גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי הרתיחה בשוק המשכנתאות, ולמה זו ממש לא רק הריבית הנמוכה?

בקצב הנוכחי, 2019 תירשם כשנת שיא בלקיחת משכנתאות • השיא הקודם היה ב–2015 - אבל אז נרשם שילוב ייחודי של ריבית נמוכה עם מספר עסקאות גבוה באופן חריג •"גלובס" מנתח את הסיבות שמובילות את שוק המשכנתאות לרתיחה מחודשת

הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

בהיסטוריה של שוק הנדל"ן בישראל ייזכרו 2015 ו-2019 כשנים שבהן נרשמו שיאים בלקיחת משכנתאות. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לווה הציבור 50.5 מיליארד שקל במשכנתאות; בתקופה המקבילה ב-2015 נלקחו 49.3 מיליארד שקל. למרות השוני הגדול בין שוק הדיור של 2015 לשוק הדיור של 2019, נראה שיש שני גורמים המשותפים לשתיהן: התערבות ממשלתית בוטה בשוק, וסביבת ריבית נמוכה.

ברמת ההבדלים המהותיים בין השנים, יש לציין כי ב-2015 נקבע שיא של כל הזמנים ברכישת דירות, ושיא כל הזמנים ברכישת דירות על ידי משקיעים; ו-2019 תיזכר כשנת השפל של המשקיעים וכשנת ההשתלטות של הזוגות הצעירים על השוק.

2015: פריחת משקיעים ומע"מ 0 יורדת מהפרק

2015 הייתה שנת השיא של כל הזמנים ברכישת דירות בישראל. 120.3 אלף דירות נרכשו באותה שנה, שבה התפרצו ביקושים שנכבשו לאורך 2014, השנה שבה ניסה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לקדם את מבצע הדירות המוזלות שיזם לזוגות צעירים, "מע"מ 0". הדבר גרם לעצירת עסקאות ב-2014, עד לפירוק הממשלה ולקבירת היוזמה. כתוצאה מכך, רבים מאלה שעצרו את רכישות מתוכננות, שבו אל השוק ויצרו גל גדול של עסקאות.

ל"בום" הגדול של 2015 נוסף גורם נוסף, והוא שר האוצר שהחליף את לפיד בתפקיד - משה כחלון. כחלון הודיע בראיונות שנערכו עמו, ועם פרסום ההסכמים הקואליציוניים באפריל 2015, על כוונתו להעלות את מס הרכישה למשקיעים.

בחודש מאי באותה שנה הוא נכנס לתפקידו והאווירה התחממה. רכישת הדירות להשקעה קפצה מ-7,600 באפריל, ל-11.3 אלף; ביוני השוק כבר בער: ב-22 ביוני אושרה בכנסת העלאת מס הרכישה למשקיעים במינימום של 60% - בחלק ממדרגות המס, הוא עלה ביותר מכך - ויומיים לאחר מכן המס החדש נכנס לתוקף.

התוצאה - היומיים של ה-22-23 ביוני 2015 נחשבים ככל הנראה ליומיים הסוערים ביותר בתולדות הנדל"ן בישראל. משקיעים הסתערו על כל דירה שנתקלו בה, משרדי מכירות ועורכי דין פעלו לדיווח על עסקאות בלילה, והכל כדי שיירשמו לפני ה-24 ביוני. באותו חודש יוני נקבע שיא חודשי של עסקאות - 16.1 אלף - מהן כמעט 40% עסקאות של משקיעים.

הדבר נתן את אותותיו גם בשוק המשכנתאות, של אותה שנה שהמריא ל-64.7 מיליארד שקל, לעומת 51.6 מיליארד שקל היקף המשכנתאות של 2014 ו-58.9 מיליארד שקל שנלקחו ב-2016.

אולם באותה שנה הייתה סיבה נוספת לגידול בהיקפי המשכנתאות: הריביות הנמוכות. אלה היו נמוכות מאוד, גם יחסית לריביות הנוכחיות, ובחלק גדול מחודשי אותה שנה, הן היו נמוכות מאחוז. התוצאה - 2015 התאפיינה ב"תעשיית מיחזור משכנתה", שנעה בין מיליארד ל-2 מיליארד שקל בחודש עד לאוגוסט אותה שנה, שאז הריביות החלו לעלות. משכנתאות בהיקפים של כ-15 מיליארד שקל מוחזרו ב-2015, כמעט רבע מכלל היקף המשכנתאות.

2019: בינתיים השיא בדרך להישבר

השנה יש סיכוי שהשיא של 2015 יישבר, ומכל מקום, בתשעת החודשים הראשונים של השנה זה קרה. אולם לא בגלל התפרצות ביקושים, לא בגלל משקיעים, ולא בגלל מיסוי חדש, להפך. 2019 צפויה להיות שנה ממוצעת מאוד מבחינת מספר העסקאות, ולא נפח השוק הוא זה שהקפיץ את היקפי המשכנתאות.

אחת הסיבות לקפיצה בהיקף המשכנתאות הם מחירי הדירות: ב-2015 אלה הגיעו בממוצע לכ-1.42 מיליון שקל, בעוד שב-2019 הם עומדים בממוצע על כ-1.55 מיליון שקל. היקף המשכנתה הממוצעת גדל משמעותית בשנים האחרונות, ועומד כיום על כ-900 אלף שקל.

יצוין כי שוק הנדל"ן של 2019 הפוך ל-2015 מבחינת חלקם של המשקיעים: אלה היוו כרבע מכלל רוכשי הדירות ב-2015.

השנה, לפחות בשמונת החודשים הראשונים שלה, המשקיעים מהווים כ-14% מהשוק בלבד. לעומתם, מי שמכתיב את הטון בשוק הזה הם הצעירים. ב-2015 הם היוו כ-38% מהשוק; ב-2019 הם מהווים מעט יותר מ-50% מהשוק. זה חלק חשוב מהמפתח להבנת שוק המשכנתאות של השנה הנוכחית.

ההתערבות הממשלתית הבוטה שמאפיינת את השנה היא תוכנית מחיר למשתכן, שמבחינת חתימה על הסכמים מגיעה השנה למיצוי הגבוה ביותר שלה. עד כה נחתמו ב-2019 למעלה מ-10,000 עסקאות במחיר למשתכן. בנק ישראל עוקב אחר העסקאות הללו רק שבעה חודשים, וההיקפים שלהן מהווים כ-12% מכלל המשכנתאות שנלקחו בהם. לעלייה במספר העסקאות שנחתמו במסגרת מחיר למשתכן השנה, יש השפעה רבה גם על היקף המשכנתאות. יצוין כי במחיר למשתכן הבנקים מאפשרים לזכאים לקחת שיעור משכנתה גבוה יותר - לעתים יותר מ-90% מערך הדירה.

במקביל, התנהלות המדינה מעודדת צעירים (רוכשי דירה ראשונה) לרכוש דירות גם בשוק החופשי, בעיקר דירות מוזלות בפריפריה: רוב הבנייה החדשה המבוצעת בשנים האחרונות היא בנייה עממית בפריפריה, שחלקה נועד ל"מחיר למשתכן" וחלקה אומנם נועד לשוק החופשי, אולם כזה שמתחרה במחיר למשתכן, כמו בפרויקטים בחריש, באור עקיבא ובראש העין.

צעירים רבים שלא זכו בהגרלות, או שהעדיפו לוותר על השתתפות במחיר למשתכן, פנו לרכוש דירות מוזלות בשוק החופשי. כל זה בהשראת הממשלה. לכן השפעת כלל מגזר הזוגות הצעירים על שוק המשכנתאות, גבוה בהרבה מהמשקל של "מחיר למשתכן".

שני הגורמים הללו - העלייה במספר העסקאות במסגרת מחיר למשתכן ועליות המחירים בארבע השנים האחרונות - הביאו לכך שהרוכשים של היום נזקקים למשכנתאות גבוהות מבעבר. אם מחיר דירה ממוצעת עלה ביותר מ-100 אלף שקל בתקופה הזו, צריך לגייס את הכסף הזה מאיפה שהוא.

סיבה נוספת לזינוק בהיקף המשכנתאות היא סביבת הריבית, שגם השנה נמצאת בסימן ירידה. בחודשים האחרונים הריבית הראלית ירדה מרמה של כמעט 2% ל-1.3%. היא אינה נמוכה כפי שהיה ב-2015, וגם היקפי המיחזורים עדיין לא הגיעו לרמות של 2015, ואולם עם הירידה בריביות, נרשמת עלייה המיחזורים בחודשים האחרונים, ובחודש ספטמבר נרשם מיחזור של יותר מ-900 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015. אם הריבית תוסיף לרדת, כפי שסבורים רוב האנליסטים - גם המיחזורים יגדלו.

הצפי: העלייה בשיעור המימון תימשך

בנק ישראל בחן את הדברים ופרסם סקירה בנושא עניין הזוגות הצעירים ומחיר למשתכן. "עיקר הצמיחה בביצועי המשכנתאות מקורו בהלוואות לרכישת דירה ראשונה", נכתב בסקירה. "כך, חלקן של ההלוואות שניתנו למטרת רכישת דירה ראשונה היוו ברבעון השני של שנת 2019 כ-48.4% מסך ההלוואות שניתנו למטרת מגורים באותה תקופה, לעומת 43.9% ברבעון הראשון של שנת 2017".

עוד מעריכים בבנק המרכזי כי מגזר ההלוואות הניתנות לרוכשי הדירות במחיר למשתכן צפוי להמשיך להישאר ברמה גבוהה גם בתקופה הקרובה, ומסבירים זאת בפער שבין מועד חתימת החוזה במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן" לבין מועד נטילת המשכנתה ותחילת התשלום.

"רוכש הדירה אינו נדרש לשלם את מלוא המשכנתה עם חתימת העסקה, אלא בהדרגה עם התקדמות קצב הבנייה, עד לאכלוס הדירה. הדבר מרמז על כך שבשנה ובשנתיים הקרובות צפויה עלייה נוספת בביצועי המשכנתאות שנגזרים מפרויקט מחיר למשתכן, עם התקדמות הבנייה של עוד דירות שהוגרלו במסגרת הפרויקט", נכתב בסקירה.

מה עוד הביא לעלייה הגדולה של 2019 לדעת בנק ישראל? העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים יחסית למחיר הדירה, כלומר עלייה בשיעור המינוף.

מדד זה מכונה LTV) loan to value) והוא מודד את היחס שבין גובה המשכנתה לבין שווי הדירה שבגינה ניתנה המשכנתה. יחס של מעל ל-60% נחשב לגבוה, וחלקן של ההלוואות הללו גדל והולך בתקופה האחרונה, במקביל להשתלטות מגזר הצעירים על השוק.

הסיבה לגידול במינוף אצל הזוגות הצעירים היא בעיקר מחיר למשתכן שבו ניתן לקחת משכנתה בגובה של עד 90% ממחיר הדירה בפועל (בגלל ההסדר שמייחס לדירה שווי מלא). בבנקים רואים שזוגות צעירים מתקשים לעמוד בדרישת ההון העצמי בהיקפי משכנתאות כאלה אבל הם לא מדקדקים (למשל לנוכח תופעה של לקיחת הלוואות מחברים ובני משפחה) והצגתן כהון עצמי.

בבנקים מסתמכים בעיקר על דרישת ההכנסה, שההחזר החודשי לא יעלה על 40% מההכנסה השוטפת של בני הזוג.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ממוצע המשכנתאות בנובמבר - הנמוך ביותר ב-7 החודשים האחרונים

נתוני בנק ישראל מגלים ירידות מסוימות בהיקפי המשכנתא הממוצעת שנלקחה בחודש שעבר, ואף ירידה קלה בהיקף המשכנתאות בפיגור ● ממוצע כלל המשכנתאות שנלקחו בנובמבר הגיע ל-1.023 מיליון שקל, שהוא הנמוך ביותר מאז אפריל השנה

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?

שנת 2025 הייתה מטלטלת במיוחד עבור שוק הנדל"ן: הרגולציה סביב מבצעי המימון התהדקה, היצע הדירות בשיא היסטורי, המחירים ירדו כמעט מדי חודש, ותמהילי המשכנתאות השתנו ● רגע לפני 2026, המומחים מנסים להעריך האם המגמות יימשכו או שמדובר רק בתיקון זמני

רה''מ לשעבר נפתלי בנט / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

על רקע פרשת קטארגייט, בנט תקף את נתניהו

בנט פנה לשב"כ ולמשטרה: "חובתכם למצות את החקירה עד תום" ●  סגנו של ראש השב"כ פורש מתפקידו - בגלל חילוקי דעות קשים עם זיני ● במערכת הביטחון העלו חשש: "חבית הנפץ" מול איראן עלולה להתלקח מחדש ● אלי פלדשטיין: "אחרי 7.10 המשימה הייתה למחוק את מושג האחריות סביב רה"מ" ●  איזנקוט מאשים: "נתניהו, אתה לא ראוי להוביל את המדינה. ישראל חייבת ללכת לבחירות ולנקות את קודש הקודשים ● דיווחים שוטפים

יו''ר ועדת החוקה ח''כ שמחה רוטמן הבוקר הזה, כאן ב', 30.11.25 / צילום: יונתן בלום

רוטמן מאשים את לפיד שבגללו המחירים עלו בחדות. מה הוא שכח לציין?

טכנית, רוטמן צודק: תחת ממשלת בנט־לפיד נרשמה עליית המחירים השנתית הגבוהה בעשור האחרון ● אבל באותה שנה קרה משהו ששם את הכול בהקשר שונה לגמרי ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר סמוטריץ' חתם על הצו: ממחר - הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יעלה ל-150 דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי חתם על הצו שיעלה את הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל מ-75 ל-150 דולר ● המשמעות: החל ממחר התקרה החדשה תיכנס לתוקף ● בעלי עסקים ואיגוד לשכות המסחר תוקפים: המהלך יפגע במשק ובסופו של דבר בצרכנים ● סמוטריץ': "אין סיבה שנשלם יקר, יכול להיות פה זול"

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

"הנפקה היא לא מטרה בפני עצמה": מאחורי הקלעים של האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם

חברת התוכנה ServiceNow הודיעה אתמול על רכישת חברת הסייבר ארמיס בכ־8 מיליארד דולר - האקזיט הרביעי בגודלו שנרשם בישראל אי פעם ● יבגני דיברוב, מנכ"ל ומייסד־שותף של ארמיס, ופבלו שטרן, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת תהליכים טכנולוגיים ב־ServiceNow, חושפים בראיון לגלובס איך נסגרה העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יציבות בת"א; מדדי הביטוח והבנקים נופלים, שוב אנרגיה מזנקת

הדולר נסחר הבוקר בכ-3.18 שקלים, שיא של כ-4 שנים ● שיכון ובינוי: טרם התקבלה החלטה למכירת מניות שוב אנרגיה ● איי.סי.אל חתמה על חוזים ארוכי טווח עם לקוחות בסין ● בארה"ב נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר זה שנתיים, ובבלומברג צופים ביצועי יתר של מניות ערך ב-2026 ● בבנק מזרחי מסמנים את הסקטורים המומלצים בשוק ההון המקומי ב-2026

מימין: אבי אורטל, אר פי אופטיקל; ריצ'י הנטר, מחלבות גד; חיים דנון, UMI; ארז דהבני, בלדי / איור: גיל ג'יבלי

מאטליז בשוק הכרמל לשווי של מיליארדים: ההנפקות הגדולות של 2025

התשואות הגבוהות שהניבו הנפקות ראשוניות בבורסה השנה יצרו הון לבעלי מניות מרכזיים באותן חברות ● ארז דהבני חולש על מניות בלדי ב־1.3 מיליארד שקל, ואילו קרן מנור אוורגרין מחזיקה מניות אר פי אופטיקל ב־465 מיליון שקל ● וכמה הרוויח מייסד מחלבות גד, עזרא כהן?

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר ב-3.18 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר שלושה רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

יותר מ-65 חברות תעופה חוזרת לארץ: מה זה יעשה למחירי הטיסות?

חזרת חברות התעופה הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

קמפיין ה־AI של לושה / צילום: מתוך יוטיוב

לשבת בקפה של קלוד, לייצר פרסומת ב-150 דולר: יישומי ה-AI שיככבו השנה

הבינה המלאכותית מסייעת ליוצרי תוכן ולסטארט-אפים לחדור ללב המרחב הפרסומי והשיווקי, אך גם דורשת מהם קיצוניות כדי לבלוט ● דוח מקיף של ארטליסט הישראלית, המבוסס על סקר בקרב כ-6,500 יוצרים (כולל מישראל), מציג את האפשרויות ואת המגמות ב-2026

בית קפה בקריית שמונה / אילוסטרציה: אייל מרגולין

חנוכה שמח בצפון: ענף בתי הקפה והמסעדות רשם זינוק במכירות

גלובס מציג מדד שבועי הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה בפעילות העסקית במהלך החג, עם בולטות בצפון הארץ

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

האקזיט הרביעי בגודלו אי פעם: ארמיס הישראלית נמכרת

חברת ניהול התהליכים האמריקאית ServiceNow תרכוש את ארמיס הישראלית ב-7.75 מיליארד דולר במזומן ● זוהי עסקת ההייטק הרביעית בגודלה אי פעם בישראל ● קרן אינסייט פרטנרס צפויה לגרוף תשואה של מיליארדים, ובמקביל המייסדים והעובדים יהנו מחבילות שימור נדיבות

גלולת ההרזיה וויגובי של נובו נורדיסק / צילום: נובו נורדיסק

גלולת ההרזיה של נובו נורדיסק אושרה: מתי היא תגיע לישראל?

החברה הדנית הקדימה את המתחרה הגדולה שלה אלי לילי באישור הגלולה להרזיה בארה"ב, והמניה שלה הגיבה בעלייה ● למי המוצר מיועד, והאם נובו נורדיסק תחזור לעמדת הובלה?

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

העתירות על סגירת גלי צה"ל ידונו בבג"ץ בסוף ינואר, לא הוצא צו להקפאת ההחלטה

השאלה המשפטית שתעלה בבג"ץ נוגעת לעצם ההליך עצמו: האם ישנה חובה לבצע את סגירת גלי צה"ל בחקיקה ראשית - או שמא מספיקה החלטת ממשלה ● עובדי גלי צה"ל: "החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית, שנפלו בה פגמים מהותיים בהליך קבלתה, היא התקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת"

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: נשללו הרישיונות של 7 סוכני פינברט שגייסו חוסכים לקרנות האדומות

הממונה על שוק ההון שלל את הרישיונות של 7 סוכני פינברט בתום חקירה שהצביעה על "תמונה חמורה מאוד המעידה על התנהלות שיטתית של הסוכנים שלא בהתאם להוראות הדין" ● פינברט היא אחד מששת המארגנים שגייסו כספי חוסכים לקרנות השקעה אלטרנטיביות בחו"ל, מהן נעלמו 850 מיליון שקל ● בא-כוח הסוכנים: "ההחלטה יוצרת עיוות מוסרי"

אילוסטרציה של דגימות דם / צילום: Shutterstock

מטופלים במיון יוכלו לתרום דגימות למאגר חדש: הבנק שמצטרף למגמה העולמית במחקר

מאבחון מוקדם של סרטן ועד המלצות איך ללכת - בנקי דגימות הם הדבר החם בקידום מחקרים ● השבוע הוכרז על הקמת מאגר חדש בישראל על ידי חברת MeMed, בשיתוף שלושה בתי חולים והטכניון ● בארץ כבר פועלים כמה מאגרים מרשימים, אז למה שיתוף הפעולה ביניהם מסובך ומה הסיכוי שנראה כאן בנק דגימות לאומי ענק כמו בבריטניה

רה''מ בנימין נתניהו לצד ראשי ממשלת יוון וקפריסין בפסגה המשולשת בירושלים / צילום: Reuters, ABIR SULTAN

ישראל, יוון וקפריסין עלולות למצוא עצמן בהתנגשות עם טורקיה

פסגת ישראל־יוון־קפריסין הובילה להערכות כי העבודות על פרויקט האינטרקונקטור יחלו כבר ב־2026 ● בתכנון: כבל תת־ימי שיחבר את רשת החשמל בישראל לאירופה, ויהווה חלק מ־IMEC ● מנגד, טורקיה טוענת שחלק מהשטח הימי שלה, והמדינות מסתכנות בעימות ישיר