גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופט לפרקליטה: "תגידי, את עושה צחוק? נראה לך שזה עוזר לי באיזושהי צורה?"

את הדברים כתב שופט ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, שלמה פרידלנדר, במסגרת החלטה רשמית שבה השיב לבקשת פרקליטה המייצגת את המדינה ● בהמשך הוא התנצל על ההתנסחות הלא-שגרתית - וסיפק לכך הסבר מעט מוזר

השופט שלמה פרידלנדר / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט שלמה פרידלנדר / צילום: דוברות בתי המשפט

הדיונים בבתי המשפט הם לעתים סוערים, וההחלטות שנדרשים לקבל השופטים הן לעתים לא פשוטות, אבל שופט צריך לדעת לשמור על קור-רוח ועל נימוס, והוא ודאי אינו רשאי להתבטא אל הצדדים שמתדיינים לפניו באופן מזלזל או בשפת רחוב.

אבל זה בדיוק מה שעשה לאחרונה שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שלמה פרידלנדר, ועוד במסגרת החלטה רשמית שבה השיב לבקשה של פרקליטה המייצגת את המדינה.

"תגידי, את עושה צחוק? איזו מין בקשה זו? נראה לך שזה עוזר לי באיזושהי צורה?", כתב השופט פרידלנדר במענה לבקשה לפסיקת שכר-טרחת עורכי דין שהגישה לו עו"ד טל שטיין, המשנה לפרקליט מחוז דרום (אזרחי). השופט המשיך וכתב לפרקליטה: "לו רציתי לפסוק כמה שבא לי, הייתי פוסק זאת במסגרת פסק הדין ולא מזמין בקשה נפרדת! למקרה שזה לא היה ברור. התכוונתי לבקשה קונקרטית לפסוק סכום מסוים".

הבקשה לפסיקת שכר-טרחה הוגשה על-ידי הפרקליטה שטיין במסגרת דיון בסכסוך אזרחי בין משרד האנרגיה, שמיוצג על-ידי הפרקליטות, לבין "גזטיב החברה להפצת גז טבעי". בתחילת החודש דחה השופט פרידלנדר תביעה שהגישה גזטיב נגד משרד האנרגיה/המדינה.

בספטמבר 2018 עתרה גזטיב לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נגד החלטת משרד האנרגיה להפקיע את מתקני הולכת הגז הטבעי שלה. העתירה הוגשה לאחר ששר האנרגיה באותה תקופה, יובל שטינייץ, הורה לחברת נתיבי הגז הטבעי הממשלתית (נתג"ז) לקחת אחריות על חלוקת גז לתושבי ערד ודימונה, וזאת במקום חברת "נגב גז טבעי". מי שסיפקה את הגז לחלוקה משך שנים רבות הייתה גזטיב.

גזטיב טענה כי המדינה אינה זכאית לקחת מהחברה את המתקנים שבבעלותה, אותם הקימה ותחזקה במשך עשרות שנים, עבור אספקת גז טבעי באזור דימונה וערד, כפי שנעשה.

לאחר דחיית העתירה וקבלת עמדת המדינה, פנתה הפרקליטות באמצעות עו"ד שטיין, כאמור, בבקשה לפסיקת שכר-טרחת עורכי דין, "כמקובל בתיקים אלה, בהתחשב בהיקף התיק, בעבודה המשפטית הרבה שהושקעה ובישיבות העבודה הרבות שהתקיימו בתיק זה" (לשון הבקשה).

כאן הגיעה תגובת השופט פרידלנדר החריגה. "תגידי, את עושה צחוק?", הטיח השופט בפרקליטה והבהיר כי עליה להגיש בקשה קונקרטית לפסוק סכום מסוים, בצירוף הנמקה ואסמכתאות המצדיקות לפסוק את הסכום הזה, לרבות תחשיב לפי התעריף המינימלי המומלץ לפי כללי לשכת עורכי הדין ככל שמבוקש להסתמך עליו וכן קבלות על הוצאות בפועל.

השופט הוסיף ונזף בפרקליטה הבכירה וכתב לה כי "מכיוון שזו לו הפעם הראשונה שאני נתקל בבקש/ה חסרת תועלת כזו מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) - אציע כי המשנה לפרקליט המחוז תנחה את פרקליטיה כיצד מגישים בקשה להוצאות ושכר-טרחת עורכי דין".

הפרקליטה עו"ד שטיין לא נותרה שוות-נפש נוכח תגובתו החריגה של השופט לבקשתה. היא השיבה לו כי הפרקליטות מבקשת "להביע צער על האמור ברישא להלחטה ובסיפא לה". הפרקליטה הוסיפה וכתבה כי "בכל הכבוד הראוי, גם אם טעתה הפרקליטות בהתנהלותה, אין הצדקה להתנסחות כה לא שגרתית".

לגופם של דברים ציינה הפרקליטות כי אין לה יכולת להציג בפני בית המשפט קבלות בגין הוצאותיה או ראיות להיקף שעות העבודה שהושקעו בתיק. הפרקליטה ביקשה מהשופט כי יפסוק לפרקליטות שכר-טרחה שלא יפחת מ-50 אלף שקל.

לאחר שקיבל את תגובת הפרקליטות, החליט השופט להתנצל בפניה על האופן שבו התנסח בהחלטתו. ההסבר שנתן השופט להתנהלותו היה גם הוא מעט מוזר. לדבריו, הוא התנסח באופן שבו התנסח כלפי הפרקליטה, מכיוון שחשב שההחלטה תהיה חסויה לציבור וגלויה רק בפני הצדדים להליך.

"אני מתנצל על ההתנסחות הלא-שגרתית. החלטתי ניתנה בפתקית (החלטה קצרה שהשופט יכול להדביק במעין פתקית על גבי הבקשה שהוא משיב לה. ח',מ'), שסיווגה 'חסוי לציבור, פתוח לצדדים', וכוונה להיות 'תוכחה מוסתרת'", כתב השופט והוסיף: "ההתנסחות הלא-שגרתית נועדה לחדד את המסר. לו ציפיתי שהיא תתגלגל לכדי הלבנת פנים, שעליה צר לי מאוד מאוד - הייתי נמנע מהתנסחות זו". השופט הוסיף וכתב כי "בדיעבד, ראוי היה להימנע ממנה בכל מקרה".

עוד כתבות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה