גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו”ד רות דוד / צילום: ליאור מזרחי

"זה עוד טיוח בפרשת השחיתות בצמרת רשות המסים וביחידת החקירות של מכס-מע"מ", אומר גורם המעורה בפרשה, "הפרקליטות והמשטרה מתעקשים לא לחקור באופן אמיתי, כנראה מחשש לפתיחת תיבת פנדורה של תקופת רות דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב, כולל הטיוח הראשון של דוד עצמה בקיץ 2004, כאשר סגרה בפעם הראשונה את תיק השחיתות החמור ביותר בתולדות המדינה, תוך יומיים בסוף השבוע. רפי רותם מתעקש כבר 15 שנים להטיח את ראשו בקיר, אבל לא מצליח לעבור את שכבת הטיח שעל הקיר. לא מובן איך נותר לו דלק להמשיך, כשברור על פני הדברים שמטרטרים אותו בלך תשוב ומושכים זמן, בלי להתייחס לתוכן של טענותיו".

יהושע (שוקי) למברגר, שהתמנה בסוף 2004 לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, הוא האיש שקיבל לידיו את הערר שהוגש על הטיוח הראשון בפרשה. את הערר על סגירת תיק החקירה על-ידי רות דוד הגיש חושף השחיתות ברשות המסים רפי רותם, שהיה קצין המודיעין ביחידת החקירות של רשות המסים. שוקי למברגר דחה ב-2006 את הערר שהגיש רותם.

שלמה (מומי) למברגר, אחיו של שוקי, שמונה ב-2017 לתפקיד משנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, הוא האיש שהטיוח הרביעי הגיע לידיו לפני שבועות אחדים. אלה נסיבות אישיות חריגות: שני אחים, באותו תפקיד בכיר בצמרת הפרקליטות, מול אותה מסכת עניינים וחשדות חמורים.

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב הביקורת על מערכת התביעה, תיאר בדוח המיוחד שלו ב-2017 את הפרשה כטיוח. לדבריו, רות דוד סגרה את תיק החקירה והחליטה לבער אותו "מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות". דוח הנציב רוזן אינו מתיישב עם ההחלטות במשטרה ובפרקליטות על סגירת תיקי פרשת רשות המסים.

האחריות ורגשי האשמה

רותם, בסיוע עורכי הדין איתן ענבר ופנחס פיני פישלר, לא מפסיק לפנות לפרקליטות ולמשטרה בטענות על טיוח. הדיבור החריף והזועם שלו, במילים קשות, בכל פורום וללא מעצורים, כולל באולמות המשפט, הוא גורם משמעותי ביחס העוין של מערכת אכיפת החוק אליו ולטענותיו, ובמאמץ שלהם להציג אותו כאדם אלים ולא רק בדיבור. מלבד רותם, רק שני חברים אחרים בקבוצה לא הססו לחשוף את זהותם: מי שהיה ממונה מע"מ תל-אביב שוקי משעול, הראשון שהתריע על היחסים בין רונאל פישר ורות דוד, ומי שהיה חוקר בכיר עו"ד חיים שצ'ופק, שחשף והחרים הברחה ענקית של כנופיית פשע, שבאופן מסתורי הוחזרו לה המוצרים המוברחים.

הדלק שמניע את רותם הוא תערובת: תסכול על הטירפוד והטיוח של הניסיונות לחשוף את השחיתות ביחידת החקירות ובצמרת רשות המסים; יחס המשטרה והפרקליטות כלפיו; סידרת מעצרי השווא על-ידי המשטרה בחשדות מופרכים; מה שעבר עליו במעצרים וטענותיו על הכאתו (מצוי בהליך משפטי); מקור הזעם העיקרי נעוץ בעובדה, שרותם הוביל בגלוי את "קבוצת ה-15", חוקרים ביחידת החקירות של רשות המסים, שבמהלך שלא היה כמותו בתולדות השחיתות, חתמו על תלונה משותפת, כאשר כל אחד מהם פירט את השחיתות אליה נחשף בגיזרה שלו, והם דרשו יחד הקמת ועדת חקירה.

התוצאה של טיוח הפרשה היא, שכמעט כל חברי "קבוצת ה-15", בעיקר אלה שנשארו לעבוד ברשות המסים, נפגעו: בחיים האישיים, בשכר, בהתנכלות הממונים עליהם, בתנאים ובמעמד. כולם מצולקים עד היום. את האחריות ואת רגשי האשמה על תוצאה זו, לוקח רותם על מצפונו. זהו מקור הזעם.

על-מנת להבין באמת מה קרה בפרשת רשות המסים, נולדה דרישה פשוטה וחדה: גם אם קלוש הסיכוי לחקור את הפרשיות עצמן, קמה חובה, בוודאי מוסרית, לגבות עדות מפורטת מכל אחד מחברי "קבוצת ה-15", על תלונתו המקורית, על אופן הטיוח שלה, ועל המחיר ששילם בגלל תלונתו. זה המינימום שמגיע לו, לאוכף חוק שניסה לחשוף שחיתות.

אף אחד מקבוצת ה-15 לא נקרא להעיד

אלה ארבע התחנות העיקריות שהפרשה התגלגלה ביניהן:

1. הטיוח הראשון על-ידי רות דוד ב-2004, ודחיית הערר על-ידי המשנה לפרקליט המדינה שוקי למברגר ב-2006. על הטיוח של רות דוד הוציא הנציב רוזן דוח חריף ב-2017, ובו המלים "מסיבות עלומות ותמוהות".
2. "כוח משימה": במחצית 2015 קיבל רותם הודעה מסנ"צ ירון ארם, קצין אח"מ במרחב ירקון, לפיה התלונות והראיות שהציג רותם הועברו לטיפול מיוחד - "בתאום יחידת לה"ב, שם נפתח כוח משימה לבדיקת תלונותיך ותלונות אחרים בנושא".
   מבדיקת "גלובס" עלה, שאף אחד משאר חברי "קבוצת ה-15" לא קיבל זימון להעיד בפני אותו "כוח משימה". התיק התאדה.
3. "צוות חקירה מיוחד": ביולי 2018 קיבל רותם הודעה מחוקר המשטרה אסף כהן מתחנת תל-אביב צפון, לפיה תפקידו הוא לחקור את התלונות במסגרת צח"מ, צוות חקירה מיוחד. התיק סווג כתיק פ.ח - פשיעה חמורה.
   מבדיקת "גלובס" עלה, שאף אחד משאר חברי "קבוצת ה-15" לא קיבל זימון להעיד בפני אותו "צוות חקירה מיוחד". התיק היה כלא היה.
4. "המשך טיפול" - סנ"צ אבי אוחיון, קצין אח"מ במטה מרחב ירקון, קיבל בחודש יוני 2019 את חבילת תיקי רשות המסים כולל מהעבר הרחוק, לצורך "קבלת החלטות על המשך הטיפול" בתיקים. סנ"צ אוחיון ערך מסמך מסודר, בו ריכז את החומרים שקיבל מרותם. למשל, מקור מודיעיני שנחשף ומאוחר יותר נרצח; תקיפה מינית של נחקרת על-ידי בכיר ביחידת החקירות; מניעת פעולות נגד אירגוני פשע וקשרים של בכירים ברשות המסים עם משפחות פשע; העיסקה בה קיבל נוחי דנקנר הנחה במס של 1.5 מיליארד שקל ברכישת סלקום; ההבטחה שקיבל מי שהיה מנהל רשות המסים איתן רוב להתמנות לתפקיד יו"ר נייר חדרה, ופרשיות נוספות.
   רותם מסר לאוחיון את רשימת "קבוצת ה-15" ואת פרטי הקשר אליהם. לדברי רותם, אוחיון אמר לו שראש אגף חקירות במטה הארצי, ניצב גדי סיסו, וכן משפטנים, עברו על התיק, בדקו את החומרים, ולפי חוות הדעת הם הודיעו לאוחיון שאין מה לחקור בתיק ולא צריך לחקור.
   סנ"צ אוחיון הודיע לרותם בסוף אוגוסט 2019 על החלטתו לסגור את התיק ולהעביר אותו לפרקליטות לצורך בדיקת תקינות ההחלטות. אוחיון סיווג את התיק בסיווג "כללי", ולא כמו קודמו כתיק "פשע חמור". התיק הגיע ללשכתו של המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר.
   "אילו התיק היה מסווג כתיק פשיעה חמורה, רק לפרקליטות היתה סמכות לגנוז אותו", אומר עו"ד פישלר. "מדובר במשחק של המשטרה שאינו אלא משחק מכור מראש".
   מבדיקת "גלובס" עלה, שגם במקרה זה אף אחד משאר חברי "קבוצת ה-15" לא קיבל זימון להעיד בפני סנ"צ אוחיון. התיק בינתיים בחזקת נגנז, אלא אם מישהו בפרקליטות המדינה יחשוב שיש מקום לעשות בו משהו.

הפרקליטות: "לא היתה כל כוונה לבחון את אופן ניהול התיק המשטרתי"

איך ייתכן שאף אחד מחברי "קבוצת ה-15" לא זומן לתת עדות (בתנאי של חסינות מהתנכלויות), ופרשיות כל כך חמורות נגנזו, שוב ושוב ושוב ושוב, בלי בדיקה ממשית ובלי שחברי קבוצת ה-15 התבקשו להעיד? האם ייתכן שלמברגר לא יתייחס להתחמקות מגביית הודעות של קבוצת ה-15? איך ייתכן שגורמים בפרקליטות הכשירו את גניזת התיקים? האם זהו פחד מפני פתיחת תיבת פנדורה של רות דוד?

הנציב דוד רוזן תמה על כך בעצמו וביקש הסברים. לשכתו של המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר ביקשה מהמשטרה את התיק שאוחיון סגר וסיווג כ"כללי".

בניגוד לדבריו של אוחיון על העברת התיק לפרקליטות לצורך בדיקת תקינות ההחלטות, הפרקליטות מדגישה ואומרת בתגובה, כי "התיקים נגנזו על-ידי סנ"צ אוחיון בהתאם לסמכותו. מכיוון שהוגשה תלונה לנציב רוזן בעניין תיקים אלה, התבקשה המשטרה להעבירם לעיון בלבד, על-מנת שנדע כיצד להשיב לתלונה. לאחר העיון בתיקים הסגורים, הם הוחזרו למשטרה. לא הייתה כל כוונה לבחון את אופן ניהול התיק המשטרתי, או את ההחלטה שהתקבלה. כאמור, התיקים התבקשו אך ורק לצורך העיון בהם לשם מתן המענה לנציב. כפי שמסרנו לנציב רוזן, מר רותם שב וממחזר את טענותיו ואינו מוסר כל מידע חדש. בנסיבות אלה, נמסר לנציב, שניים מהתיקים נסגרו על-ידי סנ"צ אוחיון, והדבר נעשה בהתאם לסמכויותיו".

המשטרה: "דוחים את הטענות על הסף"

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנו דוחים את הטענות על הסף, הן ביחס לקציני המשטרה שהוזכרו והן ביחס לגופם של החלטות שהתקבלו ופעולות שבוצעו. התיקים נבחנו על-ידי גורמי החקירות הבכירים במשטרה והוחלט כי אין בתלונות אלה ממש כדי לפתוח בחקירה פלילית, ובהמשך הועברו התיקים לפרקליטות המדינה לבחינה נוספת.

"בטרם ההחלטה לסגור את התיק זומן מר רותם שוב, אולם הציג טענות שכבר נבחנו ולכן הוחלט על סגירת התיקים, וזכות הערר על ההחלטה עומדת לו כחוק בדומה לכל אזרח אחר. למעלה מן הצורך נציין, כי כל הטענות הועלו בפני גורמי אכיפת החוק מספר רב של פעמים, וקיבלו מענה לאחר בדיקה יסודית של הגורמים המקצועיים".

"בית המשפט העיר לעמיאל כי אל לו לסמן לעדים דברים"

במהלך הדיונים בבית משפט השלום בתל-אביב בפני השופט דן בארי, בתיק הפלילי נגד רפי רותם באשמת העלבת עובדי ציבור (25 אישומים מהם זוכה בבית המשפט המחוזי ועל הזיכוי הגישה המשטרה ערעור לבית המשפט העליון), התרחש בתאריך 19.7.15 אירוע חריג. רפי עמיאל, מי שהיה ראש יחידת החקירות עליו התלוננו חברי "קבוצת ה-15", נחקר על-ידי רפי רותם (שייצג את עצמו). בעקבות צעקות וביטויים קשים של עמיאל במהלך חקירתו, כמו "אתה אפס", "אתה הומלס", הפסיק השופט את החקירה ועמיאל התיישב באולם.

העד הבא היה דני יחזקאל, ראש תחום מודיעין ביחידת החקירות. רותם חקר את יחזקאל על פגישה משולשת - רותם, עמיאל, יחזקאל - שבה רותם התלונן על שחיתות ובמהלכה, לטענת רותם, עמיאל הציג לו תמונה של מאיר אברג'יל וסיפר על החברות ביניהם. לפני שהעד יחזקאל הספיק לענות, נופף עמיאל בידיו לכיוונו של יחזקאל וסימן לו להכחיש. העד אמר כי מדובר בתמונה של מישהו אחר. חבריו של רותם באולם מחו בצעקות.

האירוע התרחש לנגד עיניהם של השופט בארי, התובעת המשטרתית שירלי אקרמן והיושבים באולם. השופט הכתיב לפרוטוקול: " יצויין שבית המשפט העיר למר עמיאל שישב באולם כי אל לו לסמן לעדים דברים".

דברים אלה של השופט מעלים את הצורך להתייחס לשאלה, האם לכאורה נעשה מעשה של שיבוש הליך משפטי בתוך אולם בית המשפט. האם היה מצופה שהתביעה המשטרתית תטפל באירוע על-פי החשד שעלה מדברי השופט בארי לגבי שני בכירים ברשות המסים?

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "באשר לדיון שהוזכר בבית המשפט, הרי ששם נכח מר רפי עמיאל באולם בית המשפט בעת עדותו של מר דני יחזקאל בהתאם להוראות החוק, ובמהלך העדות העיר השופט באופן נקודתי ולא מצא להורות מעבר לכך, לא על פתיחת חקירה ולא אפילו על הוצאה מהאולם. עוד נציין כי בתיק זה הוגשו טענות מופרכות רבות כנגד התובעת אשר נבדקו ונדחו על-ידי הגורמים המוסמכים, ואין לנו אלא להצר על כל ניסיון להכפיש קציני משטרה שביצעו תפקידם כחוק לשווא. כפי שמסרנו לנציב רוזן, מר רותם שב וממחזר את טענותיו ואינו מוסר כל מידע חדש. בנסיבות אלה, נמסר לנציב, שניים מהתיקים נסגרו על-ידי סנ"צ אוחיון, והדבר נעשה בהתאם לסמכויותיו".

 *** חזקת החפות: רות דוד לא הורשעה בכל עבירה במסגרת המשפט המתנהל בעניינה. המשפט הפלילי מצוי בשלב ההוכחות, ובמסגרת זו נשמעים עדי התביעה תוך ניסיון של המדינה לבסס את האישומים. במהלך המשפט טוענת דוד לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות.