הייטק / אילוסטרציה: שאטרסטוק
לא מכבר התברכנו בידיעה לפיה לראשונה ישראל נכנסת לעשירייה הפותחת בעולם בדירוג החדשנות של ה-Global Innovation Index.
כאחד מהוותיקים בתחום מדיניות ציבורית ופרטית ותמיכה בחדשנות טכנולוגית, אני מברך על כך. תמיד נעים לראות התחלות אשר היית שותף להן מתפתחות ומגיעות להישגים מרשימים כמו אלה. בניגוד ל"אמא הפולניה" שהייתה אומרת לילד, למה לא מקום ראשון, יישר כוח לעושים במלאכה ולהישג.
השאלה היא כמובן מה עושים עם זה מעתה והילך. הטכנולוגיה הבסיסית כמו כוח המחשוב, אופטיקה, חומרים או גנום הביאו הרבה תחומי צמיחה נוספים לעולם החדשנות ולקפיצת דור. יכולת עיבוד רב של נתונים, אינטליגנציה מלאכותית, רובוטיקה, לימוד מכונה, רפואה אישית ועוד הם תחומים עם פוטנציאל להמון אפליקציות ואפשרות טובה לישראל להתמקם בהובלה של חלק מהם. לשם כך דרושה מסה קריטית של כוח-אדם מיומן, יכולות פיננסיות ותמיכה ממשלתית אסטרטגית. סייבר היא דוגמה טובה למהירות בו הצליחה ישראל להשתלב כמובילה. האם בהכנה טובה יותר אפשר היה להוביל בתחומים נוספים?
פיתוח טכנולוגיות חדשות לא ייעצר. כבר היום עוסקים ב"טכנולוגית קוונטית" שאמורה לשנות את עולם המחשוב ותחומים אחרים. ישראל חייבת ואני מאמין שכך גם עושה, להיות חלק מהמהפכה הזו, כך כשיגיע זמן האפליקציות נוכל להגיע עם מסה קריטית ולהשתלב כמובילים בחלק מהתחומים. כלומר, חייבים גם להשקיע משאבים בחלק "הבסיסי" של הטכנולוגיה ולערב את מוסדות המחקר בארץ כפי שנעשה בעבר למשל בתחום הננו-טכנולוגיה. פרופסור איציק בן ישראל שעומד בראש ועדה שאמורה לתכנן את עתיד התחום צריך לקחת בחשבון את היכולת שלנו להוביל בעולם.
יש תחרות מעוד מדינות שמכירות בחדשנות כצורך קיומי. ישראל צריכה להיות יותר מעורבת בדרך זו או אחרת. אולי כמדינה שבנתה כאן אקו-סיסטם מעולה לחדשנות, המבוקש בארצות רבות בעולם, למצוא דרך לצאת נשכרים משיתוף הידע הזה.
לאחרונה אני שומע שתי גישות שונות להייטק הישראלי. האחת טוענת שהוא לא גדל מספיק ושאנחנו נכשלים בהקמת חברות גדולות. זה נכון, עד היום אנחנו נחשבים כיצרני סטארט-אפים למכירה, אבל תמונה זו מתחילה להשתנות. אפשר היה לזרז אותה אם הדגש בבניית חברות היה עובר לחברות שמוכרות מוצרים לצרכן (רוב הסטארט-אפים הם בתוכנה ושיווק). בניגוד לדעה זו, למדינה היה ויש חלק גדול בהתפתחות ההייטק ואנו גם זוכים לתשבחות בעולם. אבל תמיד טוב להמליץ על שותפות אמיתית בין המגזר הפרטי לציבורי.
הגישה השנייה היא בעצם שיח בין מנהל רשות החדשנות ומנהלת הבורסה. בצד החיובי, הבורסה יכולה להפוך מכשיר יעיל לגיוס כספים ליותר חברות הייטק. מה שפחות ברור האם אפשר למשוך את המוסדיים להשקעות אלה. שאלה שנשאלת מדי פעם, בעיקר כאשר ההתקדמות בנושא איטית. לא צריך לשכנע מוסדיים להשקיע בחברות הייטק פרטיות ששוויין מגיע למאות מיליונים. יותר קשה לשכנע להשקיע בחברות צמיחה קטנות שווי, או במתחילות. הדבר נובע ממשבר אימון ממושך וגם בהיעדר מספיק סיפורי הצלחה. על כל פנים, פתרון של השתתפות במשכורת יועצים לא יספיק. הסיכון בהשקעות אלה הוא גורם מרתיע מוסדיים. כדאי לרשויות לחשוב איך להתמודד איתו.
באותו עניין, יש כאלה הטוענים כי ישראל צריכה לצאת מתדמית ה"סטארט-אפ ניישן", וכי אנחנו צריכים לדאוג שיהיו יותר חברות גדולות שצמחו בישראל. נשמעים דימויים כמו SCALE UP או TECHNOLOGY NATION. המעבר האבולוציוני הזה לא רק לוקח זמן אלא גם דורש שינויי תרבות בתחום התעשייה ,ההשקעות והחדשנות. אולי נתחיל במאמץ להיות יותר גלובלים בעזרת השקעות ישראליות בחברות מחוץ לישראל. זו הייתה ההתפתחות הטבעית של קרנות הפריבט אקוויטי וקרנות הון הסיכון האמריקאיות משנות התשעים.
הכותב הוא יו"ר ניראוס ולשעבר המדען הראשי