עולם הכדורגל מתנהל כבר כמה שנים תחת יובש של עסקאות רכישה גדולות. אם מסתכלים על מועדונים משמעותיים שנכנסו אליהם בעלי הון "כבדים", צריך ללכת אחורה בערך עשור - לרכישת מנצ'סטר סיטי על ידי משפחת המלוכה מאבו-דאבי ב-2008, או להשתלטות של קרן ההשקעות של ממשלת קטאר על פאריז סן ז'רמן ב-2011.
אפשר להוסיף את המכירה לפני שנתיים של מילאן, שהתגלגלה בסופו של דבר לידיים של קרן הגידור הענקית אליוט, אבל היא קצת שונה מאחר שנראית יותר כמו תחנת ביניים של השבחת הנכס לקראת מכירתו הלאה.
מדוע מועדונים גדולים לא מצליחים להימכר? קודם כל מאחר שמועדוני כדורגל גדולים היום הם כבר לא צעצוע או סמל סטטוס, אלא נכס שמשאיר רווח על בסיס שנתי כמעט קבוע, כך שאין סיבה אמיתית לממש סחורה מניבה שכזו. סיבה שנייה היא הפריחה של מועדוני כדורגל, שהעלתה מאוד את השווי שלהם לרמה שגם למיליארדרים לא פשוט לרכוש אותם. בעבר זו הייתה רכישה ששיקפה לעתים 5% מההון המוערך של מיליארדר. היום זה כבר סיפור אחר.
ג'ון וו. הנרי, שהונו מוערך ב-2.5 מיליארד דולר, רכש את ליברפול ב-2010 ב-480 מיליון דולר. כלומר, הוא נפרד מנתח סביר מההון שלו אז, תמורת מועדון כדורגל היסטורי באנגליה. היום, מי שירצה לקנות את המועדון יצטרך להיפרד מכ-2.2 מיליארד דולר, השווי המוערך הנוכחי של המועדון לפי "פורבס". רומן אברמוביץ' התעייף מצ'לסי? לפי "פורבס" הוא רק צריך את הבנאדם הנכון שישלם כ-2.5 מיליארד דולר, עבור אותו מועדון שרכש ב-2003 תמורת כ-220 מיליון דולר.
זה פחות או יותר משאיר את המועדונים הגדולים כאופציה להשתלטות רק באמצעות הכסף של מדינות הנפט.
גם הסעודים רוצים צעצוע
הכסף של מדינות הנפט מנסה להעלות עכשיו בחכה את הדג הגדול ביותר ששוחה בים - מנצ'סטר יונייטד. מי שמוביל את המהלך הוא יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן. זו הפעם השנייה שהסעודים מנסים בטווח של שנה להניח הצעה על מנצ'סטר יונייטד, הפעם הסכום לפי הדיווחים עומד על כ-3 מיליארד ליש"ט. כהשוואה, הסכום הגדול ביותר ששולם אי פעם על מועדון כדורגל היה 800 מיליון ליש"ט, על מנצ'סטר יונייטד ב-2005.
האפשרות שכסף סעודי ייכנס למנצ'סטר יונייטד הוא עניין שמלהיב אולי את אוהדי הקבוצה אבל מטריד מאוד מועדוני כדורגל גדולים יריבים. גם כשהיא בעונות גרועות ואיומות, ללא הופעה סדירה בליגת האלופות וללא אליפות מאז 2013, יונייטד לא נמצאת על אותו מגרש משחקים של פריז סן ז'רמן או מנצ'סטר סיטי מבחינת יכולת ייצור הכסף. היא בעולם אחר. ממשיכה להימנות דרך קבע על שלוש המועדונים המכניסים בעולם לצד ריאל מדריד וברצלונה.
עם כסף סעודי שיבקש לרשום הישגים על המגרש מהרגע הראשון היא תצא באופן טבעי למסע קניות שמי יודע איפה ייעצר. להבדיל מהרכישות שנעשו מכיוון אבו דאבי (מנצ'סטר סיטי) או קטאר (סן ז'רמן), שתקנות הפייננשל פייר-פליי מעט הצליחו לעצור את הפוטנציאל המלא שלהן לבזבז כסף - במקרה של יונייטד העובדה שהיא קבוצה רווחית, עם תשתיות של ספונסרים, אצטדיון ענק, השתייכות לפרמיירליג העשירה והיסטוריה עכשווית ששווה כסף, גם הרגולציה תתקשה לעצור את הממון הסעודי.
למה בכל זאת ההצעה כעת נראית ריאלית? עד היום ובכל הצעות הרכש הסעודיות הקודמות דאגה משפחת גלייזר האמריקאית, שמחזיקה במנצ'סטר יונייטד מאז 2005, להבהיר שהיא הגיעה למועדון לשנים ארוכות. רק שהפעם יש הרבה סימנים שמעידים כי העסקה הגדולה בהיסטוריה של הכדורגל והספורט בכלל מתקרבת בכל זאת לאפשרות מעשית.
הסימן הראשון הוא הדיווח בתקשורת האנגלית, לפיו משלחת של מנצ'סטר יונייטד תצא לסעודיה לדון בהצעה. הפרשנות: אין סירוב גורף. מתחת לפני השטח יש דיבורים.
מעבר לכך, משפחת גלייזר לא רואה את ההשקעה במנצ'סטר יונייטד באותו אופן - האבא מלקולם גלייזר שרכש את המועדון ב-2005 נפטר, ואת המועדון ירשו ששת ילדיו. לאלו באופן טבעי אין צורך שווה בהחזקה במועדון. אחד רוצה יותר, אחד פחות. ככה גם נמכרות קבוצות: חלק ניכר מקבוצות הספורט שעברו ידיים בשני העשורים האחרונים נמכרו בדיוק מהסיבה הזאת - יורשים שפחות להוטים לעסוק בזה כמו האבא, זה מעולם לא היה מפעל החיים שלהם, ומעדיפים לצאת עם הכסף בזמן הנכון למימוש.
גם אצל הגלייזרים ניכרים סדקים. קווין גלייזר, אחד מהבנים שמחזיק ב-13% מהמועדון, המיר לפי דיווחים את המניות שלו במועדון מסוג B למניות מסוג A - ומאחר שניתן לממש רק מניות A למכירה, ההנחה היא כי אחד הבנים רוצה לצאת. קווין גלייזר יכול למכור את המניות שלו לציבור דרך וול סטריט, 20% מהקבוצה ממילא נסחרת שם. אפשרות נוספת היא שהמהלך הזה יאיץ את הסעודים לשפר את ההצעה, כדי לגמור את הסיפור מהר ולמנוע ממניות לברוח החוצה לבורסה.
במקרה של הגלייזרים את העניין הספורטיבי תמיד יכול למלא עבורם הנכס הקרוב יותר רגשית ופיזית - המשפחה האמריקאית מחזיקה במקביל בבעלות על קבוצת הפוטבול טמפה ביי בקאנירס, שמוערכת לפי "פורבס" ב-2 מיליארד דולר.
השווי של מנצ'סטר יונייטד בוול סטריט צונח
הטענה שהגלייזרים עשויים בכל זאת לקבל הפעם את ההצעה הסעודית קשורה למקום שאליו התגלגל המועדון. מנצ'סטר יונייטד נמצאת בנקודה לא טובה. היא לא תחרותית, היא מאבדת גובה בכל הפרמטרים. יש סיכוי סביר שההצעה של הנסיך הסעודי עכשיו היא הטובה ביותר שאפשר יהיה לקבל עבור המועדון בשנים הקרובות.
המצב הספורטיבי הגרוע של המועדון בשנה האחרונה גרר את המניות של הקבוצה לירידה של כמעט 40% מאז אוגוסט 2018. יונייטד נסחרת בוול סטריט (20% מהמניות בלבד נסחרות) לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. כלומר, הצעת הרכישה הסעודית משקפת למועדון שווי של 40% יותר מהשווי המוערך בוול סטריט.
ויש עוד הרבה סימנים לא טובים - הכוכבים הבודדים בקנה מידה עולמי שעוד נשארו רוצים לעזוב (פוגבה), שחקנים גדולים לא מוכנים לבוא. עדיף לבוא כרגע לליברפול ומנצ'סטר סיטי שמתמודדות על אליפות ומשחקות בליגת האלופות. שלא לדבר על ריאל וברצלונה.
והסימפטומים מגיעים גם אל מחוץ למגרש - בחודש שעבר דיווח המועדון כי הוא צופה שהעונה הנוכחית תסתיים עם ירידה בהכנסות, לראשונה מזה עשר שנים רצופות של עלייה; על ההסכמים הגדולים שאמורים לתת למועדון את היתרון הגדולים מופעלים סעיפי "עונש" בגין המצב - לפי "פייננשל טיימס", הסכם ההלבשה עם חברת אדידס ששווה 750 מיליון ליש"ט ל-10 שנים, לא יעמוד על המקסימום האפשרי וייחתכו ממנו 21 מיליון ליש"ט בכל שנה, הקנס שמופעל במידה והמועדון לא משתתף בליגת האלופות שנתיים ברציפות.
וכך סוגרים המועדונים האחרים לאט לאט את הפער - ליברפול וצ'לסי שעד לפני חמש שנים עוד הסתכלו על יונייטד עם משקפת, ממרחק של 250-300 מיליון ליש"ט פער בהכנסות השנתיות, כבר "רואות" אותה ממרחק של קצת יותר מ-100 מיליון ליש"ט בלבד. טוטנהאם מתקרבת, וסיטי היריבה העירונית צפויה העונה בחסות ההצלחות על המגרש והכישלונות של יונייטד לצמצם את הפער ביניהן במחזור לפחות מ-100 מיליון ליש"ט.
ואם זה המצב, מה יכול להיות רע בתשואה יפה של 275% על השקעה שעשה אבא לפני 14 שנים?
