נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Joshua Roberts, רויטרס
בזמן שדונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, מתגאה בכך שהוציא את מדינתו מהסכם פריז, מתברר כי זיהום האוויר במדינה הולך וגובר תחת שלטונו. לאחר שבעשור האחרון נרשם שיפור במדד זיהום האוויר במדינה, מחקר חדש מצא כי תחת הנהגתו של טראמפ חווה ארה"ב הידרדרות באיכות האוויר: לאחר ירידה של 24% בזיהום האוויר בשנים 2009-2016, מתברר כי בשנתיים האחרונות זיהום האוויר החלקיקי בארה"ב גדל ב-5.5%. מלבד הנזק הסביבתי, לפי החוקרים, אנשים רבים יותר מתים בטרם עת בשל נזקי זיהום אוויר (9,700 בשנת 2018).
החוקרים, קרן קליי וניקולס מולר, כלכלנים מאוניברסיטת קרנגי מלון בפנסלבניה, לאובדן האנושי יש גם תג מחיר כלכלי כבד: נזקים בסכום של כ-89 מיליארד דולר, לדבריהם. החוקרים תולים את האשמה במספר גורמים, בהם הזירה הכלכלית, התגברות שריפות בקרב ריכוזי אוכלוסייה (בעיקר באזור קליפורניה) והפחתה משמעותית של רגולציה סביבתית בקידום ממשל טראמפ. בנוגע לגורמים הכלכליים, מסבירים החוקרים כי האשמה המרכזית בזיהום נובעת משימוש מוגבר במשאיות להובלת סחורות, מה שמוביל לשריפה מוגברת של דלקים מאובנים, לצעד מפעלים רבים יותר המייצרים פליטות בשילוב של אכיפה דלילה ביחס לעבר.
בנוסף, הוועדה המדעית של הסוכנות להגנת הסביבה אשר פוטרה על ידי טראמפ, אך החליטה להמשיך את עבודתה, פרסמה אף היא את תוצאות עבודתה. המדענים מזהירים כי תקני זיהום האוויר אינם מגנים על בני האדם והסביבה. המרכיב העיקרי של זיהום האוויר, המוגדר כסיבה החמישית למקרי מוות ברחבי העולם, הוא חלקיקים הקטנים מ- 2.5 מליונית מטר, המכונים לעתים קרובות 'חומר חלקיקי' או PM2.5. חברי הוועדה מפרסמים את אזהרותיהם בשעה שבה הרגולטורים בארה"ב שוקלים מחדש את התקן הניתן לפליטת חומר חלקיקי. "בהתבסס על הראיות המדעיות, אנו מוצאים באופן חד משמעי כי הסטנדרטים הנוכחיים לחומר חלקיקי דק אינם מגנים על בריאות הציבור ויש לעדכן אותם", אמר כריס פריי, מדען מאוניברסיטת צפון קרוליינה, העומד בראש הקבוצה.
"במחקר אין שיוך מקורות מדויק של הפליטות אך החוקרים משערים כי המקורות לעלייה בחלקיקים הנשימים העדינים הם שריפות יערות, גידול בנסועה, שימוש בגז טבעי ושריפת דלקים בכלל. יש לשים לב בייחוד לאמירת החוקרים ביחס לירידה באכיפה הסביבתית מצד הממשל", מסבירה ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית לשעבר של המשרד להגנת הסביבה בישראל. "מסר של עצימת עין מחריגות מהיתרי פליטה וקנסות נמוכים מאותתים לגורמים המזהמים שהם יכולים לזהם ללא נשיאה בהשלכות מעשיהם. הציבור נותר לא מוגן. ככל שמדובר באוכלוסיות מוחלשות הן אף בעמדה נחותה מאחר ולרוב אין ברשותם אמצעים כלכליים להיאבק בגורמים המזהמים. דוח מבקר המדינה בנושא האכיפה הסביבתית (מאי 2019) מצביע על כשל בתחום זה גם בישראל".
בזמן קמפיין הבחירות שלו, התחייב טראמפ כי הממשל בהנהגתו יפרוש מהסכם פריז, שנועד להגביל את ההתחממות הגלובלית לשתי מעלות עד 2050 ומעלה וחצי עד סוף המאה, ועליו חתומות יותר מ-200 מדינות. ההסכם הינו וולונטרי, ובו כל אחת מהמדינות משרטטת עבור עצמה את הגבולות והמטרות, כך שלמרות שהליך הפרישה הרשמי של ארה"ב מן ההסכם יחל רק בנובמבר, היא כבר איננה מקיימת את התחייבויותיה בתחום, כשממשל טראמפ הודיע זה מכבר על ביטול התחייבותו של ממשל אובמה להפחית את פליטות גזי החממה ב-28% עד שנת 2025 ופועל לצמצום הרגולציה והאכיפה הסביבתית, ולהחרפת המשבר הסביבתי החמור בפועל. טראמפ התבטא מספר פעמים בעבר בנוגע למשבר האקלים, אותו הוא מכחיש.
בנובמבר, לדוגמה, עם צאת דוח של הממשל האמריקאי שבו נכתב כי משבר האקלים יעלה לארה"ב מאות מיליארדי דולרים בשנה ובריאות הציבור בסכנה, אמר טראמפ כי איננו "מאמין לכך", ובאוקטובר אמר ל"פוקס ניוז" כי הוא לא משוכנע שבני אדם הם הגורמים לעליית הטמפרטורות. זאת, למרות ההסכמה בקהילה המדעית בנוגע להתחממות הגלובלית והסיבות לה.
בראיון לעיתונאי הבריטי פירס מורגן, אמר טראמפ כי "אני מאמין שיש שינוי במזג האוויר, ושזה משתנה לשני הכיוונים". לאחרונה הודיע ראש סגל הבית הלבן, מיק מולבני, כי "שינוי האקלים לא יהיה על סדר היום" בפסגת ה-G7, למרות דחיפות הנושא והעיסוק הרב בו במדינות האחרות שישתתפו בפסגה.