איסמעיל הנייה (מימין) ויו"ר ועדת הבחירות ברשות חנא נאסר / צילום: רויטרס
כמו כמעט כל תחום שבו עוסקת הממשלה בישראל, גם ירי הרקטות ביום שישי מרצועת עזה לשטח ישראל קשור באופן כזה או אחר לפלונטר הפוליטי ולהיעדרה של ממשלה יציבה בישראל כבר כמעט שנה. כל זאת לצד הגורמים "הרגילים".
ההסבר? בשנתיים האחרונות מנהלת ישראל משא-ומתן עקיף להסדרה מול חמאס, בתיווך מצרים, האו"ם וגורמים אחרים ובהם קטאר. המשא-ומתן הזה אמור להוביל לאי-לוחמה, שבמסגרתו תאפשר ישראל הקלות כלכליות מסוימות ברצועה, בתמורה לשקט.
על היקף ההקלות ועל השליטה במיזמים הכלכליים שיאושרו מתקיימים דיונים, כשהמטרה הישראלית היא סיוע מינימלי שיאפשר לעזתים קיום מקומי בלי להתמוטט. מטרת חמאס היא טיפול ממשי במשבר הכלכלי שהוביל למחאת תושבים נגדו, והוכחה כי מדיניותו - לרבות הירי - מביאה להישגים גם עבור האוכלוסייה.
אלא שחוסר היכולת להקים ממשלה בישראל מעכב את השלמת המשא-ומתן ויישום ההסדרה. המצב ברצועת עזה מתנדנד, והיא תלויה בנדבות מבחוץ. ההפגנות בימי שישי נמשכות, ומספרי הפצועים ממשיכים לצמוח, בלי תוחלת או אור בקצה המנהרה עבור המפגינים ועבור האזרחים ככלל.
בהנהגת חמאס וברצועה ציפו לתשובות לשאלות שעלו במשא-ומתן מול ישראל, ובהן מתן היתרי עבודה לפועלים בעיקר בחקלאות בדרום. בצד הישראלי הוויכוח בעניין זה לא הסתיים, ולמעשה נעצר בשל המצב הפוליטי.
וכך, בחמאס נזהרים מהסלמה של ממש העשויה להביא לתגובה חריפה שבה אין הם מעוניינים, אבל במקביל מאותתים - כפי שניתן היה לראות בסוף השבוע - כי לא יחכו לעד.
אם יש כסף קטארי - למה יורים?
על פי ההסכמות בין הצדדים, בזמן המשא-ומתן התחייב חמאס שלא לירות לשטח ישראל ובמקביל למנוע ירי של ארגונים אחרים. בעוד שישראל מצידה, מאפשרת הקלות ובהן הכנסת סולר לרצועה כדי להגדיל את ייצור החשמל, וגם את הכנסת הכסף הקטארי - כ-10 מיליון דולר בחודש המחולקים, בפיקוח ישראלי, למשפחות נזקקות כדי לנסות ולמנוע זליגה של הכסף לחמאס.
עם זאת, ניתן להניח כי מקצתו של הכסף הקטארי זולג בכל זאת לארגון הטרור.
ואם הכסף בכל זאת זולג פה ושם, איזה עוד סיבות יש לירי? ברצועת עזה שולט כבר 13 שנים חמאס, שמטרתו המוצהרת היא חיסולה של מדינת ישראל, ולצידו עוד ארגונים ובראשם הג’יהאד האיסלמי. לכולם יכולת התקפית ממרגמות ועד רקטות בטווחים של מאות קילומטרים.
לאור התגובה הרפה של ישראל בשנתיים האחרונות לירי אל שטחה, הם מרשים לעצמם למתוח את החבל וללכת על הקצה.
את הירי עצמו ביצע ככל הנראה ארגון הג’יהאד האיסלמי, וזה קורה דווקא אחרי שמשלחת של הארגון חזרה לאחרונה מביקור במצרים שם התקיימו שיחות עם ראשי ארגוני הביטחון המקומיים, שיחות שהוגדרו מוצלחות ואף הביאו לשחרור כמה עשרות מאנשי הג’יהאד שהיו במצרים.
מדוע הם יורים כעת למרות ההתקרבות למצרים? אולי כדי לדרוש עוד? אולי כי מפקד בכיר שלא זומן למשלחת לקהיר רוצה להראות את מעמדו? תיאוריה אחת מעזה אומרת שהמצרים מבקשים בכך לערער על מעמדו של חמאס.
חמאס מתכונן לבחירות ברשות
סיבה אחרת פוליטית דווקא היא העלאת האפשרות לבחירות קרבות ברשות הפלסטינית. בחמאס ישמחו להרים את הכפפה ולקיים בחירות, מתוך הערכה כי כוחו של הארגון יגדל. הירי ביום שישי נועד אולי לאותת לזירה הפנים-פלסטינית כי חמאס, גם אם לא הוא ביצע את הירי, הוא עדיין דגל המאבק הפלסטיני המזוין. הבוקר דווח בכלי התקשורת ברשות כי הבחירות לפרלמנט הפלסטיני יתקיימו ככל הנראה כבר בפברואר לאחר התקדמות במגעים בין חמאס לפתח על מתווה הבחירות.
איך רואים את כל זה בישראל? הדרג המייעץ מתוסכל גם הוא מאי קיומה של ממשלה קבועה, שכן ההחלטות בעניין הפלסטיני הן זמניות ומטפלות בבעיות זמניות בלבד.
עם זאת, ישנן שתי גישות המונחות על הפרק - האחת, זו שפעלו לפיה עד כה והיא קידום ההסדרה כדי לקבל שקט עד למצב של שקט כמעט מלא, מתוך המתנה להתפתחויות פלסטיניות ובינלאומיות; השנייה אקטיבית, הגורסת שעל ישראל לצאת למהלך שבסיומו חמאס לא ישלוט ברצועה.
ההכרעה ממתינה, כמו כמעט בכל התחומים, לממשלה הבאה.