גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי הרתיחה בשוק המשכנתאות, ולמה זו ממש לא רק הריבית הנמוכה?

בקצב הנוכחי, 2019 תירשם כשנת שיא בלקיחת משכנתאות • השיא הקודם היה ב–2015 - אבל אז נרשם שילוב ייחודי של ריבית נמוכה עם מספר עסקאות גבוה באופן חריג •"גלובס" מנתח את הסיבות שמובילות את שוק המשכנתאות לרתיחה מחודשת

הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

בהיסטוריה של שוק הנדל"ן בישראל ייזכרו 2015 ו-2019 כשנים שבהן נרשמו שיאים בלקיחת משכנתאות. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לווה הציבור 50.5 מיליארד שקל במשכנתאות; בתקופה המקבילה ב-2015 נלקחו 49.3 מיליארד שקל. למרות השוני הגדול בין שוק הדיור של 2015 לשוק הדיור של 2019, נראה שיש שני גורמים המשותפים לשתיהן: התערבות ממשלתית בוטה בשוק, וסביבת ריבית נמוכה.

ברמת ההבדלים המהותיים בין השנים, יש לציין כי ב-2015 נקבע שיא של כל הזמנים ברכישת דירות, ושיא כל הזמנים ברכישת דירות על ידי משקיעים; ו-2019 תיזכר כשנת השפל של המשקיעים וכשנת ההשתלטות של הזוגות הצעירים על השוק.

2015: פריחת משקיעים ומע"מ 0 יורדת מהפרק

2015 הייתה שנת השיא של כל הזמנים ברכישת דירות בישראל. 120.3 אלף דירות נרכשו באותה שנה, שבה התפרצו ביקושים שנכבשו לאורך 2014, השנה שבה ניסה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לקדם את מבצע הדירות המוזלות שיזם לזוגות צעירים, "מע"מ 0". הדבר גרם לעצירת עסקאות ב-2014, עד לפירוק הממשלה ולקבירת היוזמה. כתוצאה מכך, רבים מאלה שעצרו את רכישות מתוכננות, שבו אל השוק ויצרו גל גדול של עסקאות.

ל"בום" הגדול של 2015 נוסף גורם נוסף, והוא שר האוצר שהחליף את לפיד בתפקיד - משה כחלון. כחלון הודיע בראיונות שנערכו עמו, ועם פרסום ההסכמים הקואליציוניים באפריל 2015, על כוונתו להעלות את מס הרכישה למשקיעים.

בחודש מאי באותה שנה הוא נכנס לתפקידו והאווירה התחממה. רכישת הדירות להשקעה קפצה מ-7,600 באפריל, ל-11.3 אלף; ביוני השוק כבר בער: ב-22 ביוני אושרה בכנסת העלאת מס הרכישה למשקיעים במינימום של 60% - בחלק ממדרגות המס, הוא עלה ביותר מכך - ויומיים לאחר מכן המס החדש נכנס לתוקף.

התוצאה - היומיים של ה-22-23 ביוני 2015 נחשבים ככל הנראה ליומיים הסוערים ביותר בתולדות הנדל"ן בישראל. משקיעים הסתערו על כל דירה שנתקלו בה, משרדי מכירות ועורכי דין פעלו לדיווח על עסקאות בלילה, והכל כדי שיירשמו לפני ה-24 ביוני. באותו חודש יוני נקבע שיא חודשי של עסקאות - 16.1 אלף - מהן כמעט 40% עסקאות של משקיעים.

הדבר נתן את אותותיו גם בשוק המשכנתאות, של אותה שנה שהמריא ל-64.7 מיליארד שקל, לעומת 51.6 מיליארד שקל היקף המשכנתאות של 2014 ו-58.9 מיליארד שקל שנלקחו ב-2016.

אולם באותה שנה הייתה סיבה נוספת לגידול בהיקפי המשכנתאות: הריביות הנמוכות. אלה היו נמוכות מאוד, גם יחסית לריביות הנוכחיות, ובחלק גדול מחודשי אותה שנה, הן היו נמוכות מאחוז. התוצאה - 2015 התאפיינה ב"תעשיית מיחזור משכנתה", שנעה בין מיליארד ל-2 מיליארד שקל בחודש עד לאוגוסט אותה שנה, שאז הריביות החלו לעלות. משכנתאות בהיקפים של כ-15 מיליארד שקל מוחזרו ב-2015, כמעט רבע מכלל היקף המשכנתאות.

2019: בינתיים השיא בדרך להישבר

השנה יש סיכוי שהשיא של 2015 יישבר, ומכל מקום, בתשעת החודשים הראשונים של השנה זה קרה. אולם לא בגלל התפרצות ביקושים, לא בגלל משקיעים, ולא בגלל מיסוי חדש, להפך. 2019 צפויה להיות שנה ממוצעת מאוד מבחינת מספר העסקאות, ולא נפח השוק הוא זה שהקפיץ את היקפי המשכנתאות.

אחת הסיבות לקפיצה בהיקף המשכנתאות הם מחירי הדירות: ב-2015 אלה הגיעו בממוצע לכ-1.42 מיליון שקל, בעוד שב-2019 הם עומדים בממוצע על כ-1.55 מיליון שקל. היקף המשכנתה הממוצעת גדל משמעותית בשנים האחרונות, ועומד כיום על כ-900 אלף שקל.

יצוין כי שוק הנדל"ן של 2019 הפוך ל-2015 מבחינת חלקם של המשקיעים: אלה היוו כרבע מכלל רוכשי הדירות ב-2015.

השנה, לפחות בשמונת החודשים הראשונים שלה, המשקיעים מהווים כ-14% מהשוק בלבד. לעומתם, מי שמכתיב את הטון בשוק הזה הם הצעירים. ב-2015 הם היוו כ-38% מהשוק; ב-2019 הם מהווים מעט יותר מ-50% מהשוק. זה חלק חשוב מהמפתח להבנת שוק המשכנתאות של השנה הנוכחית.

ההתערבות הממשלתית הבוטה שמאפיינת את השנה היא תוכנית מחיר למשתכן, שמבחינת חתימה על הסכמים מגיעה השנה למיצוי הגבוה ביותר שלה. עד כה נחתמו ב-2019 למעלה מ-10,000 עסקאות במחיר למשתכן. בנק ישראל עוקב אחר העסקאות הללו רק שבעה חודשים, וההיקפים שלהן מהווים כ-12% מכלל המשכנתאות שנלקחו בהם. לעלייה במספר העסקאות שנחתמו במסגרת מחיר למשתכן השנה, יש השפעה רבה גם על היקף המשכנתאות. יצוין כי במחיר למשתכן הבנקים מאפשרים לזכאים לקחת שיעור משכנתה גבוה יותר - לעתים יותר מ-90% מערך הדירה.

במקביל, התנהלות המדינה מעודדת צעירים (רוכשי דירה ראשונה) לרכוש דירות גם בשוק החופשי, בעיקר דירות מוזלות בפריפריה: רוב הבנייה החדשה המבוצעת בשנים האחרונות היא בנייה עממית בפריפריה, שחלקה נועד ל"מחיר למשתכן" וחלקה אומנם נועד לשוק החופשי, אולם כזה שמתחרה במחיר למשתכן, כמו בפרויקטים בחריש, באור עקיבא ובראש העין.

צעירים רבים שלא זכו בהגרלות, או שהעדיפו לוותר על השתתפות במחיר למשתכן, פנו לרכוש דירות מוזלות בשוק החופשי. כל זה בהשראת הממשלה. לכן השפעת כלל מגזר הזוגות הצעירים על שוק המשכנתאות, גבוה בהרבה מהמשקל של "מחיר למשתכן".

שני הגורמים הללו - העלייה במספר העסקאות במסגרת מחיר למשתכן ועליות המחירים בארבע השנים האחרונות - הביאו לכך שהרוכשים של היום נזקקים למשכנתאות גבוהות מבעבר. אם מחיר דירה ממוצעת עלה ביותר מ-100 אלף שקל בתקופה הזו, צריך לגייס את הכסף הזה מאיפה שהוא.

סיבה נוספת לזינוק בהיקף המשכנתאות היא סביבת הריבית, שגם השנה נמצאת בסימן ירידה. בחודשים האחרונים הריבית הראלית ירדה מרמה של כמעט 2% ל-1.3%. היא אינה נמוכה כפי שהיה ב-2015, וגם היקפי המיחזורים עדיין לא הגיעו לרמות של 2015, ואולם עם הירידה בריביות, נרשמת עלייה המיחזורים בחודשים האחרונים, ובחודש ספטמבר נרשם מיחזור של יותר מ-900 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015. אם הריבית תוסיף לרדת, כפי שסבורים רוב האנליסטים - גם המיחזורים יגדלו.

הצפי: העלייה בשיעור המימון תימשך

בנק ישראל בחן את הדברים ופרסם סקירה בנושא עניין הזוגות הצעירים ומחיר למשתכן. "עיקר הצמיחה בביצועי המשכנתאות מקורו בהלוואות לרכישת דירה ראשונה", נכתב בסקירה. "כך, חלקן של ההלוואות שניתנו למטרת רכישת דירה ראשונה היוו ברבעון השני של שנת 2019 כ-48.4% מסך ההלוואות שניתנו למטרת מגורים באותה תקופה, לעומת 43.9% ברבעון הראשון של שנת 2017".

עוד מעריכים בבנק המרכזי כי מגזר ההלוואות הניתנות לרוכשי הדירות במחיר למשתכן צפוי להמשיך להישאר ברמה גבוהה גם בתקופה הקרובה, ומסבירים זאת בפער שבין מועד חתימת החוזה במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן" לבין מועד נטילת המשכנתה ותחילת התשלום.

"רוכש הדירה אינו נדרש לשלם את מלוא המשכנתה עם חתימת העסקה, אלא בהדרגה עם התקדמות קצב הבנייה, עד לאכלוס הדירה. הדבר מרמז על כך שבשנה ובשנתיים הקרובות צפויה עלייה נוספת בביצועי המשכנתאות שנגזרים מפרויקט מחיר למשתכן, עם התקדמות הבנייה של עוד דירות שהוגרלו במסגרת הפרויקט", נכתב בסקירה.

מה עוד הביא לעלייה הגדולה של 2019 לדעת בנק ישראל? העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים יחסית למחיר הדירה, כלומר עלייה בשיעור המינוף.

מדד זה מכונה LTV) loan to value) והוא מודד את היחס שבין גובה המשכנתה לבין שווי הדירה שבגינה ניתנה המשכנתה. יחס של מעל ל-60% נחשב לגבוה, וחלקן של ההלוואות הללו גדל והולך בתקופה האחרונה, במקביל להשתלטות מגזר הצעירים על השוק.

הסיבה לגידול במינוף אצל הזוגות הצעירים היא בעיקר מחיר למשתכן שבו ניתן לקחת משכנתה בגובה של עד 90% ממחיר הדירה בפועל (בגלל ההסדר שמייחס לדירה שווי מלא). בבנקים רואים שזוגות צעירים מתקשים לעמוד בדרישת ההון העצמי בהיקפי משכנתאות כאלה אבל הם לא מדקדקים (למשל לנוכח תופעה של לקיחת הלוואות מחברים ובני משפחה) והצגתן כהון עצמי.

בבנקים מסתמכים בעיקר על דרישת ההכנסה, שההחזר החודשי לא יעלה על 40% מההכנסה השוטפת של בני הזוג.

עוד כתבות

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

מימין: אריאל כהן, אייל פסו וניקש ארורה / צילום: נאבן, יח''צ, מולי גולדברג

הסכם הענק של פאלו אלטו והמניה הישראלית שצנחה ב-90% מתחילת השנה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● המשקיעים סיימו שבוע תנודתי שהסתיים בצורה חיובית הודות לנתוני אינפלציה מפתיעים ● הצניחה במניית גאוזי נמשכה גם השבוע, והיא נסחרת ברמות שפל ● מניית נאבן הצליחה לתקן את הירידות מהשבוע החולף, אך עדיין נסחרת הרבה מתחת למחיר בהנפקה ● וגם: עסקת הענק של ענקית הסייבר עם גוגל

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האיש הראשון בעולם ששוויו חצה את רף ה-700 מיליארד דולר

ההון של מאסק קפץ לאחר שבימים האחרונים הפך בית המשפט העליון בדלאוור פסיקה קודמת והשיב לו חבילת תגמול הונית מבוססת אופציות בשווי כ־139 מיליארד דולר שאושרה ב־2018 ● במקביל - רק השנה אושרה לו חבילת שכר נוספת שעשויה להגיע לטריליון דולר

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

שר הכלכלה החליט: הגבלה על יבוא אלומיניום. האם האוצר יטיל וטו?

החלטת השר ברקת מגיעה בעקבות תלונות בתעשייה המקומית על יבוא זול מדי שמציף את השוק המקומי ● בענף הבנייה עלולים לסבול מעליות מחירים, וסוכני מכס מתלוננים על פער בין ההנחיות הרשמיות לבין המימוש בפועל ● האם שר האוצר סמוטריץ' יבטל את המהלך, כפי שעשה עם הקנאביס הרפואי?

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בתל אביב; נקסט ויז'ן יורדת ב-6%, נופר אנרג'י ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.8% לשיאו ה-61 השנה ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

עופר זיו, מנכ''ל ויתניה הפורש / צילום: דורון סהר

אחרי 16 שנה: מנכ"ל ויתניה עופר זיו עוזב את תפקידו. זה המחליף שלו

עופר זיו יסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת הנדל"ן ויתניה בסוף מרץ 2026, ובמקומו ייכנס לתפקיד יריב בר-דעה, ששימש בתפקידו האחרון כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בגב-ים ● מטעם ויתניה לא צוינה הסיבה לסיום כהונתו של זיו כמנכ"ל

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן בתור סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים, הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

רשף תגייס 550 מיליון שקל ממוסדיים, חצי מהכסף יזרום לקופת ארית

אחרי שנסוגה מכוונתה להנפיק את החברה הבת, יצרנית המרעומים ארית בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר של 3.75 מיליארד שקל ● היקף הגיוס עשוי לגדול ל-900 מיליון שקל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

מניית אינטרקיור נפלה על רקע קריסת בזלת, שחייבת לה 27 מיליון שקל

קבוצת החברות בזלת, שהייתה מפעל העיבוד והאריזה של אינטרקיור וגם רכשה ממנה חומרי גלם, נכנסה לאחרונה להקפאת הליכים, והיא חייבת לה 27 מיליון שקל ● מלבד עצם החוב שלא ברור מה יעלה בגורלו, אינטרקיור תצטרך כעת למצוא ספק אחר בתחום האריזה ● ומה קרה לשאר מניות הקנאביס בבורסה בת"א?

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

מה קבע בית המשפט כש־7 ילדים ורעיה נשארו מחוץ לצוואת האב

בית המשפט דחה תביעת עורך דין לפיצויים בעקבות הפסקת ייצוג ● העליון קבע כי ניתן להותיר בידי המדינה כספים שנתפסו מנאשם בשוחד לצורכי חילוט עתידי ● צוואה שנישלה רעיה ו־7 ילדים בוטלה בשל מעורבות והשפעה בלתי הוגנת של היורש ● 3 פסקי דין בשבוע