משטרת ישראל / צילום: שאטרסטוק
טעות של המשטרה, שבמסגרתה היא הגישה באיחור לבית המשפט בקשה להארכת המגבלות שהוטלו על חשודים בפרשת עוקץ גדולה, הובילה להסרתן של כל המגבלות. בית משפט השלום בעכו הסיר את המגבלות שהוטלו על החשודים בניהול רשת של חברות פיקטיביות שעקצה אלפים רבים של אזרחים בהיקף של כ-100 מיליון שקל. בין המגבלות שהוטלו על החשודים, ושהוסרו: צו עיכוב יציאה מן הארץ, תפיסת רכוש, ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.
פרשת העוקץ עוסקת בחשד שלפיו חברת "WeCheck finance" (אין קשר לחברת הסטארט-אפ הישראלית "WeCheck") שיווקה הלוואות פיקטיביות בכ-150 מקרים. לטענת המשטרה, מנהלי החברה נהגו לאתר אנשים שמתקשים לקבל הלוואות או אשראי. הם עשו זאת, באמצעות שיחות טלפון, מסרונים ופרסומים ברשתות חברתיות. לפי החשד, נציגי השירות של החברה ביקשו ממבקשי ההלוואה להפקיד "דמי פתיחת תיק" עבור הלוואות בסכומים שונים, או שירות ניכיון צ'קים. אלא שגביית הכסף הייתה גם סוף ההתקשרות עם החברה. ברגע שהלקוח היה מעביר את הכסף, החברה הייתה נעלמת.
מי שלפי החשד עמד בראש החברה הוא רן הרינג, שבנוסף לחברה זו הפעיל עשרות חברות-קש נוספות, שבמסגרתן בוצעו בעשר השנים האחרונות, לפי החשד, מאות מקרי עוקץ, קבלת כספים במרמה והלבנת הון בהיקפים של 100 מיליון שקל. הרינג הורשע בעבר בפרסומים מטעים בשל שיווק כדורים להגדלת חזה.
לפני כחצי שנה פתחה המשטרה בחקירה, שבמסגרתה נעצר הרינג יחד עם בת זוגו ובנו, עו"ד יניב הרינג, ששימש מורשה חתימה בחברות. בן נוסף, גיא, עורך דין אף הוא, גם נחקר כחשוד בפרשה. על הרינג ובנו יניב הוטל מספר מגבלות, בהן צו עיכוב יציאה מן הארץ, תפיסת רכוש, איסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה ותנאי שחרור נוספים.
איחור של יומיים
המפנה בפרשה התרחש כאשר המשטרה התמהמהה ולא חידשה את בקשת הטלת המגבלות על החשודים בתוך 180 יום הקבועים בחוק המעצרים, אלא הגישה את הבקשה באיחור של יומיים. לאור זאת, עורכי דינם של החשודים, קובי ואורי גולדמן, דרשו את הסרת כל המגבלות שהוטלו על החשודים. הסנגורים הציגו פסיקה של בית המשפט העליון, הקובעת כי לא ניתן לבקש חידוש של הערבויות מעבר ל-180 הימים הקבועים בחוק.
הטוען המשטרתי, רס"מ עידן טייכמן, טען בדיון כי מדובר בטעות בתום לב של המשטרה, וקרא לבית המשפט שלא להיתפס לפרשנות הדווקנית של החוק. המשטרה ביקשה מבית המשפט לשקול את האינטרס הציבורי בקיום החקירה ובהשארת המגבלות על החשודים, שהונו לפי החשד אלפי אזרחים בפרשה החמורה. זאת, כדי שהחשודים לא יוכלו לשבש את החקירה.
השופט רוזינס שדן בבקשה סבר כי טענת הסנגורים מופרכת. אולם לאחר שאלו הציגו את פסיקת העליון בעניין, קיבל השופט רוזינס את עמדת ההגנה וקבע כי אין לו סמכות להיעתר לבקשת המשטרה, ובשל כך כל התנאים המגבילים על החשודים בפרשה הוסרו. כעת החשודים מורשים לצאת מן הארץ, ואף ליצור קשר אחד עם השני בנוגע לחקירה, דבר שמהווה חשש כבד לשיבושה.
אם לא די בכך, בעקבות הסרת המגבלות, הגיש עו"ד גיא הרינג החשוד בפרשה, בקשה לבית המשפט העליון לעיון חוזר בהחלטה שלא לאפשר לו לייצג את אביו. לפני מספר חודשים ביקש הרינג-הבן לייצג את אביו על אף ששניהם חשודים בפרשה, אולם בית המשפט המחוזי אסר זאת. באוגוסט השנה הגיש הרינג-האב - באמצעות בנו עו"ד גיא הרינג - בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון על החלטת המחוזי, בבקשה להיות מיוצג על-ידי בנו.
הרינג-האב טען כי הזכות להיות מיוצג בידי עורך דין לפי בחירתו היא זכות חוקתית, וכי החלטת המחוזי היא בלתי מידתית. אולם שופט העליון אלכס שטיין דחה את בקשת רשות הערעור, וקבע כי גיא הרינג לא יוכל לייצג את אביו. כעת כאמור מבקשים ההרינגים עיון חוזר בהחלטה.
"ההר יוליד עכבר"
רן ויניב הרינג מסרו בתגובה: "מאחר שהחקירה טרם הסתיימה, אנו מנועים מלהגיב. אנחנו בטוחים כי בסופו של דבר תסתיים החקירה וההר יוליד עכבר. החלטת בית המשפט בעניין ביטול ההגבלות - בדין ניתנה, והמשטרה בחרה בצדק שלא לערער עליה.
"צר לנו כי בשל נקמנות של המשטרה בעקבות תלונה שהוגשה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שנמצאה מוצדקת - שבמסגרתה נקבע כי חוקרי המשטרה הטעו שופט של בית המשפט המחוזי - בוחרת המשטרה לנהל את התיק בתקשורת. ספק אם חוקרים שנתפסו כאשר הם מטעים את בית המשפט ולא דוברים אמת, יכולים לנהל את החקירה במטרה להגיע לחקר האמת. תיקים מנהלים בבית משפט, ואנו נגיב שם".
ממשטרת ישראל נמסר:
הסרת התנאים המגבילים אינה מעידה כהוא זה על חפותם של החשודים או על תוצאות ההליך בעניינם, והחקירה עודנה מתנהלת בימים אלו במטרה להגיע לחקר האמת ולמצות את הדין עם המעורבים.
הפרסום בענין רן הרינג ומגבלות שהוטלו בעקבות מעצרו, אינו מתייחס לעו"ד גיא הרינג.
*** חזקת החפות: החשודים המוזכרים בידיעה לא הורשעו בכל עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.