יעקב קוינט / צילום: שלמי יוסף
הכנסות במיליארדי שקלים ממכירת בחברות ממשלתיות ממתינות להקמת ממשלה חדשה, כך עולה מבדיקת "גלובס". הכסף צפוי להגיע מהנפקת חלק ממניות התעשייה האווירית בבורסה, הפרטת נמל חיפה ומכירת החברה לשירותי איכות סביבה. מדובר במהלכים שכבר אושרו בעבר אך לא ניתן להשלים אותם במצב שבו אין ממשלה מתפקדת. חשוב להדגיש כי התמורה הכספית בגין מכירת מניות איננה מוכרת כהכנסה למדינה ולכן איננה יכולה לצמצם את הגירעון התקציבי החריג, אולם היא יכולה לסייע למדינה בתשלום חובות - ועל ידי כך לצמצם את הגירעון בעקיפין.
הנפקת מניות התעשייה האווירית בבורסה היא המהלך הגדול ביותר שמקדמת כיום רשות החברות הממשלתיות ביחד עם התעשייה האווירית, משרד הביטחון וגופי ממשלה נוספים. את ההחלטה העקרונית לצאת להנפקה של מניות תע"א לציבור הרחב קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו בדצמבר 2018 - אז דובר על מכירת 25% ממניות החברה לפי שווי של 4 מיליארד דולר. בחודשים האחרונים עלתה האפשרות להגדיל את היקף ההנפקה מעבר ל-25% ולמכור 30% ואולי אף 40% מהחברה.
נושא נוסף שיש להסדיר לפני היציאה להנפקה הוא שינויים בכללי חשיפת המידע במסגרת התשקיף להנפקה, זאת לאור ההיבטים הביטחוניים המסווגים בפעילות התעשייה האווירית, שהמדינה איננה מעוניינת לחשוף.
לצד קידום הנפקת תע"א המדינה צריכה ליצור עבור החברה הסדר מיוחד בנושא כללי עסקאות בעלי עניין. הכללים הנוכחיים מחייבים את החברה לעבור תהליך מורכב ומסורבל בכל עסקה עם המדינה ולכן יהיה צורך לחוקק הסדר מיוחד עבור התעשייה האווירית. למרות זאת, ההערכות בממשלה הן כי ניתן יהיה לצאת לדרך בהנפקה בתוך שלושה חודשים מרגע כינונה של ממשלה חדשה.
המהלכים להנפקת התע"א מקודמים במרץ על ידי מנהל רשות החברות, יעקב קוינט ויו"ר החברה, הראל לוקר - חרף הכאוס הפוליטי והקושי בהרכבת ממשלה חדשה. גורמים שמעורבים במהלכים אלה אומרים כי רשות החברות והנהלת התע"א נערכים להשלמת את מתווה ההנפקה, באופן שיאפשר להביא אותו לאישור הממשלה החדשה מיד לאחר כינונה.
כפי שנחשף באתר "גלובס" ביום חמישי האחרון קוינט נפגש עם יו"ר ועד העובדים בתע"א, יאיר כץ בניסיון לתאם איתו מהלכים שקשורים להנפקת מניות מיעוט בחברה. באותה הפגישה כץ הציב דרישה חדשה ולפיה המדינה תמכור במסגרת הליך ההנפקה את גרעין השליטה שלה בתע"א - 51%, מה שיהפוך אותה לחברה ציבורית.
לדברי כץ, מעמדה של התע"א כיום כחברה ממשלתית, מקשה על פיתוחה וחושף אותה לרגולציה מכבידה מצד המדינה. מדובר בהגבלות שבין השאר מונעות מהתע"א לשכור "טאלנטים" לשורותיה - בשל התנגדות הממונה על השכר באוצר. "אם המטרה היא להתנתק מרשות החברות הממשלתיות ומההגבלות של הממונה על השכר במשרד האוצר- לפחות שגם לעובדי התע"א תצא מזה תועלת", אמר כץ.
יש לציין כי ספק אם דרישתו של כץ תיענה - וזאת בעיקר בשל גישתו המחמירה של משרד הביטחון בנושא: בעבר הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) הסתייג מהתוכנית להנפקת מניות מיעוט של החברה מחשש שנכסים ביטחוניים חשובים של המדינה ייחשפו. בשל אותה התנגדות, שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן אף הורה לראשי התע"א ורשות החברות לעצור את המהלכים לקידום תוכנית ההנפקה. עם התפטרותו של ליברמן ממשרד הביטחון והעברת תיק הביטחון לראש הממשלה, נתניהו - חודשו המהלכים להנפקת החברה.
חברה אחרת שצפויה להימכר היא נמל חיפה. מקורבים לתהליך מעריכים כי 90% ממהלך ההפרטה כבר בוצע, לרבות סיכומים עם עובדי החברה.
הנושא המרכזי שעדיין פתוח הוא מאפייני המשקיע האסטרטגי שירכוש את השליטה בחברה. במסגרת מכירת השליטה אמור המשקיע להתחייב על השקעה של כמיליארד שקל בשדרוג תשתיות הנמל, על רקע התחרות הצפויה מצד נמל המפרץ שייפתח ב-2022. בנוסף להשקעה הזו, המדינה מצפה לתמורה כספית על המניות בהיקף של 800 מיליון עד מיליארד שקל.
מכירת החברה לשירותי איכות סביבה אמורה להיות מהלך פשוט יחסית, בוודאי יחסית להנפקת התעשייה האווירית או הפרטת נמל חיפה. מדובר בחברה קטנה, שמעסיקה כ-180 עובדים בסך הכול ועוסקת בטיפול בפסולת מסוכנת בנאות חובב ובאתרים נוספים ברחבי הארץ. ההערכות הן כי התמורה למדינה מהפרטת החברה עשויה להגיע ל-80-100 מיליון שקל. הפרטת החברה ממתינה לקבלת "אור ירוק" מוועדת השרים לענייני הפרטה.
נושא נוסף שממתין להכרעת הממשלה הוא בנק הדואר. המדינה מבקשת כבר שנים להכניס משקיע אסטרטגי לבנק הדואר אולם מעוניינת להשאיר בידיה את השליטה, כדי שתוכל להפוך את הבנק לבנק חברתי. ביולי 2018 אישרה ועדת השרים להפרטה מכירת מניות של הבנק בשתי פעימות: 20% למשקיע אסטרטגי ו-20% נוספים לציבור. ואלם מהלך המכירה תקוע בגלל התנגדות של נגיד בנק ישראל להמשך השליטה של הממשלה בבנק. הנגיד פרופ' אמיר ירון דורש התחייבות של המדינה להפרטת הבנק בתוך חמש שנים כתנאי למתן רישיון בנק מסחרי. אם הנגיד לא ייסוג מעמדתו, יהיה צורך לשנות את מתווה ההפרטה של הבנק, בין היתר באמצעות שינויי חקיקה.