גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה החרמת הטלפונים של דוברי נתניהו מסעירה אותנו כל-כך

נדמה כי החרמת הטלפונים של אוריך וגולן הייתה מרגשת במיוחד כי היא חשפה את הפוזיציה האנושית העמוקה יותר של הזמן הזה, והיא מעבר לימין או שמאל ונתניהו כן או לא. הפוזיציה הזו היא כל אחד מאיתנו, ללא הבדל דת, גזע ומין

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

סערת החרמת הטלפונים של דובר הליכוד יונתן אוריך ומנהל קמפיין המפלגה עופר גולן על ידי המשטרה ריגשה את כולנו השבוע, ולא בכדי; נדמה שהמכשירים המוחרמים הצליחו לגעת בעצב חשוף בנשמה כל אחת ואחד מאיתנו. מספיק להיווכח בעוצמת התגובות, שהגיעו בעיקר מצד ימין, כמו שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' שקצת הסתבך עם דימוי חצי אפוי שהביא מהמשרד וטען כי "החרמת הטלפונים היא חצייה מפחידה של קו אדום בוהק מכל בחינה שהיא".

השמאל, ברובו, נדם הפעם. ככה זה כשהכל מהפוזיציה (מילה שנואה!): החברים שמזדעזעים היום עד עמקי נשמתם מהפרת הפרטיות החמורה, דרשו רק אתמול לחשוף את תכולת הסלולרי המלאה של גנץ אל מול פני האומה, ואלה ששותקים היום זעקו אתמול כשפחות התאים להם - כל זה מוכר וידוע ועגום עד מאוד.

מבין שלל המגיבים הייתה זו דווקא שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לא בדיוק האדם עם הלשון הכי ציורית בכנסת, שהתעלתה על כולם וחשפה את יכולותיה כמשוררת רגישה אך יחד עם זאת עזת מבע: "המכשיר הסלולרי", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, "הוא העולם הפנימי שלנו. עולמנו האישי. כל סודותינו. הקשרים שלנו. המשפחה שלנו. החברים שלנו. לקחת לאדם את הסלולרי ולהחרים אותו זה כמו להפשיט אדם". עם לחן טוב, יש לנו פה להיט לפסטיגל.

כמו שקד, גם יאיר נתניהו ידע לקחת אותנו איתו לסיור דמיון מודרך בתוך מה שאמור להיות הסיוט הכי גדול של האדם היום: "‏תחשבו על כל מה שיש בפלאפון שלכם", כתב (נסו להעלות בעיני רוחכם צלילים מרגיעים של חלילי רוח מגיעים אליכם מרחוק), "על כל מה שיש בוואטסאפ, בתמונות, באינסטגרם, אולי סרטונים אינטימיים, אולי סתם סודות. תדמיינו שמאות אנשים זרים מחטטים לכם בפלאפון באופן חופשי". מאות אנשים, ועוד זרים, איך אפשר שלא להצטמרר? נתניהו הבן טען שישראל היא דיקטטורה אבל אביו, ראש הממשלה, הצליח כמו תמיד להרגיע את האווירה, להקטין את הלהבות ולקרר את הרוחות כשהגדיר את החרמת הטלפונים כ"פיגוע בדמוקרטיה".

ב.

אז נכון שהכל מהפוזיציה, אבל נדמה שסערת החרמת הטלפונים השבוע הייתה מרגשת במיוחד כי היא חשפה את הפוזיציה האנושית העמוקה יותר של הזמן הזה, והיא מעבר לימין או שמאל ונתניהו כן או לא, והפוזיציה הזו היא כל אחד מאיתנו, ללא הבדל דת, גזע ומין, כשהוא צמוד לטלפון, מרים את הראש מהמסך פעם בכמה זמן, אומר לעצמו, תראה את כולם, הם כל הזמן בטלפון - וחוזר לטלפון, רק כדי שאדם אחר ירים את ראשו לרגע, יגיד לעצמו שכולם בטלפון וחוזר חלילה.

כך צריך לקרוא את שקד, נתניהו הבן ואחרים: זו לא רק הגנה על המחנה, על הגוש, על המנהיג, על העיקרון - זה שאנשים פשוט מתים מפחד שייקחו להם את הטלפון. אנחנו מדמיינים את אוריך וגולן בלי הטלפונים שלהם ואלוהים יודע שלא היינו רוצים להתחלף איתם - מה הם עושים כל היום? על מה הם חושבים? איך הם מגיעים ממקום למקום? מה עם כל הקשרים, המשפחה, הסודות והסרטונים שהופכים אדם לאדם? שימו לב לגישות השונות: בשביל נתניהו הבן הטלפון הוא סודות, בשביל שקד השרה הטלפון הוא מעין בגד שמכסה אותך מהעולם, אבל נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור הלכה הכי רחוק: בשבילה הטלפון הוא הבית, הוא הנפש. "להיכנס לבנאדם לטלפון", כתבה לפני כשנתיים,"זה להיכנס עמוק לנשמה, הרבה יותר מאשר להיכנס לבית". וואו, משפט מפחיד למדי. אבל כבר מפחיד מדי, נכון? על גבול ההפרזה. לא יודע מה אתכם, אני הייתי מעדיף מאה שוטרים בטלפון על פני שוטר אחד בסלון. מוזר שאזרח חביב ושומר חוק כמוני בכלל צריך להעסיק את עצמו בתרחישים משונים כגון אלו, אבל שטיפת המוח עובדת, כמו שאומרים לנו כל היום - היום זה אוריך ומחר זה אני.

או בגרסה המשודרגת: היום זה הטלפון של אוריך ומחר זה הטלפון שלי.

נפש סלולרי הומיה / איור: תמיר שפר

ג.

הרגע המדויק בו הצליחו הטלפונים המוחרמים של אוריך והשני לגעת בלב-ליבו של אותו עצב חשוף בנשמה שהוזכר מקודם היה כשקראתי את הודעת המשטרה שחזרה והבהירה שהטלפונים לא נפתחו בידי החוקרים והם עדיין מוחזקים במעטפה סגורה.

ההודעה הזו הכניסה אותי ללחץ; לא יכולתי שלא לדמיין את הטלפון של אוריך, ואז את הטלפון של השני, ואז את הטלפון שלי - ואת הטלפון של כולנו - מוחזק ככל הנראה לבדו, מופרד מהמכשיר של חברו, במעטפה סגורה (בטח מהמעטפות המרופדות האלה שעושות לו תחושה שהוא בבית משוגעים), בתחתית מגירה, בארון חלוד, בחדר חשוך, במרתף נעול, עם סוללה מרוקנת, ללא מטען, בלי בלוטות' להתחבר אליו, רחוק מכל ווי-פיי, לא יודע מה קורה בטוויטר, לא שומע מה חדש באינסטגרם, אם ואטסאפ נשלח הוא לא יודע, אם מישהו התקשר הוא לא שומע. איפה האו"ם? איפה רופאים לזכויות הסלולר? איפה כל יפי הנפש? ואלה רק המכשירים המפורסמים שהוחרמו השבוע; אני קורא שבכל שנה מחרימה המשטרה אלפי מכשירים ששוכבים להם כבויים כמו נשמות אבודות, עותקים לא מעודכנים של העצמי, ואיש אפילו לא שמע עליהם או יודע מה עלה בגורלם - אולי תפסה בהם הקורוזיה?

זה רק טלפון, אני יודע, אבל אני לא יכול שלא לעצום את העיניים, לנשום עמוק ולדמיין את עצמי בתור הטלפון שלי. טלפון סלולרי יכול לעשות הרבה דברים, אתם יודעים את זה טוב מאוד, אבל אף טלפון - משוכלל ככל שיהיה - לא יצליח לעולם לברוח מתוך מעטפה, בטח לא כשהיא סגורה. אז הנה אני במעטפה הסגורה שבארון החלוד בחדר החשוך שבמרתף הנעול אי שם, מנסה שוב ושוב ללא הצלחה ליצור קשר אחרון עם העולם, לצלצל, ואז לרטוט ואז פחות, ואז, כששארית הכוחות אוזלים מהסוללה המרוקנת פשוט לחדול, לוותר, להיכבות.

לאף טלפון לא מגיע לעבור דבר כזה, ולא חשוב לאיזה מחנה הוא שייך וכמה אינצ'ים יש לו במסך. כחברה, אסור לנו להשלים עם מצב בו טלפונים מהדור השלישי והרביעי מקבלים יחס שהיה שמור לערבים בלבד.

ד.

ואולי בכלל אנחנו עושים להם טובה, לאוריך ולחבר השני. כל-כך הרבה מחקרים חזרו והוכיחו את הנזקים השונים שנגרמים מהטלפון הסלולרי, בכל התחומים כמעט; בריאותיים, נפשיים, קוגניטיביים, משפחתיים, זוגיים, מה לא. גרוע יותר מסיגריות, ממכר יותר מסמים, טיפשי יותר מתוכניות בוקר. כדאי לכם לראות את הסרט המומלץ "הקרב על המוח" שביים ידידי דרור גלוברמן (באתר מאקו), שם נידונים הדברים.

כן, כנראה שבכלל עשינו להם טובה, לאוריך ולשני, ששחררנו אותם, ולו לכמה ימים מכבלי הסלולרי, שמחזיק אותנו קצר כל-כך; בין 75% ל-96% מהאנשים לוקחים את הטלפון איתם גם לשירותים. אוריך עצמו התגאה בזה שהוא מצייץ מחדר הכיסא, לא יודע מה עם השני. כל-כך הרבה תכונות נלוזות והתנהגויות תמוהות יש לי, והנה אחת שאין לי - אף פעם לא הבנתי את הדבר הזה, בחיי: לא רק בקטע טכנולוגי, הרי גם לפני הסלולרי אנשים היו לוקחים לשירותים עיתונים וספרים - מה הקטע? עד כדי כך אתם לא יכולים להיות עם עצמכם?

בואו לא נשכח שהאסלה בשירותים היא בדיוק כמו התהום של ניטשה: אם תסתכל עליה, היא תסתכל עליך בחזרה - על כחמישית מהטלפונים הסלולרים אפשר למצוא חלקיקים צואתיים. בדיוק ככה.

אין מה לומר, צדקה איילת שקד: הטלפון הסלולרי הוא באמת העולם הפנימי שלנו.

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?