גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

מתוכן שיווקי עד אירוח עיתונאים בחו"ל: חברות התרופות עלו על השיטה והתזמון שלהן לא מקרי

שיטה אחת: אירוח עיתונאים בחו"ל למטרת פרסום כתבות מחמיאות ● שיטה שנייה: כתבות תוכן שיווקי "על תרופות", שמתחזות לתוכן אמיתי ● לקראת ההכרעה על הרכב סל התרופות, חברות הענק החליפו את הלוביסטים בעיתונאים, ומשרד הבריאות מנהל קרב

כנס של איגוד הבריאות ברוסיה / צילום: שאטרסטוק
כנס של איגוד הבריאות ברוסיה / צילום: שאטרסטוק

לפני כמה שבועות קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מעורכת העוסקת בתוכן שיווקי באחד מפורטלי התוכן הגדולים והפופולריים בישראל. היא ביקשה להבין אם אביע נכונות לכתוב כתבות שיווקיות על "מחלות". היא הסבירה ש"אי אפשר כמובן לציין את שם התרופה, כי החוק בישראל אוסר על כך, אלא שמדובר בכתבות שיעסקו במחלות רלוונטיות, כדי להעלות את המודעות אליהן".

הפנייה אליי דווקא בעת הזו - שנדחתה מיד - לצד עוד כותבים, יש לשער, אינה מקרית. חודשי הקיץ והסתיו הם תקופת ה"מאני טיים" של ועדת סל התרופות - הוועדה שחורצת גורלות לא רק של חולים, אלא גם של תרופות. מי לחיים של שפע כלכלי, ומי למוות (לפחות עד השנה הבאה). עשרות מיליוני שקלים מונחים על הכף. "תרופה שנכנסת לסל ב-50 מיליון שקל לשנה - מבטיחה לעצמה הכנסה קבועה בגובה זה ללפחות עשר שנים. זה דרמטי", אומר פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם לשעבר ויו"ר ועדת הסל ב-2009-2011.

בישראל אסור לפרסם תרופות מרשם, אך על כתבות בעיתונות או כתבות שיווקיות העוסקות ב"מחלות" לא חל איסור, והגבולות בטווח זה מיטשטשים והולכים. השבוע משרד הבריאות החל לגלות דאגה בדיוק מסוג זה של טשטוש. הוא בא לידי ביטוי בכתבות אוהדות על תרופות מסוימות שהופיעו בעיתונות בתקופה האחרונה, חלקן מועמדות לסל השנה, תחת גילוי נאות שהעיתונאי שכתב אותן נכח בכנס מטעם חברת התרופות. במילים אחרות, לא מדובר ביחסי ציבור סטנדרטיים, כי אם במצב שבו עיתונאים כותבים על תרופה ומחקרים הנוגעים לה אחרי קבלת חוויית אירוח מטעמה.

כך היה השבוע עם טיפול חדש בדיכאון בספריי המכיל "קטמין" (חומר הרדמה) של חברת יאנסן בשם ספרבטו. גם בפורטל מאקו וגם ב"ישראל היום", כתבים שהיו אורחי יאנסן בכנס האירופי לנוירו פסיכו-פרמקולוגיה בקופנהגן כתבו על יעילותה של התרופה (הם ציינו שהיא מועמדת השנה לסל). בכתבה על כאבי ראש שהופיעה ב"וואלה ניוז", צוינו שלוש תרופות שמועמדות השנה לסל לטיפול בכאבי ראש, ובראשן Ajovy של "טבע", תוך גילוי נאות לכך שהכתבת הייתה אורחת של טבע בכנס בינלאומי לכאבי ראש - IHC 2019.

בכתבה אחרת ב"ידיעות אחרונות" נכתב באופן חיובי על תרופה אחרת - "טגריסו" של אסטרהזניקה - אגב גילוי נאות שהכתבת הייתה אורחת החברה בכנס האיגוד האונקולוגי האירופי בברצלונה. המקרה פחות מובהק, שכן התרופה כבר נכנסה לסל בשנה שעברה.

לנוכח שורת המקרים האלה, משרד הבריאות שלח השבוע השבוע מכתב חריף לחברות התרופות ולאגפי התרופות של הארגונים הכלכליים בישראל, שבו חידד שאירוחים מסוג אלה אסורים. "בהמשך לדיונים פנימיים שנערכו במשרד הבריאות ועל רקע דיוני ועדת הסל, נבקש להבהיר כי אין להעניק טובות הנאה מכל סוג שהוא לעיתונאים ואנשי תקשורת, ובכלל זה כדוגמת מימון נסיעות לחו"ל, מימון שהייה במלונות, מימון ארוחות וכדומה", נכתב. מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הסביר בשיחה עם "גלובס", שהמכתב נשלח על רקע "עליית מדרגה השנה בכמות הכתבות מסוג זה שאנו נתקלים בהן. זה פסטיבל שגובר סביב הדיונים של ועדת הסל. כל תכליתו היא לעוות את שיקולי הוועדה".

"סל התרופות הוא הגביע הקדוש"

מדוע חודשי הקיץ והסתיו הם ה"מאני טיים" של ועדת הסל? בקיץ, אנשי משרד הבריאות עורכים מפגשים אחרונים עם כל גורם שמעוניין להשמיע קול בעניין תרופות וטכנולוגיות; חולים, חברות תרופות וכן הלאה. עוד בתקופה הזו האיגודים המקצועיים של הרופאים - האיגוד לאונקולוגיה, גניקולוגיה, רפואה פנימית וכן הלאה - מדרגים את התרופות המועמדות ומגישים את הרשימות לאגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות. ואז, באוקטובר-דצמבר מתכנסת ועדת הסל, על 20 חבריה, ומתחילה לחתוך בבשר החי של התרופות. עשרות עד מאות מהן, במאות מיליונים, נשארות בחוץ. המטרה הברורה לכן של חברות התרופות היא להביא דווקא את התרופה שלהן לקו הסיום, חרף האילוצים התקציביים הכבדים שתמיד מלווים את הוועדה, והשנה ביתר שאת - כשכלל עוד לא ברור אם יהיה תקציב, ובאיזה גובה.

"זה סופר קריטי לחברת תרופות להכניס תרופה לסל", אומר ש', לוביסט שייצג בעבר חברות תרופות מהגדולות במשק, והיום כבר לא עוסק בכך. "במקום לשלוח צבא תועמלניות לכל הרופאים, כדי שאולי אולי ימליצו עלייך (לרכישה עצמאית או דרך הביטוחים הפרטיים, ה"ו) - עצם ההימצאות בסל עושה את שלה. בהשאלה לעולם העסקים, זה כאילו זכית בלקוח אחד לכל החיים". א', אשת יחסי ציבור המייצגת חברות תרופות ומכירה היטב את העבודה מול הסל, מכנה אותו "הגביע הקדוש".

עד כמה השימוש בתקשורת כדי לקדם תרופה בסל הוא בכלל אפקטיבי?

"הקשב התקשורתי הוא חשוב, אז מנסים. אך כדי שיהיה לך בכלל סיכוי, זו חייבת להיות תרופה טובה, עם גב מדעי איתן. צריך לזכור שוועדת הסל לא סגורה הרמטית לעולם, כמו חבר מושבעים אמריקאי, שלא קורא עיתונים ולא רואה מימינו ומשמאלו. מה לעשות, יש ‘מחלות רייטינג', ויש מחלות שנשכחות בצל.

"יש גם השפעה שמגיעה מצד רופאים", ממשיכה א'. "רופאים בכירים כותבים חוות דעת לוועדת הסל, חיוביות ושליליות, לגבי טיפולים שונים; ולעתים מקריאים אותן. למה ואילו חוות דעת מקריאים ובאילו נסיבות? אני לא יודעת. אף פעם אי אפשר להיות בטוחים עד הסוף מה עומד מאחורי חוות הדעת הזו; אם הייתה איזו חברה שלחשה על אוזנו של הרופא".

יושבי ראש וחברי ועדה לשעבר מתארים מצבים שבהם - בעת שקראו מכתבים שהגיעו מחולים, לעתים בפורום של הוועדה עצמה - שמו לב שיש בהם משפטים בנוסחים זהים, שחוזרים על עצמם. "כשזה קרה, הבנו שהמקור, ככל הנראה, הוא חברת תרופות", אומר פרופ' יונתן לוי, שהיה יו"ר של ארבע ועדות סל בעשור האחרון, והוא כיום מנכ"ל משותף של בית החולים שערי צדק. "נתקלנו גם בנוסחים חוזרים שכאלה במכתבים שכתבו רופאים. וזה כבר בעייתי מאוד".

"לנגן על נקודת התורפה של חברי הוועדה"

אין כמעט חולק על כך שמנגנון ועדת סל התרופות בישראל הוא מהנקיים והמקצועיים שישנם במגזר הציבורי, וככזה מצליח לחסום את רוב הניסיונות להשפעה שיש עליו. אך אפילו טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות, שמלווה את הוועדה מיומה הראשון, מודה שהיא חוששת ממה שהיא מכנה "מצבים סמויים של השפעה". "למשל, כשחברת תרופות פונה אליי ורוצה לדעת למה התרופה שלה קיבלה דירוג כזה ולא אחר, ואחרי שלוש שעות אני מקבלת טלפון מרופא מסוים, שמדקלם בדיוק את אותם דברים. כשחברה מסחרית מדברת איתי, האינטרס שלה ברור לי", אומרת מורגנשטיין. "אבל אם אותו רופא שהתקשר ייתקל בקולגה, חבר ועדה, במסדרון בית החולים, הקולגה לא בהכרח יידע מהו המקור".

עד כמה מאמצי חברות התרופות להכניס תרופה לסל חוצים קווים אתיים? מורגנשטיין מספרת על מקרה מלפני כמה שנים, כאשר הגיע לידיה מסמך של אחת מחברות התרופות, שבו נכתב שיש לבדוק אם לילדים שלה יש אסתמה. זה היה בתקופה שבה היו מועמדות לסל כמה תרופות לטיפול באסתמה. "נודע לי שחברה אחרת, שייצרה תרופה לטיפול במיגרנות, טענה שאני סובלת ממיגרנות. אני די בטוחה שהחברות ממפות את תחלואי חברי הוועדה, מתוך מחשבה שאולי דרכם יוכלו להשפיע עליהם".

האסטרטגיות האלה, כך מעריכים כמה גורמים מהתעשייה עדיין קיימות. "היינו עושים את הדברים האלה, ואני חושב שזה קורה גם היום", אומר ש', הלוביסט. "המיפוי הזה נועד לנגן על נקודות התרופה של חברי הוועדה; המחלה של הבן, סבתא, או הוא עצמו. ואז, אולי, אדאג לכך שהרופא האישי של חבר ועדה זה או אחר יכתוב מכתב לוועדה לגבי תרופה שיכולה לטפל במחלה".

עוד אפיק שדרכו מנסות חברות התרופות לפלס את דרכן לוועדת הסל הוא הצבת אנשים שהיו בעמדות בכירות במשרדי הבריאות והאוצר ובקופות החולים, בתפקידי מפתח אצלן; תפקידים הנושאים פעמים רבות את הטייטל Market Access. תכלית המינויים הללו ברורה: להסתייע בידע שצברו אותם אנשים בשירות הציבורי, כדי להכניס את התרופה לשוק, ובעיקר לסל התרופות. לפני כשנתיים, חשפה השופטת בדימוס הילה גרסטל ניסיון של אורי שמרת, מנהל Market Access בחברת התרופות MSD, חברה בת של מרק, שישב בעצמו בוועדת הסל בעבר כרכז בריאות באגף תקציבים באוצר, לשלוח במייל לחברי הוועדה חומר מקצועי על התרופה האונקולוגית קיטרודה, שהייתה אז מועמדת לסל. שמרת קיבל בתגובה מייל נזעם מגרסטל, שלפיו הכתובת המתאימה להעברת מידע מסוג זה היא אחת בלבד: אגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות. על אף שחברי הוועדה מקבלים תכופות מיילים מחברות תרופות וחולים, ייתכן כי הפנייה הספציפית של שמרת צרמה להם במיוחד, דווקא בגלל הסטטוס הקודם שלו. מחברת MSD נמסר בתגובה: "החברה, על כל עובדיה ומנהליה, פעלה וממשיכה לפעול בהתאם לנהלי משרד הבריאות תוך שמירה על אתיקה ושקיפות".

בכירים נוספים בממשלה ובקופות שמשמשים כיום בתפקידים מובילים בחברות תרופות הם יאיר אסרף (לשעבר סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד הבריאות) בנוברטיס אונקולוגיה; רביב סובל (לשעבר סגן ראש אגף תקציבים באוצר) בחברת התרופות AbbVie; ויואל ליפשיץ (לשעבר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות), שהוא כיום מנכ"ל לביא מדטק.

"הילה התקוממה ובצדק על המייל של אורי שמרת, וזה מראה שאפילו צל של לחץ זוכה לקיתונות של ביקורת", אומר פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב שהיה אז יו"ר ועדת הסל. "כיום, כאשר יש ניסיונות להפעיל לחצים, אני מניח שהם קורים בדרכים יותר מחוכמות, ובלי טביעות אצבע; אחרת זה מעורר אנטגוניזם.

הוועדה מוגנת יחסית ממצבים שבהם אדם זה או אחר מגבש דעתו ביחס לתרופה כתוצאה מלחצים, שכן החלטותיה חייבות להתקבל לקונצנזוס".

כך עובדת השיטה

הלחצים פוחתים בשנים האחרונות 

בכל זאת, משיחות שניהלנו בשבועות האחרונים עם גורמים רבים מעולמות השיווק והלובינג, הכול מעידים על מגמה ברורה: הניסיונות להפעיל לחץ והשפעה על ועדת הסל באמצעות מאמצי לובי מצויים בירידה בשנים האחרונות. זה קורה מאחר שלא ברור לחברות אם מאמצי הלובינג בתחום זה מצליחים להשיג משהו; מה גם שחוקי האתיקה בחברות הבינלאומיות הוקשחו בשנים האחרונות.

אילו חברות תרופות כן עובדות (עדיין) עם חברות לובינג? פייזר ישראל מיוצגת בידי גורן עמיר יועצים; AbbVie (וגם עמותת פרקינסון ישראל) מיוצגות בידי כהן-רימון-כהן; "פארמה ישראל", ארגון גג לחברות תרופות רב לאומיות הפועלות בישראל, בידי "גלעד לובינג"; ויאנסן ישראל (Janssen) בידי פוליסי של בוריס קרסני. פייזר מקדמת השנה לסל את טלזנה (Talzenna) לסרטן שד גרורתי וסטקוויס (Staquis) לאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור); יאנסן את דרזאלקס (Darzalex) למיאלומה נפוצה וכאמור את הספריי ספרבטו (Spravato) לטיפול בדיכאון כבד; ו-AbbVie את סקייריזי (Skyrizi) לפסוריאזיס ואת רינבוק (Rinvoq) לדלקת פרקים.

איזה סוג של מאמצי השפעה כן נחשב אפקטיבי? שילוב כוחות שבין לובינג, יחסי ציבור והחולים עצמם, לכדי מחאה ציבורית מהדהדת, וכל עוד התרופה טובה. דוגמה מובהקת לכך היא המאבק הציבורי של ההורים לילדים חולי SMA מלפני שנתיים; מחלת ניוון שרירים גנטית-נדירה. התרופה אכן הייתה פורצת דרך: בפעם הראשונה, היא הצליחה למנוע גזר דין מוות כמעט ודאי מתינוקות וילדים שלקו בה.

ההורים לוו בידי איש יחסי ציבור ולוביסטית ורתמו לטובתם גם פוליטיקאים מובילים: מאיציק שמולי ועד יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון. ליצמן אמר אז "מעולם לא התערבתי בדיוני ועדת הסל ולא אמרתי להם מה לעשות... אך כשראיתי את הילדים האלה, הבנתי שאי אפשר להסתכל להם בעיניים בלי להביא להם פתרונות". הוא אף אמר שיפנה ליו"ר הוועדה דאז, גמזו, ולמרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסמבורג, "כדי לברר אם הם חושבים באופן מקצועי שיש לתת כסף למימון התרופה". הורי הילדים הגיעו עד שר האוצר כחלון, ובמפגש עמו אמר לו אורן כץ, אב לשתי בנות עם SMA, דנה (13) ושחף (19): "אתה לא יכול להרשות לעצמך שילד אחד ימות בחורף הקרוב בגלל שיקולי תקציב".

התרופה נכנסה לסל בעלות אסטרונומית: כ-90 מיליון שקל בשנה, ל־94 ילדים. האם גם לולא המאבק הייתה מתקבלת אותה תוצאה? "אין ספק שהתרופה הייתה נכנסת. כי היא פשוט תרופה טובה", אומרת מורגנשטיין.

אך מה קורה כשכמה תרופות מצוינות ומהפכניות מגיעות לקו הסיום? זה בדיוק המקום שבו - לדעת מי שהיו מעורבים במאבק ילדי ה-SMA - למחאות חולים מתוקשרות, המלוות בלחץ פוליטי, יש כוח. "להערכתי, לולא המחאה, התרופה הייתה נכנסת אבל רק עבור תינוקות", אומר גורם המצוי במקרה. 

ועוד אפשר לשאול: אם אכן למחאות חולים המקבלות הדים בתקשורת אין כל פוטנציאל השפעה, מדוע הפנה ליצמן עצמו בקשה לעיתונאים באחרונה, שלפיה הוא מבקש מהם "להפסיק לעסוק באיזו תרופה עוזרת או לא עוזרת; ידיעות שנועדו להשפיע על הוועדה. הוועדה צריכה לעשות את העבודה שלה בשקט". 

הילה גרסטל/ צילום: איל יצהר

ניגוד עניינים סמוי מהעין: כשחברת לובינג יכולה ללחוש על אוזנו של חבר ועדה

רופאים החברים בוועדת הסל ומצויים בניגוד עניינים מול חברת תרופות מסוימת (שלה תרופה המועמדת להיכנס לסל) בשל העובדה שהם עובדים מולה במישור המקצועי, מחויבים לחתום על מסמך ניגוד עניינים. החתומים על המסמך מנועים מלהשתתף בדיונים שבהם עוסקים בתרופה, וחלקם אף יוצא מהחדר כאשר התרופה עולה לדיון בוועדה. עם זאת, עשויים להיות מקרים של ניגודי עניינים שהם סמויים מעין, ונוגעים לחברות לובינג העובדות במקביל גם עם חברות תרופות וגם עם ארגונים שמי מאנשיהם הם חברי ועדה.

כך למשל, חברת הלובינג אימפאקט ייצגה עד לאחרונה גם את חברת חשמל וגם את חברת MSD (מרק). ל-MSD היו, ועדיין, שורת תרופות המועמדות להיכנס לסל. אחד מנציגי הציבור בוועדה הוא יו"ר חברת חשמל יפתח רון-טל, ואילו ל-MSD יש תרופות המועמדות להיכנס לסל, כמו התרופה האונקולוגית-אימונותרפית קיטרודה.

חברת הלובינג גורן עמיר יועצים מייצגת גם את שירותי בריאות כללית, שלה - כמו לכל קופות החולים - נציג קבוע בוועדת הסל. השנה, וגם אשתקד, מדובר בד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף מדיניות בריאות בחטיבת הקהילה בקופה. במקביל, גורן עמיר מייצגים גם את פייזר ישראל, שלה כמה תרופות שמועמדות לסל.

קופת חולים מאוחדת מיוצגת בידי גלעד לובינג, שלקוח אחר שלה הוא "פארמה ישראל", ארגון גג לחברות תרופות רב לאומיות הפועלות בישראל. נציגה של "מאוחדת" בוועדה הוא סמנכ"ל רפואה, ד"ר דוד מוסינזון. "ברמה התיאורטית, חברת לובינג יכולה להגיד לאחד מנציגי הארגונים שהיא מייצגת ויושב בוועדה, 'רק תעיף מבט על המסמך הזה והזה'", אומר ש', הלוביסט. "הדברים האלה קורים. לכן אם קיים סוג כזה של קשר, הוא צריך להיות שקוף. כלומר, צריך להיות לגביו גילוי נאות".

שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מוסיף ש"לוביסט נשכר בידי לקוח כדי לקדם אינטרסים באמצעות כישוריו וקשריו. כאשר חבר ועדה הוא נציג מטעם לקוח נוסף של הלוביסט, זה בהחלט קשר בעייתי שעל פניו נעלם מעיני הציבור. בעבר הצבענו על דפוס פעולה של חברות לובינג, שככל הנראה הפעילו לקוח אחד לצורך קידום אינטרס של לקוח אחר, ייתכן שאפילו ללא ידיעת הלקוח".

מהוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2020 נמסר: "חברי ועדת הסל מתבקשים למלא הצהרת ניגוד עניינים מפורטת (גילוי נאות). בנוגע לנושא שהועלה בפנייה, חברי ועדת הסל מונחים להעביר כל פנייה שקיבלו למזכירת הוועדה, כך שהיא תופץ בשקיפות (מי פנה ומהי הפנייה) לכל החברים כדי למנוע הטיות אפשריות". 

מחברת טבע נמסר בתגובה: "טבע פועלת בהתאם לנהלי משרד הבריאות וכללי הציות והאכיפה הפנים-ארגוניים המחמירים שאימצה. יודגש כי כל נסיעת עיתונאי לכנס מקצועי נעשתה בהתאם להוראות משרד הבריאות המסדירות נושא זה ומגדירות את הכללים להעלאת מודעות למחלות".

מאסטרהזניקה נמסר בתגובה: "החברה מקפידה לעמוד בכל הכללים שנקבעו על פי נוהל 134 של משרד הבריאות ותקנה 28 לפקודת הרוקחים. אסטרהזניקה מאמינה בחשיבות הנגשת מידע רפואי חדשני לציבור ופועלת בכפוף לנהלים המפורטים של משרד הבריאות".
מחברת התרופות יאנסן וממאקו, וואלה ניוז, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" ביקשו שלא להגיב.

***גילוי מלא: מאקו, וואלה, "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" נמצאים בתחרות עם "גלובס". הפרקטיקה של כתבות תמורת תשלום או נסיעות לחו"ל על חשבון מסוקרים איננה מתקיימת ב"גלובס" כאמור בס' 15 לקוד האתי של העיתון. לקריאת הקוד חפשו במדור "חזון" באתר "גלובס".

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

אחת תהפוך לחמש: מזרחי טפחות יפצל את המניה

בניסיון להגדיל את הסחירות במניה, דירקטוריון מזרחי טפחות קיבל את הצעת ההנהלה לבצע פיצול של המניות ביחס של 1:5 ● מחיר מניה אחת יעמוד על כ-41 שקל אחרי המהלך

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

איראן מייצרת משוואה חדשה בהורמוז, ובישראל חוששים שזה יביא לפיצוץ

ליל הצתות בשורת מוקדים ביהודה ושומרון: רכבים עלו באש, בתים הושחתו ● חשש שאיראן תנסה לפרוץ את המצור הימי ● עיתון איראני: "שגיאה להמתין לירי הראשון של האויב" ● אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● עדכונים שוטפים

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

אירועים שמאפשרים לקום בבוקר לעבודה ולילדים / צילום: Shutterstock

לא צריך להשתכר כדי לשחרר: הוולנס הגיע לחיי הלילה

הפקות שנגמרות מוקדם, אירועי יום ומסיבות ריצה: תעשיית הבילוי שמה פתאום את הבריאות במרכז ● בהיעדר האלכוהול היקר, שהיה אחראי לרווחיות, נולד מנוע כלכלי חדש ומתוחכם

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: אילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות "כאן" והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

מרקש, מרוקו / צילום: דובי זכאי

לראשונה מתחילת המלחמה: אל על חוזרת ליעד המבוקש

אל על תחדש ב-21 בדצמבר את הטיסות הישירות למרקש שבמרוקו, לראשונה מאז אוקטובר 2023 ● הקו יופעל פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי, במחיר התחלתי של 599 דולר הלוך ושוב ● בסוף השבוע הודיעה גם ארקיע על חידוש הטיסות ליעד בינואר הקרוב

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כשגדי איזנקוט מוחק את החוקים של יריב לוין

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מהן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית, ומהם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות? / איור: Shutterstock

קריסה כזו ראינו 10 פעמים ב-40 שנה, מה קרה לשוק המניות לאחר מכן?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידה שבועית כה חדה, מגיע תורן של עליות מרשימות ● בכירי בתי ההשקעות וחברות הביטוח חלוקים: מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות?