גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צוקרברג רוצה להקים את סוכנות הידיעות הגדולה בעולם - וזה מדאיג

הרשת החברתית משיקה מהלך שמטרתו הבלטת תוכן עיתונאי, ועל הדרך מקווה לשקם את היחסים עם אתרי החדשות הגדולים ● שיתוף הפעולה עשוי לסייע לגופי העיתונות, אך צריך לשים לב לסוגיות בעייתיות - החל מאתיקה ועד העמקת התלות בפייסבוק

פוסטר של פייסבוק שמתנגד לפייק ניוז / צילום: שאטרסטוק
פוסטר של פייסבוק שמתנגד לפייק ניוז / צילום: שאטרסטוק

"למה לקח לך כל כך הרבה זמן?", כך פתח בסוף השבוע רוברט תומסון, מנכ"ל תאגיד התקשורת ניוז קורפ, את הראיון שלו עם מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. הראיון עסק בפייסבוק ניוז, שיתוף פעולה חדש בין הרשת החברתית הגדולה בעולם לבין כ-200 אמצעי תקשורת מובילים, בהם "וול סטריט ג'ורנל" (שאותו ערך בעבר תומסון), "ניו יורק טיימס" ו"וושינגטון פוסט".

מארק צוקרברג / צילום: רויטרס

השאלה הזאת משקפת עד כמה היחסים בין פייסבוק לאמצעי התקשורת ברחבי העולם הם מורכבים. מצד אחד, זאת הדרך שבה מעל מיליארד איש צורכים תוכן ברחבי העולם, ופייסבוק מאפשרת לאתרי התוכן והחדשות להגיע אליהם בחינם. ואולם מצד שני, פייסבוק היא אמנם מערך ההפצה הגדול בעולם, אך הרשת החברתית משתנה באופן תדיר, מרוממת סוג מסוים של צריכת תוכן (פעם זה וידיאו ופעם קבוצות), וגובה מחיר כבד מאתרים, עמודים וקבוצות שהתאימו את עצמם לסדרי העדיפויות הקודמים.

המעבר לדיגיטל איפשר לאתרי התוכן להגיע לקוראים בלי להדפיס ערימות על גבי ערימות של עיתונים ובלי להחזיק מערך הפצה יקר. עם זאת, הוא לא סיפק לעיתונים ולאתרי החדשות מודל עסקי בר קיימא, שלא מסובסד על ידי העיתונות המודפסת - שם ההכנסות מפרסום יורדות אך עדיין קיימות. ההכנסות מפרסום עברו לאונליין, אך פייסבוק וגוגל שולטות בשוק הזה. החלק של האתרים בעוגה הוא קטן, וזהו האתגר העיקרי של ענף העיתונות היום. זה לא שהן לא חולקות בכלל בהכנסות עם אתרי התוכן, אך מדובר בחלק קטן מהן, וזה כרוך בוויתורים אחרים מצידם של האתרים.

תומסון היה אחד מהמבקרים הגדולים של פייסבוק וגוגל, על כך שהן לא משתפות את האתרים בהכנסות שלהן. חלק מאמצעי התקשורת יקבלו מפייסבוק כסף בעבור שיתוף הפעולה, אך לא קיימת שקיפות לגבי הקריטריונים והיקף התשלום. צוקרברג הסביר כי התשלום ניתן לאתרים שכיום פחות מפרסמים את הכתבות שלהם בפלטפורמה, וכן לאתרים עם חומות תשלום שייתנו את הכתבות הללו בחינם. לכן, לא ברור כמה ניוז קורפ קיבלה בעבור שיתוף הפעולה, אך אין ספק שהבחירה בתומסון כמראיין היא סוג של תמונת ניצחון של צוקרברג.

שיתוף הפעולה יתרחב למדינות נוספות בעולם

הפיצ'ר של פייסבוק ניוז יופיע בטאב מיוחד ברשת החברתית, בדומה למרקטפלייס ול-Watch. הטאבים האלו לא מאוד פופולריים בפייסבוק, אך בכל זאת מגיעים למספר רב של אנשים. ואולם, אנשים אלו צריכים להיות אקטיביים ולחפש את התכנים האלו. צוקרברג מעריך כי בשנים הראשונות ישתמשו בשירות כ-30 מיליון איש. פייסבוק עורכת שיחות גם עם אמצעי תקשורת מסביב לעולם, אך ככל הידוע עדיין לא הגיעה לישראל.

התכנים יותאמו למשתמשים באופן אישי, בהתאם להיכרות של פייסבוק איתם, עם ההעדפות שלהם ועם התכנים המועדפים עליהם. מלבד ההשפעה של האלגוריתם על התכנים, פייסבוק גייסה צוות עיתונאים שיהיה אחראי גם להבליט תכנים כאלו ואחרים.

במשך מספר שנים פייסבוק לא יצרה שיתוף פעולה אמיתי עם אמצעי התקשורת, ולא נראה שדווקא כעת מגיעה הבשורה. אם פייסבוק הייתה מגיעה לפני שנתיים-שלוש, לפני שהסתבכה בשלל פרשיות, כנראה שהיה קונצנזוס רחב יותר לגבי שיתוף הפעולה הזה. הסיבה למאמץ שהחברה עושה כעת היא ניסיון להילחם בפייק ניוז ולהביא תכנים אמינים לרשת החברתית, על רקע הביקורת הגוברת נגד החברה וההשלכות השליליות של הפלטפורמה שלה. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", במסגרת השיחות המקדימות עם חברות החדשות ביקשה פייסבוק מפרטנרים פוטנציאליים לפרט את הסטנדרטים האתיים שלהם, בין היתר לגבי תיקונים במקרה של טעויות בכתבות ודיווחים. לא ברור איך זה מסתדר עם הכללתה בתוכנית של אתר ברייטברט (Breitbart), אתר ימני קיצוני, שפירסם בעבר ידיעות מטעות אודות פוליטיקאים (בפייסבוק ציינו כי ברייטברט לא יקבל כסף מהחברה בעבור ההשתתפות).

האם התלות לא תהיה גדולה מדי?

אמצעי התקשורת תלויים כיום בפייסבוק, באופן חלקי אך מהותי, לגבי ההפצה של התוכן שלהם. הדבר קשור לאופן שבו אנשים צורכים היום תוכן, אך אתרי התוכן כיום כפופים גם למגבלות האלגוריתם. היום התכנים החדשותיים נבלעים בין פוסטים אישיים, דפים וקבוצות, שלפעמים מתועדפים על ידי פייסבוק. אולם אם יהיה טאב מיוחד, יותר ויותר אנשים יעברו לצרוך את התוכן החדשותי דרך הרשת החברתית. כניסה באופן ספציפי לאפליקציות ולאתרים עלולה ללכת ולהצטמצם. כך, התלות של האתרים בפייסבוק תלך גם היא ותעמיק. כמו כן, האתרים שיקבלו כסף מפייסבוק יתמודדו גם עם תלות בהכנסות שמגיעות מפלטפורמה אחת.

האם זה ימתן את הביקורת נגד פייסבוק?

הרשת החברתית סופגת ביקורת רבה בשנתיים האחרונות, מצד פוליטיקאים, אקדמאים ועיתונאים. האם שיתוף הפעולה לא יוביל להתמתנות הביקורת כלפיה מצידם של אמצעי התקשורת? אם להיות הוגנים, היה ניתן להגיד גם הפוך - שאמצעי התקשורת ביקורתיים כלפי פייסבוק מכיוון שהיא פגעה בהם, אבל השתקת הביקורת על ידי תשלום היא אף פעם לא בשורה טובה לדמוקרטיה (גם אם זאת לא הייתה הכוונה, אי אפשר שלא לחשוש מכך). באופן כללי, פייסבוק היא חברה עוצמתית מאוד ושיתוף הפעולה רק יחזק אותה, במקום ליצור אלטרנטיבות.

האם לאמצעי התקשורת יש ברירה?

אנחנו נמצאים בעידן שבו יש מלחמה גדולה על תשומת הלב של הקורא. במלחמה הזאת פייסבוק היא אחת המנצחות הגדולות, ובתוכה יש מאבק בין שלל סוגי פוסטים, בהם גם של אתרי החדשות. לכן, אם אתר גדול הצטרף לשיתוף הפעולה, האם אתר גדול אחר יכול להחליט שהוא לא נכנס? כולם מבינים מה המשמעות שפייסבוק דוחפת את התכנים שלך קדימה, ומבינים גם מה המשמעות של הישארות בחוץ.

האם יפורסמו תכנים נגד החברה ובכיריה?

זאת אולי לא השאלה הכי חשובה מבחינה עסקית, אך יש לה חשיבות גדולה מבחינת היכולת של פייסבוק לשמר את כוחה. צוקרברג התייחס לסוגיה והופתע לגלות שב"בלומברג" למשל לא כותבים על מייקל בלומברג. לדבריו, ברור שיוכלו להופיע תכנים נגד פייסבוק. ואולם צריך לזכור: אמנם עיתונאים הם אלו שיערכו את התכנים, ואפשר להניח כי הם יהיו עיתונאים מנוסים שעבדו במקומות עם כללי אתיקה מחודדים, אך פייסבוק היא לא עיתון - ואתיקה היא לא בהכרח נר לרגליה. 

למה לסמוך על פייסבוק?

בעבר פייסבוק נחשבה למגינת הדמוקרטיה, אך בשנים האחרונות כבר מתברר כי לפלטפורמה הזאת יש השפעות שליליות על הנעשה במרחב הציבורי הווירטואלי - מחוסר היכולת לשמור על הדאטה של המשתמשים ועד פייק ניוז ותכנים בעייתיים שמפורסמים על גביה. לא בהכול פייסבוק אשמה, אך די ברור כי בכירי החברה התכחשו לבעיות במשך זמן ממושך. לא תמיד קל לצפות מראש איזו דינמיקה תיווצר סביב שיתוף הפעולה, אך העיתונות היא מספיק חשובה כדי שלא ייקחו לגביה סיכונים. עם כל ההצהרות של צוקרברג על החשיבות של עיתונות, בסוף הוא עומד בראש חברה עסקית, שאין שום סיבה שאמצעי התקשורת יתבטלו בפניה. 

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר