גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי הרתיחה בשוק המשכנתאות, ולמה זו ממש לא רק הריבית הנמוכה?

בקצב הנוכחי, 2019 תירשם כשנת שיא בלקיחת משכנתאות • השיא הקודם היה ב–2015 - אבל אז נרשם שילוב ייחודי של ריבית נמוכה עם מספר עסקאות גבוה באופן חריג •"גלובס" מנתח את הסיבות שמובילות את שוק המשכנתאות לרתיחה מחודשת

הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

בהיסטוריה של שוק הנדל"ן בישראל ייזכרו 2015 ו-2019 כשנים שבהן נרשמו שיאים בלקיחת משכנתאות. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לווה הציבור 50.5 מיליארד שקל במשכנתאות; בתקופה המקבילה ב-2015 נלקחו 49.3 מיליארד שקל. למרות השוני הגדול בין שוק הדיור של 2015 לשוק הדיור של 2019, נראה שיש שני גורמים המשותפים לשתיהן: התערבות ממשלתית בוטה בשוק, וסביבת ריבית נמוכה.

ברמת ההבדלים המהותיים בין השנים, יש לציין כי ב-2015 נקבע שיא של כל הזמנים ברכישת דירות, ושיא כל הזמנים ברכישת דירות על ידי משקיעים; ו-2019 תיזכר כשנת השפל של המשקיעים וכשנת ההשתלטות של הזוגות הצעירים על השוק.

2015: פריחת משקיעים ומע"מ 0 יורדת מהפרק

2015 הייתה שנת השיא של כל הזמנים ברכישת דירות בישראל. 120.3 אלף דירות נרכשו באותה שנה, שבה התפרצו ביקושים שנכבשו לאורך 2014, השנה שבה ניסה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לקדם את מבצע הדירות המוזלות שיזם לזוגות צעירים, "מע"מ 0". הדבר גרם לעצירת עסקאות ב-2014, עד לפירוק הממשלה ולקבירת היוזמה. כתוצאה מכך, רבים מאלה שעצרו את רכישות מתוכננות, שבו אל השוק ויצרו גל גדול של עסקאות.

ל"בום" הגדול של 2015 נוסף גורם נוסף, והוא שר האוצר שהחליף את לפיד בתפקיד - משה כחלון. כחלון הודיע בראיונות שנערכו עמו, ועם פרסום ההסכמים הקואליציוניים באפריל 2015, על כוונתו להעלות את מס הרכישה למשקיעים.

בחודש מאי באותה שנה הוא נכנס לתפקידו והאווירה התחממה. רכישת הדירות להשקעה קפצה מ-7,600 באפריל, ל-11.3 אלף; ביוני השוק כבר בער: ב-22 ביוני אושרה בכנסת העלאת מס הרכישה למשקיעים במינימום של 60% - בחלק ממדרגות המס, הוא עלה ביותר מכך - ויומיים לאחר מכן המס החדש נכנס לתוקף.

התוצאה - היומיים של ה-22-23 ביוני 2015 נחשבים ככל הנראה ליומיים הסוערים ביותר בתולדות הנדל"ן בישראל. משקיעים הסתערו על כל דירה שנתקלו בה, משרדי מכירות ועורכי דין פעלו לדיווח על עסקאות בלילה, והכל כדי שיירשמו לפני ה-24 ביוני. באותו חודש יוני נקבע שיא חודשי של עסקאות - 16.1 אלף - מהן כמעט 40% עסקאות של משקיעים.

הדבר נתן את אותותיו גם בשוק המשכנתאות, של אותה שנה שהמריא ל-64.7 מיליארד שקל, לעומת 51.6 מיליארד שקל היקף המשכנתאות של 2014 ו-58.9 מיליארד שקל שנלקחו ב-2016.

אולם באותה שנה הייתה סיבה נוספת לגידול בהיקפי המשכנתאות: הריביות הנמוכות. אלה היו נמוכות מאוד, גם יחסית לריביות הנוכחיות, ובחלק גדול מחודשי אותה שנה, הן היו נמוכות מאחוז. התוצאה - 2015 התאפיינה ב"תעשיית מיחזור משכנתה", שנעה בין מיליארד ל-2 מיליארד שקל בחודש עד לאוגוסט אותה שנה, שאז הריביות החלו לעלות. משכנתאות בהיקפים של כ-15 מיליארד שקל מוחזרו ב-2015, כמעט רבע מכלל היקף המשכנתאות.

2019: בינתיים השיא בדרך להישבר

השנה יש סיכוי שהשיא של 2015 יישבר, ומכל מקום, בתשעת החודשים הראשונים של השנה זה קרה. אולם לא בגלל התפרצות ביקושים, לא בגלל משקיעים, ולא בגלל מיסוי חדש, להפך. 2019 צפויה להיות שנה ממוצעת מאוד מבחינת מספר העסקאות, ולא נפח השוק הוא זה שהקפיץ את היקפי המשכנתאות.

אחת הסיבות לקפיצה בהיקף המשכנתאות הם מחירי הדירות: ב-2015 אלה הגיעו בממוצע לכ-1.42 מיליון שקל, בעוד שב-2019 הם עומדים בממוצע על כ-1.55 מיליון שקל. היקף המשכנתה הממוצעת גדל משמעותית בשנים האחרונות, ועומד כיום על כ-900 אלף שקל.

יצוין כי שוק הנדל"ן של 2019 הפוך ל-2015 מבחינת חלקם של המשקיעים: אלה היוו כרבע מכלל רוכשי הדירות ב-2015.

השנה, לפחות בשמונת החודשים הראשונים שלה, המשקיעים מהווים כ-14% מהשוק בלבד. לעומתם, מי שמכתיב את הטון בשוק הזה הם הצעירים. ב-2015 הם היוו כ-38% מהשוק; ב-2019 הם מהווים מעט יותר מ-50% מהשוק. זה חלק חשוב מהמפתח להבנת שוק המשכנתאות של השנה הנוכחית.

ההתערבות הממשלתית הבוטה שמאפיינת את השנה היא תוכנית מחיר למשתכן, שמבחינת חתימה על הסכמים מגיעה השנה למיצוי הגבוה ביותר שלה. עד כה נחתמו ב-2019 למעלה מ-10,000 עסקאות במחיר למשתכן. בנק ישראל עוקב אחר העסקאות הללו רק שבעה חודשים, וההיקפים שלהן מהווים כ-12% מכלל המשכנתאות שנלקחו בהם. לעלייה במספר העסקאות שנחתמו במסגרת מחיר למשתכן השנה, יש השפעה רבה גם על היקף המשכנתאות. יצוין כי במחיר למשתכן הבנקים מאפשרים לזכאים לקחת שיעור משכנתה גבוה יותר - לעתים יותר מ-90% מערך הדירה.

במקביל, התנהלות המדינה מעודדת צעירים (רוכשי דירה ראשונה) לרכוש דירות גם בשוק החופשי, בעיקר דירות מוזלות בפריפריה: רוב הבנייה החדשה המבוצעת בשנים האחרונות היא בנייה עממית בפריפריה, שחלקה נועד ל"מחיר למשתכן" וחלקה אומנם נועד לשוק החופשי, אולם כזה שמתחרה במחיר למשתכן, כמו בפרויקטים בחריש, באור עקיבא ובראש העין.

צעירים רבים שלא זכו בהגרלות, או שהעדיפו לוותר על השתתפות במחיר למשתכן, פנו לרכוש דירות מוזלות בשוק החופשי. כל זה בהשראת הממשלה. לכן השפעת כלל מגזר הזוגות הצעירים על שוק המשכנתאות, גבוה בהרבה מהמשקל של "מחיר למשתכן".

שני הגורמים הללו - העלייה במספר העסקאות במסגרת מחיר למשתכן ועליות המחירים בארבע השנים האחרונות - הביאו לכך שהרוכשים של היום נזקקים למשכנתאות גבוהות מבעבר. אם מחיר דירה ממוצעת עלה ביותר מ-100 אלף שקל בתקופה הזו, צריך לגייס את הכסף הזה מאיפה שהוא.

סיבה נוספת לזינוק בהיקף המשכנתאות היא סביבת הריבית, שגם השנה נמצאת בסימן ירידה. בחודשים האחרונים הריבית הראלית ירדה מרמה של כמעט 2% ל-1.3%. היא אינה נמוכה כפי שהיה ב-2015, וגם היקפי המיחזורים עדיין לא הגיעו לרמות של 2015, ואולם עם הירידה בריביות, נרשמת עלייה המיחזורים בחודשים האחרונים, ובחודש ספטמבר נרשם מיחזור של יותר מ-900 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015. אם הריבית תוסיף לרדת, כפי שסבורים רוב האנליסטים - גם המיחזורים יגדלו.

הצפי: העלייה בשיעור המימון תימשך

בנק ישראל בחן את הדברים ופרסם סקירה בנושא עניין הזוגות הצעירים ומחיר למשתכן. "עיקר הצמיחה בביצועי המשכנתאות מקורו בהלוואות לרכישת דירה ראשונה", נכתב בסקירה. "כך, חלקן של ההלוואות שניתנו למטרת רכישת דירה ראשונה היוו ברבעון השני של שנת 2019 כ-48.4% מסך ההלוואות שניתנו למטרת מגורים באותה תקופה, לעומת 43.9% ברבעון הראשון של שנת 2017".

עוד מעריכים בבנק המרכזי כי מגזר ההלוואות הניתנות לרוכשי הדירות במחיר למשתכן צפוי להמשיך להישאר ברמה גבוהה גם בתקופה הקרובה, ומסבירים זאת בפער שבין מועד חתימת החוזה במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן" לבין מועד נטילת המשכנתה ותחילת התשלום.

"רוכש הדירה אינו נדרש לשלם את מלוא המשכנתה עם חתימת העסקה, אלא בהדרגה עם התקדמות קצב הבנייה, עד לאכלוס הדירה. הדבר מרמז על כך שבשנה ובשנתיים הקרובות צפויה עלייה נוספת בביצועי המשכנתאות שנגזרים מפרויקט מחיר למשתכן, עם התקדמות הבנייה של עוד דירות שהוגרלו במסגרת הפרויקט", נכתב בסקירה.

מה עוד הביא לעלייה הגדולה של 2019 לדעת בנק ישראל? העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים יחסית למחיר הדירה, כלומר עלייה בשיעור המינוף.

מדד זה מכונה LTV) loan to value) והוא מודד את היחס שבין גובה המשכנתה לבין שווי הדירה שבגינה ניתנה המשכנתה. יחס של מעל ל-60% נחשב לגבוה, וחלקן של ההלוואות הללו גדל והולך בתקופה האחרונה, במקביל להשתלטות מגזר הצעירים על השוק.

הסיבה לגידול במינוף אצל הזוגות הצעירים היא בעיקר מחיר למשתכן שבו ניתן לקחת משכנתה בגובה של עד 90% ממחיר הדירה בפועל (בגלל ההסדר שמייחס לדירה שווי מלא). בבנקים רואים שזוגות צעירים מתקשים לעמוד בדרישת ההון העצמי בהיקפי משכנתאות כאלה אבל הם לא מדקדקים (למשל לנוכח תופעה של לקיחת הלוואות מחברים ובני משפחה) והצגתן כהון עצמי.

בבנקים מסתמכים בעיקר על דרישת ההכנסה, שההחזר החודשי לא יעלה על 40% מההכנסה השוטפת של בני הזוג.

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

טראמפ נגד נתניהו: למי מגיע הקרדיט על כיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: ap, Anjum Naveed

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

נדב טנא, דינה בן טל גננסיה, איציק וייץ / צילום: אורן בירן, גיא כושי ויריב פיין, אלעד גוטמן

חגיגת המימושים בבורסה: עשרות שכירים הפכו למיליונרים, ולא רק בהייטק

הגאות בשוק המניות ייצרה הון עתק לא רק לבעלי החברות, אלא גם לשורה של מנהלים ועובדים בחברות הנסחרות בת"א ● בבתי השקעות שמניותיהם זינקו במאות אחוזים, בכירים מימשו אופציות ומניות ● במקביל, אופציות למניות, שמזוהות בעיקר עם עובדים בחברות הייטק, הפכו כלי להתעשרות גם בתעשיות המסורתיות

חומרי בנייה, משאית הובלה בקירור של Trane Technologies, גם טכנולוגיות ביטחוניות של BAE SYSTEMS ברשימה / צילום: ap, Business Wire

חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"

סקירה שפרסם האסטרטג הגלובלי הראשי של הבנק, מציעה לבחון השקעות בפריפריה של תחום הבינה המלאכותית, כגידור לחששות מבועה במניות המובילות בטרנד ● בבנק הרכיבו רשימה של קרוב ל-30 מניות, שהקורלציה שלהן למניות ה-AI "הטהורות" היא פחות מ-50%

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: איל יצהר

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזנגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר מו"מ ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; עלייה בחוזים העתידיים על וול סטריט


הדאקס והקאק עולים ביותר מ-1% ● מניית פולקסווגן עולה בכ-5% לאחר תצהיר תזרים המזומנים של החברה ● המסחר באסיה ננעל בעליות: הקוספי רשם עלייה של כ-0.9%, הניקיי זינק בכ-1.8% ● מניות קרן הההשקעות סופטבנק מוסיפות לערכן כ-12% ● החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים במגמה חיובית קלה ● גם בגרמניה מצפים לפתיחה ירוקה אחרי יום אדום ● הדולר התחזק ברחבי העולם, גם מחירי האג"ח התאוששו • אינטל זינקה אתמול במעל 10% • הזהב והכסף נסוגו מעט מהשיאים שלהם

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הדיווח שמקפיץ את מניית הבורסה: מו"מ למכירת פעילות המדדים לגוף זר

הבורסה בת"א מתקרבת להצפת ערך בפעילות המדדים שלה, שצמחה פי שמונה תוך שנתיים, אותה היא מתכננת למכור לגוף זר ● בשנה שעברה העריכו כי הבורסה תמכור את הפעילות, לה הכנסות של 25 מיליון שקל, תמורת 300-400 מיליון שקל

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

הפרויקט בקריית שמונה של חברת קראו / הדמיה: אנטרייס

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה

רובי קפיטל ושלמה ביטוח חתמו על עסקת מימון להקמת שכונת בימת תל חי בקריית שמונה ● חברת המימון ברקת תעניק הלוואה לשתי קבוצות של בעלי קרקע שמארגנת קבוצת חג'ג' ברמת אביב ● והוותמ"ל תדון בפרויקט התחדשות עירונית ראשון בטירה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; מניות הביטוח והביטחוניות הובילו את הירידות

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4% ● הירידות בבורסות העולם התמתנו, לאחר שהנשיא טראמפ הצהיר כי לא ישתלט על גרינלנד בכוח ● הדולר נסחר סביב 3.15 שקלים ● אתמול הושלמה ההנפקה הראשונה השנה בת"א - רמי לוי נדל"ן ● ממשלת בולגריה נכנסת כשותפה ברישיון של ניו-מד אנרג'י ● המשקיעים בורחים מסיכון: מחירי הסחורות בשיא, ירידות חדות נרשמו באג"ח ובמטבעות הקריפטו