מטוס ראשי המדינה / צילום: יואב וויס, תע"א
אתמול (ב') נרשם יום היסטורי בשמי הארץ. מטוס ראשי המדינה יצא לטיסת המבחן הראשונה מבין סדרת טיסות ובדיקות שהוא יעבור בתקופה הקרובה. מילים רבות נכתבו על המטוס, על נחיצותו, על ההשקעה הכספית המדינית שתפחה לממדים של כ-729 מיליון שקל (כמעט פי 2 מהתקציב המקורי שאישר הקבינט בשעתו), על עיצובו ועל סוגו.
אלא שכדאי לזכור שלא מדובר בהמצאה ישראלית. למעשה, ישראל די מפגרת בעניין הזה. למרבית המדינות בעולם יש מזה שנים מטוסים המשרתים את ראשי המדינה ואת בני המלוכה שלהן. מדובר ברשימת מדינות מכובדת הכוללת את רוסיה, גרמניה, ארגנטינה, יפן, אוסטרליה וגם ארצות-הברית, שאף מחזיקות בצי של מטוסים מדיניים.
מטוסי ראשי המדינה יכולים גם לשמש למימון מהלכים מדיניים: לאחרונה הכריזה מקסיקו כי תמכור את מטוס הנשיא כדי לממן את הסכם ההגירה עם ארה"ב. ממול, נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדו כלל אינו משתמש במטוסו המוערך בשווי של 150 מיליון דולר, כשהוא מעדיף לטוס במחלקות העסקים של חברות התעופה המקומיות.
המצב כיום הוא שכאשר יש צורך בהטסה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הממשלה חוכרת מטוסים מאל על (זוהי "חכירה רטובה", כלומר כולל צוותים של אל על). לעומתו, כאשר הנשיא ראובן (רובי) ריבלין ובכירים אחרים מהממשלה צריכים לצאת לביקור רשמי בחו"ל, הם מוטסים במחלקה ראשונה (או במחלקת עסקים) בטיסות מסחריות של אל על.
לא רק אל על נהנית מהמצב כיום (והיא תהנה ממנו הרבה פחות כשהיא לא תשמש כמטיסה הרשמית של ראש הממשלה) - לעתים הדרג המדיני מוטס במחלקות העסקים של חברות תעופה זרות. כך, לדוגמה, שר החוץ ישראל כ"ץ שטס בחודש יולי האחרון לארה"ב בטיסת יונייטד איירליינס, מהלך שנומק בשעתו במשרד החוץ כך: "אין חובה לטוס עם חברות ישראליות, אלא בטיסות הזולות ביותר והישירות. במקרה הזה מדובר בטיסה הישירה היחידה מישראל לוושינגטון".
סכום אסטרונומי למטוס שגילו 20 שנה
המטוס הישראלי, שזכה לשם "כנף ציון", ישרת את ראשי הממשלה והנשיאים שלנו ב-20-25 השנים הבאות. אל עלויות הרכבת המטוס והתקנת המערכות בו יתווספו עשרות מיליוני שקלים מדי שנה לאחזקה. במקרים של הטסת שרים, יש להניח כי ברוב המקרים הם ימשיכו לטוס בטיסות מסחריות, בעיקר ככל שאין צורך בהטסת פמליה נלווית.
"כנף ציון" הוא מטוס מדגם בואינג er767-300 שנרכש מחברת התעופה האוסטרלית קוואנטס אחרי שיצא משירות. ב-2016 נחת המטוס בנמל התעופה בן-גוריון והחל את תהליך הסבתו במעטה של סודיות, אחרי שנגרר למוסכי התעשייה האווירית. זהו דגם ישן יחסית בעולמות התעופה, שאף הוצא לאחרונה מהשירות בצי של אל על, בדומה למהלך שמתרחש בחברות תעופה רבות.
עם סיום השירות לנוסעים, מטוסים אלה עוברים תהליכים של הסבה ורובם ישרתו כמטוסי מטען. מטוסים אלה גם נמצאים בצי התובלה של חיל האוויר, ולכן טייסי חיל האוויר מכירים את מערכות הטיסה של הדגם הספציפי. התעשייה האווירית, שהייתה אמונה על עיצוב ובניית המערכות של "כנף ציון", עוסקת לא מעט בהסבת מטוסים למטוסי מטען. למעשה כ-90% ממטוסי המטען של אמזון העולמית מוסבים על-ידי תע"א ממטוסי נוסעים למטוסים מטען.
מלבד הטענה כי רכישת המטוס עבור ראשי המדינה הישראלית היא עניין של תדמית וחיבתו של ראש הממשלה לראוותנות, נמתחת ביקורת גם על סוג המטוס הנבחר. מדובר במטוס רחב-גוף שנמצא לרוב בציים של מדינות גדולות (בריטניה, סין, צרפת, גרמניה וכדומה). מטוס כזה כולל אחזקה יקרה. אם נחבר את כל חכירות המטוסים של ראש הממשלה ב-10 השנים האחרונות, לא נגיע לסכום של 720 מיליון שקל. זה סכום אסטרונומי למטוס שגילו 20 שנה שכבר יצא מפסי היצור (בואינג 767).
"מטוס פרטי מחייב תחזוקה קבועה שהיא יקרה יותר מאשר חכירה, אבל תמיד ישלפו החוצה את 'השפן' של 'דרישות ביטחון'. זה עובד על-מנת לסתום פיות למבקרים", כך טוען גורם בכיר בענף.
עם חדר מנוחה, בלי מיטה
המטוס בן ה-19 עבר במשך שלוש שנים התאמות לצרכים הביטחוניים, הכוללים מערכות קשר מתקדמות ומוצפנות שיאפשרו לשוהים בו לשוחח עם ראשי מדינות אחרות. עוד הותקנו במטוס מערכות הגנה מירי טילים. הוא כולל חדר מנוחה, ויש בו חדר ישיבות ומושבים לפמליה של כ-100 נוסעים המתלווה לראשי המדינה בנסיעותיהם.
עם זאת, דרישות שיוחסו בעבר לנוסעים שאמורים להשתמש במטוס, כמו מיטה ומקלחת - דווקא ייפקדו ממנו. המטוס יכול לטוס ללא עצירות ביניים עד לסין וליפן במזרח, ועד לארה"ב וברזיל במערב. ברגע שהמטוס יקבל אישור רשמי מרשות תעופה אזרחית, הוא יועבר לרשות חיל האוויר.
ההחלטה לרכוש מטוס ייעודי לראשי המדינה התקבלה עוד ב-2014 בוועדת גולדנברג, שבחנה את החלופות האפשריות להטסה של ראשי המדינה. מעבר לשיקול הכלכלי שפירטה הוועדה ניצב גם שיקול ביטחוני הנעוץ במערכות הקשר בטיסות, בזמינות של המטוס ואף בייצוגיות. מסקנות הוועדה שפורסמו בפברואר 2014 פירטו כי התקשרות ארוכת-טווח מול אל על שנבחנה כאחת החלופות נפסלה לאור הצעת מחיר גבוהה שהעבירה אל על "יותר מהמחירים שהיא גובה כיום". המהלך לרכישת המטוס המדיני יצא לדרך בעקבות מסקנות הוועדה.
מיטה זוגית ומטבחים: המטוס המפואר של ארדואן
האם הביקורת על רכישת מטוס לטובת ראשי המדינה הישראלית מוצדקת? האם ראשי מדינה יכולים להיעזר ברשת של קווי התעופה המסחריים בלבד? לראיה, מעת לעת צצים פרסומים של ראשי מדינה שטסים בטיסות לואו קוסט - לפני ארבע שנים נשיא המדינה ראובן ריבלין טס לצ'כיה כ"אחד האדם" בטיסת UP (מותג הלואו קוסט ז"ל של אל על). גם ראש ממשלת בריטניה לשעבר דיוויד קמרון תועד על-ידי נוסעים זולל חטיף במושב רגיל בטיסת לואו קוסט של איזי ג'ט.
אלא שלצד המהלכים המיוחצנים והעממיים שגם מאחוריהם ניצב שיקול מושכל, ראשי מדינה מוטסים במטוסים המיועדים לכך, וזו כאמור לא המצאה ישראלית. אייר פורס 1 האמריקאי הוא כנראה המותג המפורסם בסגמנט מטוסי ראשי המדינה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כמו קודמיו, משתמש במטוס הג'מבו 747-200 בגרסה המתקדמת ביותר שלו. שני מטוסי בואינג נוספים משמשים את חיל האוויר האמריקאי לצורכי הנשיא (ושמם משתנה ל"אייר פורס 1" כאשר הנשיא נמצא על סיפונם).
גם ממשלת סין מחזיקה בצי מטוסים עבור ראשי המדינה שלה. ממשלת רוסיה מחזיקה בארבעה מטוסים המשרתים את הנשיא ולדימיר פוטין. גם הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן מעופף ממקום למקום במטוס מדיני ומפואר מאוד. צי המטוסים של ארדואן כולל מטוס איירבוס 340 חדש שמצטרף למטוס שהוא קיבל עוד קודם לכן במתנה: בואינג ה-747 שלו דווקא כן כולל מיטה זוגית מעופפת ועיצוב מפואר הכולל מטבחים, סלון אירוח, הרבה זהב ושיש.
המטוסים המדיניים אינם נחלת המעצמות הגדולות בלבד: לממשלות כמו אלג'יר, ארמניה, קזחסטן, מדגסקר, תימן או אנגולה עומד מטוס המיועד להטסת ראשי המדינה. ישראל היא זו שמיישרת קו עם העולם, גם אם יישור הקו נעשה בדרך שראויה לביקורת. השאלה המסקרנת הבאה היא מי יהיה זה שיחנוך את המטוס ברגע שהוא ייכנס באופן רשמי לשירות.