גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שגילתה את הגן לתסמונת רט אופטימית לגבי תרופה

ד"ר רות אמיר, שלפני 20 שנה הרעישה את עולם הגנטיקה כשמצאה את הגן הגורם לתסמונת רט, אמנם עזבה מאז את המחקר אבל בטוחה שהטכנולוגיות של עריכה גנטית יביאו בשנים הבאות להתקדמות במניעה ובטיפול ● בראיון ל"גלובס" היא משחזרת את התחרות בין המעבדות שעסקו בתחום ואת רגע הגילוי, ומסבירה מדוע התקווה שהגילוי יוביל לתרופה עדיין לא התממשה

ד"ר רות אמיר / צילום: שלומי יוסף
ד"ר רות אמיר / צילום: שלומי יוסף

באוגוסט 1999, מעבדת הגנטיקה של פרופ' הודא זוגבי שבאוניברסיטת ביילור, טקסס, הייתה שקטה. זוגבי נסעה לבקר את משפחתה בלבנון, ורבים מקבוצת המחקר שלה לקחו דוגמה מהבוס ויצאו לחופשה. אבל לא ד"ר רות אמיר, ששהתה במעבדה במסגרת הפוסט-דוקטורט שלה. הוריה הגיעו מישראל כדי לשמור על הילדים והיא ניצלה את ימי השקט כדי לצבור שעות עודפות במעבדה וליהנות מהאפשרות להשתמש בציוד ללא תור. היא הייתה לגמרי לבד כשהיא גילתה את הגן שחיפשו אחריו במשך שנים בכמה מעבדות.

"הייתי החוקרת היחידה במעבדה שעבדה אז בחיפוש הגן לתסמונת רט, הפוגעת בעיקר בבנות ומאופיינת בעיכוב התפתחותי ומוטורי, וקשיי תקשורת", היא מספרת. "פרופ' זוגבי אמרה לי, 'אשמח שתעבדי על המחלה הזאת, אבל אני מזהירה אותך שאנחנו מחפשים את הגן כבר שנים רבות ללא הצלחה. יכול להיות שלא תצליחי לכתוב מאמרים'. בכל זאת רציתי לעבוד בתחום הזה, שנראה לי חשוב ומסקרן. הגעתי מרפואה, ולא ממחקר כמו יתר הסטודנטים. חוץ מזה, כשאתה צעיר, אתה נאיבי".

באותו יום בחודש אוגוסט, נראה היה שהנאיביות השתלמה. אחת ממאות הבדיקות שבהן השוותה אמיר את המידע הגנטי לגנום התקין, חזרה עם ממצא. אחד הגנים נשא מוטציות ייחודיות שהופיעו אצל חולות רט ולא אצל הוריהן הבריאים - עדות חזקה לכך שזהו הגן שנפגע במחלה. תחילה אמיר לא האמינה לממצא. "אמרתי לעצמי, אולי יש טעות. לא הגיוני שזה אמיתי". אך כשחזרה על תהליך הבדיקה, התקבלו אותן תוצאות.

"אף אחד לא ידע שזה קרה, חוץ ממני", היא אומרת. "סיפרתי רק לבעלי. אף אחד במעבדה שלי, חוץ מפרופ' זוגבי עצמה, לא עסק אז בתסמונת רט. אז חזרתי לבדוק את המשפחות של הנבדקות ואיששתי את הממצאים, וכל הקיץ ההוא אספתי עוד תימוכין בשקט בשקט, וחיכיתי.

"כשהתקרב המועד שבו פרופ' זוגבי הייתה אמורה לחזור, ביררתי מתי הטיסה שלה נוחתת, חישבתי מתי היא אמורה להגיע הביתה, ולא הפסקתי להתקשר אליה, כדי שהטלפון יצלצל ברגע שהיא נכנסת. כשהיא סוף סוף ענתה, אמרתי לה, 'הודא, אני חושבת שמצאתי את המוטציה. והיה שקט, והיא אמרה לי 'טוב'. וסגרה את הטלפון. ובעלי שואל, 'מה היא אמרה?!' ואני אומרת לו בהלם, 'היא לא הגיבה'. אבל דקה אחרי כן היא התקשרה, זועקת: 'עכשיו הבנתי מה אמרת לי! בואי אלי מייד עם כל החומר'. כבר הכנתי מראש את הקלסר כדי להציג בפניה, והיא ראתה ואמרה, זה אמיתי".

בשלב הבא הפכה המעבדה באוניברסיטת ביילור לחדר מלחמה. "הייתה תחרות בין ארבע מעבדות בארה"ב, מי יגלה את הגן. לכן היה חשוב לשמור את העניין בסודי סודות ולפרסם אותו כמאמר כמה שיותר מהר. זוגבי ציוותה אליי את רוב הדוקטורנטים, שהריצו בדיקות וכתבו על פי הנחייתי, אבל לא ממש ידעו למה. רק אני וחוקרת אחת נוספת ידענו, ומאוד חששנו שהסוד ידלוף".

בתוך כמה זמן כתבתם את המאמר בסופו של דבר?

"עשרה ימים. זה היה מטורף. ואז המאמר יצא וביילור עשו מסיבת עיתונאים גדולה. היו לי חברים, ישראלים, במעבדות אחרות, שעד היום לא סולחים לי שלא סיפרתי להם מה קורה במשך כל הזמן הזה. אבל זה היה חשוב, וגם הצלחנו".

היום, אמיר כבר לא עוסקת ישירות במחקר הזה. "ההחלטה לחזור לארץ הובילה גם לניתוק מהמעבדה בפועל, אם כי אני עדיין עוקבת אחרי כל מה שמתרחש בתחום ומלווה את העמותה הישראלית, וגם שומרת על קשר עם פרופ' זוגבי", אומרת אמיר, שהיום מרכזת את הפעילות הקלינית והרגולטורית בחממת אלון, המפתחת מכשור רפואי. 

פגיעה בתקשורת בין חלקי המוח

תסמונת רט היא מחלה שלא ניתן לזהות מיד עם הלידה. מדובר בילדות שמתפתחות באופן נורמלי, ואז בין גיל 6 חודשים ל-18 חודשים, ההתפתחות נעצרת ומתרחשת אפילו הידרדרות. הילדות עלולות לפתח פיגור ולסבול מפגיעה רב-מערכתית עם תנועות ידיים רפטטיביות וחוסר יכולת לתקשר. הן נקראות "מלאכיות הדממה", משום שהן מצד אחד לא מדברות, וכמעט אינן מתקשרות גם באמצעים לא מילוליים, ומצד אחר הן לא מאופיינות בזעם או תסכול עז המאפיין לעתים את הלוקים במחלות של חוסר תקשורת.

ב-1999, משום שלא היה ידוע מהו הגן הגורם למחלה, האבחון של תסמונת רט אף פעם לא היה ודאי. זו הייתה אחת המוטיבציות למצוא את הגן. מעבר לכך, המחשבה הייתה שפענוח הגן התקין והמוטציות המובילות ללקות יוכלו להוביל גם לפיתוח תרופות, מתוך הבנת הביולוגיה של המחלה, אך עוד לפני כן לפיתוח גרסאות של המחלה בבעלי חיים במעבדה, כדי לשפר את תהליך הפיתוח והבדיקה של תרופות.

איך בכלל מזהים גן שגורם למחלה בשנת 1999, כשהטכנולוגיה של כריית נתונים מביג דאטה הייתה רק בראשית דרכה? "לא ידענו ב-100% שאכן מדובר במחלה גנטית", אומרת אמיר. "ההורים של אותן ילדות לא היו חולים בדרך כלל, ולרוב לא היו במשפחה אחת שתי ילדות חולות. שיערנו שאם המחלה גנטית, היא כנראה קשורה בגן X, ולכן מופיעה רק אצל בנות. אצל בנים גן Y ייצר את החלבון הדרוש. אבל אצל בנות בחלק מהתאים מופעל גן X שהגיע בירושה מהאם ובחלק מהתאים מופעל גן X שהגיע בירושה מהאב. אם הגן הפגום הוא זה שיופעל, המחלה תתקיים באותה רקמה".

יודעים היום מה גורם להפעלה של עותק זה או אחר של גן X?

"זה עדיין לא לגמרי ידוע, ואם היינו יודעים בדיוק איך זה עובד, אולי היינו יכולים 'להדליק' את הגן הלא פגום בתאים החשובים". 

כאשר אמיר הגיעה למעבדה של פרופ' זוגבי, זה היה אחרי שזוגבי כבר איתרה מספר קטן של משפחות שבהן כן הייתה יותר מבת אחת שסבלה מהתסמונת, אך האם הייתה בריאה. נלקחו דגימות מכולן, והמטרה הייתה למצוא את הגן על גבי כרומוזום X שעליו מופיעות מוטציות זהות אצל האחיות החולות, אך הוא תקין אצל האם. לאמיר היו כמה השערות היכן כדאי להתחיל לחפש את הגן הזה, באזורים על גבי כרומוזום X שכבר זוהו לפני כן כקשורים לתפקוד קוגניטיבי ומוטורי.

"זה היה החלק בעבודה שהלהיב אותי, לאתר את האזורים החשודים לפי הידוע על התפקוד שלהם ועל מופע המחלה, ולבנות תוכנית מחקר שבה מחלקים את הגן למקטעים ובוחרים היכן לדגום תחילה", היא אומרת. "אחרי שזיהינו במשפחות גן שנראה רלוונטי, שהיה פגום אצל הבנות ושמור אצל האמהות, הלכנו לקבוצה נפרדת של חולות ובדקנו אם גם אצלן יש מוטציות באותו גן. בדקנו אם גם לבנות הללו יש מוטציה באזור זה אבל להורים שלהן אין.

"זו הייתה מצד אחד עבודת חשיבה ומצד שני עבודה פיזית קשה, בידיים. הרצנו מיפוי גנטי בתוך ג'לים. ידענו לפענח את האותיות של ה-DNA לפי המרחק שהחומר עבר בתוך הג'ל. להעמיד ניסוי כזה באותה תקופה, זה לא היה קל וזה גם לא היה לגמרי ברור. עושים ונכשלים ועושים שוב. צריך דיוק, רמה טכנית גבוהה, וחייבים לתכנן את הניסוי נכון. ואני הגעתי ללא ידע מקדים בניסויים מהסוג הזה".

מה קרה בחקר המחלה אחרי שגיליתם את הגן?

"קודם כול, התברר שמדובר בגן חשוב מאוד שאחראי לא רק לתסמונת רט אלא מעורב כנראה גם בסוגים אחרים של אוטיזם, למשל תסמונת אנגלמן. בנוסף, היה כעת כלי אבחון לתסמונת, וזה הרגיע את ההורים לדעת שהאבחון נכון ושהם לא מפספסים הזדמנות אחרת לטיפול. כמו כן, פותחו עם השנים כלים לסרוק עוברים אצל משפחות שכבר נולדה אצלן ילדה עם התסמונת, כדי לוודא שהעובר הבא יהיה בריא.

"התברר שהגן הזה הוא בעל יכולת להשפיע על גנים אחרים, ולכן ההשפעה שלו כל כך רחבה. זו הייתה הפעם הראשונה שזוהה גן שגורם למחלה בין היתר דרך השפעתו על גנים אחרים. זו הייתה אחת הסיבות שבגללן התגלית הזו עשתה אז כל כך הרבה רעש במחקר הגנטי העולמי.

"ברגע שמצאנו את הגן, התחלנו מייד לעבוד על פיתוח מודלים בחיות מעבדה, והייתי שותפה לבניית מודל החיה הראשון שיצא מביילור. יצרנו מוטציה בעכברים שמשכפלת את התסמינים הקליניים של הילדות - אפילו בתנועות הידיים. לא ידוע שלפני כן הגיעו לעולם באופן טבעי עכברים עם תסמונת כזאת".

בתסמונת רט, הפגיעה בגן מתבטאת במחסור בחלבון שאמור להיות מקודד על ידיו. לפעמים המחסור הוא חמור ולפעמים קל, ואז גם התסמונת קלה יותר.

"המחסור בחלבון אינו פוגע במבנה האנטומי של המוח. לכן לפני גילוי הגן האבחון היה כה מורכב", מסבירה אמיר. "אין תהליך של ניוון מוחי. ככל הנראה הוא גורם לפגיעה בתקשורת בין חלקים שונים של המוח המאפשרים תהליכי למידה וביצוע של פעולות מסונכרנות כמו דיבור ותנועה".

"אחדות מדהימה בין המשפחות"

20 שנה חלפו מאז גילוי הגן, ובכל זאת עדיין לא פותחה תרופה, והטיפול בתסמונת רט הוא מורכב: המחסור בחלבון גורם בעיות, אך גם מתן כמויות גדולות מדי של חלבון עלול לפגוע בתפקוד. אצל הלוקות בתסמונת, ככל הנראה רמת החלבון שונה באזורים שונים של המוח, כך שתיקון באזור אחד לאו דווקא ישפר את המצב באזור אחר.

"אנחנו מאמינים היום שהטיפול המיטבי יהיה בחלון ההזדמנויות שנוצר עד גיל 18 חודשים, כאשר הסימפטומים באים לידי ביטוי, כלומר מניעה ולא טיפול", אומרת אמיר, "אולם רוב הלוקות בתסמונת עדיין לא אובחנו בשלב הזה. אולי אם תימצא תרופה, יהיה כדאי לבצע בדיקות סקר אפילו בכלל האוכלוסייה.

"יש היום תקווה גדולה לגבי הטיפולים הקשורים לכיבוי ולהפעלה של הגן בתאים שונים (טיפולים מבוססי RNA), ולגבי טיפולים בעריכה גנטית, שבאמצעותם אפשר יהיה לתקן את הגן הפגום כבר בשלב העוברי, ואז לכאורה הילדות הללו יוכלו להיוולד ללא המוטציה כלל. הבעיה היא שבכל ילדה, המוטציה היא קצת אחרת, ועולה גם השאלה כיצד מעבירים את הטיפול לתאי המוח. זו שאלה גם לגבי העריכה הגנטית אם היא אינה מבוצעת בשבועות הראשונים להיריון, וגם לגבי טיפולי RNA".

היום אין שום תרופה בשוק?

"לא, אבל יש גישות שונות המובילות לשיפור בתסמינים. נערכים היום ניסויים המערבים קנאביס בטיפול, או גירוי מוחי (נוירוסטימולציה), וישנו גם הטיפול ההתנהגותי. אם הן מטופלות היטב, הן יכולות גם להגיע לגיל 80".

הייתה אכזבה מכך שגילוי הגן לא הוביל לטיפול?

"כמובן, למשפחות מאוד קשה לטפל בבנות משפחתן. נוצרה אחדות מדהימה בין המשפחות, גם בארה"ב וגם בישראל. ההורים מבינים שעבור מי שכבר חיה עם התסמונת, כנראה יהיה קשה למצוא תרופה, אבל הם רוצים לעזור לדורות הבאים.

"הגילוי של הגן משך לתחום חוקרים נוספים שקודם לכן לא עסקו בבתסמונת רט. המון מעבדות מובילות בעולם עובדות היום בתחום, ואני בטוחה שבשנים הבאות נראה התפתחות גם במניעה וגם בטיפול".

כמה זמן היה נדרש לך לעשות את העבודה שעשית אז, בכמה חודשים מאומצים, היום כשעומדים לרשותך כלי ריצוף גנטי חדשים?

"האוטומציה לא הייתה מזרזת את התהליך במיוחד, אלא רק את שלב הבדיקות הידניות. זה יותר עניין של לא להתייאש, וגם מזל". 

"הדר רוצה ללמוד באוניברסיטה"

לילית זיסמן, אמה של הדר זיסמן בת ה-23, יכולה להעיד כיצד הטיפול בתסמונת רט שינה את פניו בעשרים השנים האחרונות, אף שגילוי הגן עדיין לא הוביל למציאת תרופה. 

"כאשר הדר אובחנה, זמן קצר לפני גילוי הגן, הנוירולוגים לא ידעו מה יש לה. אחרי חצי שנה של התרוצצות בין רופאים התקבלה האבחנה - תסמונת רט, תוחלת חיים של 15 שנה, ופרוגנוזה גרועה מאוד מבחינת היכולות הפיזיות, הקוגניטיביות והתקשורת", מספרת זיסמן.

"אני זוכרת את היום שבו התגלה הגן. חברים מאוניברסיטת ביילור התקשרו ואמרו לנו, 'יש מסיבת עיתונאים'. פתחנו את האינטרנט שאז בקושי היה, והתרגשנו מאוד מהתפתחות האירוע מול עינינו. ההורים ראו ברות אמיר גיבורה. היא מצאה האת הגן שחיפשו לפני כן במשך 16 שנה".

מציאת הגן נתנה תקווה רבה להורים, בין היתר לשמוליק ולילית זיסמן, שהחלו להאמין שניתן יהיה למצוא תרופה לתסמונת עוד בחיי בתם. "הקמנו את העמותה ב-2001, והצהרנו שאנחנו מחפשים ריפוי מלא. אנחנו גם רוצים להעלות מודעות, גם רוצים להביא משאבים וטיפולים תומכים, אבל במוצהר שואפים לריפוי".

איך נראה היומיום שלכם עם הדר?

""התסמונת היא מאוד קשה. למרות שאלה ילדות מדהימות, התסמונת מאוד מאוד קשה. היא משפיעה על הנשימה, גורמת לאפילפסיה, לריפלוקס, לכאבים עזים. אף שאין כאן ניוון שרירים או ניוון מוחי, הילדים לא שולטים בגוף שלהם בכלל. הדר לא מדברת. הצלחנו לשמר את ההליכה שלה באמצעות אימון בבריכה ובים ובחול רך ובחול קשה. בכל זאת, היא לא יכולה להיכנס לבד לאוטו, היא לא יכולה לעלות לבד למיטה.

"בניגוד לילדים עם אוטיזם מסוגים אחרים שלא מסוגלים לדבר, הדר גם לא יכולה להקליד באייפד. בכל שעות הערות הידיים נמצאות בתנועה לא רצונית. היא לא יכולה להצביע על דף תקשורת. היא לא יכולה למצמץ".

והקוגניציה?

"כשאין פה ואין אפילו ידיים, קשה מאוד לראות שהילד מבין. אנחנו מלכתחילה האמנו. היינו מלמדים אותה שפה וחשבון ונותנים לה לבחור בין שתי תשובות, וראינו שהיא מביטה בתשובה הנכונה. היו מי שאמרו לנו שאנחנו מדמיינים. לא היו לנו הוכחות, אבל המשכנו.

"לפני כעשור, הבאנו לישראל והכנסנו לסל הבריאות מחשב שמאפשר תקשורת באמצעות מיקוד מבט. זוהי התנועה הרצונית המדויקת היחידה שהילדות האלה יכולות לעשות - להזיז את האישון. עכשיו יש לנו כבר הוכחות".

קצת כמו הלן קלר.

"כן, אפשר לומר. להדר אין פגיעה קוגניטיבית. היא ילדה חכמה, היא עברה מבחן מיצ"ב בחשבון ברמה של כיתה ט'. היא יודעת אנגלית. יש לה חברים. היא מתבטאת בכתב באמצעות המחשב, ואומרת שהיא רוצה להיות חלק מהחברה. היא למדה בבית ספר בעזרת שילוב, ועכשיו היא מחפשת מסגרת של אוניברסיטה".

היא למדה בבית ספר רגיל?

"בבית ספר אנתרופוסופי. חיפשנו את בית הספר שמאמין בילדה. לשמחתנו, כל הצוותים בארץ, החינוכיים והרפואיים, מאוד מאמינים בילדים".

נראה שהמחשב המאפשר תקשורת באמצעות מיקוד מבט שינה את החיים עבור הילדות.

"כן, החיים של הילדות הצעירות טובים יותר. תסמונת רט הוצאה לאחרונה מההגדרה של קשת התסמונות האוטיסטיות. נכון, יכול להיות שיש פיגור כחלק מהמחלה, יכול להיות שיש קשיי תקשורת קוגניטיביים, אבל אנחנו מאמינים מאוד שזה לא המצב של רוב הבנות. חלק מהפיגור יכול להיות מחוסר גירוי, ולא המקור.

"חשוב לזכור שהתסמונת מאוד מאוד קשה, ואם הורה צריך לשמור שהילדה תנשום ולהגן עליה בזמן התקף אפילפסיה ולנחם אותה כשהיא זועקת בלילה ולא מצליחה לישון, כמה פניות יכולה להיות לו להעשרה קוגניטיבית? אבל הדר היא דוגמה למקום שאליו הנערות הללו יכולות להגיע, סימן באפלה עבור השאר. שאלנו אותה אם היא מוכנה להיות שגרירה, והיא אמרה שכן".

ב-2007 פורסם מאמר שהראה, בינתיים רק בעכברים, כי התסמונת הפיכה גם בפרט בגיר. "זו לא מחלה ניוונית", אומרת זיסמן. "בעכברים מתן של תרופה שיפר את המצב של הילדות לאין שיעור. המוצר היה בניסוי קליני בחברת נוברטיס שרכשה את מפתחת המוצר, אווקסיס (AveXis), אבל על רקע שערוריית 'בישול' המידע במוצר השני של אווקסיס שרכשה נוברטיס, התרופה לטיפול בניוון השרירים SMA, הוחלט להפסיק גם את הניסוי הזה לפני שהתחיל, וזאת אף שלא נמצא שנעשתה סביבו מניפולציית מידע. המוצר הזה הוא תוצר ישיר של מציאת הגן, שלא לדבר על כך שהתחום החל למשוך אליו כל כך הרבה חוקרים רק בעקבות מציאת הגן. כך שאי-אפשר לומר שלא הייתה לגילוי הזה השפעה. כהורים אנחנו לא יכולים לוותר, ומאמינים שהריפוי יבוא". 

עוד כתבות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה