גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עומד מאחורי הרתיחה בשוק המשכנתאות, ולמה זו ממש לא רק הריבית הנמוכה?

בקצב הנוכחי, 2019 תירשם כשנת שיא בלקיחת משכנתאות • השיא הקודם היה ב–2015 - אבל אז נרשם שילוב ייחודי של ריבית נמוכה עם מספר עסקאות גבוה באופן חריג •"גלובס" מנתח את הסיבות שמובילות את שוק המשכנתאות לרתיחה מחודשת

הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס
הצעירים מתנפלים על השוק, והמשכנתאות בשיא / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

בהיסטוריה של שוק הנדל"ן בישראל ייזכרו 2015 ו-2019 כשנים שבהן נרשמו שיאים בלקיחת משכנתאות. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לווה הציבור 50.5 מיליארד שקל במשכנתאות; בתקופה המקבילה ב-2015 נלקחו 49.3 מיליארד שקל. למרות השוני הגדול בין שוק הדיור של 2015 לשוק הדיור של 2019, נראה שיש שני גורמים המשותפים לשתיהן: התערבות ממשלתית בוטה בשוק, וסביבת ריבית נמוכה.

ברמת ההבדלים המהותיים בין השנים, יש לציין כי ב-2015 נקבע שיא של כל הזמנים ברכישת דירות, ושיא כל הזמנים ברכישת דירות על ידי משקיעים; ו-2019 תיזכר כשנת השפל של המשקיעים וכשנת ההשתלטות של הזוגות הצעירים על השוק.

2015: פריחת משקיעים ומע"מ 0 יורדת מהפרק

2015 הייתה שנת השיא של כל הזמנים ברכישת דירות בישראל. 120.3 אלף דירות נרכשו באותה שנה, שבה התפרצו ביקושים שנכבשו לאורך 2014, השנה שבה ניסה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לקדם את מבצע הדירות המוזלות שיזם לזוגות צעירים, "מע"מ 0". הדבר גרם לעצירת עסקאות ב-2014, עד לפירוק הממשלה ולקבירת היוזמה. כתוצאה מכך, רבים מאלה שעצרו את רכישות מתוכננות, שבו אל השוק ויצרו גל גדול של עסקאות.

ל"בום" הגדול של 2015 נוסף גורם נוסף, והוא שר האוצר שהחליף את לפיד בתפקיד - משה כחלון. כחלון הודיע בראיונות שנערכו עמו, ועם פרסום ההסכמים הקואליציוניים באפריל 2015, על כוונתו להעלות את מס הרכישה למשקיעים.

בחודש מאי באותה שנה הוא נכנס לתפקידו והאווירה התחממה. רכישת הדירות להשקעה קפצה מ-7,600 באפריל, ל-11.3 אלף; ביוני השוק כבר בער: ב-22 ביוני אושרה בכנסת העלאת מס הרכישה למשקיעים במינימום של 60% - בחלק ממדרגות המס, הוא עלה ביותר מכך - ויומיים לאחר מכן המס החדש נכנס לתוקף.

התוצאה - היומיים של ה-22-23 ביוני 2015 נחשבים ככל הנראה ליומיים הסוערים ביותר בתולדות הנדל"ן בישראל. משקיעים הסתערו על כל דירה שנתקלו בה, משרדי מכירות ועורכי דין פעלו לדיווח על עסקאות בלילה, והכל כדי שיירשמו לפני ה-24 ביוני. באותו חודש יוני נקבע שיא חודשי של עסקאות - 16.1 אלף - מהן כמעט 40% עסקאות של משקיעים.

הדבר נתן את אותותיו גם בשוק המשכנתאות, של אותה שנה שהמריא ל-64.7 מיליארד שקל, לעומת 51.6 מיליארד שקל היקף המשכנתאות של 2014 ו-58.9 מיליארד שקל שנלקחו ב-2016.

אולם באותה שנה הייתה סיבה נוספת לגידול בהיקפי המשכנתאות: הריביות הנמוכות. אלה היו נמוכות מאוד, גם יחסית לריביות הנוכחיות, ובחלק גדול מחודשי אותה שנה, הן היו נמוכות מאחוז. התוצאה - 2015 התאפיינה ב"תעשיית מיחזור משכנתה", שנעה בין מיליארד ל-2 מיליארד שקל בחודש עד לאוגוסט אותה שנה, שאז הריביות החלו לעלות. משכנתאות בהיקפים של כ-15 מיליארד שקל מוחזרו ב-2015, כמעט רבע מכלל היקף המשכנתאות.

2019: בינתיים השיא בדרך להישבר

השנה יש סיכוי שהשיא של 2015 יישבר, ומכל מקום, בתשעת החודשים הראשונים של השנה זה קרה. אולם לא בגלל התפרצות ביקושים, לא בגלל משקיעים, ולא בגלל מיסוי חדש, להפך. 2019 צפויה להיות שנה ממוצעת מאוד מבחינת מספר העסקאות, ולא נפח השוק הוא זה שהקפיץ את היקפי המשכנתאות.

אחת הסיבות לקפיצה בהיקף המשכנתאות הם מחירי הדירות: ב-2015 אלה הגיעו בממוצע לכ-1.42 מיליון שקל, בעוד שב-2019 הם עומדים בממוצע על כ-1.55 מיליון שקל. היקף המשכנתה הממוצעת גדל משמעותית בשנים האחרונות, ועומד כיום על כ-900 אלף שקל.

יצוין כי שוק הנדל"ן של 2019 הפוך ל-2015 מבחינת חלקם של המשקיעים: אלה היוו כרבע מכלל רוכשי הדירות ב-2015.

השנה, לפחות בשמונת החודשים הראשונים שלה, המשקיעים מהווים כ-14% מהשוק בלבד. לעומתם, מי שמכתיב את הטון בשוק הזה הם הצעירים. ב-2015 הם היוו כ-38% מהשוק; ב-2019 הם מהווים מעט יותר מ-50% מהשוק. זה חלק חשוב מהמפתח להבנת שוק המשכנתאות של השנה הנוכחית.

ההתערבות הממשלתית הבוטה שמאפיינת את השנה היא תוכנית מחיר למשתכן, שמבחינת חתימה על הסכמים מגיעה השנה למיצוי הגבוה ביותר שלה. עד כה נחתמו ב-2019 למעלה מ-10,000 עסקאות במחיר למשתכן. בנק ישראל עוקב אחר העסקאות הללו רק שבעה חודשים, וההיקפים שלהן מהווים כ-12% מכלל המשכנתאות שנלקחו בהם. לעלייה במספר העסקאות שנחתמו במסגרת מחיר למשתכן השנה, יש השפעה רבה גם על היקף המשכנתאות. יצוין כי במחיר למשתכן הבנקים מאפשרים לזכאים לקחת שיעור משכנתה גבוה יותר - לעתים יותר מ-90% מערך הדירה.

במקביל, התנהלות המדינה מעודדת צעירים (רוכשי דירה ראשונה) לרכוש דירות גם בשוק החופשי, בעיקר דירות מוזלות בפריפריה: רוב הבנייה החדשה המבוצעת בשנים האחרונות היא בנייה עממית בפריפריה, שחלקה נועד ל"מחיר למשתכן" וחלקה אומנם נועד לשוק החופשי, אולם כזה שמתחרה במחיר למשתכן, כמו בפרויקטים בחריש, באור עקיבא ובראש העין.

צעירים רבים שלא זכו בהגרלות, או שהעדיפו לוותר על השתתפות במחיר למשתכן, פנו לרכוש דירות מוזלות בשוק החופשי. כל זה בהשראת הממשלה. לכן השפעת כלל מגזר הזוגות הצעירים על שוק המשכנתאות, גבוה בהרבה מהמשקל של "מחיר למשתכן".

שני הגורמים הללו - העלייה במספר העסקאות במסגרת מחיר למשתכן ועליות המחירים בארבע השנים האחרונות - הביאו לכך שהרוכשים של היום נזקקים למשכנתאות גבוהות מבעבר. אם מחיר דירה ממוצעת עלה ביותר מ-100 אלף שקל בתקופה הזו, צריך לגייס את הכסף הזה מאיפה שהוא.

סיבה נוספת לזינוק בהיקף המשכנתאות היא סביבת הריבית, שגם השנה נמצאת בסימן ירידה. בחודשים האחרונים הריבית הראלית ירדה מרמה של כמעט 2% ל-1.3%. היא אינה נמוכה כפי שהיה ב-2015, וגם היקפי המיחזורים עדיין לא הגיעו לרמות של 2015, ואולם עם הירידה בריביות, נרשמת עלייה המיחזורים בחודשים האחרונים, ובחודש ספטמבר נרשם מיחזור של יותר מ-900 מיליון שקל, הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2015. אם הריבית תוסיף לרדת, כפי שסבורים רוב האנליסטים - גם המיחזורים יגדלו.

הצפי: העלייה בשיעור המימון תימשך

בנק ישראל בחן את הדברים ופרסם סקירה בנושא עניין הזוגות הצעירים ומחיר למשתכן. "עיקר הצמיחה בביצועי המשכנתאות מקורו בהלוואות לרכישת דירה ראשונה", נכתב בסקירה. "כך, חלקן של ההלוואות שניתנו למטרת רכישת דירה ראשונה היוו ברבעון השני של שנת 2019 כ-48.4% מסך ההלוואות שניתנו למטרת מגורים באותה תקופה, לעומת 43.9% ברבעון הראשון של שנת 2017".

עוד מעריכים בבנק המרכזי כי מגזר ההלוואות הניתנות לרוכשי הדירות במחיר למשתכן צפוי להמשיך להישאר ברמה גבוהה גם בתקופה הקרובה, ומסבירים זאת בפער שבין מועד חתימת החוזה במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן" לבין מועד נטילת המשכנתה ותחילת התשלום.

"רוכש הדירה אינו נדרש לשלם את מלוא המשכנתה עם חתימת העסקה, אלא בהדרגה עם התקדמות קצב הבנייה, עד לאכלוס הדירה. הדבר מרמז על כך שבשנה ובשנתיים הקרובות צפויה עלייה נוספת בביצועי המשכנתאות שנגזרים מפרויקט מחיר למשתכן, עם התקדמות הבנייה של עוד דירות שהוגרלו במסגרת הפרויקט", נכתב בסקירה.

מה עוד הביא לעלייה הגדולה של 2019 לדעת בנק ישראל? העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים יחסית למחיר הדירה, כלומר עלייה בשיעור המינוף.

מדד זה מכונה LTV) loan to value) והוא מודד את היחס שבין גובה המשכנתה לבין שווי הדירה שבגינה ניתנה המשכנתה. יחס של מעל ל-60% נחשב לגבוה, וחלקן של ההלוואות הללו גדל והולך בתקופה האחרונה, במקביל להשתלטות מגזר הצעירים על השוק.

הסיבה לגידול במינוף אצל הזוגות הצעירים היא בעיקר מחיר למשתכן שבו ניתן לקחת משכנתה בגובה של עד 90% ממחיר הדירה בפועל (בגלל ההסדר שמייחס לדירה שווי מלא). בבנקים רואים שזוגות צעירים מתקשים לעמוד בדרישת ההון העצמי בהיקפי משכנתאות כאלה אבל הם לא מדקדקים (למשל לנוכח תופעה של לקיחת הלוואות מחברים ובני משפחה) והצגתן כהון עצמי.

בבנקים מסתמכים בעיקר על דרישת ההכנסה, שההחזר החודשי לא יעלה על 40% מההכנסה השוטפת של בני הזוג.

עוד כתבות

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב-35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה, וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

דרבי הכדורסל בין מכבי ת''א להפועל ת''א / צילום: עודד קרני

האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?

בערוץ הספורט ומינהלת הליגות מקיימים מגעים להארכת החוזה ביניהם בשנתיים נוספות - אך במקביל עמלים במינהלת על מכרז חדש ● התנאים החדשים: 25 מיליון שקל לשנה, למשך 5 שנים

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה מעורבת באסיה; מניית סופטבנק קפצה במעל 6%

הניקיי טיפס בכ-1.1% ● וול סטריט התאוששה אתמול, לאחר שפתחה את חודש דצמבר באדום ● מניית חברת השבבים מארוול זינקה בכ-10% במסחר המאוחר, לאחר פרסום הדוחות ● הביטקוין קופץ בכ-7% ונסחר סביב 93 אלף דולר ● בהמשך היום, יפורסם מדד התעסוקה של ADP, שישפוך אור על מצבו של שוק העבודה האמריקאי

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

ראלי סנטה יגיע השנה? אנליסטים מאמינים שזה תלוי בנתון אחד

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

שדה התעופה רמון / צילום: Shutterstock

דוח המבקר: מערכות התחבורה לא מוכנות כראוי לשעת חירום

כשלים במענה רפואי, היעדר מסגרות עבודה סדורות ותיאום לקוי: דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצביע על פערים מרכזיים במוכנות מערכות התחבורה המרכזיות בישראל להתמודדות עם תרחישי חירום ● מה יקרה בשדה התעופה רמון במקרה של אירוע רב־נפגעים, ולמה ירדה כשירות המאבטחים בקו האדום?