גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניפגש במשרד הווירטואלי: מה יקרה לעבודה כשהמציאות כבר לא תהיה מציאות

בעשור הקרוב טכנולוגיות של מציאות וירטואלית ומציאות רבודה צפויות להתרחב הרבה מעבר לעולם המשחקים ולשנות גם את האופן שבו אנחנו עובדים

עבודה מהבית / צילום: shutterstock
עבודה מהבית / צילום: shutterstock

זה כמה שנים אנחנו שומעים על מציאות מדומה ומציאות רבודה, אבל רובנו עדיין לא פגשנו אותן במקומות שבהם נרגיש את הטכנולוגיות האלה באמת בעתיד. כיום, הן נקשרות אצלנו בעיקר במשחקים, אבל תכף מתחיל עשור חדש, וזו הזדמנות להביט אל עבר העתיד, ולנסות לקרוא את הכתובות שעל הקיר ולהתכונן - מבחינה אישית, ארגונית וציבורית. טכנולוגיות המציאות המדומה (עם המשקפיים שמעבירים אותנו על כל חושינו למציאות אחרת) והמציאות הרבודה (שמלבישה על המציאות אלמנטים דיגיטליים) צפויות להגדיר מחדש את חוויית המציאות ואולי את המציאות עצמה, ובתוכה, את עולם העבודה.

חישבו לרגע מה עשה לחיינו הטלפון החכם. לפני טיפה יותר מעשור הוא הפציע והביא איתו את האפליקציות, הכניס את המידע לכיס, ושינה את האופן שבו אנחנו חיים, קונים, מתקשרים, עובדים, צורכים.

עכשיו דמיינו מכשירים נוחים לשימוש ונשיאה שמאפשרים לנו לבחור איזה עולם אנחנו רוצים לראות, איזו נקודת מבט אנחנו רוצים לאמץ ואילו רבדים רלוונטיים למה שאנחנו עושים עכשיו. נניח שיצאתם לקניות, החנות תראה לכם רק את מה שאתם אוהבים לרכוש, את המוצרים שאתם צריכים, את המותגים שאתם מעדיפים. תוכלו לסנן את מה שאתם רואים לפי מחירים, צבעים, קטגוריות. נכנסתם לחנות בגדים? תראו רק מה שיש במידה שלכם. תסתכלו במראה, תראו איך אתם נראים כשאתם לובשים את זה. רוצים צבע אחר? אין בעיה. והמוצר הזה שהגיע עכשיו הביתה וצריך להרכיב? אין בעיה, העדשות שלכם יראו לכם כיצד כל חלק מתחבר.

עכשיו דמיינו שאתם במצב למידה. היכן שתסתכלו תקבלו שיעור בפיזיקה (חוקי כוח תוך כדי משחק כדורגל) או היסטוריה (איך נראה העולם לפני 100 שנה), או אולי שפה (איך אומרים את זה בספרדית?). במקום לחפש תשובות בגוגל, הן יופיעו מול עיניכם או באוזניכם. אתם מטיילים ובמצב תיירות? תקבלו מדריך שמספר לכם על כל אתר בכל תקופה, עם דגשים לפי ההעדפות שלכם.

חברת המחקר והייעוץ דלויט מונה שלושה שינויים מרכזיים הכרוכים בטכנולוגיות האלה: מקורות המידע (מצלמות, סנסורים, מידע מהרשת וכל מה שמתחבר אליה), אופן הצגת המידע על המציאות הקיימת, ואופן התקשורת עם הכלים החדשים - תנועות ידיים, עיניים, ראש, דיבור ואלי גם מחשבה. יש כאן אפשרות לתקשר עם מכונות כפי שלא עשינו בעבר ולעשות דברים חדשים.

בעולם כזה נקבל את המידע שאנחנו זקוקים לו ברגע שאנחנו זקוקים לו, מה שיאפשר לנו להתמודד עם כמויות המידע והמורכבות הגוברת. אבל יותר ממידע, נקבל את היכולות שאנחנו צריכים ואת ההנחיה המתאימה. חישבו על מומחה שרואה את הבעיה שאתם מנסים לפתור ולא רק שומע אתכם מתארים אותה. אחר כך הוא מסביר לכם צעד אחר צעד, באופן ויזואלי, איך לפתור אותה. זה כבר מאפשר לנו לבצע מגוון הרבה יותר גדול של פעולות מכפי שיכולנו לבצע בעבר, כשהיינו צריכים ללמוד פעולות בעל-פה.

בוראים עולמות חדשים

בדלויט טוענים כי הכלים האלה ישנו את אופן העבודה שלנו, וכבר היום ניתן לראות את האופן שבו נוכל להשתמש בהן בהתאם לסוג העבודה. כדי לדעת היכן אתם עומדים, שאלו את עצמכם שתי שאלות:

  1. מה אנחנו צריכים לדעת כדי לבצע את העבודה שלנו (מורכבות המידע)
  2. עד כמה אנחנו זקוקים לשיקול דעת ואינטואיציה בתפקיד שלנו (מגוון הפעילויות)

אם אנחנו לא צורכים הרבה מידע ולא עושים מגוון גדול של דברים, הכלים האלה פשוט יעזרו לנו לעשות את מה שאנחנו עושים, רק קצת יותר טוב. תחשבו על כבאי שיכול עכשיו לראות יותר בבירור דרך עשן, ערפל ואש.

אם העבודה שלנו אמנם לא מגוונת, אבל דורשת כמויות גדולות של מידע, קיבלנו עכשיו הרחבה למוח, את היכולת לעבד כמויות אינסופיות של מידע. חשבו למשל על טכנאי מטוסים שצריך לתקן מגוון גדול של מכשירים, תקלות אפשרויות, אולי סוגים שונים של מטוסים. הטכנולוגיות האלה יאפשרו לו לקבל מידע והנחיות לפי הצורך בזמן המתאים.

אם העבודה שלנו מאוד מגוונת אבל לא דורשת מידע רב, הכלים החדשים יאפשרו לנו חיבורים שלא קיימים לנו היום. חשבו על שיתוף נוסח "תראה מה שאני רואה", כמו רופא מומחה שיכול להנחות רופא במקום אחר לבצע פרוצדורה מורכבת בלי להיות שם בעצמו. כאן פחות חשוב מה הרופא המקומי יודע, יותר חשוב שהוא יכול לשתף פעולה עם מי שיודע.

ולבסוף יש לנו עבודה שמתאפיינת במורכבות גדולה גם במונחים של ריבוי מידע וגם במונחים של מגוון פעולות. פה כנראה נמצאים מקצועות ועשייה שעדיין לא קיימים. כאן האדם והמכונה הופכים צוות לכל דבר וכלי המציאות הרבודה יכולים לחבר כאן רשת מורכבת של פעולות ומידע שמשתנים כל הזמן, כמו ניהול מלאים, תנועה או משלוחים, באופן ויזואלי המאפשר קבלת החלטות בזמן אמת, בהתאם לנתונים משתנים. דמיינו אנשי אבטחת מערכות ומידע שיכולים פשוט לשאול את המחשב אם יש משהו יוצא דופן ברשת היום, והמחשב לא רק מאתר את הפעילות החשודה אלא יודע מה לעשות כדי להגן על הרשת מפניה.

דמיינו את עצמכם בעבודה. בכניסה מכשירי המציאות הרבודה שלכם יעבירו אתכם את השערים, ימצאו לכם חניה, שולחן או חדר פנוי, את מי שאתם מחפשים. אם אתם נמצאים במקום פיזית, הכלים האלה יספקו לכם מידע על אנשים, פרויקטים, מוצרים, אסטרטגיה, שוק, מתחרים ועוד. דמיינו שהמידע הזה מגיע אליכם כשאתם בפגישה או פוגשים מישהו במסדרון או בשיחה עונים על שאלה. ובכנס מקצועי, תדעו מי האדם שיושב לידכם, מהיכן הוא, באילו תחומים הוא עוסק. אולי אפילו תקבלו מידע מי האנשים המתאימים למשרה או לשותפות שאתם מחפשים. ועוד לא דיברנו על כך שתוכלו לעצב את הסביבה כרצונכם, את הצבע של הקירות, הסגנון של התמונות ואפילו את הנוף הנשקף מהחלון, גם אם הנוף והחלון לא באמת שם.

בעולם כזה צריך לשאול בשביל מה בכלל להגיע למקום הזה שאנחנו קוראים לו עבודה. בשביל לעבוד יחד, אפשר פשוט להגיע למשרד וירטואלי, לחדר ישיבות, לפגישת לקוחות, לכנס וגם לשיחת קפה. וכל זאת בלי לצאת מהבית. המידע, ההכשרות והכלים יכולים להגיע לאנשים שזקוקים להם בזמן הנכון, בשפה הנכונה, באופן שבו הכי נוח לנו לצרוך אותם.

בעשור הקרוב נהיה כולנו שותפים בבריאה של עולמות חדשים, המשלבים את המציאות עם מה שאינו מציאות. אולי זה לא שונה מאוד מהותית מהסיפורים שסופרו סביב מדורה, על קירות, בספרים ובתמונות וסרטים, אבל האופן שבו יטושטשו הגבולות לא דומה למה שהכרנו. בסיפורים של העידן החדש נוכל לערוך אותם בזמן אמת. הטכנולוגיות האלה יאפשרו לנו לשלוט במה שאנחנו רואים, לטוב ולרע.

אין ספק שיש כאן המון שאלות שהטכנולוגיה לבדה לא תדע להתמודד איתן. איך נגלה דברים חדשים אם לא נראה אותם? איך נבחין בין קשרים אנושיים אם אין משמעות לרקע ולעומק ההיכרות? מה יקרה למציאות אם אפילו היא כבר לא תהיה מציאות? ומי ישלוט בכל זה?

מה שבטוח, העשור הבא יגדיר מחדש את העולם שלנו.

הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com

עוד כתבות

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

בית המעצר בברוקלין בתחילת ינואר, בסמוך להגעת מדורו / צילום: Shutterstock

"גיהנום עלי אדמות": הצצה לכלא הידוע לשמצה שבו כלוא הרודן מוונצואלה

עברייני מין מפורסמים, נאשמים ברצח, ברוני סמים ונשיאים לשעבר: בית המעצר המטרופוליטני בברוקלין מאכלס שורת דמויות קצה, אך נודע בעיקר בשל תנאי כליאה קשים והזנחה מתמשכת ● "לא אנושי": כך נראה המקום שאפילו שופטים מהססים לשלוח אליו נאשמים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: ap, Anjum Naveed

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

ח''כ אופיר כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין

הצעת החוק, שעברה בקריאה טרומית ב-2023, תקודם ע"י ועדת הכנסת בראשות יו"ר הקואליציה אופיר כץ ● לפי ההצעה, הלשכה תוחלף במועצה שבה ישלוט שר המשפטים ● לשכת עורכי הדין: "לא ניכנע לסחיטה ואיומים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, ת"א 35 בשיא; מניות הביטוח זינקו ב-3.5%

מדד ת"א 90 זינק ב-1.5% ● מניית הבורסה לני"ע זינקה לאחר שדיווחה מו"מ למכירת פעילות המדדים שלה לגוף זר ● אבי לוי, בעל השליטה בחברת להב, הופך לבעל עניין בחברת חג'ג' אירופה ● השקל התחזק היום ועומד על 3.14 שקלים לדולר

מטה פייפאל / צילום: Shutterstock, Michael Vi

פייפאל רוכשת את סימביו הישראלית בכ-150-200 מיליון דולר

פייפאל רוכשת את סימביו, ששוויה הוערך ב־2021 בכ־97 מיליון דולר ● החברה גייסה מאז הקמתה כ־30 מיליון דולר, והחלה לצמוח דווקא בשנות הקורונה ● סימביו מתמחה בחיבור בין מותגים בינלאומיים לרשתות קמעונאות בניהול מכירות דרופשיפינג

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

7 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-8 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק

טיקטוק / אילוסטרציה: Shutterstock

הושלמה מכירת הפעילות של טיקטוק בארה״ב: כך זה יעבוד

חברת האם הסינית חתמה רשמית על העברת חלקים מפעילות טיקטוק לארה"ב, ובכך הסתיימה סאגה של שנים ● החשש בארה"ב היה שהממשלה הסינית תנצל לרעה נתונים רבים, וכעת נתונים אלו יאחוסנו בסביבת ענן מאובטחת ● טראמפ הודה לנשיא סין על ההחלטה: "הוא היה יכול לבחור בדרך אחרת, אבל לא עשה זאת"

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

דיווחים באיראן: מפגינים הוצאו להורג, מעל 20 אלף נהרגו

אתר האופוזיציה האיראני מתריע: "הטרוריסטים לא שמים על מה שהנשיא טראמפ אמר" ● במערכת הביטחון נערכים לתרחיש המחמיר, שלפיו ארה"ב תתקוף ואיראן תגיב, אך כרגע מבהירים כי אין כל שינוי בהנחיות ●  מחבלים יידו אבנים במהלך הלילה לעבר רכב צבאי לא מאויש של כוחות צה"ל שפעל במרחב יריחו ●  בישראל נערכים לפתיחת מעבר רפיח ● דיווחים שוטפים

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

כוחות צה''ל בעזה. ''זה קריטי להסתגל ולהשתנות תוך כדי לחימה'' / צילום: דובר צה''ל

"האסטרטגיה של חמאס היא להרוג את האנשים שלהם למען יח"צ"

החוקר הבריטי אנדרו פוקס צלל למערכה בעזה כדי לנתח את שדה הקרב המודרני ● בראיון לגלובס הוא עומד על הפער בין ההישגים הצבאיים לכישלון ההסברתי: "ישראל הופתעה מעוצמת התעמולה נגדה" ● מהסתגלות למנהרות ועד למהפכה הרפואית, פוקס בוחן את הלמידה של צה"ל תחת אש, ומזהיר: "חמאס לא מהווה איום כרגע, אבל הוא חוזר לשליטה מלאה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הדיווח שמקפיץ את מניית הבורסה: מו"מ למכירת פעילות המדדים לגוף זר

הבורסה בת"א מתקרבת להצפת ערך בפעילות המדדים שלה, שצמחה פי שמונה תוך שנתיים, אותה היא מתכננת למכור לגוף זר ● בשנה שעברה העריכו כי הבורסה תמכור את הפעילות, לה הכנסות של 25 מיליון שקל, תמורת 300-400 מיליון שקל

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל עקפה את צפי האנליסטים אך אכזבה בתחזית להמשך; המניה יורדת במסחר המאוחר

אינטל הרוויחה 15 סנט למניה והכנסותיה עמדו ברבעון על 13.7 מיליארד דולר, מעל הצפי ● למרות זאת החברה מאכזבת בציפיות לרבעון הראשון של 2026

ראול סרוגו / צילום: כדיה לוי

"כל חברה משפחתית לא ממשיכה בסוף": הקבלן ראול סרוגו מסביר למה החליט לעשות אקזיט

מאז מותו הטרגי של בנו רועי בתאונת גלישה, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר ראול סרוגו, הכניס שינויים דרמטיים בחייו ● הוא בהליכי מכירת החברה המשפחתית לאמפא, נלחם ברשויות כדי לחשוף את עומק המחדל שהביא למותו של בנו, ואף החל ללמד חינוך פיננסי בבית ספר תיכון, אבל לא נוטש את הנדל"ן

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס