לא רק סטרארט-אפ ניישן: ישראל הפכה למעצמת שיקום מתמודדי נפש
החודש מציינים ברחבי העולם את יום בריאות הנפש העולמי. בכל העולם ניתנים שירותי שיקום תעסוקתיים שונים לאנשים עם חסמים תעסוקתיים מגוונים. מטרת שירותים אלו, לסייע למקבלי שירות להשתלב באופן מיטבי בשוק העבודה הפתוח. אך כיצד שיקום תעסוקתי של אנשים עם חסמים תעסוקתיים ברחבי העולם קשור לישראל?
בהקשר של ישראל, הדבר הראשון שחושבים עליו בנוגע ליצוא, הוא תעשיית ההייטק שצמחה פה בשנים האחרונות. אבל תתפלאו לשמוע, ישראל היא לא רק start-up nation, אלא גם אומה מובילה בפיתוח ובבנייה של מתודולוגיות ומודלים של שיקום תעסוקתי לאנשים עם חסמים תעסוקתיים.
דוגמה לפיתוח מודל שכזה ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין קבוצת שכולו טוב ואגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. קבוצת שכולו טוב הוקמה בשנת 2005 ומספקת כיום שירותי שיקום לכ-6,000 אנשים עם חסמים תעסוקתיים וחברתיים ואוכלוסיות מודרות. בקבוצה שמונה תחומי תעסוקה, שמהווים מותגי הכשרה ייחודיים לאנשים עם חסמים תעסוקתיים, ותחום של שיקום חברתי הפועל לפיתוח חיי פנאי וחברה עצמאיים.
התחומים התעסוקתיים פועלים כולם על פי מודל "היחידה המשלבת", מודל מקצועי זה פותח בקבוצת שכולו טוב בשיתוף פעולה עם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, חותר לסייע לאנשים עם חסמים תעסוקתיים להתנייד באופן מיטבי ברצף התעסוקתי תוך תמיכה וליווי קבועים ורציפים. המודל מציע טווח רחב של אפשרויות תעסוקה, אימון והכשרה המתקיימות במקביל, לבחירת האדם על פי רצונו האישי, בליווי מקצועי רציף. כל זאת, במטרה לסייע לו להשתלב בהצלחה בעבודה המתאימה לו בשוק העבודה הטבעי ולהתמיד בה לאורך זמן. כיום משולבים בקבוצת שכולו טוב למעלה מ-30% ממקבלי השירות בתעסוקה בשוק העבודה הפתוח, זאת לעומת 2%-4% בגופי שיקום דומים באירופה. 95% מהם מרוויחים שכר מינימום ומעלה ו-57% מהם מתמידים בעבודה בשוק העבודה הפתוח למעלה משנה.
מודל היחידה המשלבת הקנה לקבוצת שכולו טוב זכייה בתחרות Zero Project של האו"ם - להסרת חסמים חברתיים וקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות בשנת 2017, כמודל חדשני ומתקדם בעולם השילוב התעסוקתי של אנשים עם חסמים תעסוקתיים.
הכרה בינלאומית זו, מביאה לארץ משלחות של ארגונים גדולים שאמונים על תחום בריאות הנפש ממדינות מפותחות באירופה על מנת לרכוש ידע והבנה בכל הקשור לפרקטיקות חדשניות בעולם בריאות הנפש. כיום, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות וקבוצת שכולו טוב נתפשים בעולם שיקום בריאות הנפש כגופים חדשניים ומתקדמים, המביאים בשורה של מהפכה בתחום השילוב החברתי, הקהילתי והתעסוקתי בארץ ובעולם.
חשוב לציין, כי מודל היחידה המשלבת אינו יעיל רק באופן השילוב התעסוקתי של מקבלי השירות, אלא גם ביצירת תועלת כלכלית אדירה למדינה. על פי ארגון הבריאות העולמי, ההוצאה על בריאות הנפש במדינות המפותחות עומדות על סך 4% מהתל"ג. במשך שני העשורים האחרונים, הוכח שיש להתמודד עם חסמים תעסוקתיים ומוגבלויות שונות על ידי שילוב וקהילתיות. מאז שנחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" בישראל בשנת 2000, השינויים בשירותים הניתנים למקבלי השירות, הביאו לידי תועלת כלכלית אדירה- צמצום של 50% באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים בין השנים 1996-2006. מה שהביא לידי חיסכון של מיליארד שקלים למדינה ולמשרד הבריאות במהלך העשור הראשון ליישום הרפורמה.
אך האימפקט הכלכלי לא מתבטא רק בירידה בימי אשפוז. מחקרים מצביעים על כך שישנם למעלה מחצי מיליארד איש עם מוגבלויות בעולם המתמודדים עם חסמים תעסוקתיים. 300 מיליון איש מתוכם בגיל בו הם מהווים כוח עבודה, אך 70% מהם מובטלים. זהו נתון מטריד כשחושבים על כוח העבודה המתבזבז ונמנעת ממנו גישה לתעסוקה. אדם עם חסם תעסוקתי המוצא את דרכו בשוק העבודה הופך להיות עצמאי כלכלית, עשוי להזדקק פחות לשירותי הרווחה ואף תורם לתל"ג ומשלם מיסים. זו עסקה משולשת המשתלמת לממשלה, לחברה ולאדם עצמו.
עוד ועוד חברות עסקיות גדולות וקטנות בישראל מצטרפות לחזון ולעשיה ומשתפות פעולה על מנת להביא לידי שילוב אמיתי של אנשים עם חסמים תעסוקתיים. אני קורא למעסיקים, במיוחד ביום זה, להמשיך ולשבור את הסטיגמה ולקדם שילוב של אנשים עם חסמים תעסוקתיים, בכל עסק בישראל.
ישראל היא לא רק מובילת שוק בתחום הזה, אלא היא גם מוכיחה כי מודל ההכשרה והשיקום בתוך הסביבה הרגילה ביחד עם חדשנות ויצירתיות הוא פתרון שעובד. אנו כחברה חייבים להמשיך לפתח אותו ולאמצו.
הכותב הוא מנכ"ל קבוצת "שכולו טוב" - קבוצה המשקמת מתמודדי נפש, בדגש על שיקום תעסוקתי ושילוב בחברה
