הניסיון של חבר הכנסת איתן כבל לסייע למו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, והעובדה שכבל זכה לסיקור אוהד בקבוצת "ידיעות אחרונות" במקביל לפגישות עם מוזס, מעורר שאלות לא קלות. מדוע התיק נגד כבל נסגר? היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לא השיבו לשאלה הזאת. במקביל להחלטה להעמיד לדין את בנימין נתניהו ואת נוני מוזס בכפוף לשימוע, נמסר כי "בעניינו של ח"כ איתן כבל הוחלט לסגור את התיק".
■ כשאיתן כבל ונוני מוזס התקשו להסביר למשטרה מי ניסח את חוק "ישראל היום"
טענתו של גורם האכיפה הבכיר שציטט ברוכי קרא ב"הארץ", לפיה חקירתו של כבל נועדה רק למנוע לזות-שפתיים מצידו של נתניהו, נראית על פניו מופרכת. המשטרה והפרקליטות עמלו רבות וביצעו פעולות חקירה מגוונות בעניינו של כבל, והחשד נגדו היה מבוסס וכלל לא מבוטל. אי-אפשר לומר שהמשטרה או הפרקליטות התרשלו במיוחד בחקירת כבל או עשו אותה רק כדי לצאת ידי חובה. למרות כל זאת, הקורא הסביר יישאר עם תחושת אי-נוחות עם סגירת התיק בעניינו של כבל, ודאי כאשר משווים זאת מול ההחלטה להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע.
על פניו, קשה להבין מדוע הוגש נגד נתניהו כתב אישום (בכפוף לשימוע) בתיק 4000 בגין עבירת שוחד - ואילו כבל, שפעל בשליחות מוזס, אפילו לא הועמד לדין בעבירה קלה מזו.
לכל אורך הדרך טענו נתניהו וסנגוריו לאכיפה בררנית נגדו. מהעדויות שמתפרסמות כאן היום עולה כי טענות נתניהו אינן חלולות כלל. מדוע אין בהתנהלותו של כבל משום מרמה והפרת אמונים בשל ניגוד העניינים החריף בו היה מצוי? העובדה כי כבל הסתיר את פגישותיו עם מוזס ולא רשם אותן ביומנו, תוך טענה שעשה זאת כדי למנוע לזות-שפתיים, מוכיחה כי כבל היה מודע היטב לבעייתיות שגלומה בקשריו עם מוזס.
מלבד גרסאותיו השונות והסותרות, אין שום הסבר חוקי המניח את הדעת מדוע פעל כבל לקדם את חוק "ישראל היום", בזמן שלטענתו העיתון "ידיעות אחרונות" "שחט אותו". כבל לא נתן שום הסבר על כך, וכאן בהחלט יש לתמוה מדוע לא תכף ומיד נשאל על כך בחקירתו. שאלה זו זועקת מאליה, אך לא הגיעה לאוזנו של כבל.
כבל עצמו העיד כי מאז שלקח על עצמו לקדם את חוק "ישראל היום", בעקבות בקשת נוני מוזס ובתיאום איתו, הסיקור שלו בעיתון הפך לאוהד. התמיהה מתעצמת כאשר משווים את ח"כ כבל לראש הממשלה נתניהו. נגד נתניהו הוחלט להגיש כתב אישום בגין שוחד בתיק 4000, למרות שעל-פי כתב החשדות לא נמצאה שום התניה מצדו של נתניהו בין דרישותיו לסיקור חיובי או סיקור הוגן מאלוביץ' באתר וואלה שבבעלותו, לבין פעולותיו כרגולטור בכובעו כשר התקשורת.
ניתן לומר כי כבל זכה מן ההפקר, והוא לא היה רחוק מקבלת הודעה על החלטה להעמידו לדין. קשריו עם מוזס נותרו עמומים במידה מה, תאריכי פגישותיהם ותוכן שיחותיהם נותר ובערפל, לא רק בפנינו אלא גם בפני להב 433 ומשרד המשפטים. החידה לא פוצחה עד תומה, למרות שאדי השחיתות בהחלט מבצבצים מבין חריצי התיק.
גם ההטבה שהעניק מוזס נותרה עמומה - קשה במשפט פלילי להוכיח כי שיפור הסיקור בעניינו היה שוחד, ללא שנמצא תיעוד לדרישות מצד כבל ולהצעות מוזס.
גם לעובדה כי כבל פעל כמחוקק, ואילו נתניהו פעל כרגולטור, יש משמעות מקלה בדין הפלילי עבור מוזס. הנורמה המשפטית אומרת כי הדין הפלילי יקבל בחומרה פחותה ניגוד עניינים מצד חבר כנסת כמחוקק, לעומת שר או ראש ממשלה כרגולטור.
אולם כל זה בדין הפלילי. התיק הפלילי נגד כבל נסגר מחוסר ראיות, אולם התיק הציבורי נגד כבל נותר פתוח - ועליו לתת לציבור את הדין על מעשיו.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה ארנון (נוני) מוזס ובנימין נתניהו הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
*** גילוי מלא: ארנון (נוני) מוזס הוא מו"ל "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט", שנמצאים בתחרות עם "גלובס".
