בנימין נתניהו ונפתלי בנט / צילום: מוטי מילרוד, "הארץ"
לפי כתב החשדות בתיק 2000, פורסמה ב"ynet" כתבה שלילית אודות נפתלי בנט כחלק מהמשא ומתן בין מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס לראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, חומרים שהגיעו לידי "גלובס" מספרים סיפור שונה לגמרי אודות נסיבות הפרסום נגד בנט, ועל המטרה הנסתרת העומדת מאחורי הכתבה הפלילית.
● האזינו: גלובסטוק עושה סדר בתיק 2000
במאי 2014 עלתה הצעת חוק "ישראל היום" על שולחן הכנסת. יוזם החוק הראשי של ההצעה הינו ח"כ איתן כבל, אשר קשריו עם מוזס פורסמו בהרחבה בגיליון סופ"ש של "גלובס". אולם להצעה הצטרפו חברי כנסת נוספים מהסיעות השונות. חלקם זומנו להעיד בפרשה, כדי להבין מדוע תמכו בחוק. חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי בזמנו) הייתה בין יוזמות החוק, אך לא זומנה להעיד. לדברי גורמים במערכת אכיפת החוק, הדבר נובע מכך שאין כל סימוכין לכך שהתקיימה פגישה בינה לבין מוזס או אנשיו, ואף לא שתמיכתה המקורית בחוק נובעת מהצטלבות אינטרסים עם "ידיעות אחרונות". בסופו של דבר, חלק מאנשי הבית היהודי הצביעו נגד החוק, ואילו בנט ושקד בחרו להיעדר מההצבעה. אף אחד מ-12 חברי הבית היהודי לא תמך בחוק. לדברי גורם ב"בית היהודי", אז נפתחו שערי הגיהנום על הראש של נפתלי מכיוונה של קבוצת ידיעות. "ברגע שנפתלי נעדר מההצבעה ולא הצביע בעד בחוק, קיבלנו מבול של שאילתות תמוהות מידיעות אחרונות ומ-ynet, אחת אחרי השניה. הרגשנו במסע רדיפה הזוי". מי ששם לב בזמן אמת לשינוי הקיצוני בסיקור, מליטוף יחסי למכונת תעמולה נגדית, היה אביב הורוביץ בטור באתר מאקו. הוא ציין כי גורם בקבוצת ידיעת אחרונות הגדיר את אי הצבעת הבית היהודי בעד החוק כ"סכין בגב מצידו של בנט".
שלושה שבועות לאחר אותה הצבעה, פורסמה ב-ynet כתבה שלילית מאוד נגד בנט בעניין מעונות היום, שאף זכתה לככב ככותרת ראשית באתר: "שר הכלכלה התחייב ל-700 מעונות - נבנו רק 39". כתבה זו מוזכרת בכתב החשדות כדורון שהעניק מוזס לנתניהו כחלק מהדיל המושחת לכאורה ביניהם. שמו של בנט הוזכר מספר פעמים בכתבה, ותמונתו אף צורפה לה, ואילו שר האוצר באותה תקופה יאיר לפיד לא הוזכר בה כלל. זאת למרות שרק 4 חודשים לפני כן פורסמה ב-ynet כתבה חיובית על אותו מיזם בדיוק. אז זכו גם בנט וגם לפיד לקרדיט מפרגן שווה בתיאום בין הלשכות לבין מערכת ynet. "אושר מימון להקמת 400 מעונות יום. השרים לפיד ובנט הודיעו על חניכת תוכנית לבניית מאות מעונות יום בשנתיים", נכתב באתר לצד ציטוטים של השניים. מדוע לפני 4 חודשים ynet שיבח את לפיד ובנט על תכנית בניית מעונות היום, ואחר כך בחר לתקוף על אותו עניין ממש את בנט לבדו? רמז אפשרי לפתרון החידה: הסיעה של לפיד תמכה בחוק ישראל היום, בנט נעדר מההצבעה.
חוקרי להב 433 ניסו לפצח את הזיג-זג בעניין הסיקור של בנט במסגרת חקירת תיק 2,000, כדי להוכיח שהסיקור השלילי היה מתנה לנתניהו כחלק מהעסקה ביניהם.
חוקר: "אני אראה לך את השינוי הקיצוני שהיה. כל הזמן דיברו הבייבי של 'ידיעות אחרונות' זה בנט ואז אחרי זה זה התהפך. אתה רוצה להגיד שזה נסיבתי?".
מוזס: "לא, אני רוצה להגיד לך שאני אקח אותך לחוק ישראל היום. סיעת הבית היהודי אני חושב שלא היה אף אחד שהצביע בעד החוק. אוקי? אף אחד... אף אחד לא הצביע בעד החוק. סיעות אחרות כן, למרות שאחת מחותמות החוק הייתה בבית היהודי".
חוקר: "מה אתה רוצה להגיד בזה?".
מוזס: "אני רוצה להגיד בזה שאם מצטבר תחושות או כעס או מערכות יחסים בין עיתונאים מסוימים בתוך המערכת... אתה לא שולט על הדברים האלה".
כלומר, לטענת מו"ל ידיעות אחרונות - הכתבה הייתה תגובה של עיתונאים במערכת לכך שהבית היהודי לא הצביעה בעד החוק ששווה למו"ל מאות מיליוני שקלים. אביטל להב, שפרסם את הכתבה בעניין מעונות היום, העיד בחקירתו במשטרה ביוני 2017 כי הוא קיבל פנייה מהמערכת מטעם העורך להביא "מידע מעניין" על משרד הכלכלה, שבועיים לפני פרסומה - לפני פגישת מוזס עם נתניהו אך לאחר שבנט בחר להיעדר מהצעת חוק ישראל היום. כלומר, לכאורה ברור כי הבקשה לדאוג לכתבה "מעניינת" לא נבעה מרצון לתת מתנה לנתניהו כיוון שעניינו של בנט טרם עלה בשיחות ביניהם.
להב אכן כתב את הכתבה, אך הכתבה שכבה במגרה ולא פורסמה. להב העיד במשטרה כי כאשר היא פורסמה הוא גילה לתדהמתו כי "הכותרת וכותרת המשנה של הכתבה עוסקות בשר הכלכלה עצמו בעוד שהכתבה שלי עסקה במשרד הכלכלה והשר בנט לא אוזכר בה אפילו פעם אחת. הכתבה המקורית שלי עסקה בהתנהלות משרד הכלכלה עצמו ולא פרסונאלית בבנט".
"מוזס משתמש בהזדמנויות"
יומיים לאחר הכתבה על מעונות היום, הוציא ynet פוש: "מכה לבנט, רפורמות ההייטק נתקעו". לכתבה השלילית צורפו שתי תמונות של בנט. יש לציין כי הקשר ביו הכותרת לבין הטקסט רופף בהחלט. המתקפות והשאילתות הביקורתיות המשיכו לזרום לדוברות מפלגת הבית היהודי, בעיצומה של מערכת הבחירות.
נקודת המפנה הייתה כתבה שפורסמה ב-ynet בינואר 2015 שכותרתה: "בנט: 'ועדי העובדים - כישלון ניהולי'". כותרת המשנה המשיכה לעקוץ את בנט: "'ועד עובדים הוא סימן לכישלון של המנכ"ל. מרוב רצון לעשות טוב לעובדים אנחנו פשוט נאיין עסקים', אמר היום שר הכלכלה, נפתלי בנט, שעשה אקזיט של עשרות מיליוני דולרים, בכנס של נשיאות הארגונים וההסתדרות". במקביל למתקפה על בנט, ח"כ איתן כבל זכה לכתבה חיובית ולכותרת ב-ynet כפולו-אפ לדברי בנט, עם ציטוט של כבל האומר כי: "עבור בנט, העובדים הם אויב".
בנט היה המום. לטענתו הוא אמר דברים הפוכים, והכותרת מעוותת לחלוטין את דבריו. בנט זעם במיוחד לאור העובדה כי הכתבת בילי פרנקל החתומה על הידיעה, נכחה באולם. הדובר של בנט התקשר אליה ודרש את שינוי הכותרת המעוותת. מהקלטה של השיחה עולה כי פרנקל הודתה בסילוף ואף פנתה לעורך לצורך תיקון הכותרת, אלא שהוא מסר לה כי "יש לו שיקולים משלו".
בנט הזועם פרסם למחרת פוסט בחשבון הפייסבוק שלו וכתב "תארו שמישהו אמר 'לא רצחתי' ואתר ויינט השמיט את 'לא', ופירסם 'רצחתי'". בנט הסביר כי מדובר בכותרת שקרית, וכי הוא תומך בעבודה מאורגנת, אך מתנגד לוועדי עובדים בהייטק. בלשכת בנט החליטו להפסיק לספוג את המהלומות רגע לפני הבחירות לכנסת ה-20, והצטיידו בהקלטת השיחה עם הכתבת, ועלו למשרדי "ידיעות אחרונות" עם ההודאה בדבר השיקולים הלא ענייניים של העורך. בלשכת בנט איימו כי אם מסע הרדיפה לא ייפסק, הם יפוצצו בתקשורת את העניין ויפרסמו את ההקלטה. לטענת גורם הבקי בפרטים בבית היהודי, מאז אותו איום, פסק מבול השאילתות הטורדניות והסיקור חזר למצבו הקודם, תוך שיתוף פעולה ותיאום נורמטיבי בין סוקר למסוקר.
עורך ynet ערן טיפנברון נשאל על ידי חוקרי להב 433 גם לגבי הסיקור של בנט. בעדותו, טען טיפנברון כי הסיבה לכתבות הביקורתיות על בנט נובעת מסיבות מקצועיות. לדבריו היחסים בין הבית היהודי ל-ynet היו רעים מאוד בשל העובדה כי בנט בחר להעביר אייטמים לכלי תקשורת מתחרים. לטענת טיפנברון "מערכת היחסים בין האתר לבין בנט, כמעט לכל אורך הקדנציה שלי, הייתה גרועה ובחלקה אף היה נתק מוחלט ביני לבין בנט. הדבר השתנה מעט, זמן קצר לפני הבחירות, אני לא זוכר מתי, אבל בנט פנה אלי וביקש שניישר את ההדורים ואחרי שיחה שלא הייתה קלה, מיתנתי במעט את אופן הסיקור כלפיו". לטענת גורם בבית היהודי, מדובר בשקר גס, הבית היהודי פעל עם קבוצת ידיעות מצוין, ולטענתו העיונות החלה רק בעקבות ההיעדרות מחוק ישראל היום, ושהיא נפסקה רק בעקבות איומו של בנט לחשוף את ההקלטה בדבר "שיקולי העריכה" נגדו. הגורם מעלה תמיהה כיצד טיפנברון היה יכול לטעון לנתק מוחלט, כאשר הכתבה החיובית המקורית בעניין מעונות היום נכתבה בתיאום בין לשכת בנט לבין העורך.
בעדותו במשטרה, טיפנברון חשף את שיטתו הנכלולית של המו"ל.
טיפנברון: "אני אומר לך משהו שאני לא אגיד לך בכתב כי זה מגעיל, אבל אני אומר לך אני מכיר את הבן אדם".
טיפנברון: "את נוני. אני מכיר אותו טוב. אני מהמעטים שמכירים אותו, שיכולים להגיד אני מכיר אותו. זה בדיוק מתאים לו".
חוקר: "מה זאת אומרת?".
טיפנברון: "לראות את הכותרת הראשית הזאת באתר. להגיע למזכירה, להסתכל, הוא הרי אין לו מחשב בחדר, להגיע למזכירה כמו שהוא עושה פעם בחצי שעה, תעלי לי את וינט, לראות את הכותרת להגיד, אוי זה מסתדר לי, ללכת לחדר ולעשות את השיחה ולהגיד תראה איך טיפלתי בבנט. ככה הוא עובד, אוקי? הוא, הוא משתמש בהזדמנויות. אוקי? זה אם אתה שואל אותי מה להערכתי היה, זה מה שהיה. אבל אני לא קיבלתי שום הוראה בקשר לכתבה הזו, והיה לי איתו ברוך השם בשנים האלה שלוש פעמים (שיחות, א"ג) ביום, אולי יותר".
את אותה גרסה בדיוק טען גם מוזס בחקירתו: "כיוון שהידיעה הופיעה ב-ynet, היה לי נוח להשתמש בשיחה עם נתניהו בהופעת הידיעה".
גם שקד זכתה להיות "על הגריל"
גם שקד זכתה להיות "על הגריל" של "ידיעות אחרונות". הפרשן הבכיר של "ידיעות אחרונות" נחום ברנע כתב בטור סופ"ש שלו ב-4 לדצמבר 2014 כי יו"ר סיעת הבית הבית היהודי שקד "ראתה השבוע את אחת מבכירות הפרקליטות. 'בממשלה הבאה', אמרה לה שקד, 'אני אהיה שרת המשפטים. אני אבוא אליכם כדי להרוס אתכם'". ברנע הוסיף וכתב כי "לא הספקתי לבדוק את הדברים עם שקד. ייתכן שאמרה אותם כבדיחה. ייתכן שלא". שקד נדהמה מהשקר ומהחובבנות העיתונאית כאשר ברנע עצמו מעיד בטקסט שלו שאפילו לא טרח לבדוק מולה את מהימנות הסיפור. בתגובה היא העלתה בחשבון הפייסבוק שלה פוסט: "נחום ברנע, אתה עיתונאי מכובד, אז אם לא הספקת לבדוק, למה אתה כותב? היית עושה את זה גם לזהבה גלאון? ולא, לא אמרתי דבר כזה, אם זה בכלל משנה לך. אבל זה לא משנה, העיקר לצייר את הימין מסוכן ואלים". ביום ראשון שאחריו פורסמה הבהרה קטנה בידיעות אחרונות ובה ברנע הודה כי הדברים כלל לא נאמרו על ידי שקד, ולטענתו מקור במשרד המשפטים הטעה אותו. ברנע לא הסביר בהבהרתו מדוע פרסם דברים בלי לבדוק.
האם הפרסום השלילי על בנט היה אכן "מתנה" לנתניהו כצעד בונה אמון לקראת עסקת קידום חוק ישראל היום? מהפרטים הנחשפים כאן לראשונה נראה כי מדובר יותר בניסיון סחיטה של בנט על החלטתו שלא לתמוך בחוק ישראל היום, במקביל לניסון לצ'פר את ח"כ כבל על קידום החוק.
נתניהו מואשם בפרשה זו במרמה והפרת אמונים, ואילו מוזס מואשם בפרשה בעבירה חמורה מכך, הצעת שוחד. נראה כי המשטרה התמקדה בבחינת פרשת 2,000 בהיבט של יחסי שוחד ולא בחנה כלל את האפשרות כי לפרש אחרת לחלוטין את התמונה. לא שוחד, אלא סחיטה באיומים. לא מאוחר לתקן.
ערן טיפנברון מסר: "אין תגובה".
מטעמו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס לא נמסרה תגובה.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה ארנון (נוני) מוזס הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות. כך גם לגבי ראש הממשלה בנימין נתניהו. התיק נגד איתן כבל נסגר.
*** גילוי מלא: ארנון (נוני) מוזס הוא מו"ל "ידיעות אחרונות" ו"כלכליסט", שנמצאים בתחרות עם "גלובס".