גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המכונית החשמלית תופסת תאוצה בעולם, למה רק בישראל היא מתגלגלת באיטיות?

צרכנים שמרניים, רגולציה מכבידה ומבנה שוק ייחודי שלא תמיד מעודד מעבר לרכב ירוק, הם רק חלק מהסיבות לכך שהמכוניות החשמליות לא פופולריות פה ● כיצד קרה שלמרות שמיזם הרכב החשמלי של בטר פלייס היה בין הראשונים מסוגו בעולם, בכל זאת נשארנו מאחור ● כתבה ראשונה בסדרה

מכוניות של בטר פלייס /  צילום: תמר מצפי
מכוניות של בטר פלייס / צילום: תמר מצפי

בינואר 2010, במהלך ועידת דאבוס, העניק שי אגסי, היזם והיו"ר של יזמית הרכב החשמלי בטר פלייס, ראיון לעיתונות הישראלית. ימים בודדים לפני כן הכריזה בטר פלייס על סגירת סבב גיוס של כ-350 מיליון דולר, לפי שווי של 1.25 מיליארד דולר לחברה, בהובלת בנק ההשקעות HSBC ובהשתתפות עוד שמות גדולים ומכובדים מעולם ההשקעות.

זה היה ראיון שופע ביטחון עצמי, רצוף במספרים ענקיים ובתחזיות גדולות מהחיים. למדנו שם לראשונה, בין השאר, על הצפי של בטר פלייס לצמיחת שווי החברה למיליארדי דולרים עם רווחיות בשיעור של 40%-50%; שמענו על תוכניות לפריסה של 70 תחנות להחלפת סוללות בישראל; על דיבידנדים שמנים שיזרמו למשקיעים וכך הלאה.

כאשר המראיין הקשה על אגסי ושאל אם כבר הגענו לשלב, שבו הצרכנים עצמם דורשים מכוניות חשמליות, הוא זכה לתשובה נחרצת: "אתה צריך לשאול את אותה שאלה בדאבוס 2014. אז אתה תדע שזה עובד... ואז תשאל למה כל החברות עדיין לא הוציאו מכוניות חשמליות".

שי אגסי / צלם: תמר מצפי

הסוף כמובן ידוע. לאחר ששרפה מאות מיליוני דולרים, עברה שורה של טלטלות ניהוליות ומכרה פחות מ-1,000 מכוניות חשמליות, סגרה בטר פלייס את שעריה בתחילת 2013.

בטר פלייס:
תזמון ומיקום שגויים

בפרספקטיבה היסטורית, פרשת בטר פלייס הייתה מקרה קלאסי של רעיון נכון, בעיתוי לא נכון ובמקום לא נכון. למרות כמה טעויות אסטרטגיות של החברה, כמו ניסיון לבנות את מודל ההכנסות על תקבולים ממכירת חשמל שישווק לצרכנים בתעריפים גבוהים מאלה של רשת החשמל הרגילה, החזון של מעבר מרכבי בנזין לרכב חשמלי בקנה מידה גלובלי די צפה את העתיד ובמידה מסוימת אף תרם לעיצובו.

עובדה: ב-12 החודשים האחרונים בלבד עלו על כבישי העולם כ-2.2 מיליון מכוניות חשמליות, רובן בסין. "טסלה" מוכרת כיום בארה"ב יותר מכוניות ממרצדס. כל יצרני הרכב הגלובליים, כולל ה"עממיים", נמצאים במרוץ "לחשמל" את הדגמים שלהם.

גם התחזית של אגסי, שטווחי הנסיעה בין טעינות יזנקו בתוך שנים ספורות במקביל לצניחת מחיר הסוללות התגשמה. אפילו הרעיון המוזר-לזמנו של הקמת תחנות דרכים רובוטיות להחלפת סוללות, קורם כיום עור וגידים בהשקעת עתק של לא אחרת מאשר יצרנית הרכב החשמלי הגדולה בסין. לפיכך, אפשר להניח, שאם אותו פרויקט היה יוצא לדרך חמש שנים מאוחר יותר, אולי בליווי קורטוב אופנתי של טכנולוגיית נהיגה אוטונומית, הוא היה משיג את שווי החברה המיוחל ללא קושי.

העולם ערוך להטעין את המכוניות

אבל הבעיה לא הייתה רק העיתוי. המיקום שנבחר להשקת "הפיילוט" של הפרויקט הגלובלי, שוק הרכב הישראלי, תרם תרומה מכריעה לקריסה.

הסיבה המרכזית שבגללה בחרה בטר פלייס בישראל לא הייתה הגודל או התחכום של השוק המקומי, אלא המיסוי הכבד שמוטל על רכב במדינה. החברה קיוותה לנצל את פער המיסוי הענק והמלאכותי בין כלי רכב מונעי בנזין ודיזל, שהמיסוי עליהם בישראל הוא מהגבוהים בעולם, לבין כלי רכב מונעי חשמל, שעליהם החליטה הממשלה כבר אז להעניק פטור כמעט מלא ממס קנייה. על הנייר, הפער הזה איפשר לתמחר את כלי הרכב החשמליים של בטר פלייס/רנו במחיר מקביל או מעט נמוך מזה של רכבי בנזין, לגלגל עליהם את עלויות המו"פ ועדיין להותיר שולי רווח משמעותיים ליצרן ולמשווקים.

10 שנים מאוחר יותר, פער המיסוי הנ"ל עדיין קיים בישראל והוא ימשיך להתקיים כנראה לפחות בשלוש-ארבע השנים הקרובות. יתר על כן, ב-2020 יעמוד שוק הרכב הישראלי והגלובלי בפני שיטפון של מכוניות חשמליות חדשות ומיזמי טעינה. לפיכך, השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא "מה נשתנה?". האם הלקוח הישראלי בשל יותר לאמץ ב-2020 את מהפכת הרכב החשמלי משהיה בתחילת העשור?

כלי הרכב והסוללות:
נדרשות פשרות

כאשר בטר פלייס יצאה לדרכה, הרכב החשמלי המודרני היה עדיין בשלב הטרום-לידה. ההיצע של כלי רכב חשמליים מייצור סדיר היה אפסי, טכנולוגיית הטעינה הייתה בסיסית, אבל הבעיה הגדולה באמת הייתה טכנולוגיית סוללות שטרם הבשילה.

הסוללות שבהן השתמשה בטר פלייס היו בין המתקדמות בעולם, אך במונחים של היום היו מגושמות, הוסיפו מאות קילוגרמים לרכב וסיפקו טווח נסיעה כמעט בלתי מתקבל על הדעת של 160-180 ק"מ בין טעינות "על הנייר" - בפועל פחות. הן אמנם היו אמינות ויציבות, אך כפי שלמדו הלקוחות המתמידים של החברה, הסוללות לקו בירידה חדה של הטווח בין טעינות.

כיום הטכנולוגיה וההיצע שונים בתכלית. הסוללות רשמו קפיצת דרך טכנולוגית, שמאפשרת לספק כיום לרכב חשמלי "נורמלי" טווח תיאורטי של 300-600 קילומטרים. משקלן נמוך בעשרות קילוגרמים מהסוללה של בטר פלייס, הן מיוצרות בייצור המוני על ידי כמה ספקים גלובליים והמחירים שלהן נחתכו ב-80% מתחילת העשור וניצבים כיום סביב כ-200 דולר לקילוואט/שעה (KwH היא אמת המידה המקובלת לקיבולת הסוללה, שממנה נגזר הטווח הפוטנציאלי בין הטעינות). הצפי כיום הוא שמחירי הסוללות ירדו לכ-100 דולר לקילוואט/שעה, אולי פחות, עד אמצע העשור. זאת, בכפוף להשגת איזון בין ההיצע לביקוש. כיום עודפי ביקוש מונעים ירידת מחירים.

גם האלקטרוניקה קפצה מדרגה ומערכות הניהול המתקדמות ברכב החשמלי מאפשרות למחזר הרבה יותר אנרגיה קינטית מבעבר ולהגדיל טווח.

אבל, וזה לא אבל קטן, גם החשמליות המתקדמות ביותר של ימינו עדיין דורשות פשרות. הדגמים היעילים ביותר בשוק צורכים בסביבות 14 קילוואט/שעה לכל 100 קילומטר לפי תקן שנקרא ה-WLTP המחמיר, שגם הוא לא משקף בצורה מדויקת לגמרי תנאי אמת בנהיגה (פקקים, טמפרטורות קיצוניות, עליות תלולות, מזגן פועל וכו').

כלומר, כדי להשיג טווח של 400 קילומטר על הנייר הרכב צריך להיות מצויד בסוללה של 50-55 קילוואט/שעה לכל הפחות. המשמעות היא תוספת של כעשרת אלפים דולר לעלות ייצור הרכב, שמתקזזת רק חלקית עם השמטת רכיבים ייעודיים לרכבי בנזין ודיזל.

זו הסיבה, שחלק גדול מכלי הרכב החשמליים בעלי הטווח הארוך הם עדיין רכבי יוקרה. הדגמים העממיים יותר, כמעט ללא יוצא מן הכלל, תלויים עדיין בחסדי הרגולציה והטבות המס, כדי לא לחרוג ממיקום הגיוני על מטריצת התמורה לכסף. גם כך המחירים עדיין לא עממיים והרווחיות של היצרנים מזערית, אם בכלל.

רבים מחכים לירידת המחיר שתביא עמם דגמים חשמליים שמיוצרים בסין ונהנים מתמיכה ממשלתית, נגישות לאספקת סוללות בייצור המוני ועלויות ייצור נמוכות. אבל גם הסינים לא יכולים לחולל ניסים.

הנה דוגמה אקטואלית: הג'יפון החשמלי ZS מבית סאייק, למשל, שיגיע לישראל בקרוב, מציע טווח של 263 קילומטרים בין טעינות ועולה בישראל כמעט 25% יותר מהמחיר של אותו דגם עם מנוע בנזין נמרץ. זאת ולמרות יתרון מיסוי של כמעט 60% על אחיו.

תשתית טעינה:
תלות בסבסוד ממשלתי

בטר פלייס הייתה מודעת היטב בזמנו לפרדוקס "הביצה והתרנגולת" של שוק הרכב החשמלי: אין סיכוי להחדיר מאסה של כלי רכב חשמליים בלי תשתית טעינה ציבורית נרחבת ואין כדאיות כלכלית להקמה ותפעול של תשתית טעינה כזו בלי שתהיה מאסה של לקוחות עם רכב חשמלי.

החברה ניסתה לפתור את הבעיה באמצעות מקורותיה העצמיים, מה שהביא להפסדים ולצמצום משמעותי של תוכניות הפריסה המקוריות שלה. כיום המדינה מנסה לפתור את הבעיה באמצעות מימון בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים להקמת עמדות טעינה ציבוריות - מה שעודד יזמים להתחיל בפריסה של עמדות טעינה, כולל עמדות "מהירות", שמחירן נאמד במאות אלפי שקלים ליחידה.

אבל בשורה התחתונה עדיין מדובר בהימור: התקציבים הממשלתיים והמוניציפליים מוגבלים ובסופו של דבר מדובר בעסק לכל דבר, שקיומו בטווח הארוך תלוי בהצלחת החדירה הנרחבת של כלי רכב חשמליים לשוק הפרטי והמוסדי. אם המאסה לא תגיע לדרגה קריטית בתוך זמן סביר, תשתיות הטעינה היקרות עשויות להפוך לאנדרטאות, כמו תחנות החלפת הסוללות של בטר פלייס.

בהקשר זה נציין עוד מגבלה של הסוללות. טעינה מלאה מרשת החשמל הביתית של סוללות בקיבולת של 40-50 קילוואט-שעה, בהנחה שללקוח יש נגישות להטענה כזו, אורכת 8-11 שעות. זה טוב למי שממתין לו מטען קיר לטעינת לילה בבית או בעבודה, אבל פחות מתאים לצרכני קילומטרים כבדים, כמו רכבי עבודה בציים, או למטיילים למרחקים ארוכים וכו'.

כדי להגדיל את האטרקטיביות והשימושיות, מקדמת תעשיית הרכב והתשתיות פתרונות של "טעינה מהירה" בעמדות מסחריות של 100, 150 ואפילו 200 קילוואט, שיכולות להוסיף לטווח הנסיעה המעשי של הרכב החשמלי כמה עשרות עד כמה מאות קילומטרים, תוך כמה עשרות דקות ולקצר משמעותית את ההמתנה.

יצרני הרכב מצידם משחררים כיום לשוק יותר ויותר כלי רכב, שתומכים בטעינה מהירה. אבל טעינה כזו אינה אידיאלית לשימור אורך חיי הסוללה ורק לאחרונה טענה יצרנית הרכב החשמלי הסינית הגדולה BJEV, כי טעינה "מהירה" תכופה יכולה לקצר את אורך חיי הסוללה בעד כ-30%. דבר זה עלול ליצור בעיה כלכלית ליצרנים, שמעניקים אחריות ארוכת טווח על הסוללות ברכב חשמלי. אבל כרגע, זו כנראה הבעיה הכי קטנה.

בקיצור, המצב בתחום הטעינה טוב יותר כיום מאשר בתקופת בטר פלייס, אך רישות מלא של הארץ בתחנות טעינה ציבוריות ו/או מהירות עשוי להתגלות כהימור יקר לא פחות, משהיה בתחילת העשור. אלא אם כן המדינה תפרוש רשת ביטחון כלכלית ארוכת טווח למיזם.

הלקוחות:
נאמנים לשמירת הערך

שוק הרכב הישראלי של 2020 שונה מאוד מהשוק שבו פעלה בטר פלייס בתחילת העשור. היצע כלי הרכב גדל משמעותית, סוגיית נפח המנוע ירדה מהפרק, נתח השוק של כלי הרכב ההיברידיים זינק ליותר מ-25%, לעומת פחות מ-5% בתחילת העשור. לקוחות רבים, הן פרטיים והן מוסדיים (רכב צמוד), נחשפים לחווייה של נסיעה "חשמלית" ולפוטנציאל החיסכון באמצעות רכבי פלאג-אין, שמאפשרים לנוע כמה עשרות קילומטרים על חשמל בלבד בשקט מוחלט.

השוק המוסדי כבר אינו צמוד פסיכולוגית לקבוצות "שווי השימוש" הקשיחות, כפי שהיה בתחילת עשור ויש חברות, בעיקר מתחום ההייטק, שמעודדות באופן פעיל את עובדיהן לאמץ כלי רכב "ירוקים". גם ההיצע שעומד כיום לבחירת מאות אלפי מקבלי רכב צמוד גדול משמעותית משהיה ונמצא בטווח מחיר גדול הרבה יותר. בנוסף, הריבית ירדה משמעותית ומימון לרכישת רכב זמין כיום הרבה יותר משהיה לפני עשור.

אבל, יש עדיין כמה גורמי רקע שלא השתנו, בשוק ובראשם שלושת מאפייני הבסיס שאותם מחפשים הלקוחות הישראלים בכלי הרכב החדשים שלהם: סחירות (כלומר שמירת ערך, שנגזרת ישירות ממוניטין האמינות), שימושיות, ובשנים האחרונות גם סטטוס. סוגיית הסטטוס של הרכב החשמלי לא צפויה להוות מכשול בשל ריבוי כלי הרכב החשמליים בתצורת SUV - התצורה המועדפת על ידי הלקוחות שוחרי הסטטוס בישראל - ובשל הצלחתה של טסלה להפוך לסמל מעמד בקרב אצולת הממון הגלובלית.

השימושיות מהווה עדיין אבן נגף שיווקית. לתושבים רבים בישראל, שמתגוררים בבתים משותפים, אין נגישות לנקודת טעינה ביתיות, אפילו אם לבית שלהם יש חניון משותף רשום. עובדה זו לבדה עדיין מורידה מהפרק מאות אלפי לקוחות פוטנציאליים לרכב חשמלי בישראל.

המאפיין השלישי, שמירת הערך, הוא הבעייתי ביותר. מצד אחד המכוניות החשמליות מבטיחות ללקוחות עלויות תפעול שוטפות נמוכות ואמינות גבוהה מזו של רכבי בנזין/דיזל. זאת, בשל צורך מועט בטיפולים תקופתיים ומיעוט חלקים מכניים, שעשויים להתקלקל.

מצד שני, נכון לעכשיו קיימים יותר מדי גורמי אי-ודאות, שנוגעים לשמירת הערך של מכוניות חשמליות משומשות בישראל: ההתיישנות מואצת של הסוללה, מדיניות "המחירונים" ביחס לקטגוריה הזו, מספר לקוחות היד-השנייה שיחפשו חשמליות משומשות בעתיד, ובעיקר, החשש מהיעלמות "הטרנד". רבים עוד זוכרים כיצד התאפס כמעט הערך של מכוניות בטר פלייס לאחר קריסת החברה.

כל האמור לעיל נכון לגבי הלקוחות הפרטיים ונכון שבעתיים לגבי חברות הליסינג, שעבורן נושא שמירת ערך הגרט הוא מרכיב קריטי במאזן וברווחיות. בטר פלייס ניסתה לפתור את הבעיה בזמנו כשחתמה עם חברות ליסינג על חוזים שבהם התחייבה לבצע רכישה חוזרת של המכוניות בתום התקופה והבטיחה להן רווחיות מוגדלת.

אבל גם אם חברות הליסינג ישתכנעו לא "לחסום" את כניסת כלי הרכב החשמליים לציים שלהם - וזה אפשרי לאור יחסי התלות העסקיים בין החברות הללו ליבואנים - הן עדיין לא יכולות להכריח את מקבלי הרכב הצמוד לנטוש רכב בנזין "בטוח" לטובת חשמלי עם מגבלות שימושיות. וזו הייתה אחת הטעויות הגדולות של בטר פלייס, שהובילו לקריסה.

בשורה התחתונה, למרות ההתפתחות והתקדמות בשוק הרכב הישראלי בעשור האחרון, אנחנו עדיין לא נורבגיה וגם לא קליפורניה. סוגיית זיהום האוויר נמצאת בתחתית סולם העדיפויות של הצרכנים הישראלים הממוצעים, וחלק גדול מלקוחות הציים נהנים מהטבת דלק חופשי, שהופכת אותם לאדישים לנושא העלות השוטפת. אבל, הם בהחלט לא אדישים לשווי השימוש החודשי, שבמקרה של חשמליות עתיד להיות גבוה יותר, למרות ההטבה בסך 1,000 שקל לחודש.

היקף תשתית הטעינה תלוי בקפריזות של האוצר ויחס השימושיות/מחיר עדיין נוטה לטובת מכוניות הבנזין. לפיכך ספק אם ישראל היא כיום BETTER PLACE לרכב חשמלי בתפוצה המונית משהייתה ב-2010 - ועוד לא דיברנו על הרגולציה העוינת (המשך יבוא).

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?