שר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ, גלובס
דבריו של שר המשפטים אמיר אוחנה עוד יזכרו בראי ההיסטוריה כפתיל שהביא לתחילת נפילת שלטונה המלכותי של הפרקליטות שנכפה על אזרחי ישראל בשנים האחרונות. שר המשפטים התייצב לבדו מול בכירי משרדו וצעק המלך הוא עירום. זה לא דבר של מה בכך. היו לא מעט שרי משפטים שסברו וסוברים כמו אוחנה אבל העדיפו לשתוק ולהשתלב עם הצד "הנכון" של הפרקליטות.
הדברים שאמר אוחנה, ודברים ברוח דומה שנאמרו עוד קודם לכן על-ידי השופטת הילה גרסטל, פרופ' רות גביזון, נשיא המדינה ראובן ריבלין ועוד רבים אחרים, אמורים להטריד כל אזרח במדינת ישראל. מי שחושב שיש כאן עניין של ימין ושמאל - שיחשוב שוב. מי שמצליח לעוור את עיניו ולהצדיק את התנהלות הפרקליטות בשל טיעונים חיצונים לעניין עצמו, לא מבין את הסכנה האמיתית שעומדת כאן על הפרק.
דרישתו של אוחנה מהיועמ"ש לפתוח בחקירה לאיתור המדליפים מקרב הפרקליטות לא יכולה ליפול על אוזניים ערלות. "החקירה לוותה, למרבה הצער, בהדלפות ובפרסומים מגמתיים". "מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת, שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל-ישוער לעותר". אלה אינם דבריו של אוחנה אלא דבריו של אביחי מנדלבליט עצמו, בשעה שטען כי קודמו בתפקיד מנסה לפעול נגד מינויו מתוך חדרי החקירות בפרשת הרפז.
מנדלבליט הוסיף וטען אז: "גורמי החקירה הפרו את הוראות החוק האלמנטריות ביותר, שבוודאי ידועות להם היטב". "נוכח האינטנסיביות והמגמתיות של ההדלפות... לא היה מנוס מן המסקנה הקשה לפיה מדובר בהתנהלות מכוונת שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות". מנדלבליט עתר ודרש אז מפרקליט המדינה שי ניצן ומהיועמ"ש דאזד יהודה וינשטיין לפתוח בחקירה בגין ההדלפות והפרסומים המגמתיים לטענתו שנועדו לסכל את מינויו. לפיכך, קריאתו של אוחנה למנדלבליט לפתוח בחקירה בגין ההדלפות היא בגדר "נאה דורש נאה מקיים".
השר אמיר אוחנה, ממש כמו אלי אוחנה, התרומם השבוע לנגיחה והיטיב לבטא את מה שהולך ומתגלה לנגד עינינו כבר זמן רב ובמגוון נושאים - לעתים קרובות הפרקליטות מתנהלת כאילו היא מצילה את העם ממנהיגיו, מבחירתו שלו. בגדריה של "הצלה" זו כמעט הכול מותר: הדלפות, תצהירים כוזבים, מכרזים תפורים, חופשה בזמן שימוע לראש ממשלה. ואין מי שיזעק, שהרי מדובר בפרקליטות הטובה והרכה השומרת על העם. נוחי פרקליטות נוחי, ולפני שאת פונה להושיענו, היטיבי נא לשמור על הדרך. אנו רוצים אותך, צריכים אותך, אבל אנא זכרי את מקומך ואת תפקידך.
נדמה שהיום אפשר לומר זאת בקול רם וצלול - אוחנה הוא האיש הנכון במקום הנכון ובעיקר בזמן הנכון. בתקופתו הקצרה במשרד המשפטים הצליח אוחנה להבהיר למנגנון המשומן כי הוא לא סר למרותו, וכי תפקיד המנגנון הוא לשרת את מדיניות השר ולא להפך. להבדיל מאחרים, הוא לא מתכוון לעצום את העיניים ולתת לשיירה לעבור, ונראה מדבריו כי גם נושאים בעייתיים נוספים כמו התצהיר הכוזב של ליאת בן-ארי והמכרז התפור בתפרים גסים שהוכן בעבורה לא יעברו אצלו מתחת לרדאר.
השר אוחנה גם גילה אומץ-לב בהחלטתו לדחות יישומה של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, למרות התנגדות הן של שופטי העליון והן של בכירים במשרדו. מדובר ברפורמה שמקדשת את היעילות השיפוטית על פני האינטרס של האזרח לקבל משפט הוגן תוך שמיעתו "בנפש חפצה". בתוך כך אמורה הרפורמה לתת לשופטים הרבה יותר מרחב של שיקול-דעת סובייקטיבי, על חשבון פגיעה באלמנטים חשובים כגון חובת ההנמקה, זכות הערעור, חקר האמת ועשיית צדק.
יש לקוות כי גם לאחר הרכבת הממשלה הבאה, אוחנה יוותר על כיסאו כשר המשפטים. אולי עם עוד כמה נגיחות טובות שלו המדינה תצליח להציל את עצמה מירידת עוד ליגה.
הכותב הוא עורך דין, בעל משרד בוטיק בתחום האזרחי, חבר המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין.