גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

"כשראינו מה קרה למפעל חרסה, החלטנו שגורלנו יהיה אחר", מנכ"לית מפעל חסין אש, מספרת על החברה שהמציאה את עצמה מחדש

מנכ"לית מפעל חסין אש, טלי חדד, מספרת על חברה שהמציאה את עצמה מחדש: אחרי שנים של ייצור רעפים, נכנס לתחום הבלוקים לבנייה • "הממשלה הבאה חייבת להגן על הייצור המקומי"

טלי חדד / צילום: איל יצהר, גלובס
טלי חדד / צילום: איל יצהר, גלובס

החלום הישראלי של בית צמוד קרקע עם גג אדום, שינה בשנים האחרונות כיוון. בעשור האחרון האדריכלים שיטחו את הגג והוציאו ממנו את הצבע האדום, ואחת הנפגעות העיקריות מהאופנה הזו היא תעשיית הרעפים. "במשך 40 שנה ייצרנו כאן רק רעפים", מספרת מנכ"לית מפעל חסין אש תעשיות, טלי חדד. "18 מיליון רעפים בשנה. 60% מהרעפים בישראל - אנחנו ייצרנו. בתחילת שנות ה-90, עם גל העלייה הגדול מרוסיה, אנשים עבדו כאן מסביב לשעון ומשאיות עמדו כאן בתור כל הלילה, מחכות לטעינה של רעפים שיצאו ישר מהתנור".

כשחברי הנהלת המפעל ראו שהשוק משתנה במהירות, כשברקע - ממש מעבר לכביש - גם מפעל חרסה הסמוך החל לגסוס, הם החליטו לשנות כיוון כדי שגורלו של חסין אש יהיה אחר.

כל זה היה רק לפני כשלוש שנים: מאז מפעל חרסה, שחווה טלטלות ומשברים לרוב, כבר נסגר ו-120 עובדיו פוטרו. בחסין אש, לעומת זאת, החליפו את המוצר המרכזי של המפעל: ייצור הרעפים נפסק ובמקומו החלו לייצר במפעל בלוקים לבנייה - מוצר שמייצרים קרוב למקום הבנייה ולכן הוא חסין יחסית מפני תחרות של יבוא.

הפגנת עובדי חרסה  / צילום: דוברות ההסתדרות

"מתאימים לאקלים הישראלי"

לא הייתה זו הפעם הראשונה שהמפעל עשה שינוי בסדר גודל כזה. בסוף שנות ה-70 התמודד המפעל עם מציאות מבהילה לא פחות בעקבות המהפכה האיראנית, שחיסלה את יחסי המסחר שפרחו עד אז בין ישראל לאיראן. "עד אז ייצרנו במפעל לבנים לתנורים ולטאבונים. חלק הלך לשוק המקומי אבל כל היצוא שלנו, שזה היה החלק הגדול בייצור שלנו אז, הלך לשם, לאיראן. החברה הייתה צריכה להשתנות ועברה לייצר רעפים", מספרת חדד.

במשך שנים ארוכות ייצרה החברה רעפים, עד שלדברי חדד, "חל קיטון משמעותי בדרישה לרעפים, וההעדפה של האדריכלים לגגות שטוחים הלכה והתרחבה והגיעה גם למוסדות ציבור. רשויות מקומיות, בהן גם עיריית באר שבע, התחילו ליישר קו עם האופנה הזאת. באותה התקופה הייתי סמנכ"לית בחסין אש והמנכ"ל היה רון בוכמן. באתי לעיריית באר שבע, התחננתי לפני הפקידים שלא ישנו את התוכניות ואת ההגדרות לבניית מבני ציבור. אמרתי להם שבכך הם יצילו 60 משפחות שגרות בעיר, אבל כלום. אמרו לנו לעשות התאמות".

סיעור מוחות ארוך שהתקיים בחסין אש וכלל בחינת פוטנציאל חדירה לשווקים חדשים שמתאימים ליכולות הייצור של המפעל הובילו לרעיון לייצר בלוקים קרמיים אדומים, שהבנייה בהם נפוצה באירופה ובארה"ב אך לישראל הם טרם הגיעו: "בדקנו ומצאנו שעד אותו הזמן בישראל נבנו רק שתי וילות עם בלוקים כאלה, שיובאו באופן מיוחד", מספרת חדד. "ראינו שהבלוקים האלה מתאימים בצורה מושלמת לאקלים הישראלי, הם מבודדים בצורה מצוינת, ומכיוון שמדובר בבלוקים אדומים - אחרי הבנייה לא חייבים לעשות גימור וניתן להשאיר אותם בצבעם הטבעי. מי שרוצה יכול לחפות אותם בטיח רגיל".

מה היתרון של המפעל שלכם בייצור הבלוק האדום?

"יש לנו כאן הרבה ידע בתחום הקרמיקה, וכבר ב-2016 המפעל חובר לרשת החלוקה של גז טבעי, מה שמוזיל משמעותית את עלויות ההפעלה של התנור".

וכמה השקעתם בשינוי קו הייצור?

"השקענו 48 מיליון שקל, ואין לי ספק שכל ההשקעה שעשינו כאן בשנים האחרונות במעבר לייצור הבלוקים החדשים תחזיר את עצמה בגדול. כולנו כאן עובדים על זה בכל הכוח".

כבר חצי שנה שהמפעל בבאר שבע מייצר את הבלוקים האדומים, ועכשיו כבר מתחילים לדבר על מעבר לרווח. "עכשיו נכנסה לנו הזמנה של כ-50 אלף בלוקים לפרויקט בנייה גדול של 16 וילות בין קריית מלאכי לאשקלון ויש ברחובות עוד בניין של 6-7 קומות שיוקם עם הבלוק החדש, עוד 12 קוטג’ים שייבנו באופקים ועוד תוכניות בנייה במג’דל שמס, בלהבים, בשכונת דניה בחיפה, בשדרות, במושב תירוש ובעוד מקומות", אומרת חדד, ומתקשה לכבוש את התלהבותה.

"רלוונטי באזור עוטף עזה"

תהליך היצור של הבלוק האדום נמשך כשבוע, ומתחיל בכריית חומר הגלם המרכזי שלו, חרסית מאדמת הנגב: "משאיות מובילות את החרסית למפעל שלנו בבאר שבע, והתחנה הראשונה שלה היא טחינה וגריסה", מספר מנהל התפעול של החברה, שמואל הופמן: "בהמשך, החומר מעורבב עם מים ומוכנס למשך כמה ימים לתאי השפרה שהופכים אותו לחומר הומוגני. לאחר מכן הוא עובר תהליך של ערבוב נוסף ולישה ונכנס לתהליך היצור בצורה של ‘בצק’ וכל בלוק מקבל את צורתו".

כל תהליך היצור של הבלוקים נעשה באמצעות מיכון ייעודי מתקדם, ומסועים מובילים את הבלוקים בין תחנות היצור. לאחר שמכונת חיתוך פורסת את ‘בצק החרסית’ - הבלוקים הטריים מוכנים לייבוש ב-90 מעלות למשך כשלושה ימים ולאחר מכן לכשלושה ימים נוספים בתנור בטמפרטורה של כ-1,000 מעלות: "השריפה בתנור הופכת את הבלוק לקרמי", מספר הופמן.

בחסין אש מפליגים בשבחו של הבלוק החדש, מספרים שהוא קל ומהיר לבנייה שנעשית בשיטת תקע-שקע; שהעובדה שהוא עשוי מקרמיקה מבטיחה לו עמידות לאש למשך יותר משלוש שעות ובקצה השני של הסקאלה, מונע בעיות שנובעות מרטיבות ומים; הוא ידידותי לסביבה ועשוי מחומרים טבעיים בלבד; בעל חוזק הלחיצה הגבוה ביותר ביחס לבלוקים אחרים בשוק הישראלי; מאפשר את הבנייה בו באמצעות דבק ייעודי במקום מלט וגם חסין מפני פגיעה של קליעים.

בעולם נורמלי הפרט הזה, אודות עמידות הבלוק מפני פגיעת של קליעים, אמור לעניין גופים ביטחוניים ואולי גם משפחות פשע, אך במציאות הביטחונית המעיקה בישראל זה מידע שאמור להיות רלוונטי בקרב מי שרוצים לבנות בית: "ירו על הבלוק הזה 13 כדורים 7.62 מ"מ ממרחק של 10 מטר והם לא חדרו אותו", מספרת חדד ומציגה אישור שמצביע על עמידות הבלוק בתקן גרמני מפני ירי קליעים: "באזור עוטף עזה זה רלוונטי מאוד. מפקד נפת דרום של פיקוד העורף כבר היה כאן, קיבל סקירה והתרשם מהתוצאות, גם ראשי רשויות מקומיות בדרום ובהם אלון דוידי משדרות ובני ביטון ביטון מדימונה באו לכאן כדי לבחון אפשרות לשלב את הבלוק האדום בתוכניות בינוי, כל אחד בעירו".

משקלו של הבלוק הקרמי האדום 13 קילו, גובהו 20 ס"מ, אורכו 40 ורוחבו 22: "אנחנו עוד מנסים לעשות לו דיאטה ולהוריד אותו במשקל, כדי שיהיה קל יותר לעבודה. בלוקים אקוסטיים, לעומת זאת, מגיעים למשקל של עד 22 קילו", אומרת חדד. "באירופה למשל, זה ‘בלוק נושא’ כלומר כזה שאפשר לבנות איתו בלי שלד. בתחילת נובמבר מכון התקנים יעשה רביזיה על תקן 1523 לקירות לא נושאים אבל היא לא תוביל למצב שיהיה אפשר לבנות כאן בלי שלד. בשביל זה צריך שיהיה תקן חדש בשיתוף מכון התקנים והטכניון וזה תהליך שיכול להימשך שנים".

אילו תגובות אתם מקבלים מהשוק?

"התגובות הראשוניות שאני מקבלת מקבלנים הן שבטוח שמדובר בבלוק יקר, וזאת אף שהוא נמכר כיום בשוק במחיר השקה, שלא שונה ממחירם של בלוקים אחרים - בין 350 ל-450 שקל לקוב. אני רואה מיזמי בנייה גדולים, כמו הקמת בסיסי צה"ל בנגב והתוכניות לבניית שכונות מגורים לאנשי הקבע שישרתו בהם - ואני לא מבינה איך הם לא באים לחטוף את הבלוקים האלה, שמיוצרים בבאר שבע ומאפשרים תעסוקה לעשרות רבות של משפחות. אנחנו נמצאים מתחת לאף של כולם, רק שיבואו", היא אומרת.

מול חסין אש שבימים אלה ממציא את עצמו מחדש נמצא המתחם של חרסה, שלפני כחצי שנה נכנע סופית ליבוא מטורקיה ונסגר: "מעציב שזה מה שקורה לתעשייה הישראלית", אומרת חדד: "הממשלה החדשה, לא משנה איזו ממשלה זו תהיה, תהיה חייבת לשלב ידיים ולפעול לעידוד התעשייה בארץ ולהגן עליה כדי שהיא תוכל להמשיך לייצר, לייצא ולהעסיק עובדים. מוטב שהממשלה הבאה תעדיף את היצור המקומי על פני יבוא של מוצרים זולים. אי אפשר להמשיך לאורך זמן עם המצב הזה, שמצד אחד מעריכים את התעשייה המקומית אך מהצד השני מאפשרים יבוא פרוע מחו"ל שרק פוגע בה ומאלץ אותה לעבור מכאן למדינות אחרות".

הדרך של חדד: ממזכירת המנכ"ל למנכ"לית החברה

חדד, בת 47, החלה את דרכה בחסין אש ב-1995. "הייתי בת 22, נשואה ואם לילדה בת שלוש. הייתי האישה היחידה כאן מבין כ-60 עובדים ומנהלים", היא מספרת. "נקלטתי לתפקיד המזכירה של המנכ"ל דאז, אבי הרפז.

"זה היה קצת אחרי שהמפעל, שהוחזק עד אז בידי כור, נקלע לקשיים כספיים, ההסתדרות התערבה ובסופו של דבר העובדים רכשו אותו במטרה להצילו מסגירה. בן לילה הפכו העובדים לבעלי המניות בחברה ונוצר מצב מוזר שהעובדים הם אלה שמעסיקים את המנכ"ל, שהיה עובד שכיר. מהר מאוד מצאתי את עצמי בתפקיד 'המגשרת' בין העובדים לבין המנכ"ל", היא מספרת.

"לעובדים הייתה מוטיבציה אדירה להציל את מטה לחמם. עבדנו כאן המון שעות בכל יום, הייתי יוצאת בצהריים, אוספת את בתי מהגן וחוזרת לעבודה. הקירות במשרד היו מלאים בציורים שהיא ציירה, וגם התקרה". מאז נולדו לחדד ולבעלה, אדריכל במקצועו, עוד שלושה ילדים: בתה הגדולה מתמחה ברפואה, השני חייל, השלישית תיכוניסטית והצעיר בכיתה ג’.

באותם הימים ניסה המנכ"ל הרפז להנהיג כללי משמעת וסדר לעבודה השוטפת בחברה תוך חלוקת תפקידים וסמכויות לעובדים שהם גם הבעלים: "עמדנו כאן, בחצר הגדולה של המפעל אני, המנכ"ל הרפז ועוד 30 עובדים לקראת חלוקת התפקידים. היו בערך 30 עובדים שעמדו לפנינו בח’ גדולה והקראתי את שמות העובדים ואת תפקידיהם החדשים, מי יהיה חשמלאי, מי יעבוד על המלגזה, מי יהיה מנהל הייצור".

אט אט נחלץ המפעל מהמשבר שפקד אותו, ובהמשך איש העסקים שלמה אייזנברג, בעל השליטה בקבוצת ערד השקעות, רכש את חלקם של העובדים בו, וכיום קבוצת ערד מחזיקה בבעלות מלאה בחברה. "העובדים גזרו את הקופון שלהם מהעסקה הזאת והמשיכו לעבוד כאן כשכירים. כיום 30% מהעובדים כאן הם בני יותר מ-60, המבוגר ביותר הוא בן 82", היא מספרת.

חדד התקדמה בשורות החברה, עברה לניהול מחלקת משאבי האנוש, אחר כך היא ניהלה את פעילויות היצוא והיבוא, ובהמשך מונתה להיות מזכירת החברה, "שזה תפקיד שמילא עד אז עורך דין, וגם היום עורך דין ממלא אותו", כדבריה. בשנים האחרונות שימשה בתפקיד סמנכ"לית, לצדו של המנכ"ל רון בוכמן.

לפני כחצי שנה פרש בוכמן לגמלאות. "עלתה השאלה מי יהיה המנכ"ל הבא. עד אז, כל מנכ"ל שבא לכאן היה סוג של הנחתה מבחוץ. לא חשבתי על תפקיד המנכ"לית, אבל הדירקטוריון אימץ את ההמלצה של המנכ"ל היוצא בוכמן והחליט למנות אותי לתפקיד", היא מספרת.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים 

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

ירדן ג'רבי / צילום: נועם אלה

מיזם החתונות החדש של ירדן ג'רבי

המדליסטית האולימפית משיקה פלטפורמה מבוססת AI שתנהל עבור זוגות את הדרך לחופה, מספקים ותקציב ועד אישורי הגעה, בהשקעה של מאות אלפי שקלים ● למרות ההידרדרות ביחסים בין המדינות, משלחת מספרד הגיעה להכיר את האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשנות הישראלית ● וקבוצת שלמה חנכה אולם ספורט בבית הלוחם באשדוד, שישמש את פצועי צה"ל בתהליכי השיקום ● אירועים ומינויים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"מפעל המיליונרים" בסכנה? כאב הראש הכפול של עובדי אנבידיה

ההלם מעזיבת ג'נסן הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי ● בעקבות הנפילה בבורסה, עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים שהמניות שהובטחו להם שוות היום הרבה פחות - ובלי רווח, גם הטבת המס המפורסמת נעלמת ● "כל עובד שנכנס השנה מפסיד", נכתב ברשתות

הפגנת עובדי ארקיע

מסתמן: זה המועמד של עובדי ארקיע לרכישת החברה, ויש לו תנאי דרמטי

עד היום ב-17:00 נדרשים עובדי ארקיע להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי בזמן

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות בהובלת מניות השבבים; הדולר זינק לשיא של 2026

לאחר פתיחה מעורבת, הבורסה עברה לירידות חדות במקביל לפתיחה האדומה בוול סטריט ● מניות השבבים צנחו, ואלפא תאו נפלה למרות תוצאות חיוביות בניסוי ● מנגד, סקטור התוכנה בלט בעליות בהובלת מטריקס ● במוקד הדיווחים: דיבידנד של מעל מיליארד שקל בפועלים, תוכנית פיטורים בישראכרט ומכרז ענק לשיכון ובינוי בארה"ב ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● בשוק המט"ח, הדולר מתחזק ונסחר בשיא שנתי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

עלבד מציגה תזרים חזק ומחלקת דיבידנד; הכנסות פז קפצו בכ-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד הציגה תזרים חזק של 48.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת. בעלת השליטה, מושב משואות יצחק, צפויה לקבל כ-12 מיליון שקל מהדיבידנד ● חזרת הטיסות הקפיצה את ההכנסות של פז שחיפו על חולשה בפעילות הקמעונאות

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר