שתי אימהות ואבא / צילום: shutterstock
השבוע התפרסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר עסק בשאלה האם יכולה להתקיים בישראל משפחה שבה שלושה הורים, וענה על כך לכאורה בשלילה. המשמעות היא שכרגע לא ניתן לרשום יותר מזוג הורים במרשמים הרשמיים של המדינה, אך במבחן המציאות חיות בישראל משפחות רבות בהרכבים שונים מהמקובל, לרבות שלושה הורים.
התיק שבו ניתן פסק הדין השבוע דן בסוגיה ברמה התאורטית והאקדמית יותר מאשר בפן המעשי שלה. במקרה זה מדובר בשתי נשים חד-מיניות הנשואות זו לזו, אשר החליטו במשותף על הבאת ילד לעולם באמצעות תרומת זרע מאדם שהכירו. האם הביולוגית והאב הביולוגי ערכו ביניהם הסכם הורות משותפת, שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, ובו העניקו מעמד הורי גם לבת הזוג של האם, כמי ששותפה להחלטות מהותיות הנוגעות לילד שייוולד.
במסגרת הסכם זה הביאו האם והאב שני ילדים לעולם. הילדים מכירים את שתי בנות הזוג כשתי אימהותיהם, ואת האב כאביהם, ואין חולק כי הילדים גדלים במסגרת מטיבה של שלושה הורים. כעת, בחלוף מספר שנים, החליטו בנות הזוג שהן אינן מסתפקות עוד במעמד שניתן בהסכם ההורות לבת הזוג שאינה האם הביולוגית, וביקשו מבית המשפט לצרפה באופן רשמי כהורה שווה-זכויות להורים הביולוגיים, תוך השוואה לצווי ההורות הפסיקתיים הניתנים כיום באופן שגרתי לבני זוג של הורים חד-מיניים, כשאין הורה ביולוגי נוסף בנמצא.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, וגם ערכאת הערעור הסכימה עימו, כשקבעה כי החוק בנוסחו כיום אינו מאפשר רישום של שלושה הורים. כאמור, בית המשפט דן בסוגיה העקרונית בלבד, שכן אין כרגע סכסוך קונקרטי בין ההורים הדורש פתרון, ולפיכך הוא גם לא בחן את טובת הילדים הספציפיים שעניינם נדון בפניו. מאידך, כאשר פורצת מחלוקת אמיתית בין שלושת ההורים, התמונה היא שונה, כפי שהוכיח מקרה קודם שדן בתביעה בין שלושה הורים.
בשנת 2014 דן בית המשפט לענייני משפחה בעניינם של תאומים אשר נולדו בהרכב משפחתי דומה, של שתי בנות זוג חד-מיניות, שהביאו לעולם ילד מאב מוכר, וגם במקרה זה נחתם הסכם הורות משותף, המכיר במעמדם של שלושת ההורים. לימים נפרדו בנות הזוג, והאם, הרשומה כאם הביולוגית, חברה עם האב הביולוגי, בניסיון למנוע מבת זוגה לשעבר לקבל זכויות הורות על הילדים. יצוין כי מקרה זה היה מורכב במיוחד, מאחר שהאם הרשומה כאם ביולוגית הייתה האם שנשאה את ההריון וילדה את התאומים, אך הביצית, ממנה הופרה זרעו של האב, נתרמה על-ידי בת הזוג האחרת, ומבחינה ביולוגית הם נושאים דווקא את ה-DNA שלה.
פסק הדין הסופי שניתן בתיק זה לא פורסם, אך פורסמו שתי החלטות ביניים שניתנו במסגרתו. בהחלטה הראשונה בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת האם הביולוגית והאב כי יש לדחות את התביעה על הסף, והכיר בבת הזוג כמי שיש לה זכויות כלפי הילדים. מהחלטה נוספת ניתן ללמוד כי בית המשפט מינה מומחה לתת חוות-דעת בשאלה האם טובת הילדים היא לחלק את הסדרי השהות שלהם בין שלושה בתים, וכי תשובת המומחה על כך הייתה חיובית.
המשמעות היא שגם אם מבחינה פורמלית לא ניתן לרשום שלושה הורים, מבחינה מעשית הורות כזאת מתקיימת בפועל - לטוב ולרע. הרע הוא הפוטנציאל לחיכוכים וחילוקי דעות רבים ביותר בעניינים הנוגעים לילדים, והצורך לחלק את זמנם של הילדים בין שלושה בתים. הטוב הוא הגב ההורי והכלכלי הרחב ממנו נהנים ילדים אלה, שכן כידוע, כדי לגדל ילד בהצלחה לא פעם דרוש כפר שלם.
עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il