של מנכ"ל אנבידיה לשעבר

לפי תחקיר של ה"ניו יורק פוסט", ג'נסן הואנג נהג להשפיל מנהלים ועובדים בישיבות ואף השליך לכאורה בקבוק מים לעבר בכיר בחברה ● באחד המקרים אמר למנהל בכיר: "אני מקווה שתחלה בשפעת, ושהמצב יחמיר" ● העדויות מציירות תמונה שונה מהתדמית הציבורית שטיפח המנכ"ל שהודח בעקבות פרשת הרומן והחשד לריגול סיני