גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהרוח הופכת לסכנה ממשית: מי אמור לשמור על הבטיחות שלנו ברחוב

ילד נופל מערימת סלעים, אדם נכנס לבריכת נוי ומתחשמל, אישה מועדת על מדרכה שבורה ונפצעת קשה • מי אמור לשמור עלינו בחופים, בפארקים וברחובות - והאם זה בכלל אפשרי

הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות
הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

טימופיי אשורטיה היה בן 9 בלבד כשנפל ממצוק בחוף בת ים, ונהרג. סלימאן נאיף ג'בארין, גם הוא בן 9, נהרג בקייטנה כשעץ קרס עליו באקשן פארק שליד קריית גת. איתמר יוסף פוקס בן ה-20 התחשמל למוות כשנכנס לבריכת נוי ברמת החייל. כולם נהרגו בחודשים האחרונים.

תאונות במרחב הציבורי אינן מקרים יוצאי דופן, אבל כשהן נגמרות ללא הרוגים, אנחנו כמעט ולא שומעים עליהן. בין אם מדובר באישה שנקעה את רגלה בשל בור במדרכה, באופנוען שהחליק כי עובדי העירייה שטפו לכלוך מהמדרכה לכביש או באישה שהפכה למשותקת אחרי שנפל עליה עץ בפארק. רבות מהתאונות האלה ניתן היה למנוע על ידי פיקוח, גיזום, טיפול בתלונות או הצבת גידור.

סיפורו של אושרטיה מדגים כמה מסוכנת אוזלת היד הזו. ביולי האחרון נהרג אשורטיה לאחר שסלע שעליו עמד הידרדר ביחד איתו מגובה של חמישה מטרים. בתביעה שהגישה המשפחה נגד העירייה, נגד משרד הפנים ונגד גורמים נוספים, נכתב כי הסלעים "נערמו במקום בגובה המצוק בגיבוב, באופן מאולתר ללא אחיזה או עיגון בקרקע או בין אחד לשני והיו תלויים על בלימה. הנחת הסלעים נעשתה ללא תכנון מוקדם, ללא רישיון או היתר כדין וללא פיקוח של מהנדס או מומחה בטיחות. למרות זאת הגישה למצוק הייתה חופשית, בלתי מסומנת ובלתי מגודרת". חקירת המשטרה נמצאת כעת בשלביה הסופיים והממצאים צפויים לעבור לפרקליטות בשבועות הקרובים. בין הנחקרים בחשד לרשלנות נמצאים גורמים בכירים בעיריית בת ים בהווה ובעבר.

"זו דוגמה לאיך הראש הישראלי עובד ולמה תמיד יהיו תאונות", אומר אשר אסבן, מומחה בטיחות וחוקר תאונות, שחקר גם את התאונה שבה נהרג אושרטיה. "יש תקן שקובע בפירוש מה הפתרונות במקום ציבורי שיש בו הפרשי גבהים, והתקן נותן הרבה פתרונות. אבל הקבלן בבת ים לא עשה את זה. אף אחד לא בדק שהוא עומד בתקן או אישר שהמקום בטוח. השאירו את זה עד שבא הילד המסכן ונהרג בגלל משהו שהיה אפשר לפתור ב-10 דקות עבודה".

חוף בת ים שבו נהרג טימופי אשורטיה ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

מעיריית בת ים נמסר: "לאחר האסון הנוראי בחוף הים בו מצא את מותו הילד טימופיי אשורטיה ז"ל הורה ראש העיר לשכור את שירותיו של יועץ בטיחות חיצוני אשר יבדוק וימפה את כל הכשלים הקיימים בחוף הים שנגרמו מהזנחה במשך 15 השנים האחרונות ויפעל מיידית לתיקונם. ההליך נמצא כעת בעיצומו ובשנה הקרובה תפעל העירייה לתקן את כלל הליקויים הבטיחותיים בהתאם לסטנדרט הגבוה ביותר כפי שהורה ראש העיר. הנושא מצוי בחקירת משטרה המתמקדת בפעולות שנעשו בראשית העשור הנוכחי. אנו סומכים על חוקרי המשטרה שיבצעו את עבודתם במקצועיות וביסודיות".

אסבן מספר על מקרה נוסף שבו תשומת לב הייתה מונעת אסון. "בחורה בת 27 הולכת ברחוב, פתאום אבן שפה זזה, הרגל נכנסת לה בחריץ של המדרכה, היא מועדת ומרסקת את האגן. הריסוק של האגן גורם לכך שהיא לא תוכל ללדת. מגיע אליי התיק, ואני מתחיל בחקירה, ומה מתברר לי? שליד המדרכה יש מכולת אשפה, וכל פעם שהמשאית אשפה הגיעה כדי להרים את האשפה, היא גררה את המכולה על הרצפה ומרוב שהיא גררה אותה בסוף אבן השפה התנתקה".

נראה כי המרחב הציבורי לא באמת בטוח לעוברי האורח, ועולה השאלה האם הרשויות המקומיות עושות מספיק כדי להגן עלינו? כנראה שלא.

חלק א': מה היקף הפגיעות?

כדי להבין את היקף התופעה, "גלובס" ניסה להשיג נתונים לגבי כמות ההרוגים והנפגעים בתאונות שמתרחשות במרחב הציבורי בשל רשלנות הרשויות המקומיות, אלא שפילוח כזה לא נעשה על ידי אף גוף.

על היקף התופעה ניתן ללמוד באופן חלקי מדוחות מבקרי העיריות ומבחינת כמות תביעות צד ג' (פגיעה בגוף או ברכוש של תושבים) איתן הן התמודדו. כך, למשל, עיריית תל אביב התמודדה בשנת החיתום 2015-2016 עם 771 תביעות. בחולון ב-2016 נפתחו 161 תיקים בשל נזקי גוף שנגרמו לכאורה. לפי דוח המבקר של עיריית באר שבע, ב-2016 הוגשו נגד העירייה 236 תביעות צד ג' ורכוש.

חלק ב': מי אחראי

"כשבודקים אחריות של רשות מקומית, פסיקות בתי המשפט אומרות שעירייה מוגבלת באמצעים ובתקציבים, וזה שהמפגע קורה בתחום של העירייה לא בהכרח יוצר אחריות", אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין.

הוא מוסיף כי "בודקים שני דברים: אם לעירייה יש מספיק תקציבים, ואם היא ידעה על המפגע ולא טיפלה בו. יש גם ציפייה שהעירייה תפקח בצורה יזומה ואגרסיבית יותר במקומות שהסיכון בהם גדול יותר, כמו גינות משחקים של ילדים. במקומות שמחליפים מדרכה, למשל, העירייה לא יכולה להגיד 'שמתי מחסומים ובזה נגמר העניין'. היא צריכה גם לוודא שהמחסומים נשארים במקום. העירייה לא יכולה לעצום עיניים, אבל לא בהכרח שמכוח האחריות על פיקוח יחליטו שהעירייה גם אחראית על המפגע. יש רצון להטיל אחריות על מי שיש לו קשר ישיר שגרם לנזק".

כך למשל, במקרה של פוקס, המשטרה לא חקרה גורמים מעיריית תל אביב בחשד לרשלנות, אלא נחקרו גורמים מחברת הניהול של מגדלי זיו, שהייתה אחראית על תחזוקת הבריכה מכיוון שמדובר בשטח פתוח - אבל פרטי.

הבריכה במגדלי זיו, שבה התחשמל איתמר יוסף פוקס ז"ל / צילום: ניב אהרונסון, וואלה! חדשות

לפי חוק, כל רשות מקומית שיש בה יותר מ-50 עובדים מחויבת למנות ממונה בטיחות בעבודה, שידאג לשלומם של העובדים. עם זאת, ממונה לבטיחות הציבור הוא גורם נדיר בהרבה, ולרוב הרשויות אין אחד כזה.
ד"ר אמיר פרי, מרצה בכיר ומרכז לימודי הנדסת בטיחות באוניברסיטת אריאל, מציין כי "כדי שידאגו לבטיחות, צריך שיהיה מישהו שמודע לעניין, ושלא נאמר אפילו משוגע לעניין - מנהל אגף שהנושא הזה בדמו ושאכפת לו ושנכווה בעבר - כי ברשות המקומית אף אחד לא יעשה את זה אם ראש הרשות המקומית לא מוביל כזה קו".

בעיה נוספת היא היעדר חשיבה על בטיחות במכרזים של הרשויות המקומיות. במסמכי המכרזים אמנם יש נספחי בטיחות, אך העיריות לא תמיד מפקחות שהקבלן עומד בדרישות. אסבן מוסיף כי "בשלבי המכרז מה שקובע זה המחיר. לבטיחות אין בכלל ציון בשקלול. הרשויות לא דורשות ליווי של יועץ בטיחות, הן לא מבקשות חברת פיקוח הנדסית שתאשר שהכול בוצע לפי התוכניות ולפי התקנים. והכי חשוב, כשיש אירוע, הן משתפות פעולה בלצמצם את הנזק. שתבוא עירייה, ותגיד ' זה חמור מאוד, אנחנו מצטרפים לתביעה נגד האחראיים'. אז כולם יפחדו".

"צריך תאונה קטלנית כדי שמישהו יתעורר ויחליט שהוא צריך לעשות את עבודתו כנדרש", מסכים ד"ר פרי. דוגמה למעשה כזה, היא התאונה הקטלנית שבה נהרג ב־2012 אלון רונן בן ה־15, לאחר שנפל עליו עמוד שלא תוחזק כראוי במגרש כדורסל. "עיריית תל אביב בדקה ופירקה 3,000 עמודי סל שהיו במצב אחזקתי רעוע", מספר ד"ר פרי. עם זאת, גם הפקת הלקחים הזו לא תמיד מתרחשת כי לעתים זול יותר לספוג גם את התביעה הבאה.

חלק ג': המגזר הערבי

במגזר הערבי הבעיה היא החריפה ביותר. גם במקרה הזה לא ניתן היה למצוא מספרים לגבי היקף המדויק של הנפגעים, אך עו"ד ורשה מעיד כי "במגזר הערבי הפגיעות רבות וחמורות יותר כי המפגעים העירוניים הרבה יותר קיצוניים".

פרופ' ראסם ח'מאיסי, מתכנן ערים מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, מסביר כי "ברשויות המקומיות הערביות עדיין אין מספיק משאבים, והניהול של המרחב הציבורי הוא לא בסדר הקדימות. בהרבה מהיישובים מחלקות ההנדסה עמוסות או שהן אינן ערוכות להתמודד עם הסוגיה הזו כבעיה מרכזית".

גם אינה ברנזבורג, מתכננת ערים ומרכזת פרויקט התחבורה בחברה הערבית בעמותת סיכוי, מציינת את מיעוט כוח האדם ברשויות הערביות כגורם שמקשה על פיתוח תשתיות. "בעוד שברשויות היהודיות והמעורבות בדרך כלל יש מהנדס, סגן ועוד כמה אנשי מקצוע, במרבית הרשויות הערביות יש בדרך כלל רק מהנדס אחד שאמור לטפל במגוון רחב של נושאים - דיור, תחבורה, ועוד. לאחרונה התחילו להיכנס יותר מתכננים אסטרטגיים ועובדים נוספים, אבל זה עדיין אתגר למחלקות ההנדסה ולרשויות המקומיות הערביות".

משאיות בין נצרת ליפיע / צילום:  מחמד חלילה, עמותת סיכוי

בהיעדר מקורות הכנסה מניבים, הרשויות מתקשות גם לתת מענה לנושא התחזוקה השוטפת. "נוצר מצב שבו אפשר לעשות כיכר מדהימה או מדרכה מצוינת, אבל מי מתחזק את זה אחרי שנים?", שואלת ברנזבורג.

סיבה נוספת למצב העגום של התשתיות במגזר הערבי תלויה בקשר בין הרשות המקומית לאוכלוסייה ביישוב. "חלק מהתפיסה התרבותית הדתית היא שבבטיחות יש משהו גורלי", מציין פרופ' ח'מאיסי. "גם הביקורת והבקרה בחברות מסורתיות שונים מהמודל הביקורתי של חברה ליברלית מודרנית. אמנם הביקורת מתחילה להישמע, אבל הקצב, לטעמי, לא משביע רצון. אני רואה את מגמת השינוי, וככל שהאוכלוסייה עוברת תהליכי עיור, סביר להניח שהתפיסה הרציונלית יותר תעלה לדיון ואז תהיה היערכות אחרת ביישובים".

חלק ד': מה בכל זאת ניתן לעשות

לגלות ליקויים מראש: "בהרבה מאוד מפגעים אפשר לטפל אם הרשות המקומית תבצע 'סקר נפגעים'. כלומר, תשלח אנשים שיעברו במקומות שמועדים לפורענות, ויבדקו מה צריך לתקן או להחליף", אומר ד"ר פרי. "צריך לעשות ניהול סיכונים, להסתכל על המקום שבו אתה רוצה להשתמש ולשאול איזה גורמי סיכון יש שם ומה צריך לעשות כדי למנוע מהם לפגוע בנו. אפשרות נוספת היא לקחת את התביעות נגד העירייה ואת פסיקות בתי המשפט, ולעשות תיקון מערכתי - אם יש לי בעיה בסוג מסוים של מדרכה, אז נסקור את כל המדרכות מאותו סוג וניתן מענה מוקדם".

להגביר הרתעה: כדי לוודא שהעיריות יעשו את כל מה שביכולתן, צריך לדאוג שתהיה הרתעה מספקת. אסבן מאמין שהאחראים למחדלים ילמדו לקח, רק אם יפעלו נגדם ביד קשה. "אם אני ראש עירייה, ואני מגלה שממונה הבטיחות שלי זייף, שמהנדס העיר לא שלח את המפקח לבדוק, שאגף הפיקוח לא בדק, שהקבלן רימה ושהיועץ של משרד התחבורה נתן בכל זאת אישור לתשלום סופי - אני מפטר את העובדים שלי ומגיש תלונה במשטרה נגד כולם. אחרי ארבע או חמש פעמים זה יתחיל להיפסק, וגם יתפתח נוהל לגבי איך מקבלים עבודות".

מינוי אחראי בטיחות: יש רשויות רבות שעושות מאמצים לשיפור הבטיחות ויש גם ארגונים שמתגייסים לעזור להן בכך. "בטרם בעיר", פרויקט של ארגון "בטרם" לקידום בטיחות ילדים, הוא דוגמה לפרויקט כזה בהקשר של בטיחות ילדים במרחב הציבורי. כיום ישנן שש רשויות מקומיות שמשתתפות בפרויקט (ראשון לציון, נתניה, רעננה, הרצליה, יבנה ואום אל פחם). ארגון בטרם עוזר להן למנות אדם שיהיה אחראי על בטיחות הילדים בעיר, להקים יחידה ייעודית ובונה תוכנית עבודה מותאמת. "כל הרעיון של הפרויקט הוא לגרום לרשות המקומית להבין שיש לה יכולת לעסוק בבטיחות ילדים והיא רק צריכה לתכנן את היכולת הזו", אומרת מיכל בר-דורון, סמנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים.

בעיריית ראשון לציון, למשל, הפרויקט קיים כבר 11 שנה. כחלק משיתוף הפעולה, העירייה והארגון השיקו הצגות ייעודיות לילדים על בטיחות, ומיפו את הבריכות הפרטיות בעיר והסבירו לבעלי הנכסים איך לשמור בהן על בטיחות. מדי שנה גם מתכנסת בעיר ועדת היגוי, שבוחנת דרכים לשיפור בטיחות הילדים. "מדובר בתהליך לא של יום או של לילה", אומרת אביטל גולדברג, מנהלת תוכנית בטרם בעיר במינהל קהילה, בעיריית ראשון לציון. "לוקח חודשים להחדיר תרבות של בטיחות. וזה נעשה גם בעזרת הילדים וההורים, כולנו שגרירים של בטיחות".

בשורה התחתונה: לא להגזים עם הטלת אחריות על המדינה

בתחילת אוקטובר התפרסם פסק דין של בית המשפט העליון, שהוא בעל השפעה דרמטית על הטלת אחריות נזיקית על רשויות מקומיות. תחילת הפרשה ב-2003, אז עלה התובע לגג של מוסך באזור התעשייה באשקלון, בחיפוש אחרי בעל המוסך. הגג היה עשוי לוחות אסבסט בשיבוץ לוחות פרספקס שקופים. כשהתובע התקדם לקראת בעל המוסך, אחד מלוחות הפרספקס נשבר והוא נפל פנימה. כתוצאה מהנפילה הוא נותר משותק בפלג גופו התחתון. נוסף לתביעה שהוגשה נגד בעל המוסך ונגד חברת הביטוח שלו, הוגשה גם תביעה נגד עיריית אשקלון, בטענה שהעירייה התרשלה במתן היתר בנייה למוסך.

ביהמ"ש המחוזי קבע שהעירייה אחראית חלקית לתאונה בגלל התרשלות בהיתר הבניה. כשהגיע העניין לפתחו של בית המשפט העליון, קבעה השופטת יעל וילנר כי בהיתר הבנייה אין כל הוראה לגבי החומר שממנו ייבנה הגג ולכן לא ניתן לקבוע כי העירייה התרשלה במתן רישיון העסק למוסך.

מעבר לכך, כתבה השופטת "יש להישמר מפני הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על רשויות המדינה בגין נזקים הנובעים מהפעלת סמכויות שלטוניות הנתונות בידיהן, כדוגמת רישוי ופיקוח. הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על המדינה בגין הפעלת סמכויות שלטוניות עלולה להפוך את המדינה 'למעין מבטח על של כל הפעילות במשק'. בכך, עשויים אנו להסתכן ב'הצפתן' של רשויות המדינה בתביעות נזיקין רבות, כמו גם בהחצנת עלויותיהם של המעוולים הישירים על 'כיסה העמוק' של המדינה - הניזון מכספי הציבור כולו".

נפלתם לבור ברחוב? זה מה שאתם צריכים לדעת

הלכתם ברחוב, ונפצעתם בגלל מפגע סביבתי? עו"ד אסף ורשה מסביר מה צריך לעשות כדי למצות את הזכויות שלכם. קודם כל חשוב מאוד לצלם את המפגע, כי אם הוא יתוקן בהמשך, נטל ההוכחה לקיומו יהיה עליכם. לאחר מכן, כדאי לחפש עדים, כדי שזו לא תהיה "מילה שלכם" מול המילה של הרשות המקומיות. "ככל שיש יותר עדים חיצוניים זה יותר טוב", אומר ורשה. "יש לי לקוחה שנפלה ברחוב, והיא הייתה עם הבן שלה. הם לקחו מיד את הפרטים של חמשת האנשים שהיו מסביב, והתביעה תהיה הרבה יותר קלה להתנהלות בבית המשפט".

עו"ד אסף ורשה / צילום: יניב שמידט

נוסף לכך, מדגיש ורשה, חשוב שיהיה ליווי של עורך דין מהתחלה כדי לקבל את ההדרכה הנכונה. "למשל, לבדוק ברשות המקומית אם ידעו על המפגע או לא, לפנות לגורמים הנכונים וגם לדעת איך לטפל בנזק הגופני בזמן אמת. יש הרבה מקרים של אנשים שנופלים ונגרם להם נזק גדול, אבל הם אומרים טוב נלך הביתה וזה יעבור. אחר כך יכולה לבוא הרשות המקומית ולטעון שהנזק לא נגרם מתאונה".

עוד כתבות

שלמה פיוטרקובסקי ויגאל ארנון ב 2006 / צילום: קובי קנטור

פיוטרקובסקי ישלם עוד כ-9 מיליון ש' ליורשות של ארנון בגין מניות סלקום

הסכסוך בין עו"ד יגאל ארנון המנוח לבין שלמה פיוטרקובסקי על הבעלות ב-1% ממניות סלקום מגיע לסיומו: לאחר שב-2009 נקבע כי פיוטרקובסקי יעביר לארנון את המניות שאותן החזיק בנאמנות עבורו וכן 60 מיליון שקל בגין דיבידנדים עליהן - קובע העליון כעת כי עליו להוסיף גם הפרשי ריבית והצמדה

פקק בכניסה לתל אביב / צילום: איל יצהר

התוכנית של האוצר נחשפת: אגרת גודש ביד האחת, עידוד מכוניות פרטיות ביד האחרת

לפי התוכנית, ההכנסות מאגרת הגודש, שיעמדו על 1.5 מיליארד שקל בשנה, ישמשו להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים ולהעלאת התקציבים לתחבורה הציבורית ● באוצר שוקלים גם למסות שווי השימוש בחניה

זאב בילסקי בדיון על החוק לפיזור הכנסת / צילום: טל שניידר, גלובס

האם פיזור הכנסת יוביל לשיתוק בענף הבנייה?

לפי החוק, החל מהחודש הבא כל פרויקט בניה חייב לעבור דרך מכוני בקרה ● הבעיה: המכונים לא מוכנים לבדיקת מסה של פרויקטים ● יו"ר מטה הדיור זאב בילסקי הופיע הערב בוועדה שדנה בפיזור הכנסת בניסיון להעביר סעיף שדוחה את הצורך בהתקשרות עמם ● נכון לעכשיו ללא הצלחה

דורית בייניש / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דורית ביניש: למנוע מימון מפלגות ממי שאוסר על נשים להתמודד

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אמרה הערב כי "מימון זה בעצם הכלי האפקטיבי ביותר שיש למדינה, אבל היא מתחזקת ומממנת אפליה במקום למנוע אותה"

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

הזמן תם: ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה

(עדכונים שוטפים) - כדי למנוע תאריך בחירות על חג פורים, 10 במרץ, חברי הכנסת חייבים להצביע בעד חוק פיזור הכנסת ולתקן את מועד הבחירות ל-2 במרץ 2020 ● המשך החקיקה יבוצע אל תוך הלילה, אך בינתיים הדיונים על ההסתייגויות מעכבים את ההצבעות

חדוה בר/ צילום איל יצהר

חדוה בר: "הביג-טק ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"

המפקחת על הבנקים הציגה בכנס של דלויט את חזונה לעתיד הבנקאות ולהשפעות הטכנולוגיה על הענף הפיננסי ● לדברי יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה, התפיסה החדשה לגבי הטכנולוגיה והבנקאות "מאפשרת שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין חברות פינטק וספקי תוכנה אחרים"

כלי רכב בנמל חיפה / צילום: ורהפטיג ונציאן

גם שוק הרכב מחכה לממשלה החדשה: מה יקרה ב-2020?

נתוני המכירות של שנת 2019 מזכירים את אשתקד: ארבעה מותגים חולשים על חצי מהענף ● האם 2020 תיראה אותו הדבר (לא בטוח), איך יושפע הענף מהגירעון, ולמה לא צריך להתרגש יותר מדי מהרכב החשמלי?

יואב בן יקר/ צילום: סיון פרג'

טלכלל השקיעה מיליון דולר תמורת 25% ממניות TechBuddy ישראל

חברת TechBuddy היא סטארט-אפ שבדי שמספק מומחי טכנולוגיה עבור אנשים שמתקשים בפתרון בעיות טכנולוגיות

תחבורה ציבורית בת"א / צילום: איל יצהר

דעה: הכסף חייב ללכת כולו לתחבורה הציבורית

כדי ליצור מערך תחבורה אטרקטיבי שיסיט משתמשים מהרכב הפרטי, מוטב יהיה שכל הסכום שיוזרם לקופת המדינה כתוצאה מאגרות הגודש יגיע לשדרוג מערך האוטובוסים ● דעה

חוות כריית ביטקוין באיטליה/ צילום: רויטרס

חמישה אמריקאים חשודים בהונאת פונזי של 722 מיליון דולר שבה ניצלו את "העולם המורכב של מטבעות קריפטו"

אתמול דווח בארה"ב על מעצרם של שלושה ממפעילי רשת BitClub, שגייסה ממשקיעים מאות מיליוני דולרים, בהבטחה שהכספים יושקעו בפעילויות של כריית מטבעות קריפטו ● שני חשודים נוספים בפרשה טרם נעצרו

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

קנביט במזכר עקרונות לשת"פ אסטרטגי עם חברת תרופות גרמנית

ההסכם כולל השקעה של 1.8 מיליון דולר לפי שווי של 350 מיליון שקל, פרמיה של 52% על מחיר השוק

מריוס נכט - תמר מצפי

החברות Verbal ו-Helthymize מתאחדות ומגייסות 9 מיליון דולר בהובלת קרן aMoon

החברות שפיתחו טכנולוגיות לאבחון מחלות על בסיס שינויים בקול האנושי ימוזגו לחברה אחת ששמה ייקרא Vocalis ● את הגיוס תוביל קרן הון הסיכון למדעי החיים aMoon בהובלת מריוס נכט

חיים צוף, מבעלי השליטה באקויטל / צילום: רוני שיצר

ערן לנדנר - בנה של היועצת שהתעשרה מגילוי הגז ב"תמר" - מונה למנכ"ל אקויטל

ערן לנדנר מונה השבוע לתפקיד המנכ"ל של חברת ההחזקות אקויטל ודירקטוריון החברה הבת, נפטא ● לנדנר יחליף בתפקידי המנכ"ל את ערן סער, שהתפטר לאחרונה לצורך מינוי כמנכ"ל החברות אי.די.בי ודיסקונט השקעות

ירון רצון, מנכ"ל וממייסדי קנביט / צילום: יחצ

בכירים לשעבר בקנביט במרכז חשדות הרשות לשימוש במידע פנים

רשות ניירות ערך חוקרת חשדות לעבירות של שימוש במידע פנים, במסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה בעבר ובהווה ● בין הנחקרים היו המנכ"ל לשעבר בשלד, ירון רצון, ושרון אדיב

משה פדלון/ צילום: שלומי יוסף

אלפי יח"ד בהמתנה: בהרצליה הקפיאו בניית דירות חדשות עד לקבלת תקציבים מהמדינה

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, הודיע בימים האחרונים שבכוונתו לעצור בנייה חדשה כיוון שלדבריו המדינה לא עומדת בהסכם הגג • היום החליטה על כך העירייה רשמית • מבדיקת אתר מדלן, 260 פרויקטי בנייה ייעצרו מיידית • רמ"י: "הערמת קשיים מיותרת מצד העירייה"

המחיר למשתכן / צילומים: shutterstock, יוסי אלוני, רפי קוץ, עיצוב, טלי בוגדנובסקי

ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן יוצאת לדרך בתחילת ינואר

היקף ההגרלה יהיה דומה להגרלה האחרונה שכללה כ-3,000 דירות ● ירושלים, חיפה, אופקים ובאר יעקב צפויות להיכלל בהגרלה

רן פוליאקין / צילום: איל יצהר

חברת ההדמיה הרפואית ננוקס מקדמת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר

החברה מנתניה, שפיתחה מכשיר CT נייד, קטן וזול משמעותית מאלה הקיימים כיום, מנוהלת על ידי היזם הסדרתי רן פוליאקין ● סורק CT נמכר כיום בעלות של כמה מיליוני דולרים, לעומת המכשיר של ננוקס, שצפוי להימכר בכ-10,000 דולר בלבד

עו"ד יודי לוי / צילום: ניר קידר, יח"צ

משרד גולדפברב זליגמן ושות' מתאחד עם משרד רוטנברג ושות'

גולדפרב זליגמן ושות' הוא אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים ביותר בישראל, שמונה כ-250 עורכי דין ● רוטנברג מונה כ-20 עורכי דין

בנימין ושרה נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח לעמ

"איך מצביעים בבחירות ואיך ממלאים לוטו": מה עוד חיפשו הישראלים בגוגל

גוגל פרסמה הערב את סיכום השנה במנוע החיפוש שלה ● הבחירות אמנם העסיקו יותר מכל את הישראלים, אך באופן מפתיע ראש הממשלה לא התברג לעשרת האנשים שהכי עניינו את הגולשים ● את מי עוד חיפשו הישראלים בגוגל?

בריאן פירס, ראש אגף הכלכלה ביאט"א / צילום: IATA

למרות הגידול במספר הנוסעים: 2019 הייתה שנה מאכזבת לענף התעופה

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין השליכה השנה גם על ענף התעופה ותנועת הנוסעים, שאומנם צמחה אך בשיעור מתון מהתחזיות ●  בפתיחת כנס המדיה העולמי של ארגון התעופה העולמי בז'נבה, הודיע הארגון כי הוא מצמצם את התחזית לשנה הבאה לתנועה עולמית של 4.7 מיליארד נוסעים