גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

חברות האוטובוסים קיבלו סכומי שיא מעבר לתקציב, אז למה הפקקים נמשכים?

בתוך פחות משבוע צפויים לעבור למשרד התחבורה כ-3.5 מיליארד שקל, מתוכם 1.6 לתחבורה הציבורית • חברי ועדת הכספים שניסו להבין מדוע חורג המשרד ב-13% מתקציבו, לא קיבלו הסברים מספקים • האם משרד התחבורה למד ממשרד הביטחון והחל לדרוש להגדיל את תקציביו בדיעבד?

בצלאל סמוטריץ' / צילום: ליאב פלד
בצלאל סמוטריץ' / צילום: ליאב פלד

כיצד גדלו תקציבי התמיכה בתחבורה הציבורית בשני מיליארד שקל בתוך שנה אחת? את התשובה לשאלה הזאת ניסו אתמול לגלות חברי ועדת הכספים של הכנסת, ללא הצלחה. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שהגיע במיוחד לישיבת הוועדה הבטיח "לענות על כל שאלה", אבל גם הוא לא פירט ממה מורכב הסכום הפנומנלי.

סמוטריץ' התייחס רק לבקשה הספציפית שאושרה אתמול בוועדה, להעביר 250 מיליון שקל למשרדו בגין תוספת שכר לנהגי האוטובוס ו-70 מיליון שקל למימון הכשרת נהגים חדשים. "חסרים לנו 3,000 נהגי אוטובוס ואין ברירה אלא לשפר את התנאים", הסביר שר התחבורה.

מעבר לכך ציין סמוטריץ', כי חלה התייקרות בעלויות הפעלת האוטובוסים - אך לא פירט בכמה. ח"כ אורית פרקש-הכהן עוד ניסתה לחקור את אנשי האוצר ממה מורכב הגידול - אך לא זכתה לתשובה ברורה. שאר חברי הכנסת לא ניסו אפילו לברר. תחבורה ציבורית זה טוב ואנחנו בעד, אמרו למשל חה"כ אבי ניסנקורן ומיקי לוי.

היחידה שהשמיעה קול מחאה הייתה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. "אני רוצה להתלונן על כך שהמשרדים לא צופים את ההוצאות האמיתיות שלהם. אם שר התחבורה אומר שהעלות של המשרד שלו היא שני מיליארד שקל יותר ממה שנצפה - זה 13% מהתקציב של אותו משרד. משהו פה עקום. אם שאר המשרדים יתנהגו ככה נגיע לגירעון של 50 מיליארד שקל". לוי-אבקסיס סבורה שמדובר בנורמה. "למדו ממשרד הביטחון", הוסיפה, "המשרד לא מכין את התקציב שלו כמו שצריך וסומך על כך ש'נראה מישהו שיגיד לא להוספת קווים ונראה מישהו יגיד לא לתשלום לנהגים' - אבל למי שמבקש להגדיל את סל תרופות אומרים לא. כשאנחנו מקבלים את ההתנהלות הזאת במשרד התחבורה אנחנו נדרשים לקצץ במשרדים אחרים. אנחנו כוועדת הכספים צריכים לדעת מה בא על חשבון מה".

אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף

מספר המשתמשים בתחבורה ציבורית לא זינק

תקציב התמיכות בתחבורה הציבורית מורכב מהמענקים שהמדינה משלמת לחברת רכבת ישראל, לרכבת הקלה ולחברות האוטובוסים אגד, דן והמפעילים הפרטיים, בהתאם לאשכולות שהם מפעילים. במסגרת התקציב נכללות גם הנחות לקבוצות אוכלוסייה כמו סטודנטים וקשישים.

בשנים האחרונות גדל תקציב התמיכות בקצב של חצי מיליארד שקל בשנה. לאחר שב-2018 הגיע התקציב המאושר לשבעה מיליארד שקל תיכננה המדינה להקצות לתחום 7.4 מיליארד שקל ב-2019. אלא שכבר בספטמבר התברר שהתקציב נגמר ושעד סוף השנה תידרש המדינה לשלם תשעה מיליארד שקל.

ממה מורכבת החריגה בתמיכות בחברות האוטובוסים

ממה נובע הגידול הפנומנלי הזה? סמוטריץ' טען אתמול כי מדובר בסימן חיובי - היקף השימוש בתחבורה הציבורית פשוט גדל. הבעיה שב-2019 לא נרשמה קפיצה דו-ספרתית במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית ולא התחוללה פריצת דרך מבחינת פריסת רשת הקווים.

ביום שני הקרוב תתבקש ועדת הכספים לאשר תוספת של כ-550 מיליון שקל לתמיכות בתחבורה הציבורית: הסכום הזה מורכב מ-350 מיליון שקל עבור התייקרויות שונות בהפעלת האוטובוסים (הוצאות ביטוח, דלק ושער מינימום), 151 מיליון שקל עבור רכש אוטובוסים לקואופרטיב אגד, לפי הסכם הסובסידיה החדש שנחתם בין אגד למדינה בנובמבר 2018 ועוד 40 מיליון שקל למימון פיילוט "שירות גמיש" בגוש דן - תכנית ניסיונית שאמורה להציע "שירות מותאם אישית בהזמנה מראש, כחלק מהניסיון לעודד מעבר מהרכב פרטי לתחבורה ציבורית".

50% מההעברות עדיין לא הוסברו

כל הסעיפים והתוספות האלה מסבירים כ-50% מהפער. ומה לגבי היתר? ממשרד התחבורה לא רצו להשיב לשאלות שהפנה אליהם "גלובס" - מה שהותיר בעיקר ספקולציות. כך למשל, אחד ההסברים לפער הוא נסיעות ללא תשלום מה שמכונה במשרד התחבורה Fraud (הונאה). מדובר בתופעה שלפי גורמים בענף התחבורה התרחבה השנה על רקע ביטול האפשרות לשלם לנהגים בעת העלייה לאוטובוס והרחבת האפשרות לעלות לאוטובוס מכול הדלתות (שהחלה לפני חמש שנים) לאזורים ולקווים נוספים.

"משרד התחבורה טוען שיש אחוזים גבוהים מאוד של Fraud, כלומר של מתפלחים", אומר מייסד ארגון 15 דקות יוסי סעידוב, "אבל קודם כל צריך לזכור שהתועלת הכלכלית למשק מהמעבר לתחבורה הציבורית, הרבה יותר גדולה מהנזק שגורמים הגנבים. שנית, כשאתה מסתכל על הנתונים לפי מחוזות, אתה מגלה שיש ביניהם פערים של מאות אחוזים".

לפי סעידוב, הערכות משרד התחבורה לגבי מחוז חיפה למשל הן ללא יותר מ-2%-3% מתפלחים לעומת לא פחות מ-20% במחוז באר שבע. "זה לא שבבאר שבע יש יותר גנבים וזה ממש לא אשמת הנוסעים", מדגיש סעידוב, "בבאר שבע אין מכונות לרכישת כרטיסים בתחנות ואנשים עולים לאוטובוס ואין להם איך לשלם". סעידוב ומנכ"לית 15 דקות שמרית נוטמן מציינים שיש בעיות רבות בתיקוף כרטיסים בחלקים האחוריים של האוטובוסים במקומות רבים, כשפעמים הבעיה היא גם חוסר מודעות.

סעידוב סבור כי את הסיבה לזינוק בסובסידיה השנה צריך לחפש בשינויים בהרגלי הנסיעה בתחבורה הציבורית. "אני למשל הייתי נוסע פעם בקו אחד למרכז העיר, היום אני מחליף קווים ומשתמש ברכבת הקלה - זה יוצא שלוש נסיעות במקום אחת, וזה מסביר את נתוני משרד התחבורה על גידול של עשרות אחוזים במספר הנסיעות בזמן שבמספר הנוסעים אין גידול כזה", הוא אומר.

אין אפשרות לקצץ, אז מעבירים

הגידול בסובסידיה למפעילי התחבורה הציבורית הוא רק חלק מתקציבים בהיקף כולל של 3.5 מיליארד שקל שהאוצר מבקש להעביר למשרד התחבורה כדי לסגור את שנת הכספים 2019. תקציב משרד התחבורה המאושר ל-2019 עומד על 22 מיליארד שקל כך שמדובר בהגדלה של 16%. בישיבתה אתמול אישרה ועדת הכספים העברה תקציבית נוספת של 1.1 מיליארד שקל לתחבורה. התוספת כוללת כ-900 מיליון שקל לפיתוח כבישים תומכי דיור ופיתוח מרכז סייבר בחברת נתיבי איילון.

בישיבתה הקרובה ביום שני תתבקש הוועדה לאשר העברות נוספות בהיקף של 700 מיליון שקל לפיתוח כבישים ובהם הרחבת כביש הערבה (כביש 90), הרחבת כביש 65 בקטע שמצומת גולני לדברת, שדרוג קטעים מכביש 77 וכביש 6, הרחבת כביש החוף לכביש בעל שלושה נתיבים בקטע שבין אולגה וחבצלת ושדרוג המחלפים ינאי ואולגה.

בנוסף יבקש האוצר לאשר העברת כ-300 מיליון שקל עבור פרויקטי תחבורה בכבישים עירוניים, בעיקר לצורך עבודות באזור ירושלים, רמלה וכביש 60 מגוש עציון לבירה. המקור לחלק מהסכום הזה, 120 מיליון שקל, אמור להגיע מתוכנית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אך הרוב מגיע מתקציבי משרדים אחרים.

בעניין הזה חייבים לציין כי ידיו של האוצר כבולות - העובדה שאין ממשלה ואין אפשרות לקצץ בתקציב או להגדיל הכנסות בדרך של העלאת מסים מחייבת את האוצר לגרד את תחתית החבית ולהפוך כל סעיף אפשרי בחיפוש אחר תקציבים - והמצב רק ילך ויחמיר בשנה הבאה עד לאישור תקציב מדינה ל-2020.

הצבעה על העברת 1.4 מיליארד שקל נדחתה אתמול, על רקע התנגדותה של ח"כ לוי-אבקסיס שאמרה כי היא "רותחת מזעם" לאחר שנציג האוצר בדיון אמר לה כי הכספים שיועברו הם מתוך תקציבים שלא נוצלו על ידי משרדי הממשלה האחרים.

"יש פה סדרי עדיפויות מעוותים", הטיחה לוי-אבקסיס בנציג האוצר, "אתם יוצרים למשרד הרווחה והבריאות משוכות שאי אפשר לדלג מעליהם. יש ילדים שעומדים בחוץ עם צו בית משפט ואין להם תקן לאן להיכנס ואתם אומרים שיש שם עודף שאתם תעבירו לתכנון עתידי של קו רכבת קלה מרעננה לתל אביב. אם יש 63 מיליוני שקלים שלא נוצלו בתקציב משרד הרווחה - מישהו צריך לתת את הדין מצידי ולהיכנס לבית סוהר. תכנון קו עתידי בין רעננה לתל אביב - זה אקסטרה. זו לא השמנת, זה הדובדבן שבשמנת. עלינו לדבר על הלחם השחור. אסור להעלות להצבעה שום דבר עד שלא נקבל תשובות".

ממשרד התחבורה נמסר כי "לוועדה הועברו שתי פניות להגדלת תקציב הסובסידיה בהיקף של 850 מיליון שקל. תקציב המדינה ל-2019 אושר בחודש מרץ 2018 והתבסס על נתוני 2017. במהלך 2018 ובתחילת 2019, גדלו באופן משמעותי תקציבי הסובסידה ביחס לתקציב הבסיסי שניתן.

"בעקבות מחסור בנהגים שנוצר מגידול השירות בשנים האחרונות, הוחלט להעלות את שכר הנהגים בשיעור של כ-10%, וכן לסייע בהכשרת 2,500 נהגים חדשים. בנוסף לכך, חלו שינויים במדדי עצומות שהגדילו את עלות הפעלת התחבורה הציבורית. וכן תוספות שירות משמעותיות שניתנו ב-2018-2019.

"כחלק מעבודות הקו האדום, בוצעו גם שינויים בהסדרי התנועה בעלות של עשרות מיליוני שקלים".

עוד כתבות

עו''ד יעקב וינרוט ז''ל / צילום: יוסי זמיר

העליון הכריע: עיזבון וינרוט ישלם מאות מיליונים, והיורשים לא ישלמו דבר

לאחר סכסוך ארוך-שנים, ביהמ"ש העליון אישר את פסק הדין של המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים ● עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

אבינועם ואורן ספיר / צילום: יח''צ

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן צריכה כל כך הרבה סכרים? כדי לספק אנרגיה לערי טילים

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

מנכ"ל אנבידיה המתפטר הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח על השבתת רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מגה אור ומגדל מזנקות בחדות

מדד ת"א 35 עולה בכ-1% ● מגה אור מזנקת בחדות לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוס הוא חברת הענן נביוס ● עונת הדוחות: מניות מגדל וטאואר מזנקות, דיסקונט יורדת ● אנבידיה ניפצה את ציפיות השוק ואף העלתה תחזית, דירקטוריון החברה שולל את חזרתו של הואנג

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

פליי דובאי תחזור לישראל? התאריך המסתמן ונקודות המחלוקת

חודש וחצי אחרי השבתת הקו בין ישראל לדובאי, מתקיימים מגעים אינטנסיבים בין הצדדים ● עם זאת, דרישת הביטחון הישראלית נמצאת בלב המחלוקת

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; אנבידיה ומניות הענן מזנקות במסחר המוקדם

בורסת פרנקפורט נסחרת ללא שינוי ● אחרי ארבעה ימי ירידות בוול סטריט, הדוחות החזקים של אנבידיה מחזירים מעט אופטימיות לשווקים ● הבורסה בסיאול הובילה את העליות באסיה ● למרות הטלטלה בוול סטריט: רווחי חברות S&P 500 צומחים בקצב המהיר ביותר זה ארבע שנים

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום