מגדל הגימנסיה / צילום: שלומי יוסף
האם עיריית תל-אביב תיאלץ להכניס את היד לכיס ולפצות את קק"ל ואת גימנסיה הרצליה במיליוני שקלים? החלטה שהתקבלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב קובעת כי לשני הגופים הייתה זיקה לקרקע שנמכרה במחיר גבוה בשנת 2010, ושעליה נבנה פרויקט מגורים יוקרתי. ההחלטה אומנם לא קובעת כי לשני הגופים מגיע פיצוי, אלא שהיא מסיימת התפלפלות משפטית רבת-שנים, שסוללת את הדרך לבירור הטענות של שני הגופים מול העירייה.
ב-2010 מכרה העירייה במסגרת מכרז, קרקע ברחוב בן שפרוט 2 לחברות קנדה ישראל ואקרו נדל"ן. על הקרקע ניתן היה להקים פרויקט מגורים, ואכן מאז נבנה ואוכלס מגדל הגימנסיה שכולל דירות יוקרה בהן מתגוררים דמויות מוכרות רבות. המכירה הכניסה לקופת העירייה סכום עצום של 353.8 מיליון שקל. אלא שזמן קצת לאחר מכן הוגשו נגד העירייה שתי תביעות שונות מצד קק"ל וגימנסיה הרצליה שטענו לפיצויים מצטברים של כ-200 מיליון שקל בגין שינוי ייעוד הקרקע והמכירה.
■ אסי עזר רכש ב"מגדל הסלבס" דירה בכ-8.4 מיליון שקל
צמד תביעות בגובה 193 מיליון שקל
ראשונה לתבוע הייתה חברת הגימנסיה העברית הרצליה, שבשנת 2012 דרשה פיצוי של 123 מיליון שקל מהעירייה במסגרת תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. את החברה ייצג עו"ד שחר הררי. לטענת הגימנסיה, עוד לפני קום המדינה העירייה הפקיעה מהם שטח של 3.6 דונם לצורכי ציבור, קרי דרכים, גנים ומגרש ציבורי. מדובר בשליש מהשטח עליו נבנה מגדל המגורים כיום.
לטענתם הפיצוי התקבל בגין שטח קטן יותר, וכי מאז זנחה העירייה את המטרה הציבורית שלשמה הופקעה הקרקע, והחליטה לשנות את ייעודה למגורים, כך שהיא התעשרה על חשבונם. שנתיים לאחר מכן הגישה גם קק"ל, שמיוצגת על-ידי עו"ד משה קמר תביעה ברוח דומה, בגובה 70 מיליון שקל. גם במקרה הזה נטען כי לקק"ל הייתה זיקה לקרקע, וכי עם שינוי הייעוד של הקרקע והמכירה, קמה לקק"ל זכות לפיצוי.
בעיריית תל-אביב הדפו אז את הטענות, ותוך הסבר שהם מגובים בחוות-דעת משפטיות. לאור צמד התביעות פנתה העירייה באמצעות עורכי הדין נעם ליובין ואורנה אחרק לבית המשפט בבקשה לקבל החלטה לגבי מעמדן של התובעות.
"אנו במצב בו נדרשת הכרעתו של בית המשפט הנכבד בשאלה מיהו בעל זכות העמידה בפני בית המשפט בקשר עם תביעות הפיצויים...ללא הכרעה זו, עלול להיווצר מצב בו תיחשף העירייה לכפל תביעות, דבר שיוליד הליך זהה וכפול ובסופו של יום עלול להביא למצב בו נדרשת העירייה לשלם כפל פיצוי", כך נכתב. בית המשפט קיבל את בקשת העירייה, מה שהוליד ארבע שנות התדיינות וצלילה למסמכים היסטוריים.
ארבע שנות התדיינות בניוטרל
בהליך שהתקיים בשנים האחרונות טען כל צד כי הוא ורק הוא זכאי לפיצוי. אלא שבעבר קק"ל והגימנסיה, הלכו יד ביד. משכנה ההיסטורי של הגימנסיה היה כידוע על מגרש ברחוב אחד העם בתל-אביב, במקום בו מצוי מגדל שלום מאיר (כלבו שלום). המגרש ששטחו 14 דונם נרכש על-ידי קק"ל ב-1909 עבור ולצורך הגימנסיה. הקשר בין שני הגופים היה הדוק ונמשך עוד שנים רבות, כפי שעולה מהמסמכים שמתארים חוזי חכירה, רכישות, ושמות נדבנים (30 אלף פרנק ששילם הנדבן היהודי בריטי עבור המגרש באחד העם).
עם המעבר של גימנסיה הרצליה למשכנה החדש, בסמוך לכיכר המדינה, ממשיכים לתאר המסמכים שצורפו להליך את חוזי הרכישה, העלויות ואפילו שם המשפחה הערבית ממנה רכשה קק"ל והאגוד השיתופית המעביר חלקה, שעל חלק קטם ממנה ניצב מגדל המגורים היוקרתי כיום. ההליך אף העלה טענות לאופי התרגום מגרמנית של מסמכים שונים.
לאורך ההליך נדרש השופט חיים טובי לצלול כאמור לסבך הבעלויות והחכירות, עד שבשבוע שעבר הכריע כי לשני הצדדים זיקה לקרקע. "יש לדחות את טענת הגימנסיה כאילו הינה זכאית לקבלת מלוא הפיצויים שיתקבלו (ככל שיתקבלו) בגין שינוי ייעודם של חלק משטחי ההפקעה מייעוד ציבורי לייעוד פרטי למגורים. לכל היותר זכאית הגימנסיה לחלק היחסי בפיצויים", כתב טובי, שהוסיף מיד כי "קק"ל טענה, כזכור, כי היא לבדה זכאית למלוא הפיצויים שיתקבלו, ככל שיתקבלו... דין הטענה להידחות", פסק טובי ששלח את שני הגופים לקיים ביניהם משא-ומתן לגבי חלקו של כל צד בפיצויים - במידה ואלה יתקבלו.
"ככל שהטוענות לא יגיעו להסדר בדבר חלוקת הפיצויים שייפסקו כאמור (ככל שייפסקו) - תפקיד העירייה את סכום הפיצויים בקופת בית המשפט עד להכרעה בהליך נפרד, באשר לאופן חלוקת סכום הפיצויים", קבע טובי, כך שהחלטתו מעוררת מחדש את בירור הטענות בבית המשפט - הליך שצפוי אף הוא להמשך עוד זמן רב.
לגבי האפשרות שיתקבלו פיצויים בהמשך, מסביר עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובנייה, כי בעקבות מקרים בעבר בהם שונה ייעוד קרקע והמדינה נאלצה להשיב את הקרקע או לשלם פיצוי נכבד לבעלים המקורי, בוצע תיקון בחוק, לפיו "כל הפקעה שקדמה לשנת 1985, דהיינו לפחות 25 שנה לפני התיקון, ניתקת זיקת הבעלים המקורי לקרקע, ואין על המפקיעה חובה להשיב קרקע או לתת פיצוי", מסביר עו"ד שוב, שמוסיף כי יש מקרים יוצאי דופן.
"תיקון זה לא התייחס עדיין להפקעות מכוח חוק התכנון והבנייה, ולכן נותרו עדיין בתוקף סעיף 195 ו-196 לחוק, השומרים על זיקת הבעלים המקורי. ככל הידוע כוונת המדינה לתקן לטובת הרשויות גם נושא זה, במקרה דנן עוד לא הספיקו לתקן ולכן התעוררה המחלוקת".