גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי הרתיחה בשוק המשכנתאות, ולמה זו ממש לא רק הריבית הנמוכה?

בקצב הנוכחי, 2019 תירשם כשנת שיא בלקיחת משכנתאות • השיא הקודם היה ב–2015 - אבל אז נרשם שילוב ייחודי של ריבית נמוכה עם מספר עסקאות גבוה באופן חריג •"גלובס" מנתח את הסיבות שמובילות את שוק המשכנתאות לרתיחה מחודשת

הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

בהיסטוריה של שוק הנדל"ן בישראל ייזכרו 2015 ו-2019 כשנים שבהן נרשמו שיאים בלקיחת משכנתאות. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לווה הציבור 50.5 מיליארד שקל במשכנתאות; בתקופה המקבילה ב-2015 נלקחו 49.3 מיליארד שקל. למרות השוני הגדול בין שוק הדיור של 2015 לשוק הדיור של 2019, נראה שיש שני גורמים המשותפים לשתיהן: התערבות ממשלתית בוטה בשוק, וסביבת ריבית נמוכה.

ברמת ההבדלים המהותיים בין השנים, יש לציין כי ב-2015 נקבע שיא של כל הזמנים ברכישת דירות, ושיא כל הזמנים ברכישת דירות על ידי משקיעים; ו-2019 תיזכר כשנת השפל של המשקיעים וכשנת ההשתלטות של הזוגות הצעירים על השוק.

2015: פריחת משקיעים ומע"מ 0 יורדת מהפרק

2015 הייתה שנת השיא של כל הזמנים ברכישת דירות בישראל. 120.3 אלף דירות נרכשו באותה שנה, שבה התפרצו ביקושים שנכבשו לאורך 2014, השנה שבה ניסה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לקדם את מבצע הדירות המוזלות שיזם לזוגות צעירים, "מע"מ 0". הדבר גרם לעצירת עסקאות ב-2014, עד לפירוק הממשלה ולקבירת היוזמה. כתוצאה מכך, רבים מאלה שעצרו את רכישות מתוכננות, שבו אל השוק ויצרו גל גדול של עסקאות.

ל"בום" הגדול של 2015 נוסף גורם נוסף, והוא שר האוצר שהחליף את לפיד בתפקיד - משה כחלון. כחלון הודיע בראיונות שנערכו עמו, ועם פרסום ההסכמים הקואליציוניים באפריל 2015, על כוונתו להעלות את מס הרכישה למשקיעים.

בחודש מאי באותה שנה הוא נכנס לתפקידו והאווירה התחממה. רכישת הדירות להשקעה קפצה מ-7,600 באפריל, ל-11.3 אלף; ביוני השוק כבר בער: ב-22 ביוני אושרה בכנסת העלאת מס הרכישה למשקיעים במינימום של 60% - בחלק ממדרגות המס, הוא עלה ביותר מכך - ויומיים לאחר מכן המס החדש נכנס לתוקף.

התוצאה - היומיים של ה-22-23 ביוני 2015 נחשבים ככל הנראה ליומיים הסוערים ביותר בתולדות הנדל"ן בישראל. משקיעים הסתערו על כל דירה שנתקלו בה, משרדי מכירות ועורכי דין פעלו לדיווח על עסקאות בלילה, והכל כדי שיירשמו לפני ה-24 ביוני. באותו חודש יוני נקבע שיא חודשי של עסקאות - 16.1 אלף - מהן כמעט 40% עסקאות של משקיעים.

הדבר נתן את אותותיו גם בשוק המשכנתאות, של אותה שנה שהמריא ל-64.7 מיליארד שקל, לעומת 51.6 מיליארד שקל היקף המשכנתאות של 2014 ו-58.9 מיליארד שקל שנלקחו ב-2016.

אולם באותה שנה הייתה סיבה נוספת לגידול בהיקפי המשכנתאות: הריביות הנמוכות. אלה היו נמוכות מאוד, גם יחסית לריביות הנוכחיות, ובחלק גדול מחודשי אותה שנה, הן היו נמוכות מאחוז. התוצאה - 2015 התאפיינה ב"תעשיית מיחזור משכנתה", שנעה בין מיליארד ל-2 מיליארד שקל בחודש עד לאוגוסט אותה שנה, שאז הריביות החלו לעלות. משכנתאות בהיקפים של כ-15 מיליארד שקל מוחזרו ב-2015, כמעט רבע מכלל היקף המשכנתאות.

2019: בינתיים השיא בדרך להישבר

השנה יש סיכוי שהשיא של 2015 יישבר, ומכל מקום, בתשעת החודשים הראשונים של השנה זה קרה. אולם לא בגלל התפרצות ביקושים, לא בגלל משקיעים, ולא בגלל מיסוי חדש, להפך. 2019 צפויה להיות שנה ממוצעת מאוד מבחינת מספר העסקאות, ולא נפח השוק הוא זה שהקפיץ את היקפי המשכנתאות.

אחת הסיבות לקפיצה בהיקף המשכנתאות הם מחירי הדירות: ב-2015 אלה הגיעו בממוצע לכ-1.42 מיליון שקל, בעוד שב-2019 הם עומדים בממוצע על כ-1.55 מיליון שקל. היקף המשכנתה הממוצעת גדל משמעותית בשנים האחרונות, ועומד כיום על כ-900 אלף שקל.

יצוין כי שוק הנדל"ן של 2019 הפוך ל-2015 מבחינת חלקם של המשקיעים: אלה היוו כרבע מכלל רוכשי הדירות ב-2015.

השנה, לפחות בשמונת החודשים הראשונים שלה, המשקיעים מהווים כ-14% מהשוק בלבד. לעומתם, מי שמכתיב את הטון בשוק הזה הם הצעירים. ב-2015 הם היוו כ-38% מהשוק; ב-2019 הם מהווים מעט יותר מ-50% מהשוק. זה חלק חשוב מהמפתח להבנת שוק המשכנתאות של השנה הנוכחית.

ההתערבות הממשלתית הבוטה שמאפיינת את השנה היא תוכנית מחיר למשתכן, שמבחינת חתימה על הסכמים מגיעה השנה למיצוי הגבוה ביותר שלה. עד כה נחתמו ב-2019 למעלה מ-10,000 עסקאות במחיר למשתכן. בנק ישראל עוקב אחר העסקאות הללו רק שבעה חודשים, וההיקפים שלהן מהווים כ-12% מכלל המשכנתאות שנלקחו בהם. לעלייה במספר העסקאות שנחתמו במסגרת מחיר למשתכן השנה, יש השפעה רבה גם על היקף המשכנתאות. יצוין כי במחיר למשתכן הבנקים מאפשרים לזכאים לקחת שיעור משכנתה גבוה יותר - לעתים יותר מ-90% מערך הדירה.

במקביל, התנהלות המדינה מעודדת צעירים (רוכשי דירה ראשונה) לרכוש דירות גם בשוק החופשי, בעיקר דירות מוזלות בפריפריה: רוב הבנייה החדשה המבוצעת בשנים האחרונות היא בנייה עממית בפריפריה, שחלקה נועד ל"מחיר למשתכן" וחלקה אומנם נועד לשוק החופשי, אולם כזה שמתחרה במחיר למשתכן, כמו בפרויקטים בחריש, באור עקיבא ובראש העין.

צעירים רבים שלא זכו בהגרלות, או שהעדיפו לוותר על השתתפות במחיר למשתכן, פנו לרכוש דירות מוזלות בשוק החופשי. כל זה בהשראת הממשלה. לכן השפעת כלל מגזר הזוגות הצעירים על שוק המשכנתאות, גבוה בהרבה מהמשקל של "מחיר למשתכן".

שני הגורמים הללו - העלייה במספר העסקאות במסגרת מחיר למשתכן ועליות המחירים בארבע השנים האחרונות - הביאו לכך שהרוכשים של היום נזקקים למשכנתאות גבוהות מבעבר. אם מחיר דירה ממוצעת עלה ביותר מ-100 אלף שקל בתקופה הזו, צריך לגייס את הכסף הזה מאיפה שהוא.

סיבה נוספת לזינוק בהיקף המשכנתאות היא סביבת הריבית, שגם השנה נמצאת בסימן ירידה. בחודשים האחרונים הריבית הראלית ירדה מרמה של כמעט 2% ל-1.3%. היא אינה נמוכה כפי שהיה ב-2015, וגם היקפי המיחזורים עדיין לא הגיעו לרמות של 2015, ואולם עם הירידה בריביות, נרשמת עלייה המיחזורים בחודשים האחרונים, ובחודש ספטמבר נרשם מיחזור של יותר מ-900 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015. אם הריבית תוסיף לרדת, כפי שסבורים רוב האנליסטים - גם המיחזורים יגדלו.

הצפי: העלייה בשיעור המימון תימשך

בנק ישראל בחן את הדברים ופרסם סקירה בנושא עניין הזוגות הצעירים ומחיר למשתכן. "עיקר הצמיחה בביצועי המשכנתאות מקורו בהלוואות לרכישת דירה ראשונה", נכתב בסקירה. "כך, חלקן של ההלוואות שניתנו למטרת רכישת דירה ראשונה היוו ברבעון השני של שנת 2019 כ-48.4% מסך ההלוואות שניתנו למטרת מגורים באותה תקופה, לעומת 43.9% ברבעון הראשון של שנת 2017".

עוד מעריכים בבנק המרכזי כי מגזר ההלוואות הניתנות לרוכשי הדירות במחיר למשתכן צפוי להמשיך להישאר ברמה גבוהה גם בתקופה הקרובה, ומסבירים זאת בפער שבין מועד חתימת החוזה במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן" לבין מועד נטילת המשכנתה ותחילת התשלום.

"רוכש הדירה אינו נדרש לשלם את מלוא המשכנתה עם חתימת העסקה, אלא בהדרגה עם התקדמות קצב הבנייה, עד לאכלוס הדירה. הדבר מרמז על כך שבשנה ובשנתיים הקרובות צפויה עלייה נוספת בביצועי המשכנתאות שנגזרים מפרויקט מחיר למשתכן, עם התקדמות הבנייה של עוד דירות שהוגרלו במסגרת הפרויקט", נכתב בסקירה.

מה עוד הביא לעלייה הגדולה של 2019 לדעת בנק ישראל? העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים יחסית למחיר הדירה, כלומר עלייה בשיעור המינוף.

מדד זה מכונה LTV) loan to value) והוא מודד את היחס שבין גובה המשכנתה לבין שווי הדירה שבגינה ניתנה המשכנתה. יחס של מעל ל-60% נחשב לגבוה, וחלקן של ההלוואות הללו גדל והולך בתקופה האחרונה, במקביל להשתלטות מגזר הצעירים על השוק.

הסיבה לגידול במינוף אצל הזוגות הצעירים היא בעיקר מחיר למשתכן שבו ניתן לקחת משכנתה בגובה של עד 90% ממחיר הדירה בפועל (בגלל ההסדר שמייחס לדירה שווי מלא). בבנקים רואים שזוגות צעירים מתקשים לעמוד בדרישת ההון העצמי בהיקפי משכנתאות כאלה אבל הם לא מדקדקים (למשל לנוכח תופעה של לקיחת הלוואות מחברים ובני משפחה) והצגתן כהון עצמי.

בבנקים מסתמכים בעיקר על דרישת ההכנסה, שההחזר החודשי לא יעלה על 40% מההכנסה השוטפת של בני הזוג.

עוד כתבות

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ