גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עד שימצאו חלופה לתמ"א 38, מי שהכי יינזק זה התושבים"

בשלוש השנים הקרובות הכול אמור להמשיך כרגיל, אך בענף מתכוננים כבר מעכשיו לתקופת מעבר רוויה בחוסר ודאות עם ביטול תוכנית ההתחדשות ● "קבלנים מאוד יפחדו לקחת על עצמם פרויקטים חדשים. במצב כזה ייכנסו לחלל הזה מתווכים ומאכערים וכל מיני מבטיחי הבטחות"

מוטי דורפברגר, עומר גוגנהיים, יוסי חסון, גיא ששון / צילומים: יח"צ אלעד דן אנד ברדסטריט, שלומי יוסף
מוטי דורפברגר, עומר גוגנהיים, יוסי חסון, גיא ששון / צילומים: יח"צ אלעד דן אנד ברדסטריט, שלומי יוסף

האם זה חתום וגמור? בשבוע שעבר החליטה הוולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) להמליץ למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לקבל החלטה על סיום חיי תמ"א 38 באוקטובר 2022. וליזמים הוקצב פרק זמן של שלוש שנים לקדם את הפרויקטים האחרונים שלהם.

לכאורה יש לכל הגורמים הפועלים בתחום ודאות, לפחות לתקופה הקרובה. אלא שהם אינם סבורים כך, ומצביעים דווקא על תוכנית שלכל אורכה רשמה שינויים ותפניות, וגם לקראת סופה ייתכן מאוד שהיא צופנת הפתעות.

"לפני כשבועיים יצאה הודעה שהתמ"א מוארכת עד כשלוש שנים. נכון? לא נכון. יצאה הודעה שהם תומכים בהארכה הזו. המועצה ארצית לתכנון ולבנייה עוד לא התכנסה בנושא. כלומר מדובר בהחלטה לא פורמלית. בשבוע שעבר יצאה הודעה שהתמ"א תבוטל ותבוא תוכנית אחרת במקומה. מה התוכנית החדשה? מה היא תגיד? אף אחד לא יודע מה יהיה", אומר יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל.

"ראיתי בחדשות שהעבירו את המנדט להרכבת הממשלה לגנץ. לפני 26 ימים נתנו את המנדט לביבי וכל זה בבחירות שניות. אתה לא יודע מה יהיה פה מחר-מחרתיים", אומר עומר גוגנהיים, מנכ"ל חברת אשדר בוטיק, זרוע ההתחדשות העירונית של החברה.

לא מעט פעילים בתמ"א 38 מתלוננים על כך שעד שהמדינה הסתגלה לתוכנית - היא מבטלת אותה. ארבעה מנהלים של חברות בולטות בענף מפרשים כל אחד בדרכו את המציאות החדשה שנוצרת ממש בימים אלה, ואולם באופן כללי הם לא נלהבים ממנה, ועוד פחות מזה - מסימני השאלה שילוו אותם עוד שנים.

"צוחקים עלינו, אבל רעידת אדמה תגיע"

גיא ששון, בעלי ומנכ"ל חברת ישראמיש, ומי שייצג בדיון בוולנת"ע את התאחדות בוני הארץ, לא רואה את התקופה הקרובה באור אופטימי: "אני חושב שקבלנים מאוד יפחדו לקחת על עצמם פרויקטים חדשים, במיוחד ברשויות שבהן ראש העיר הוא אנטי, ואז המשמעות היא עוד פעם שהסכמים בין היזמים לדיירים נופלים, תושבים לא יודעים מה הם יכולים לקבל וקבלנים רציניים לא יעבדו באותן רשויות. במצב כזה, ייכנסו לחלל הזה מתווכים ומעכארים וכל מיני מבטיחי הבטחות, ששום דבר לא יצא מהפרויקטים, אלא להיפך - יהיו הסכמים שאנשים רק יינזקו מהם.

"מי שבסופו של דבר יינזק הכי הרבה זה התושבים. כי רעידת אדמה בסופו של דבר תגיע. אנשים צוחקים עלינו ומאשימים אותנו שאנחנו משתמשים בזה, אבל בסופו של דבר היא תגיע.

"מה שעבר בצנרת עבר ועדה וזה בסדר. יש פרויקטים שנחתמו והוגשו לוועדה, וגם הם בסיטואציה דומה - ממתינים לוועדה. פרויקטים חדשים אני אפחד לקחת. אני יודע שאג'נדה של ראשי רשויות נושאים היום את האג'נדה המתחמית, ויהיה לי קשה מאוד להחתים בניין בודד בערים כאלה. יהיו יזמים שינסו למהר ולהגיש משהו בתוך השלוש שנים. אבל עד מתי הוראות המעבר הללו יימשכו? כי גם היום לא מוציאים היתר בנייה בשלוש שנים.

גיא ששון, בעלי ומנכ"ל חברת ישארמיש / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"וכשאומרים שהוועדות ימשיכו לטפל בבקשות, למה מתכוונים? הוועדה תוכל לקלוט את הבקשה ואז תאמר שהם עושים תוכנית כוללנית ולא מטפלים בבקשות ברמת הבניין הבודד וידחו את התוכנית, או שיגררו רגליים וגם עוד שש שנים לא אדע אם יאשרו או לא. חוסר הוודאות הוא כל כך גדול עכשיו, שאני לא יודע איך אפשר לקחת פרויקטים חדשים שלא עומדים באג'נדה של ראשי הערים".

מוטי דורפברגר, המנהל את חברת דורפברגר ייזום, ניהול והשקעות בע"מ שפועלת בעיקר בחיפה, מעדיף להסתכל על התוצר הסופי של כל התהליכים הנוכחיים: "זה לא ממש מטריד אותי, כי אני בא בגישה שאומרת שהבניינים הם אותם בניינים, הבעיות הן אותן בעיות והמקום הוא אותו מקום. קרא לזה תמ"א 38 או תמ"א 57. אני משתדל גם לא להתרגש ממסמכי מדיניות ומהצהרות. אז יכול להיות שבמקום עיבוי-בינוי יהיה פינוי-בינוי, אבל בנייה היא בנייה".

ואולם עד לגיבוש התוכנית החלופית, צפויות שלוש שנים לפחות של ערפל, וכאן הוא פחות אופטימי. "בתקופת ביניים חסרת בהירות כמו היום, יש התכנסות פנימה. אז אם בתקופה מקבילה לפני שלוש-ארבע שנים הייתי בחמישה פרויקטים במקביל, עכשיו אני עושה שניים, ומתכונן לתרחישים לא צפויים. אני מכיל את האפשרות שאני לא מוכר בכלל בפרויקט הזה, אלא בעוד שנתיים, ואני לא תלוי באף אחד".

"היטלי ההשבחה הם כמו כופר"

דורפברגר סבור, שאחת מהבעיות של התמ"א היום, וייתכן שגם של התוכנית החלופית, הוא הדרישות הגדולות של העיריות. "ישבתי לפני כמה חודשים בעיריית חיפה ודיברנו על שיקומי מדרכות וכבישים. אמרו לי, 'איך אתה רוצה להשאיר את הכביש והמדרכה הישנים? אתה רוצה שזה מה שהקונה שלך יראה מהחלון?'.

"עניתי שאני לא שואל את עצמי מה הקונה יראה מהחלון, אלא מה אני מביא הביתה בסוף החודש ואם יש פרנסה. אמרתי להם, שאם הם רוצים שאסלול כביש חדש - אין בעיה. אעשה גם גן ציבורי ומדשאות, מה שהם ירצו. אבל אני צריך את הרווח הקבוע. ואם הם רוצים היטלי השבחה, וזכויות הבנייה יגדלו? שייהנו. אבל לא שיתנהגו כמו חוטפים שמחזיקים בזכויות הבנייה כבני ערובה, והיטל ההשבחה הוא הכופר. לא זה הרעיון", הוא אומר.

בסופו של דבר המסר שלו הוא שכבר כיום הרבה מאוד מהשליטה בתמ"א נתונה ממילא בידי הרשויות המקומיות.

"האפשרות שעיריות יקחו את תמ"א 38 לידיים מעוגן כבר בתוך התמ"א בסעיף 23, שנותן להן זכות לתכנן תוכניות מפורטות על סמך התמ"א. אז אני לא רואה בזה בעיה. הבעיה היא בגישה שלהן במשא ומתן מול היזמים. יש איזושהי מחלה שהעירייה אומרת: 'בשלב ראשון נראה שיש לנו את כל מה שאנחנו רוצים בתוכנית; בשלב השני אנחנו רוצים לוודא שלא תרוויח', ואת השלב הזה צריך לבטל".

יוסי חסון/ צילום: יח"צ

יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל, מתלונן שתמ"א 38 לוותה לאורך כל דרכה באי ודאות ובשינויים שפגעו ביזמים ובדיירים, הביאו להאטת קצב המימוש וגם הקטינו במידה מסוימת את מספר הפרויקטים שיצאו אל הפועל. "דעתי מאוד נחרצת: אני מאוד לא אוהב את ההתנהלות של דרג מקבלי ההחלטות בתחום התמ"א.

"עוד מעט תמ"א 38 תהיה בת 15", הוא מזכיר, "ומאז ותמיד הנושאים המרכזיים היו הסרת חסמים מול רשויות ונושא של ודאות. ודאות בתהליכים הללו משמעותית במיוחד, כי מחזורי הזמן של הפרויקטים הללו ארוכים מאוד ונעים בסביבות שמונה-תשע שנים".

כיצד מגיעים לזמן כל כך הרבה ממושך? זה מתחיל המגעים מול הדיירים, שיכולים לארוך, לדברי חסון, "בין שנתיים עד אף פעם"; לאחר מכן הנפקת היתר בנייה אורכת בין חמש לשבע שנים, בנייה עוד שנתיים, והנה פרויקט נקודתי ולא גדול, שמגיע לכמעט עשר שנים, עד למימושו. וכשלאורך פרויקט מתמשך כזה משתנה פריט אקוטי כמו תחשיב של היטל השבחה - הדבר יכול לגרום למעצורים ולהרתעת יזמים.

"אני לא חסיד של תמ"א 38. זו תוכנית מצוינת בכיוון שלה, אבל לא אופטימלית והיא דורשת תיקונים ועדכונים כמו כל דבר. אני מסכים במאה אחוז שהמדינה צריכה לטפל בראש ובראשונה במתחמים גדולים, אבל תמ"א 38 אמורה לטפל בכל רוחב היריעה: החל ממתחמים גדולים וכלה בבתים בודדים, שלא ניתן לכלול אותם במתחמים. והיא צריכה לאפשר לכולם לחזק את הבניין, למגן אותו.

"שמונה גורמים ממשלתיים עוסקים בתמ"א 38. העלויות היזמיות על פרויקט קטן של תמ"א 38 נעות בין 700 אלף שקל למיליון שקל עוד לפני הגשת הבקשה להיתר. שאל את עצמך: האם אוציא מיליון שקל על פרויקט כזה, רק בתקווה שיהיה בסדר? ומה אם התוכנית החדשה תבטל חלק מהפטורים להיטל השבחה?"

"זכותה של המדינה להתוות דרך חדשה"

עומר גוגנהיים, מנכ"ל אשדר בוטיק, זהיר מאוד ואומר כי החברה שלו תעבוד בתיאום עם הרשויות על פי ההנחיות שתקבל, אבל כרגע אין לו, כמו לאחרים, כל מידע כזה. "עוד לא קראתי את הפרוטוקול שהתקיים בוולנת"ע, ואני לא יודע בדיוק מה הוחלט שם, ולכן קשה לי להתייחס לנושאים אופרטיביים, ולכן אדבר ברמה רעיונית", הוא אומר.

"עשו משהו שנראה לי כרע במיעוטו. תמ"א 38 התוקף שלה היה עד מאי 2020, ואם לא היו עושים שום דבר, אז במועד ההוא התוכנית הייתה נפסקת וכל העבודה שלא הייתה נכנסת לצנרת הייתה יורדת לטמיון. משלל הכתבות שאני קורא ומהדיונים שאני משתתף בהם, אני מבין שהמדינה ערה לזה, שכדי להיכנס לפרויקט של תמ"א 38 צריך לעשות עבודת הכנה של חמש-שבע שנים, ובשלוש השנים הקרובות, מה שייכנס לצנרת, יחולו עליו כל ההוראות של התמ"א.

"זו זכותה של המדינה ושל הרשויות המקומיות לשנות ולהתוות דרך חדשה וככל שהזמן עובר לומדים דברים חדשים. רק שאי אפשר להתעלם מהעבר. ואני חושב שהאמירה המאוד אחראית של המדינה היא שהיא לא מתעלמת מהעבר.

"אנחנו מבקשים ודאות. לפעמים הוודאות לא מוצאת חן בעיניך, אבל אפשר לפעול לפיה. כרגע, אני מבין, ברמת הכותרת, שתהיה התחשבות במה שקיים בצנרת.

עומר גוגנהיים / צילום: איל יצהר

"אני חושב שהמדינה כן רוצה להמשיך את ההתחדשות העירונית ומבינה את הצורך למגן וחושב ששלוש השנים זה לא מעט זמן כדי למצוא פתרונות יצירתיים, למשל שבמקומות מסוימים יהיו פתרונות רק לבניין הבודד, או פתרונות רק של מיגון.

"אני לא רואה כרגע איך מורידים את רובע 3 בתל-אביב, או הופכים אותו לרובע של מגדלים, או בגבעתיים, או במקומות אחרים שבהם אין כבר מה לעשות - יש בניין תמ"א ולידו יש בניין ללא תמ"א, ולצידו עוד בניין עם תמ"א. הפתרונות יצטרכו להיות פתרונות חכמים ויצירתיים ואני מקווה שהמדינה תהיה מספיק יצירתית בשלוש השנים הללו כדי לגבש את הפתרונות ולא לגרור רגליים, וזה בשים לב למשך הזמן הארוך שאורכים הפרויקטים האלה, ולמה שקרה בערים שונות, שלהם נבחרו ראשי עיר עם אג'נדות חדשות".

בניגוד לטיעונים שיצאו ממשרדי הממשלה, גוגנהיים סבור שתמ"א 38 היא תוכנית מצליחה, שהצליחה לייצר הרבה יותר יחידות דיור מתוכניות פינוי-בינוי שוותיקות ממנה בהרבה. "תמ"א 38 היא יחסית מהירה וזריזה, ואולי היא לא הדבר הכי טוב שיש, אבל היא טובה, זמינה וישימה, והעובדות מדברות בעד עצמן. 5,000 יחידות דיור בשנה, רובן באזורי ביקוש, זה מספר לא זניח כלל", הוא אומר.

גוגנהיים גם לא סבור שפעילות החברה שלו תקטן בשלוש השנים הקרובות, עקב השינויים: "כל השחקנים בשוק מבינים היום שיש שעון חול ושעוד שלוש שנים לא תהיה תמ"א, אלא משהו אחר שלא יודעים מהו. ייתכן שזה יהיה מבחינתם זרז להחליט לקדם את הפרויקט דווקא מהר יותר ולהתגמש בדרישות שלו. אנחנו מכל מקום לא מורידים את הרגל מהגז".

עוד כתבות

רועי חסן / צילום: ינאי יחיאל

אוצר מלים: רועי חסן תוהה מה אם רבים לא יכבו את האהבה

המשורר רועי חסן מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "מים" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מנכ"ל ומייסד טוויטר ג'ק דורסי / צילום: לוקס ג'קסון, רויטרס

החזון של סופטבנק בסכנה והנתון שמראה מי המרוויח הגדול מהקורונה: השבוע בהייטק

מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי יצא לעימות גורלי עם נשיא ארה"ב: למה טראמפ צודק והאם יש סכנה לאינטרנט כפי שאנחנו מכירים אותו ● מה אפשר ללמוד מהטלפון בתקופת השפעת הספרדית, והבכיר בצ'ק פוינט שעוזב לאחר 27 שנה ● השבוע בהייטק

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב / עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

אל תגידו: המילים שאסור לומר, ומה קרה להן לאורך השנים

כוחה המאגי של מילה חרג מזמן מגבולות הדת, המיסטיקה והפולקלור ● גם בעולם המודרני, החילוני בהגדרה, הולכת ומתארכת רשימת המילים שאסור לומר, ובמקומן נעשה שימוש בביטויים מכובסים ותקינים פוליטית ● זה משפיע עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

טראמפ, השבוע / צילום: רויטרס - Yuri Gripas

טראמפ הודיע כי ארה״ב מסיימת את יחסיה עם ארגון הבריאות העולמי

בשנתיים האחרונות ארה״ב העבירה כ-900 מיליון דולר לארגון אלא שמערכת היחסים בין הארגון לנשיא טראמפ התערערו לאחר שהוא טען כי הארגון הינו פרו-סיני ולא פעל נכון לחיסול נגיף הקורונה, תוך הסתרת הסיבות להתפרצות

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב / עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

דבר אליי במילים: השפה האנושית שינתה את העולם. איך הכול התחיל

איך התחילה להתפתח השפה האנושית, מה הקשר למבנה המוח והגרון שלנו והאם ייתכן שמשפטים קדמו למילים? החוקרים עדיין מתווכחים על סוגיות הקשורות ללידת השפה והמילים, אבל לא על התרומה שלהן להתפתחות בני האדם והתרבות ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

אנשי משרד הבריאות / צילום: משרד הבריאות

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא: "עברנו מדאגה לאופוריה, עיקר הגידול בתחלואה מבתי הספר"

משרד הבריאות כינס מסיבת עיתונאים בעיצומו של החג על רקע עלייה במספר חולי הקורונה החדשים • במשרד שוקלים לסגור את הלימודים בחטיבת הביניים • משה בר סימן טוב: "גל שני איננו גזירת גורל, אנחנו לא בוודאות צועדים לסגר"

ד"ר אבשלום קור / צילום: איל יצהר

אבשלום קור נלחם על השפה העברית בכל החזיתות. וזה עוד לפני אלפי המסרונים שהוא מקבל מאיתנו

ד"ר אבשלום קור בשיחה אישית ומקצועית על השורשים שמהם צמח, על הסיבה שלא הצטרף לאקדמיה ללשון עברית, ועל 1,825 מסרונים שהוא מקבל בשנה בנושא השפה העברית ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

רכבת קלה רח' יפו ירושלים / צילום: איל יצהר

שיא במקרי ההידבקות היומיים למאי; אלה הערים המובילות

ירושלים מובילה עם גידול של 98 מקרי קורונה חדשים בשלושת הימים האחרונים, אחריה תל אביב עם תוספת של 10 מקרים ● בבית הספר הגימנסיה בבירה אותרו עד כה 78 מקרי קורונה מתוך 700 בדיקות שבוצעו

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

קפריסין משוועת לחזרת התיירים. והיא מוכנה לעשות הרבה לשם כך

בניגוד לישראל, ישנן מדינות שמתכננות לפתוח את השמיים בקרוב. ממש בקרוב ● קפריסין, למשל, פרסמה את המתווה שלה שכולל הבטחה לכיסוי, טיפול ואירוח לתיירים שיאובחנו כחולים ולמלווים שלהם ● וזה לפני שמדברים על חיטוי וניקוי, שמירה על מרחק בין אדם למשנהו, תשלום במזומן במסעדות ועוד

אנשי משרד הבריאות / צילום: משרד הבריאות

מדוע אמר בר סימן טוב כי החלפת מסכות היא "חסרת משמעות"?

במסיבת עיתונאים שנערכה אמש, צולם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא אומר: "אני מקווה שלא התבלבלנו במסכות", ומפטיר "ממילא זה חסר משמעות" ● משרד הבריאות: "בר סימן טוב התכוון בבדיחות הדעת כי אם המסכות התבלבלו בינו לבין סיגל או איתמר זה חסר משמעות כי הם נמצאים כל הזמן יחד"

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

נתניהו: "אם לא נחזור לשמור על הכללים, לא תהיה ברירה אלא לחזור להגבלות"

הצהרת ראש הממשלה מתקיימת יממה לאחר תדרוך שקיים משרד הבריאות, ובו ניסו להתריע מפני קפיצה בנתוני התחלואה על רקע מה שכינו ״אופוריה״ ● נתניהו: "בימים האחרונים, עם הזלזול בשמירה על הכללים, אנחנו מתקרבים לתהום"

איימן עודה / צילום: גיל אליהו, ג'יני

אוצר מלים: איימן עודה חושב שאת הדברים הטובים ביותר השגנו בעזרת מאבקים

ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "מאבק"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מאסיושי סון.
צילום: רויטרס, Sho Tamura AFLO

ישו, ביטלס, החזון היומרני והנפילה עם אדם נוימן: חטא ההיבריס של חברת ההשקעות הגדולה בעולם

מייסד סופטבנק היפנית מאסיושי סון משווה את עצמו לישו ש"לא הובן כהלכה" ואת משבר הקורונה לשפל הכלכלי ב–1929, וסבור כי WeWork תתאושש, למרות הטעויות שנעשו בה ● הוא אמנם בטוח שמדובר רק במהמורות, אבל יכול להיות שיצטרך לוותר על החזון שלו ● האזינו

נדב אבקסיס / צילום: מאיר כהן, יח"צ

אוצר מלים: לדעתו של נדב אבקסיס להכיל זה להשלים, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך

השחקן והסטנדאפיסט נדב אבקסיס מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "הכלה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

7,500 שקל על כל עובד שחוזר מחל"ת: המודל השנוי במחלוקת מגיע מחר לממשלה ומאחורי הקלעים נחשפים

הממשלה תצביע מחר על תוכנית המענקים למעסיקים בהיקף של 6 מיליארד שקל. מדוע פסל כ"ץ את המודל שהוצג לו, למה מתעכב נושא המענקים מאז סוף חודש מרץ ואיך כל זה קשור ליועץ המשפטי לממשלה

דירת  4 חדרים ברמלה ב–1.2 מיליון שקל - יד שנייה / צילום: יח"צ

בלי מעלית: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמלה?

לדירה הוסיפו מרפסת בשטח 12 מ"ר, ויש לה חניה פרטית ● "הקונים חיפשו דירה במשך למעלה מארבע שנים והדירה הזו ענתה בדיוק לצורכיהם. העסקה נחתמה בעיצומה של המגפה"

רונית גדיש / צילום: איל יצהר

המופרכות, הנדירות והנפוצות: הבכירה באקדמיה ללשון חושבת שהעברית היא שפה סקס-מניאקית

המילים שהציבור סירב לאמץ, המילים המופרכות שהציעו, המילים הנדירות שהפכו לנפוצות והמילה שמשתמשים בה הכי הרבה ● רגע של עברית עם רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

מרב מיכאלי / צילום: רון קדמי

מרב מיכאלי יודעת שמפחיד להיקרא שמאלן ובוגד

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "שמאל" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

אגי משעול  / צילום: בר גורדון

אוצר מלים: אגי משעול על המילה שיש בתוכה הבעת געגועים, אפילו תחינה

המשוררת אגי משעול מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "בוא"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית