גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העושר והגדלת הפערים החברתיים דווקא מייצרים ערך גדול לאנושות

עושר לא שוויוני הוא סימן לקידמה ולעלייה ברמת החיים של כולם • הגבלת העושר או ההכנסה של בעלי ההון אינה מוסרית ואינה מועילה לחברה

עושר / צילום: רויטרס
עושר / צילום: רויטרס

באחרונה התפרסמו הצעות להגבלת צבירת הון, כמו מיסוי אגרסיבי של עשירים, כהצעת הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי ומועמדים של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב; כך גם התפרסמו יוזמות לחייב גופים עסקיים גדולים לקבל על עצמם משימות חברתיות ולא רק למקסם ערך לבעלי המניות. הצעות אלה רואות פגם מוסרי בעושר, והן מבקשות לרסן אותו משמעותית. אך ההתנגדות לעושר חותרת תחת המוסר שהביא להתפתחות התרבות המערבית, ואם נממש הצעות אלה נסיג את האנושות והישגיה לאחור.

הנחת היסוד העומדת בבסיס הצעות אלה רואה בעשיית עושר וביצירת פערים, דבר רע-שלילי. היא מבוססת על התחושה שהתעשרות של אחד באה על-חשבון אחרים, או שהיא פגיעה באחרים. העוני של אנשים רבים הוא כביכול תוצאה מכך שיש עשירים מעטים ש"לקחו הכול לעצמם". הצד השני של המטבע של אותה הנחת יסוד היא, שרק עשייה למען הכלל היא הוגנת ונכונה מוסרית. אדם העובד למען עצמו הוא "לא מוסרי", ומי שפועל "למען הציבור", "למען הכלל" - הוא ישר דרך ואף נעלה.

היום, הנחת יסוד זו שגויה ומתעלמת מהדרך שבה אנשים "עושים כסף" בשוק החופשי - ייצור וחליפין; שהיא שונה מהדרך שבה היסטורית אנשים צברו נכסים - מלחמות והשתלטות על נכסי אחרים. עובדתית, אנו חיים בעולם של מחסור. חיטה לא צומחת מעצמה בכמות שיכולה להספיק לאנושות, ובניינים לא נבנים מעצמם בהתאם לגידול הדמוגרפי. את הנדרש למחיה צריך אדם לייצר בעצמו, או להשיג בחליפין של מוצרים שלו עם מוצרים שייצרו אחרים. השוק החופשי מאפשר לאנשים למקסם את יעילות הייצור, ולהביא לכך שבמינימום מאמץ ניתן להשיג הרבה שירותים, מוצרים ואיכות חיים.

כאשר אדם יוצר דבר מה, הוא לא לוקח מאחרים; וכאשר אדם מחליף את פירות תוצרתו עם תוצרתם של אחרים, הוא לא עושק אותם, אלא שני הצדדים לעסקה מקבלים ממנה תועלת הדדית. אילולא הייתה העסקה מועילה לשני הצדדים, היא לא הייתה מתקיימת. כדי להתעשר ו"להגדיל פערים", אדם צריך לייצר כמה שיותר ערך עבור כמה שיותר אנשים ולספק את צורכיהם, ולהביא לכך שיהיו מוכנים לשלם לו. רופא עשיר הוא אדם שסייע משמעותית לבריאותם של אנשים רבים; עורך דין עשיר הוא אדם שסיפק לאנשים רבים שירות משפטי איכותי, ואדריכל עשיר ייצר תוכניות בנייה איכותיות לאנשים רבים.

אנשים התעשרו לא כי הם עבדו "למען הכלל" אלא כיוון שהם רצו להרוויח יותר - והדרך להרוויח היא לשרת אנשים רבים בצורה איכותית וחדשנית. זוהי "היד הנעלמה" המפורסמת של הכלכלן אדם סמית, שכתב - "אין אנו מצפים לחסדם של הקצב או האופה, אלא דאגתם לעצמם היא המקנה לנו את סעודותינו. טובתם ורצונם הפרטיים של בני האדם מובילים אל טובתה של החברה כולה".

התועלת לאנושות שהביאו לנו האנשים העשירים, גדולה לאין שיעור מהתועלת שהביאו אלטרואיסטים למיניהם שפעלו "למען הכלל". ביל גייטס, מרק צוקרברג והנרי פורד, שפעלו מתוך מניע אנוכי לרווח, הביאו לאנושות ערך גדול שכל אחד חש בו, ובעשותם זאת שיפרו גם את מצבם וגם את איכות חיינו.

החליפין, המסחר החופשי למטרות רווח, הם הדרך להביא לכך שאנשים יפעלו גם למען עצמם וגם למען הכלל, וכך יביאו למקסימום רווחה לאנושות. זו הדרך הן למקסם את כמות העושר שבידי פרטים, והן גם הדרך לייצר שיתוף פעולה מרצון בין אנשים שאין משותף ביניהם. הקפיטליזם הוא מחולל השלום הגדול ביותר בין מדינות ואומות, שהוכיח עצמו לאורך זמן.

ההצעות לביטול העושר או אף לריסונו, יביאו לכך שמחולל השלום ויצרן השפע הגדול ביותר שידעה האנושות בתולדותיה, ידעך וייעלם. הדבר יביא לכך שהאנשים הפוריים ביותר אשר מייצרים הרבה ערך לאנושות, יגבילו את עצמם, ואף יפסיקו לעשות זאת. וכך, בני האדם יחזרו למאבקים קיומיים ולעימותים שבהם הם יזדקקו יותר ויותר לחסדים ולאלטרואיזם. 

הכותב הוא ממייסדי הפורום הרעיוני "הליברלים החרדים"

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

יואל חשין / צילום: גולי כהן

משקיע האימפקט על ההתעשרות: "אבא הראה לי את חשבון הבנק ושאל - כתוב פה 5 או 50 מיליון?"

"אני עושה פעמיים ביום אמבטיות קרח, שוכב במים קפואים חמש-עשר דקות ברציפות. זה קור שהופך לכאב, אבל מחדש תאים ולא מאפשר להיות בדיכאון" ● שיחה קצרה עם יואל חשין, יו"ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

צחי ברוורמן נחקר בפרשת הדלפת המסמכים בלשכת ראש הממשלה

ראש הסגל בלשכת רה"מ נחשד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ועוכב על ידי שוטרי להב 433 ● דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין, חשף כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" את החקירה שצה"ל פתח נגדו

בניין ידיעות אחרונות בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

הקיצוצים במערכות החדשות: פיטורים בידיעות אחרונות, 46 פורשים מרצון ב-i24NEWS

בידיעות אחרונות עוברים לשלב השני בהסכם שנחתם לפני כשנה וחצי ומתכוונים לקצץ כ-18 עובדים ● 46 עובדים ב-i24NEWS החליטו לפרוש מרצון לאחר שבערוץ הודיעו על החלפת הבעלים ● האירועים האחרונים מעידים: שינויים עמוקים עוברים על שוק התקשורת בישראל

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

סוף לסאגת המינויים באוצר: פרוזנפר מונה לממונה על התקציבים, עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית

אישור הממשלה מביא לסיום סאגה ארוכה, שהשאירה את אגף התקציבים ללא ממונה בראשו בתקופה רגישה של העברת תקציב המדינה לשנת 2026

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

מול יקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

ליאור סגל, מנכ''ל וממייסדי עין שלישית / צילום: יקיר שוקרון

הענקית מהאמירויות אישרה רכישת 30% מהחברה הביטחונית מישראל

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' אישר את רכישת החברה הביטחונית הישראלית עין שלישית, בעסקה שנסגרה בינואר אשתקד ● האסיפה הכללית של החברה צפויה להתכנס ב־15 בפברואר כדי לאשר את מתווה העסקה הסופי

התותח הישראלי החדש שיודע להתמודד עם האיום האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מגזין אמריקאי טוען שהתותח החדש של אלביט יכול לתת מענה לטילים מאיראן, האם המחאה באיראן יכולה להפיל את המשטר, וישראל וחמאס בדרך לעימות נוסף • כותרות העיתונים בעולם

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

ייצור באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

"לא הגענו לשיא": במזרחי טפחות בטוחים שיש הזדמנות במניות האלו

מדדי האנרגיה זינקו בעשרות אחוזים ב־2025, ובמזרחי טפחות סבורים כי ראלי האנרגיה רחוק ממיצוי ● בבנק מצביעים על יציבות שותפויות הגז, דיבידנדים גבוהים וביקושי שיא לחשמל – וממליצים על חברות נבחרות בארץ ובעולם

איור: shutterstock

כמה מתנות והטבות קיבל העובד הישראלי הממוצע בשנת 2025?

על רקע יוקר המחיה, שנת 2025 הסתיימה עם עלייה של 10% ברכישות דרך מועדוני לקוחות; העובד הישראלי הממוצע קיבל מהמעסיק מתנות והטבות בשווי של כ-1,200 שקל ● מנכ"ל חברת ICL אירח במפעלי ים המלח את שגריר ארה"ב ● התערוכה החדשה של הפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים ● וזה המנכ"ל החדש של הסניף הישראלי בחברת התרופות הגדולות בעולם ● אירועים ומינויים

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

"קורה פה משהו עמוק יותר": ההחלטה של וויקס מעוררת סערה בעולם ההייטק

וויקס הודיעה בשבוע שעבר לעובדים על חזרה לעבודה מהמשרד במשך חמישה ימים בשבוע ● "הפטנט שוויקס בנתה עליו אימפריה, נהיה פתאום קל הרבה יותר לשכפול", אומרת הפסיכולוגית וחוקרת ההתנהגות לירז מרגלית. "היתרון התחרותי נשחק, והאיום הוא קיומי" ● עוד נכתב כי החלטת החברה עשויה לעלות לה בטאלנטים ● לצד הביקורות, היו גם מי שהגנו על החלטת החברה

פייסבוק / צילום: Shutterstock

הונאות ההשקעה ברשת עולות מדרגה - זו ההודעה המחשידה

נוכלים פתחו פרופילים מזויפים בפייסבוק ובמסנג'ר והתחזו לכתב שוק ההון ולמגיש פודקאסט "כסף בקיר" של גלובס, בניסיון לקדם קבוצות השקעה פיקטיביות ● בתגובה ראשונית לפניית העיתון, קבעה מטא כי אין הפרה של כללי הקהילה

הפגנות באיראן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

גורם ישראלי בכיר: "גם אם ייקח זמן - הסיפור של המשטר האיראני גמור"

במשטר האיראני הוחלט: מעלים את רמת העימות עם המפגינים ● ישראל וארה"ב דנות על הסכם סיוע ביטחוני חדש, נתניהו ביקש לקצץ את הסיוע ● ברויטרס מדווחים כי בישראל העלו כבר כוננות בעקבות דברי טראמפ ● צה"ל: לוחם דובדבן נפצע בינוני בהיתקלות עם מחבלים בשכם ● סנאטור רפובליקאי לאיראנים: "הסיוט שלכם עומד להיגמר" ● גורם אמריקאי לאל-ערבייה: הותקפו יותר מ-35 מטרות של דאעש בסוריה ● עדכונים שוטפים

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים