גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק סטרארט-אפ ניישן: ישראל הפכה למעצמת שיקום מתמודדי נפש

חיסכון כלכלי ותרומה עצומה לתל"ג - שיקום תעסוקתי למתמודדי נפש הוא כבר מזמן לא רק ערך חברתי

שילוב / צילום: שאטרסטוק
שילוב / צילום: שאטרסטוק

החודש מציינים ברחבי העולם את יום בריאות הנפש העולמי. בכל העולם ניתנים שירותי שיקום תעסוקתיים שונים לאנשים עם חסמים תעסוקתיים מגוונים. מטרת שירותים אלו, לסייע למקבלי שירות להשתלב באופן מיטבי בשוק העבודה הפתוח. אך כיצד שיקום תעסוקתי של אנשים עם חסמים תעסוקתיים ברחבי העולם קשור לישראל?

בהקשר של ישראל, הדבר הראשון שחושבים עליו בנוגע ליצוא, הוא תעשיית ההייטק שצמחה פה בשנים האחרונות. אבל תתפלאו לשמוע, ישראל היא לא רק start-up nation, אלא גם אומה מובילה בפיתוח ובבנייה של מתודולוגיות ומודלים של שיקום תעסוקתי לאנשים עם חסמים תעסוקתיים.

דוגמה לפיתוח מודל שכזה ניתן לראות בשיתוף הפעולה בין קבוצת שכולו טוב ואגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. קבוצת שכולו טוב הוקמה בשנת 2005 ומספקת כיום שירותי שיקום לכ-6,000 אנשים עם חסמים תעסוקתיים וחברתיים ואוכלוסיות מודרות. בקבוצה שמונה תחומי תעסוקה, שמהווים מותגי הכשרה ייחודיים לאנשים עם חסמים תעסוקתיים, ותחום של שיקום חברתי הפועל לפיתוח חיי פנאי וחברה עצמאיים.

התחומים התעסוקתיים פועלים כולם על פי מודל "היחידה המשלבת", מודל מקצועי זה פותח בקבוצת שכולו טוב בשיתוף פעולה עם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, חותר לסייע לאנשים עם חסמים תעסוקתיים להתנייד באופן מיטבי ברצף התעסוקתי תוך תמיכה וליווי קבועים ורציפים. המודל מציע טווח רחב של אפשרויות תעסוקה, אימון והכשרה המתקיימות במקביל, לבחירת האדם על פי רצונו האישי, בליווי מקצועי רציף. כל זאת, במטרה לסייע לו להשתלב בהצלחה בעבודה המתאימה לו בשוק העבודה הטבעי ולהתמיד בה לאורך זמן. כיום משולבים בקבוצת שכולו טוב למעלה מ-30% ממקבלי השירות בתעסוקה בשוק העבודה הפתוח, זאת לעומת 2%-4% בגופי שיקום דומים באירופה. 95% מהם מרוויחים שכר מינימום ומעלה ו-57% מהם מתמידים בעבודה בשוק העבודה הפתוח למעלה משנה.

מודל היחידה המשלבת הקנה לקבוצת שכולו טוב זכייה בתחרות Zero Project של האו"ם - להסרת חסמים חברתיים וקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות בשנת 2017, כמודל חדשני ומתקדם בעולם השילוב התעסוקתי של אנשים עם חסמים תעסוקתיים.

הכרה בינלאומית זו, מביאה לארץ משלחות של ארגונים גדולים שאמונים על תחום בריאות הנפש ממדינות מפותחות באירופה על מנת לרכוש ידע והבנה בכל הקשור לפרקטיקות חדשניות בעולם בריאות הנפש. כיום, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות וקבוצת שכולו טוב נתפשים בעולם שיקום בריאות הנפש כגופים חדשניים ומתקדמים, המביאים בשורה של מהפכה בתחום השילוב החברתי, הקהילתי והתעסוקתי בארץ ובעולם.

חשוב לציין, כי מודל היחידה המשלבת אינו יעיל רק באופן השילוב התעסוקתי של מקבלי השירות, אלא גם ביצירת תועלת כלכלית אדירה למדינה. על פי ארגון הבריאות העולמי, ההוצאה על בריאות הנפש במדינות המפותחות עומדות על סך 4% מהתל"ג. במשך שני העשורים האחרונים, הוכח שיש להתמודד עם חסמים תעסוקתיים ומוגבלויות שונות על ידי שילוב וקהילתיות. מאז שנחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" בישראל בשנת 2000, השינויים בשירותים הניתנים למקבלי השירות, הביאו לידי תועלת כלכלית אדירה- צמצום של 50% באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים בין השנים 1996-2006. מה שהביא לידי חיסכון של מיליארד שקלים למדינה ולמשרד הבריאות במהלך העשור הראשון ליישום הרפורמה.

אך האימפקט הכלכלי לא מתבטא רק בירידה בימי אשפוז. מחקרים מצביעים על כך שישנם למעלה מחצי מיליארד איש עם מוגבלויות בעולם המתמודדים עם חסמים תעסוקתיים. 300 מיליון איש מתוכם בגיל בו הם מהווים כוח עבודה, אך 70% מהם מובטלים. זהו נתון מטריד כשחושבים על כוח העבודה המתבזבז ונמנעת ממנו גישה לתעסוקה. אדם עם חסם תעסוקתי המוצא את דרכו בשוק העבודה הופך להיות עצמאי כלכלית, עשוי להזדקק פחות לשירותי הרווחה ואף תורם לתל"ג ומשלם מיסים. זו עסקה משולשת המשתלמת לממשלה, לחברה ולאדם עצמו.

עוד ועוד חברות עסקיות גדולות וקטנות בישראל מצטרפות לחזון ולעשיה ומשתפות פעולה על מנת להביא לידי שילוב אמיתי של אנשים עם חסמים תעסוקתיים. אני קורא למעסיקים, במיוחד ביום זה, להמשיך ולשבור את הסטיגמה ולקדם שילוב של אנשים עם חסמים תעסוקתיים, בכל עסק בישראל.

ישראל היא לא רק מובילת שוק בתחום הזה, אלא היא גם מוכיחה כי מודל ההכשרה והשיקום בתוך הסביבה הרגילה ביחד עם חדשנות ויצירתיות הוא פתרון שעובד. אנו כחברה חייבים להמשיך לפתח אותו ולאמצו. 

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת "שכולו טוב" - קבוצה המשקמת מתמודדי נפש, בדגש על שיקום תעסוקתי ושילוב בחברה

עוד כתבות

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין"

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

האם אנחנו מתעוררים מאוחר יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

מתעוררים רק ב-9.00: כך השתנו הרגלי השינה במלחמה

השינה של הישראלים הולכת ומסתבכת בחסות המלחמה ● כדי להבין איך באמת נראה היום שלנו בדקנו את נתוני שיחות הטלפון בסלולר והגלישה ברשת ● וגם: כמה אנחנו צופים בטלוויזיה בתקופה הזו? ● שאלת השעה

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

MG S6 / צילום: יח''צ

החל מ-179 אלף שקל: לרכב החדש שנחת בכבישי ישראל יש אתגר לא פשוט

למצטרף החדש לנבחרת דגמי הקרוס־אובר החשמליים של MG הסינית, MG S6, יש ממדים חיצוניים ופנימיים נדיבים, טווח גבוה מהממוצע ואבזור מכובד ● יש בפלח נוחים ממנו על כבישים משובשים, אבל כפיצוי מקבלים היגוי מדויק

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הדולר? מתחזק בעולם ועולה גם מול השקל

הדולר התחזק מול השקל ב-2% בשישה ימי מסחר ל-3.14 שקלים ● "המטבע הירוק" מתחזק גם מול סל המטבעות העולמי ● אידית מוסקוביץ מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי: "הסיבה העיקרית הינה ההסלמה במלחמת איראן"

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

הפגיעה בארמון גולסתאן באיראן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אחרי הפגיעה בארמון בטהרן: איך בישראל ממגנים מבנים לשימור

המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן אינה פוגעת רק בבסיסים צבאיים אלא גם בסמלי תרבות והיסטוריה ● הפגיעה בארמון גולסתאן בטהרן ממחישה עד כמה גם אתרי מורשת בני מאות שנים חשופים לאש ומעלה שאלה דומה לגבי מבני השימור בישראל

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילון מאסק בבית המשפט, לפני כשבוע / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

בזמן שהתמקדנו בלחימה: בחירות בדנמרק, מטען חבלה בניו יורק ודרמות בסיליקון ואלי

כשפה היינו עמוק באיראן, בעולם נגעו גם בדברים אחרים: ממטען שנזרק על ביתו של זוהרן ממדאני ועד הקדמת הבחירות בדנמרק בצל משבר גרינלנד ● אלפי משרות קוצצו בגלל ה־AI ואילון מאסק שוב התייצב בבית המשפט ● גלובס מרכז את מה שפספסנו כשישבנו במרחב המוגן

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

דריכות גדולה לאחר שארה״ב ביצעה תקיפה של פעם ב-40 שנה

בעולם מזהירים כי הפצצה האמריקאית באי ח׳ארג שממנו יוצאים כ־90% מיצוא הנפט של איראן – מעלה את הסיכון בשוקי האנרגיה ● טראמפ: "נמנענו מפגיעה בתשתיות הנפט, אך זה עשוי להשתנות"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

11 בסיסי צה"ל בדרך לפינוי: איך זה יעבוד ומה ייבנה במקום?

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז

צילומים: נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת, טלי בוגדנובסקי

לאוצר יש שתי תחזיות הפוכות, עם מחיר לא מבוטל בצידן

באוצר יש זרוע אופטימית וזרוע פסימית ● מחיר הרפורמות שלא עוברות ● ומי עונה לציבור הישראלי? ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?