גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כמו סטורי שנעלם תוך 24 שעות, העבר לא רלוונטי לקביעת העתיד"

אנחנו חיים בעידן אקסטטי שבו העולם כולו הופך ל'סטורי': מה שהיה רלוונטי ל-24 השעות האחרונות, יכול להיעלם עד מחר ● עדי יופה משרטטת עבור 'ליידי גלובס' קווים למגמות העל שישלטו בשנה הקרובה

עדי יופה / צילום: אריק סולטן, גלובס
עדי יופה / צילום: אריק סולטן, גלובס

החולשה המשמעותית של האנושות בימים אלה היא הרצון העז שלנו להשיג ודאות בעידן, שיותר מהכול, אין בו ודאות. "זו הסיבה שאנחנו צריכים לחזק את השריר שמאפשר לנו לזהות את הדבר הבא", בטוחה הטרנדולוגית עדי יופה. "תחשבי שאת בג'ונגל, וצריכה לחצות אותו - כל החושים מתחדדים, והשרירים מתגייסים והופכים מותאמים לסיטואציה של חציית הג'ונגל המסוכן הזה. אם לא אהיה מוכנה ודרוכה, יכול להיות שלא אשרוד.

"כשאנשים שואלים אותי 'מה הילדים שלי צריכים ללמוד באוניברסיטה?', התשובה היא כבר לא מקצוע ספציפי, אלא מיומנויות של הסתגלות בסיטואציות לא ודאיות. פעם היו אומרים: 'זה בסדר, הדירקטוריון וההנהלה יושבים וקוראים את התחזיות'. היום זה כבר לא רלוונטי. אין מקצוע שלא יקבל טוויסט כזה או אחר, אז או שתגיד 'אני יושב ומחכה', או שתגיד 'אני עכשיו מסגל לעצמי את היכולת לשרוד את אי הוודאות'".

מה הטענה שלך בתוך אי הוודאות?

"שאין לנו שיטה. נניח, יבוא פרופסור לכלכלה ויגיד: 'התחזית שלנו לשנה הקרובה היא תנודתית', במילים אחרות הוא אומר: 'אני לא יודע לחזות'. השיבוש משפיע גם על השיטות שבהן מדדנו. לאנשים, בצדק, מאוד קשה להכיל את זה, זה שומט את הקרקע. וזה מדהים כמה אנשים מנסים לסדר את זה".

גם להיות טרנדולוגית זה לרצות לסדר את זה.

"נכון, אבל אני עדיין אומרת 'רגע, בואו נשנה חלק מהנחות העבודה שהורגלתם בהן עד כה'. הניסיון לא נותן לי את התשובה המלאה, אבל הוא מאפשר להתבונן מחדש ולהבין דרך זה דברים. המטרה שלי היא לתת כלים שיאפשרו להסתכל על הדברים מלמעלה. קחי, לדוגמה, את הספינר, משום מקום מגיע מוצר שלא מסתדר עם שום דבר שקדם לו, אי אפשר היה לחזות אותו בשום צורה, וזה פשוט קורה ונעלם. זה מוצר טרנדי, ולא טרנד. טרנד הוא שיפט מאוד גדול של התנהגות, ואת זה אנחנו יכולים לצפות, ואפילו להגיד 'הדבר הזה עומד להיות מאוד גדול, וזה הולך להשפיע לך על הביזנס'. זה לא הספינר. היום קורים דברים מז'וריים, ואני מרגישה שאנשים מתעסקים בטקטיקות, מנסים להסביר לעצמם מה קורה בשיטה שהם מכירים. יש גם הנחות עבודה של ביטחון כמו 'בנק לא ייפול', וזה כבר לא נכון".

העולם נעשה מפחיד, אפוף חרדה קיומית כמעט. העתיד באמת כזה?

"כן. אתה יכול לתת לדברים לקרות מעצמם, אבל זה לעצום את העיניים. ברגע שאתה מבין שהלא נורמלי הוא הנורמלי, ושבכל רגע יכול לצוץ משהו שישנה הכול - זו הוודאות שלך. סוקרטס אמר, 'כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע'. זה דורש להפעיל שרירים אחרים.

"כילדים הלכנו לקנות במכולת, ויום אחד פתחו סופר. אחרי שנה פתחו אחד יותר גדול, ואחריו פתחו היפר, וכל אחד מהם הציע חוויה עוד יותר אקסטרימית במונחים של אז. אם היו שואלים אותנו אז איך ייראה הסופר של העתיד, היינו אומרים 'יותר גדול', כי ראינו את הקו הזה של ההתפתחות. היום אף אחד לא יודע איך ייראה הסופר של העתיד. אין קו, וזה דרמטי. זה שיבוש שהתחיל עם הטכנולוגיה, אבל השיבוש הוא בכל פקטור בחיים שלנו".

איך אנחנו חווים את השיבוש?

"שיבוש משמעותו הוא שאני לא יכולה לצייר קו, אני לא יודעת מאיפה יבוא לי הדבר הבא, ושום סטטיסטיקה לא תעזור בזה. אי אפשר להסיק יותר מהעבר, רק מההווה אל העתיד. אני לא יודעת מי פתאום ימציא רשת חברתית וכולם יעברו אליה, אולי פתאום יצוץ משהו אחר.

"פעם היית יכול להסתכל על המתחרים סביבך ולהבין את המגרש שבו אתה משחק, ועכשיו אפילו המגרש לא ודאי. אפל תהפוך לקופת חולים, למשל. הפרדיגמות נשברות. וזה לא מגיע מההיררכיות המסורתיות, מי שמשנה את העולם אלה היזמים. הם לא חיים בעולם של מגבלות".

"כשאנחנו היינו ילדים אמרו לנו לא לדבר עם זרים, והיום פלטפורמות כמו אובר או Airbnb מבוססות על אינטראקציות עם זרים". עדי יופה / צילום: אריק סולטן

טרנד נגדי לאגואיזם

יופה, 46, מחלוצות תחום חיזוי הטרנדים בארץ, מוציאה בימים אלה לאור את ספרה 'הבא', שבו היא מתארת את תהליך החיזוי, ומציעה שיטה להתבוננות על תופעות עכשוויות, כדי להסיק דרכן מה יהיה הדבר הבא. על הגל האקולוגי השוטף את העולם בשנה האחרונה, היא אומרת, "עד שטרנד הקיימות לא יהיה כלכלי, אנשים לא ישנו את ההתנהגות שלהם. זה יקרה רק הצהרתית, כי בסוף אנחנו עדיין שואלים 'כמה זה עולה לי'.

"הסיפור של הקיימות מעניין. היא התחילה כטרנד נגדי לטרנד האגואיזם ששלט בחמש השנים האחרונות - הצרכן היה אגואיסט שלא מרגיש כלום ושום דבר. עכשיו הטרנד הוא אלטרואיזם - אכפת לי מכדור הארץ, הסיפור של גרטה טונברג, כל הבאזז וורדס שאנחנו שומעים כל הזמן. מצד שני, כשאתה עומד לקנות משהו מתכלה מול משהו לא מתכלה, מה שיכריע זו החולשה שלנו, זה הכסף".

גם המנהיגות העולמית עוברת שיבוש.

"דונלד טראמפ הוא ייצוג מאוד ברור של השיבוש. כשהוא הודיע שהוא מתמודד, אף אחד לא חשב שהוא הולך להיות נשיא ארה"ב. למה? כי אתה מקבל לפנים משהו שלא דומה לשום דבר שאתה מכיר. בראש שלנו אנחנו הולכים אחורה ובודקים איך התנהגו לפניו מועמדים, ואתה אומר זה לא דומה להתנהגות של אף מועמד שראיתי לפניו, אז זה לא יקרה. זו הדיפה קלאסית. מה שהוא הביא לעולם זה בדיוק זה, שאתה לא יודע מה יהיה מחר".

מנהיגות כזו גם מעוררת איזה חוסר אמון.

"כשאנחנו היינו ילדים אמרו לנו לא לדבר עם זרים, והיום פלטפורמות כמו אובר או Airbnb מבוססות על אינטראקציות עם זרים. אז כששואלים צעירים 'במי יש לכם אמון כשאתם עולים על אובר', הם בכלל לא מבינים את השאלה. שואלים אותם, על מי אתם סומכים? והם עונים - על האנשים שמדרגים את הנהגים. בסופו של דבר הם סומכים על הפלטפורמה, על הטכנולוגיה.

"אנחנו מתהלכים בעולם שבו אנחנו סומכים על הטכנולוגיה לגמרי, כל מה שהפלטפורמה מציעה לנו זה בדיוק מה שמתאים לנו, מבן זוג ועד חולצה. האמון במוסדות המסורתיים הולך ויורד, ובטכנולוגיה הולך ועולה, למרות שאנחנו בכלל לא יודעים מי שם, אם זה מפוקח או לא. זה נון אישיו מבחינתם. הטכנולוגיה נמצאת בכל מקום, יודעת עלינו יותר ומציעה לנו יותר".

מנהלת אותנו.

"עד רמה של משתלטת, הופכת אותנו לפסיביים. בעוד שנתיים גם בארץ יהיו בבתים סירי או אלקסה (עוזר דיגיטלי), ואת תאמרי למערכת כזו 'תזמיני לי חלב', או שהיא תעשה את זה אוטומטית - היא תביא לך את החלב שהיא חושבת שמתאים לך, או שהיא למדה מההתנהגות שלך שאת אוהבת.

"קחי את הדבר הזה על סטרואידים, ותחשבי שכל מערכות היחסים שלנו יהיו מושתתות על זה. נגיד, כשאנחנו עושים זיהוי פנים, ופותחים את הטלפון 20 אלף פעם ביום עם הפרצוף שלנו - הטכנולוגיה לומדת את המימיקות הכי קטנות, ניואנסים, קמטים, צחוק ומצבי רוח, ואז היא תגיד 'אני רואה שאת עצובה, אני אזמין לך את זה וזה'. מכיוון שנהיה בתוך הפסיביות, נגיד 'אה, מגניב', ונפסיק לחשוב מה אנחנו באמת רוצים. אנחנו אומרים, 'השינוי הוא רק בטכנולוגיה', אבל הוא מחלחל לכל תחומי החיים".

חשיבותה של אינטואיציה

יופה, בזוגיות ואם לשניים (15 ו-10) נולדה וגדלה בקרית ים, וכיום מתגוררת ברמת השרון. את התואר הראשון עשתה בתקשורת וסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ב-2006 פתחה את העסק שלה, אחרי שניהלה את השיווק וקשרי הלקוחות בדלויט ישראל.

למחשבה על טרנדולוגיה הגיעה בזמן חופשת הלידה עם בנה הבכור. "בא לי משהו אחר, משהו משלי. דלויט היה בית ספר מעולה עבורי, אלה בדיוק היו השנים של הגלובליזציה. לקח זמן עד שהבנתי מה אני רוצה ויצאתי לדרך עצמאית. חזרתי לדלויט לתקופה, ואז מתוך חום ומחלה הייתה לי הארה, שאני רוצה להתעסק במשהו שקשור לטרנדים ועתיד.

"נכנסתי לאמזון, והזמנתי ערימת ספרים על טרנדים. הבטחתי לעצמי לקרוא בכל יום 50 עמודים. בארה"ב זה מקצוע, זה משהו שעשו כבר אז, ניסו להבין מגמות צרכנים ולייצר חדשנות סביב זה. אני לא עבדתי במשרד פרסום, לא הייתי בשיווק של מוצרי צריכה. הייתי צריכה להיבנות לאט לאט.

"בהתחלה רציתי להתבסס על מתודולוגיות של שיטות מחקר, אבל התאגידים היו בתחושה שהם לא צריכים את זה. כשהייתי מצליחה לייצר פגישות, הם היו אומרים לי שהם לא זקוקים לזה או שהם קונים את זה מחו"ל. המציאות לא שיחקה לטובתי. העולם היה אותו הדבר, השינוי עוד לא הורגש. התחושה עדיין הייתה שהתאגידים יודעים הכול, ושהם שולטים בצרכן דרך המדיומים והפרסומות. לא היה סיכון. הכול היה מאוד ודאי".

מתי התחלת להרגיש את המפנה?

"זה התחיל עוד במיתון של 2008, כשבנקים נפלו ומוסדות ודאיים התפרקו. זה המשיך ב-2011, כשהמחאות החברתיות זעזעו הכול. התאגידים, שחשבו שהם שולטים, הבינו שקרה פה משהו. אגב, במחאה החברתית יאיר לפיד זיהה שאנשים רוצים צדק חברתי. המפלגה שהקים רכבה על המגמה שזיהה".

הרבה מהעבודה שלך היא אינטואיטיבית.

"כן. אינטואיציה בהגדרה שלה זה הרבה ניסיון. את החלק המסיבי של איסוף מידע אפשר ללמד, אבל החלק שבו מחברים את הנקודות - זו האינטואיציה. אני יכולתי לחבר בין טראמפ, הברקזיט ותקליטי הוויניל, כי ראיתי שמה שמשותף זו החזרה אחורה, הנוסטלגיה, רגרסיה לתהליכים שכבר היו.

"זו לא הייתה נוסטלגיה במובן השטחי של המילה, אלא ביטוי לאיבוד שליטה על המציאות. אנשים חשו שהם 'הולכים לאיבוד' בעולם המאוד טכנולוגי שנוצר, וביקשו להחזיר לעצמם את השליטה. הם חיפשו מה גורם להם להרגיש שוב תחושות מוכרות ונעימות. במהלך 2018 היו ניסיונות להחזיר את השליטה עם חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי, ובטלוויזיה ראינו התרפקות מחודשת על תכנים כמו 'חברים' או 'משפחת בריידי'".

אפשר ללמד אנשים לפתח אינטואיציה?

"תראי, אני מלמדת את זה כבר ארבע שנים בבינתחומי. הכלי של חשיבת עתיד הוא חלק מהשרירים החדשים שאתה חייב".

כלכלת הפייק

מה דעתך על המשבר הדרמטי שעובר בימים אלה על WeWork?

"WeWork שינתה את העולם, אבל כשאני מנתחת דברים אני לא יורדת לרזולוציות של חברה זו או אחרת. כשיצא קופיקס, למשל, אנשים התחילו לכתוב שזה כן או לא יצליח. אני התמקדתי בקונספט עצמו, שסיפר לי סיפור - אנשים רוצים לשלם מחיר קטן, קבוע, מינימלי. לא רוצים כל מיני הנחות. גם אם עוד חמש שנים הקונספט לא יהיה איתנו, אני מסתכלת על מה היזם ראה כשהוא המציא את הדבר".

לאן הולכות איך את רואה את עתיד הרשתות החברתיות?

"נסתכל, למשל, על הסטורי. אחד הדברים שמעניינים שם הוא שאת לא רואה את הרשת החברתית, את רואה מי צפה בך, אבל אחרים לא רואים. זה חזר להיות 'אחד על אחד'. כשאני מתבוננת על העתיד, אני רואה את מגמת ההתכנסות, גם בהיבט של הקהילות שהופכות יותר ספציפיות.

"יש עוד מגה מגמה שמשפיעה על כמה תחומים, וזה הפייק. אנחנו רואים את הפייק בתוכן, בפילטרים, בניתוחים הפלסטיים. העולם הפך מצולם ברמה שכל דבר נהפך לאירוע. אז אם הכול מצטלם, אנשים מתחילים להגיד 'רגע, אבל אני יכול גם לשנות את המציאות, או לייצר מציאות יותר טובה ממה שהיא באמת'.

"יש כלכלה שלמה של אינפלואנסרים (מובילי דעת קהל ברשת) שצמחה מתוך הפייק, אבל היום הפייק הגיע כבר לנקודת חולשה, כי אנשים מחפשים אותנטיות. אם פעם כשאמרו לי 'מהממת' אמרתי לעצמי 'מגניב', אחר כך הסתכלתי בפייסבוק וראיתי שכולן מהממות, אז זה לא באמת. הפלטפורמות עצמן מאפשרות לי לייצר יותר פייק.

"הטרנד הנגדי הוא הימנעות מהפילטרים שבפלטפורמות, במובן של 'קחו אותי כמו שאני'. בעולם יש מגמה של נשים שלא צובעות את השיער או כוכבות הוליוודיות שמצטלמות בלי איפור ובלי פוטושופ, ואומרות 'ככה אנחנו נראות'. האנשים שמתנתקים מהטכנולוגיה ואומרים 'הבנתי, הספיק לי', זה חלק מטרנד נגדי לטכנולוגיה".
את מצטטת את סימון דה בובואר שכתבה: "שנו את חייכם היום. אל תהמרו על העתיד. פעלו עכשיו, בלי להתעכב".

"עכשיו אני מבינה שאולי התכתבתי עם מגמת הסטורי. כמו שהסטורי נעלם אחרי 24 שעות, גם העבר לא רלוונטי לקביעת העתיד. מה שמעניין זה מה שעכשיו. צריך להבין כל רגע מה קורה עכשיו, כדי לדעת מה הדבר הבא".

מה ראית לאחרונה?

"Apple watch סגרה עם חברת ביטוח בארה"ב שתבטח אנשים על בסיס המידע שהיא תספק. זה משהו שחשבתי עליו מהרגע שהם השיקו את האק"ג, אבל הנה הם נעצו את זה. אפרופו שיבוש, אפל מחזיקה במידע שלי, חברת ביטוח יכולה לקנות ממנה את המידע שלי, ומחר בבוקר אפל יכולה להיות קופת חולים. הכול אפשרי. יש בזה הרבה הזדמנויות".

מה החוזקות והחולשות של דור ה־Z?

"הם מאוד מולטי טסקינג, אבל הם לא מתעמקים בכל דבר. הם צורכים בחתיכות, מעבדים אינפורמציה לרוחב, ויכולים להרכיב לעצמם את התמונה השלמה. אני חוששת שבתוך החוזקה טמונה עוד חולשה, כי הם נהיים פסיביים במחשבה, לא מטילים ספק בבחירות שהטכנולוגיה עושה עבורנו. לא מערערים, האם מה שקראת זה נכון או לא, והאם מה שמכרו לך זה באמת מה שרצית.

"האמון המלא הזה, שהאלגוריתם יבחר את בן הזוג שלי הכי טוב, יכול להתברר כטעות. כשרצו להכיר ביני לבין מי שהיום הוא בן זוגי, בדקתי בפייסבוק והיה לנו רק חבר משותף אחד, וזה למרות שיש לי המון חברים בפייסבוק. האלגוריתם בחיים לא היה מחבר אותנו".

הטרנדים הגדולים בעולם משובש

אלטרואיזם. אחרי כמה שנים של אגואיזם מופגן, שבהן מה שעניין את רובנו היה להשיג הכול במחיר יותר זול, לנסוע כמה שיותר, ולתקתק כל דבר במהירות האפשרית, אנחנו מתחילים לגלות סוג של אלטרואיזם ואכפתיות מדברים אחרים שהם לא רק אנחנו. אנחנו עדים לאוסף אירועים ותופעות ששמים דגש על נתינה - למשל בכל הנוגע לכדור הארץ, אוכלוסיות חלשות, השקעות אימפקט ועשיית הטוב עבור כולם, ולא רק עבור שורת הרווח.

חיים עם המתים. הטכנולוגיה כבר מזמן יצאה מהמסך, והיא נמצאת בכל מקום בלי מרחב וזמן. כעת היא מגיעה גם לעולם הבא. כשניתן 'להקים לתחייה' אנשים מתים ולחוות איתם חוויות 'משותפות' שכל מה שדרוש זה לשלם עליהן כסף, מדובר בטרנד לבעלי עצבים חזקים. מעוניינים לקנות כרטיסים להופעה חיה של אמן מת? מעוניינים לאכול ארוחת ערב עם מישהו אחר שמת? הטכנולוגיה עולה על גדותיה, בכל מובן.

חיים מומצאים. הדיפ פייק תאפשר לנו להמציא אנשים שלא קיימים, לנהל מערכות יחסים עם דמויות מומצאות או לחיות בתוך סצנות שלא קשורות אלינו. מה האמת ומה לא, מה מציאותי ומה לא - התשובה לא ממש חשובה, כל עוד אנחנו 'מביימים' את המציאות של עצמנו ומרוצים ממנה.

בלי מוזיקה. דמיינו עולם בלי מוזיקה ובלי זמרים או זמרות. סוף העולם כמו שהכרנו אותו. בשנים הקרובות תתאפשר הרכבה טכנולוגית של קטעי מוזיקה פרסונליים בהתאמה אישית: חלקים של מנגינות, חלקים של שירים. שום דבר לא יהיה דומה לאחר. בדיוק כמו הפיד שלנו בפייסבוק.

בינג' זה פאסה. בעולם שבו אין לנו סבלנות לכלום, פתאום חוזרים לחכות. נוכח התחרות ההולכת וגוברת של הפלטפורמות בהצפה של תכנים, דווקא הבינג' מאבד מכוחו, והציפייה לפרק שיבוא בשבוע הבא הופכת להיות הטרנד. אנשים משנים את התנהגותם בחזרה למה שהיה נהוג בעבר, כי הם רוצים ריגוש.

עוד כתבות

אורי וטרמן, מנכ"ל BE / צילום: איל יצהר

"אין פרסום, אין השקות, אין דיילות. זו דרמה. כרגע אנשים מתמקדים בקניות אוכל"

מנכ"ל רשת הפארם Be, אורי וטרמן, מספר על האתגרים בפעילות בצל הקורונה ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על שינוי טעמי הצרכנים והפרת האיזון של המודל העסקי, ומעריך כי מי שיתרגל לקנות אונליין כבר לא יבוא לסניף ● למרות הכול הוא משוכנע שיעמוד בתוצאות שהבטיח

ג'ונסון, מקרון וטראמפ. כל האמת על תוכניות החילוץ / צילום: רויטרס

האותיות הקטנות של תוכניות החילוץ הגדולות שפועלות מסביב לעולם

חברי הכנסת יאיר לפיד, ניצן הורוביץ ואיציק שמולי התייחסו השבוע למדיניות הכלכלית בעולם בימי המשבר, אבל לא תמיד דייקו ● צוות "המשרוקית של גלובס" יצא לבדוק מי אמור לקבל כמה, איפה ומתי, ומה שלא פחות חשוב - מה מופיע באותיות הקטנות

אלונה ברקת / צילום: דייאגו מיטלברג

פרשנות: אלונה ברקת ערערה את מודל הבעלות על קבוצות בישראל

הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע ב-13 השנים האחרונות הודיע על עזיבה בגלל סירובם של שחקני הקבוצה לקצץ בשכרם ● סביר להניח שנטישתה היא רק הסנונית הראשונה, מאחר שרבים מבין בעלי ההון שמחזיקים בקבוצות ייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם הצלקות שיותיר משבר הקורונה

אתר בנייה באשדוד / צילום: יח"צ

הממשלה החליטה: ענף הבנייה לא יושבת

ההחלטה התקבלה לאור ההכרה בנזקים הכלכליים המרובים שהפסקת עבודה מוחלטת עלולה לגרום ועקב העובדה שבתוך כשבוע הענף יושבת בשל חג הפסח

פעולות חיטוי בבית חולים במדריד, ספרד / צילום: Bernat Armangue, AP

טרגדיה בספרד: 849 מתים מקורונה ביממה האחרונה - הכי הרבה עד כה

מספר המתים הכולל מקורונה בספרד הגיע ל-8,189 ומתקרב לנתון באיטליה, שעומד על כ-11 אלף בני אדם ● באופן מדאיג, מספר הנדבקים החדשים בספרד עלה ב-9,000 בני אדם ביממה האחרונה לסך של 94,000 מקרים עד כה; כ-5,600 איש מאושפזים בטיפול נמרץ

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

מיזם הבדיקות בסופרמרקטים של משרד הבריאות ומכון ויצמן נדחה

עפ"י הערכות, הסיבה לדחייה עשויה להיות פערים בין משרד הבריאות לבין מכון ויצמן, שהיה אמור לבצע את בדיקות הקורונה ברשתות השיווק ● עדיין לא ברור אם המיזם הוקפא או בוטל לחלוטין

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

עוצרות דיבידנדים למרות רווחי הגז: מורה נבוכים למצבן הפיננסי המורכב של דלק קידוחים ותמר פטרוליום

חובות של מיליארדי שקלים והאטה כלכלית בהשפעת משבר הקורונה מכניסים את החברות המחזיקות במאגרי הגז של ישראל לעמדת מגננה ● הנפגעת העיקרית עלולה להיות קבוצת דלק, שיכולת החזר החוב שלה נסמכת במידה רבה על הדיבידנדים מדלק קידוחים

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

לראשונה: ממשלת ישראל מגייסת אג"ח ל-100 שנה

גיוס החוב בשווקים הבינלאומיים צפוי להתבצע ביממה הקרובה ● בין הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים בהנפקה: גולדמן זאקס, סיטי ובנק אוף אמריקה

פטריק דרהי/ צילום:אלון רון

אין פרטנר: מה הוביל לביטול רכישת חברת התקשורת הישראלית בידי הוט

הסיבות שציינה אלטיס, בעלת הוט, לביטול העסקה בהיקף של 3.6 מיליארד שקל: המצב הכלכלי המתדרדר במהירות והסיכויים הקלושים להתאוששות מהירה ● אלטיס לא הצליחה להשיג מכתב התחייבות למימון העסקה מהבנק הצרפתי BNP

שדה תעופה רמון / צילום: סיון פרג'

שדה התעופה רמון ישמש כחניון למטוסים של חברות תעופה זרות

רשות שדות התעופה הציעה לחברות תעופה אירופיות להגיע לישראל עם הבטחה למחיר חניה מוזל ביחס לאירופה ● שתי חברות צפויות לשגר לישראל מטוסים לאחסון כבר בשבוע הבא

גיורא שחם, יו"ר רשות המים / צילום: איל יצהר, גלובס

רשות המים תאשר תשלום 80 מיליון שקל לקיבוצי עמק הירדן

מועצת רשות המים צפויה לאשר הבוקר הסכם בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן להשלמת פרויקט מתקן ההשבה בעמק הירדן, למרות טיוטת דוח ביקורת חמור שכתב חשב רשות המים על חריגות תקציביות בפרויקט

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פרטנר: העסקה עם הוט התפוצצה לאחר שאלטיס לא הצליחה להשיג מימון

דירקטוריון פרטנר טוען: ביקשנו מכתב מאלטיס המבטיח קו אשראי לעסקה מהבנק הצרפתי BNP וכן התחייבות לדמי ביטול - אך לא קיבלנו זאת

מתחם סומייל / צילום: איל יצהר, גלובס

סכסוך בקבוצת הרכישה של חג'ג' בסומייל: הליווי הבנקאי מתבטל

חברים בקבוצה לבניית פרויקט אינפיניטי במרכז ת"א, הכולל 237 דירות, טוענים כי ראשיה פעלו להגדלת מספר הדירות בפרויקט ללא ידיעתם ● כתוצאה מהסכסוך הליכי היתרי הבנייה מעוכבים, והבנק החליט לבטל את הליווי

איב בונזון, מנהל השקעות ראשי  / צילום: יוליוס בר

"זה לא הזמן להימורים מסוכנים. להתרכז בגיוון תיק ההשקעות"

איב בונזון, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השווייצרי יוליוס בר: "חברות בענפי הבריאות, תשתיות ותקשורת פחות צפויות להפחית את תשלומי הדיבידנד, ולכן מנקודת המבט הזו הן עשויות להיראות יותר אטרקטיביות עבור המשקיעים"

גדעון ורטהייזר סיוה / צלם: תמר מצפי

העלאת המלצה לסיוה: "בעולם שאחרי נגיף הקורונה נראה יותר שימוש במוצרים המבוססים על הקניין הרוחני שלה"

מניית סיוה עלתה אתמול ב-12.8% לאחר שבנק ההשקעות Northland העלה את המלצתו למניה מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר"

פקחים נפרשים לפעולה ברחבי הארץ תחת משטר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הכינו את מד החום לפני שאתם יוצאים לעבודה: כל מה שצריך לדעת על המגבלות החדשות

הממשלה אישרה הלילה שורת הגבלות תנועה חדשות, אך עדיין לא מדובר בסגר מלא ● מספר העובדים שיכולים להגיע לעבודה מצטמצם עוד יותר, התקהלות במרחב הציבורי הוגבלה לשני אנשים, המרכולים יישארו פתוחים, ומה לגבי משלוחי מזון וטקסים דתיים? ● "גלובס" עושה סדר

הטבות נדל"ן בצל הקורונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מוותרות על כספים ודוחות תשלומים: אלה ההטבות שמעניקות חברות הנדל"ן

משבר הקורונה משפיע על כל ענף הנדל"ן, ולכל החברות ברור שקשיים או קריסה של סקטורים מסוימים תשפיע עליהן במוקדם או במאוחר ● כמה חברות בענף כבר מציעות הטבות שונות ללקוחותיהן

מושיקו גמליאלי / צילום: תמונה פרטית

קבוצת המסעדות מונא: "נתקענו עם סחורה וחובות תזרימיים, היינו צריכים לוותר על האגו"

מושיקו גמליאלי מקבוצת המסעדות מונא: "אנחנו מנסים לפעול עפ"י עיקרון של ערבות הדדית"

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית