מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: יונתן בלום, גלובס
בשעה שמדינת ישראל מתמודדת עם גירעון תקציבי, כמיליארד שקלים "זרים", שמיועדים לתשלום מס בישראל, נותרים בידי החייבים בחו"ל מחוץ לגבולות המדינה. רשות המסים רוצה את הכסף ובחלק מהמקרים כבר הוציאה שומות מס לחברות הזרות שמחזיקות בהן, אך הכסף נעצר בגבול הבנקים. למה? בגלל מדיניות איסור הלבנת ההון בישראל.
ראוי שהמדינה תיזהר מלהכניס אליה כסף שחור, אלא שבמקרה הזה לעתים קרובות מדובר בכספים כשרים, ללא כל חשש להלבנת הון, אשר לא מצליחים לעבור את רף הדרישות שמציבים הבנקים הישראליים בפני החברות הזרות, בבואן לפתוח חשבון בנק ייעודי לתשלום מסים בארץ.
לדברי גורם בכיר ברשות המסים, "מדובר במאות מיליונים שקלים רבים שלא מגיעים לקופת המדינה, בגלל החסם שמציבים הבנקים. הסכום מגיע למיליארד שקל. יש לנו נישום בודד שחייב 200 מיליון שקל. סכומי המס שאנחנו מחכים להם משקפים הכנסות של מיליארדים שממוסות בישראל, אך את הכסף אנחנו לא רואים".
אותו גורם תיאר בפני "גלובס" תמונה עגומה, לפיה רשות המסים מצליחה "לתפוס" ברשתה גורמים זרים רבים - חלקם כשרים ולגיטימיים לחלוטין, וחלקם גורמים עברייניים - ומוציאה להם שומות מס, אך הכסף לא מגיע לארץ. זאת - רק משום שאין שום דרך להפקיד אותו בארץ.
אין חשבון בנק ייעודי להפקדות כספים לטובת המדינה מחו"ל, ואין לגורמים הזרים החייבים במס אפשרות אמיתית לפתוח חשבון בנק בישראל. באופן הזה נוצר מצב אבסורדי שבו חברות וגופים זרים רוצים לשלם פה את המס שבו הם חייבים, אך הם מקבלים "פטור" ממס בעקבות מדיניות הלבנת ההון בישראל. לדברי אותו גורם ברשות המסים, מדובר בעשרות גופים זרים שחייבים מס בישראל.
לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום המסים במשרד גורניצקי ושות', "יש שני סוגים עיקריים של גופים כאלה. הראשון - נאמנויות זרות, בעלות חשבונות בנק בחו"ל, שהיוצרים או הנהנים שלהן הם תושבי ישראל וחייבים במס בישראל. השני - חברות זרות שפעילות בישראל לתקופות קצרות, אבל אין להן סניף או חברה-בת בארץ. למשל, חברה זרה שנותנת שירותי בנייה בארץ או שירותים שונים בפרויקטים ספציפיים, אבל אין לה פעילות שוטפת בישראל. פעמים רבות החברות הללו או העובדים שלהן חייבים במס בארץ".
פסרמן מסביר כי "למרבית הנאמנויות הזרות אין חשבונות בנק בישראל, משום שנכסיהן והשקעותיהן בניכר. גם אם הן היו מבקשות לפתוח חשבון בנק בישראל, הרי שהן לא היו מצליחות לעשות זאת - שכן הבנקים הישראלים נרתעים מלפתוח חשבונות בנק לנאמנויות זרות, משיקולי רגולציה והלבנת הון. מה גם שממילא מדובר בחשבון שנועד אך ורק לטובת תשלום מס, ולכן לבנק אין מוטיבציה עסקית לסייע. אני מייצג כ-20 נאמנויות שנמצאות במצב הזה כיום".
לשני הגופים הללו מצטרפים גם מחזיקי המטבעות הווירטואליים הישראלים, שנאבקים בסירובם הגורף של הבנקים לאפשר להם להפקיד כספים או לפתוח חשבונות בשורה של תביעות שהוגשו באחרונה ונחשפו ב"גלובס".
הדיונים בעיצומם, הפתרון עוד רחוק
ואולם החברות והנאמנויות הזרות המבקשות לשלם מס בישראל אינן תושבות ישראל, ואין להן אינטרס להילחם במדינה, על-מנת שתאפשר להן לשלם את המס. האינטרס הוא של המדינה - שהכסף יופקד בקופתה. בימים אלה מתקיימים דיונים בין רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, בנק ישראל והיועץ המשפטי לממשלה על-מנת לפתור את הפלונטר - אך לא מסתמן כי יושג בקרוב פתרון ממשי.
בעבר דווקא היה פתרון - בבנק ישראל הוחזק חשבון ייעודי להעברת תשלומים כלליים מחו"ל לטובת תשלום מס מגופים זרים. לפני מספר שנים הודיע בנק ישראל למייצגים כי הוא חוסם את האפשרות להעביר תשלומים למס הכנסה בישראל באמצעות החשבון הייעודי. ל"גלובס" נודע כי בפועל, עד ראשית 2019, חלק מהחברות והנאמנויות הזרות המשיכו להעביר כספים לחשבון הייעודי באמצעות מייצגיהם, "בשיטת מצליח", והכסף התקבל והועבר כתשלום מס לרשות המסים. כך זה נמשך עד סוף 2018, אך לדברי המייצגים, בראשית השנה המצב השתנה: כל הפקדה מחו"ל לחשבון הייעודי הוחזרה לבנק הזר שממנו הגיעה, ונחסמה סופית האפשרות לבצע העברות כספים לרשות המסים דרך בנק ישראל.
בבירורים שערך "גלובס" עלה סימן שאלה בנוגע למי בדיוק אחראי לחסימת החשבון - האם בנק ישראל וכללי הלבנת ההון או רשות המסים?
התברר כי החשבון פעיל חלקית עד היום, עבור הפקדות לטובת תשלום מס, אך דרכן של אותן חברות ונאמנויות זרות הצריכות לשלם מיליוני, עשרות מיליוני ואף מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה - חסומה, כשהאחראית לכך היא רשות המסים.
הסיבה הרשמית שנמסרה לחלק מהמייצגים היא שמדובר בחשבון כללי, שאינו יכול לזהות ולזכות את המשלם מול מערכות המחשוב של רשות המסים, והרשות עשתה בו שימוש מועט לתשלומים בהיקפים נמוכים בלבד. גורמים ברשות סבורים כי לא נכון תפעולית שחשבון זה ישמש פתרון לבעיה הרוחבית במסגרתה בנקים לא מאפשרים תשלום מס של נישומים.
גורם ברשות המסים אמר ל"גלובס" כי "הבנקים לא מוכנים לקחת את הסיכון, כי הם מפחדים מסנקציות, בעיקר מארה"ב, אבל זה יוצר מצב שבו המדינה לא יודעת על חלק מהכספים, ולכן לא יכולה גם לאכוף את מדיניות איסור הלבנת ההון שלה כלפיהם".
הבנקים והחברות עומדים בכללים
עוד אומר אותו גורם כי "עצם זה שגורם זר יפתח פה חשבון ויעביר לפה כספים, יאפשר לרגולטור לבדוק את כשרות הכספים. למדינה אמור להיות אינטרס שהבנקים יפתחו חשבונות לחלק מהחברות הזרות שיעבירו לכאן את הכסף, תוך בדיקה של הכסף המדווח על-ידי הרשות להלבנת הון".
עמדת המדינה היא שאישור על תשלום מס מרשות המסים בישראל או שומת מס שיוצאת לנישום כזה או אחר - לא מלבינה את הכסף. תפקידה של רשות המסים הוא לגבות מסים גם מפעילות בלתי חוקית. גם הכנסות מסחר בנשים, מסחר בסמים ומעבירות אחרות ממוסות - "כסף שחור" במלוא מובן המילה. אבל אלה לא המקרים שבגינם הגיעו תלונות אל "גלובס". לגבי חלק מהחברות "החסומות בגבול" אין כל חשש להלבנות הון, ובכל זאת הן אינן מצליחות לפתוח פה חשבונות לתשלום מס.
לדברי עו"ד פסרמן, "ברוב המקרים הבנקים הזרים מהם מבוצעות ההעברות הכספיות הם בנקים שכפופים לרגולציה מלאה במדינות פעילותם, בהם בנקים אמריקאים ובנקים שווייצרים מובילים".
עו"ד יאיר בנימיני, ראש משרד המס יאיר בנימיני ושות', מוסיף כי גם חברה שנסחרה בנאסד"ק נחסמה על-ידי הבנקים בישראל. "בעבר ייצגנו חברה ציבורית זרה, שהייתה זכאית להחזר מס, והבנק ביקש פירוט של כל בעלי מניותיה כדי לפתוח לה חשבון. ניסינו להסביר שמדובר בחברה שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, אך הבנק התמיד בסירוב שלו לקבל את הכספים (כספים מרשות המסים)".
עו"ד בנימיני מוסיף כי "משיחות שהיו לנו עם הרשות, הם סבורים שהבנקים לוקחים את המדיניות לקיצוניות, ושמעולם לא הייתה כוונה למנוע פתיחה של חשבונות זרים בישראל, בוודאי לא חשבון שכל מהותו לשלם מס לפי החוק.
"בתיק אחד ביקשו ממני אישור עורך דין על עסקה שנעשתה ב-2000, כאשר עורך הדין נפטר, ולמרות שהעסקה פורסמה בעיתון, והצלחנו למצוא קטעי עיתונות. גם אחרי שמעבירים להם את כל החומר, הרבה פעמים התשובה היא שזה לא מאושר, ואפילו הציעו לנו לא פעם 'לנסות בבנק אחר'".
מצד הבנקים לא מבינים את הטענות כלפיהם. עורך דין המייצג את הבנקים אמר ל"גלובס",[ כי "לבנקים יש סדרת בדיקות מורכבת שנועדו בעיקר לוודא שפעילות החברה היא חוקית, ושהכסף שיגיע לחשבון בארץ הוא כסף 'לבן', שאין מאחוריו עבירות. העובדה שרשות המסים הוציאה שומה לא מלבינה את הכסף מבחינת הבנק. אף אחד לא פותר את הבנקים מהאחריות לבדוק את הבדיקות שלהם לפני קבלת הכסף".
עוד אומר אותו עורך דין כי "אין בנק ישראלי שיסרב לפתוח חשבון לחברה שרשומה בנאסד"ק ולכל חברה נסחרת שאין עליה חקירות וחשדות של שוחד וכדומה. הבעיה מתעוררת עם חברות שלא נסחרות, כי לבנק יש שורת דרישות דרקוניות מאותן חברות. אבל שאותן חברות ונאמנויות ינסו לפתוח חשבון בנק בשווייץ, ונראה אם הן יצליחו. מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננים. פעם באו לבנקים בטענות שהם פותחים חשבונות בקלות מדי, והיום באים אליהם בטענות שהם פותחים חשבונות לאט מדי ומערימים קשיים".
על כך מוסיף עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד ב. לוינבוק ושות', שמייצג את כל הבנקים בישראל, לרבות בתיקי מניעת הלבנת הון, כי "ברמה העקרונית, לבנקים אין שום אינטרס בנושא מניעת הלבנות הון, והם נקלעו אליו שלא בטובתם. הבנק הוא עסק כלכלי, שנועד, לצד תפקידיו החברתיים-כלכליים, לעשות עסקים ולהרוויח.
"הבעיה היא שבאה הרשות למניעת הלבנת הון ואומרת לבנקים: אני מטילה עליכם משימה לאומית של מניעת הלבנת הון, אני לא משלמת לכם עליה, להפך, אתם נחשפים לסנקציות אם לא תאכפו את המשימה הלאומית הזאת מספיק טוב. ואכן, כל שני וחמישי אנחנו רואים פרסומים על בנק כזה או אחר שנקנס, והוטל עליו עיצום על אי-מניעת פעילות כזו או אחרת. מצד שני, מדי שבוע מוגשות נגד הבנקים אינספור תביעות משפטיות בגלל סירוב לאפשר פעילות כזו או אחרת או ניהול חשבון, עקב חשש לפעילות אסורה.
"זהו נושא שצריך באופן ברור ומובהק להיסגר בין הרשויות לבין עצמן. אם לרשות המסים חשוב שהבנקים יאפשרו פעילות מסוימת - שתתכבד ותחצה את המסדרון לרשות למניעת הלבנת הון, ותדאג שייצאו לבנקים נהלים שמאפשרים להם את הפעילות המבוקשת".
עוד מוסיף עו"ד ליבוביץ' כי "כל הבעיה היא שהרשות למניעת הלבנת הון 'יושבת על הגדר', משאירה את הבנקים מצד אחד להילחם את מלחמתה שלה, על חשבונם; ומצד שני - תוקפת את הבנקים ללא הרף, על כך שהם לא מקפידים מספיק ולא מחמירים מספיק, לטענתה. הבנקים נמצאים בין הפטיש לסדן".
"אין איסור גורף לפתוח חשבון"
מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נמסר בתגובה כי משטר איסור הלבנת הון, בהתאם לכללים הבינלאומיים המחייבים, מטיל על בנקים חובות מסוימות, לרבות חובות זיהוי והכרת הלקוח, דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ניטור ובקרה אחר פעילות חריגה ועוד. כחלק מביצוע החובות שחלות על הבנקים, הם נדרשים בעת פתיחת חשבון ובעת ביצוע פעולות לבצע לגבי מקבלי שירות הליך של "הכרת הלקוח", אשר כולל בירור מקור הכספים בהם מבוצעת הפעולה.
עוד לדברי הרשות, אין איסור גורף שחל על הבנקים על פתיחת חשבון או על העברת הכספים במקרים המתוארים. ישנה דרישה שנקבעה בהוראות בנק ישראל, לפיה יש לנהל את הסיכון הכרוך בפעולות אלה, וכאשר הבנק סבור כי בפעילות יש סיכון להלבנת הון או למימון טרור, הם רשאים לסרב לבצע את הפעולה, והדבר לא ייחשב סירוב בלתי סביר. הרשות היא גוף מודיעיני, ואין לה סמכות לתת הוראות לבנק או להתערב בנהליו.
ברשות המסים אישרו כי ישנם לא מעט תשלומי מסים מחו"ל אשר המייצגים והנישומים לא מצליחים לשלמם לקופת המדינה.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "הטענה בכתבה - על-פיה הבנק חוסם את האפשרות להעביר כספים לחשבון ייעודי של רשות המסים בבנק ישראל - אינה נכונה כלל ועיקר, ומטעמי סודיות לא נוכל להרחיב מעבר לכך. הבנקים בישראל כפופים לסטנדרטים הבינלאומיים, המקובלים על כל הרגולטורים, בכל הנוגע לכללי איסור הלבנת הון".
למה המסים תקועים מחוץ לישראל?
הסיטואציה:
חברה או נאמנות זרה חייבת במס בישראל. רשות המסים מוציאה לחברה/לנאמנות הזרה שומת מס. החברה/הנאמנות הזרה מבקשת להעביר עשרות מיליוני שקלים מס לישראל בהתאם לשומה.
הבעיה הראשונה:
לחברה/לנאמנות הזרה אין חשבון בנק בישראל ממנו ניתן לשלם את המס.
הפתרון בעבר:
כספי המסים הזרים היו מופקדים בחשבון ייעודי בבנק ישראל, וממנו מועברים לרשות המסים.
בהווה:
לטענת מייצגי החברות/הנאמנויות זרות, החשבון הייעודי בבנק ישראל נחסם להפקדות, והכסף מוחזר לחברות הזרות.
הבעיה השנייה:
החברות/הנאמנויות הזרות לא יכולות לפתוח חשבון בנק בישראל, בשל קשיים שמערימים הבנקים הישראלים עליהן ודרישות דרקוניות להוכחת כשרות ומקור הכספים, בשל כללי הלבנת ההון הישראלים והבינלאומיים.
מי אחראי?
כל גוף מטיל את האחריות על גוף אחר. המייצגים מפנים את האחריות אל הבנקים והרשויות; רשות המסים מפנה את האחריות לרשות לאיסור הלבנת הון והפיקוח על הבנקים; הבנקים טוענים כי הם כפופים לרגולציה של הלבנת הון, ומפנים לרשות לאיסור הלבנת הון ולפיקוח עליהם; הרשות לאיסור הלבנת הון מבהירה כי הבנקים אחראים על יישום הכללים, והיא אינה מפקחת עליהם, אלא בנק ישראל; בנק ישראל מפנה לרגולציה הישראלית.