גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקופת הדמדומים של תמ"א 38 יכולה גם להיות הזדמנות

הרוב הדרוש להוצאת פרויקט התחדשות עירונית לפועל וסוגיית היטלי ההשבחה: זמנה של תמ"א יוקצב, אך כבר עכשיו אפשר למצוא פתרונות שיובילו את ההתחדשות העירונית למקומות טובים יותר ● דעה

פרויקט תמ"א 38 ברמת גן / צילום: גיא ליברמן
פרויקט תמ"א 38 ברמת גן / צילום: גיא ליברמן

לפני מספר ימים פורסמה המלצת הולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) למועצה הארצית להאריך את תוקף תמ"א 38 עד לאוקטובר 2022, כאשר במהלך תקופה זו יקודם ויאושר פתרון חלופי להתחדשות עירונית אשר יחליף את תמ"א 38. המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לדון מחר (ב') בנושא, ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי, המתווה שהומלץ יקבל תוקף.

ההליך לקידומו של מנגנון משופר או חלופי, מהווה הזדמנות לתקן חלק מהקשיים שהתעוררו במהלך יישומה של תמ"א 38, ואשר לא תמיד ניתן היה למצוא להם פתרון ראוי "תוך כדי תנועה".

כך למשל בעניין הפטור מהיטל השבחה, אשר נקבע על-מנת לתמרץ את מימושה של התמ"א. לפטור זה היה אפקט מצנן על הרשויות המקומיות, שהתקשו בקידומם של פרויקטים אשר אין בצידם הכנסות לצורך שיפור תשתיות. כתוצאה מכך רשויות רבות הגבילו באופן משמעותי את אפשרות המימוש של תמ"א 38.

לאור זאת, בהמלצת הולנת"ע הומלץ לבחון את צמצום הפטור מהיטל השבחה. במסגרת המנגנון החדש שיחליף את תמ"א 38, יהיה צריך למצוא פתרונות אחרים, אשר מצד אחד ייצרו כדאיות כלכליות לפרויקטים, ומצד שני ייתנו מענה לצורך ביצירת תשתיות שיתמכו בתוספת האוכלוסייה שנובעת מפרויקטים אלה.

פתרון אפשרי הוא העצמת זכויות הבנייה שיותרו במסגרת הפרויקט, כך שדי יהיה בהן כדי ליצור כלכליות גם לאחר תשלום היטל השבחה. תמריץ זה מתיישב גם עם הצורך לצופף את אזורי המגורים במרכז הארץ ולהוסיף יחידות דיור בהיקף משמעותי. פתרון חלופי אחר הוא מתן סבסוד מסוים של המדינה להקמת התשתיות הנדרשות.

כך או אחרת, ניתן להניח כי התמורות שקיבלו דיירים בתחילת דרכה של התמ"א, יצומצמו.

סוגיה נוספת היא סוגיית הרוב הנדרש לצורך קידום תוכנית התחדשות עירונית. ברשויות שונות אנו רואים מגמה המעדיפה שפרויקט ההתחדשות יתבצע על מספר מבנים יחדיו, באופן שמאפשר הפרשת שטחים לצורכי ציבור. פרויקטים מסוג זה מתבצעים כיום בדרך של הכנת תוכנית בניין עיר מכוח סעיף 23 לתמ"א 38.

עם זאת, לפני מספר חודשים נקבע בוועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז תל-אביב כי יש לפרש את התקנות העוסקות באחוז ההסכמה הנדרש לצורך הגשת תוכניות בניין עיר, כך שבכל הנוגע לתוכניות הריסה ובנייה שאינן תוכניות פינוי-בינוי (לרבות תוכניות מכוח תמ"א 38), נדרשת הסכמה של 100% לצורך הגשת התוכנית. השגת אחוז הסכמה של 100% בשלב כה מקדמי של הגשת התוכנית מהווה מכשול משמעותי ביותר בקידומן של תוכניות כאמור, ושומט את הקרקע תחת הרצון לקדם פרויקטים במתחמים של מספר בניינים.

משמעות הדבר היא שבמצב המשפטי הנוכחי, אם יזם רוצה (או נדרש) לקדם תוכנית התחדשות ביחס ל-4 בניינים סמוכים, די בכך שאחד הדיירים באחד הבניינים יסרב לקידום הפרויקט, על-מנת לטרפד את הפרויקט כולו ולמנוע את התחדשותם של ארבעת הבניינים.

לאור קושי משמעותי זה, הכרחי שהמנגנון החדש שייקבע יכלול תיקון של התקנות הרלוונטיות, באופן שיבהיר כי לצורך הגשת תוכנית להריסה ובנייה לפי מנגנון חדש זה, די יהיה בהסכמה של 80% מבעלי הזכויות במתחם, בדומה לאחוז ההסכמה הנדרש כיום בעת הוצאת היתר מכוח תמ"א 38.

בנוסף, מכיוון שמנגנון חדש זה צפוי לבוא לעולם רק בעוד כשלוש שנים, ראוי היה לתקן כבר היום את התקנות, באופן שגם בתקופת הביניים תוכניות שיקודמו מכוח תמ"א 38, לא יידרשו להגיע להסכמה של 100%.

עוד סוגיה אשר נדונה בימים אלה בערכאות היא שאלת מוסד התכנון המוסמך לאשר תוכניות מכוח תמ"א 38, המעגנת את זכויות התב"ע התקפה ואת הזכויות שניתן לקבל מכוח תמ"א 38. לעניין זה נקבע לאחרונה על-ידי ועדת הערר כי סמכות זו נתונה לוועדה המחוזית (אלא אם מדובר בתוספת מינימלית של שטחים), ועל החלטה זו תלויות ועומדות שתי עתירות בבית המשפט המחוזי (האחת הוגשה על-ידי משרד הח"מ בשם היזם, והשנייה הוגשה על-ידי הוועדה המקומית גבעתיים).

במקביל, בימים אלה ניתן פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים במחוז מרכז, אשר דחה טענה כי תוכנית לפי סעיף 23 אשר אושרה על-ידי הוועדה המקומית רעננה (רע/1010), אושרה בחוסר סמכות. גם סוגיה זו ראוי שתוסדר באופן סטטוטורי במסגרת המנגנון החלופי שייקבע במקומה של תמ"א 38. בעניין זה הומלץ בהחלטת הולנת"ע לבחון אפשרות לקבוע שתינתן בעניין זה סמכות מקבילה, הן לוועדה המקומית והן לוועדה המחוזית. אנו חושבים כי מדובר בפתרון ראוי.

קושי נוסף עימו יידרשו להתמודד מקבלי ההחלטות, במסגרת התווייתו של פתרון משופר, היא מתן מענה לבניינים אשר עומדים בתקן לרעידות אדמה, אולם אין בהם ממ"דים. סוגיה זו אמורה הייתה לעלות במסגרת תיקון 4 לתמ"א 38, אולם תיקון זה נגנז.

לבסוף, חרף ההעדפה הברורה לקידום פרויקטים של הריסה ובנייה על פני פרויקטים של חיזוק, וההעדפה לתכנון מתחמי, יש לוודא שהפתרון שייקבע ייתן מידה של גמישות, אשר תאפשר לתת מענה לבניינים אשר אין להם פוטנציאל ממשי להוות חלק ממתחם או שאין להם פוטנציאל ממשי להריסה ובנייה. בעניין זה המליצה הולנת"ע לבחון אפשרות לתת לוועדה המקומית סמכות לאשר תוכניות חיזוק בדרך של עיבוי בנייה, וזאת "במקרים מתאימים וחריגים".

עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל שותפה במשרד עו"ד עפר טויסטר, העוסק בתכנון ובנייה

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מובילאיי נפלה ב-8%, אנבידיה ב-2%

הנשיא טראמפ קרא להגדיל את תקציב הביטחון המתוכנן של ארה"ב ל-2027 לטריליון וחצי דולר - המניות הביטחוניות מזנקות ● אנבידיה מחייבת לקוחות סינים בתשלום מלא מראש  על שבבי הבינה המלאכותית H200 שלה  ● אלפאבית עקפה את אפל בשווי שוק והיא החברה השנייה הגדולה בוול סטריט

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

השווי קפץ ל-9 מיליארד דולר: חברת הסייבר סייארה השלימה סבב גיוס

סבב הגיוס הנוכחי של סייארה מתבצע לפי שווי שגבוה פי שלושה מהשווי שבו הוערכה לפני כשנה ● הגיוס הקודם בחברה הושלם רק לפני חצי שנה, וסך ההשקעות בה עומד על יותר מ־1.7 מיליארד דולר

בית משפט השלום ראשון לציון / צילום: אביבה גנצר

קיצוץ רוחבי בקבלת תיקים: בתי המשפט מגיעים לנקודת רתיחה

בבית משפט השלום בראשון לציון הוחלט להפסיק קליטת תיקים חדשים בתחומי הנזיקין; בפתח תקווה לא יוגשו תיקי רכוש רכב; וגם בכפר סבא מצמצמצים תיקים ● במערכת המשפט מדגישים כי מדובר בצעדים זמניים, אך נראה כי העומס והמחסור בתקנים מגיעים לנקודת קצה

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הם חשבו שהשקיעו את החסכונות במדד שעשה 50% בשנה, וגילו שנשארו עם 7%

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● משקיעים רבים גילו לאחרונה ששנה פנטסטית בתל אביב הניבה להם תשואה מביכה ● איך זה קרה? בחסות רפורמה של רשות שוק ההון שהתיימרה לעשות סדר, ובפועל יצרה בלבול וחוסר ודאות ● התוצאה: משקיעים חשבו שהשקיעו במסלולים בארץ, וגילו שנותרו מחוץ לחגיגה ● רשות שוק ההון: "יישום והשלכות הרפורמה בבחינה"

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים והחברות הביטחוניות נפלו

ה-S&P 500 ירד בכ-0.3% ● כמות המשרות הפנויות בארה"ב ירדה במפתיע לרמתה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה ● שתי הצהרות נפרדות של טראמפ הכבידו על המניות הביטחוניות ועל מניות בתחום הנדל"ן ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: אנתרופיק בדרך לגיוס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 350 מיליארד דולר

החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות

פרמיית הסיכון נחתכה, וגם המפרציות הצטרפו להנפקת החוב של ישראל

החשב הכללי סיים את הגיוס הבינלאומי האחרון לקדנציה עם 6 מיליארד דולר וביקושים חזקים המעידים על אמון המשקיעים, כולל ממדינות המפרץ ● עם זאת, למרות הירידה במרווחים לעומת שיא המלחמה, ישראל עדיין משלמת פרמיית סיכון גבוהה ביחס למדינות מקבילות

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

מכוונת לטורקיה: המדינה שבוחנת חלופה למל"טים ישראליים

תחת הנהגת הנשיא פטרו, קולומביה מתרחקת מהתעשייה הביטחונית הישראלית ובוחנת חלופה בטורקיה ● אך במקביל, אלביט מוכיחה עליונות טכנולוגית באירופה בעסקאות ענק עם נאט"ו

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

טראמפ לוחץ על תוצרת אמריקאית - וכך הגיבו לדרישה באלביט

חברת הבת של אלביט בארה"ב השלימה לאחרונה את יצירת הדגם הראשון של מערכת התומ"ת שלה במתקן בדרום קרולינה ● הקונגלומרט הביטחוני האמירותי מתעניין ברכישת 30% מהחברה האוקראינית פייר פוינט תמורת 760 מיליון דולר ● קזחסטן מתכוונת לפתח טנק שיתבסס על הנגמ"ש טולפאר מתוצרת טורקיה ● והודו מרחיבה את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בעלי קרן JTLV. מימין: אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן / צילום: שרון גבאי

ברווח של מעל חצי מיליארד שקל: JTLV מחסלת את ההחזקה בדוניץ

קרן ההשקעות בנדל"ן JTLV השלימה את מכירת כלל החזקותיה ביזמית הנדל"ן דוניץ תמורת 530 מיליון שקל ● שש שנים אחרי ההשקעה הראשונה באלעד מגורים, הקרן רושמת אקזיט מוצלח שכלל מכירות בהיקף כולל של כמעט מיליארד שקל

פרויקט של דירה להשכיר בתל כביר, תל אביב / צילום: שלומי יוסף

גל מודעות לשכירות ארוכת טווח מציף את הרשת - מה עומד מאחוריו?

כמה חברות להן פרויקטי שכירות ארוכת טווח יוצאות בקמפיינים פרסומיים, ביניהן אשטרום וקרן הריט מגוריט ● החברות בענף לא מדווחות על קשיי אכלוס, אז למה דווקא עכשיו עולים הפרסומים?

שר המשפטים יריב לוין. הוביל את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

השבוע אושר בכנסת צמצום הלכת האפרופים - אך אל תטעו לחשוב שמדובר במותה ● להערכתנו, ההלכה תמשיך להשפיע על קבוצה צנועה של "רק" כ-99% מכלל החוזים

מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר

וילאר מתרחבת: רוכשת 4 מתחמי תעשייה בכרמיאל וביקנעם ב־520 מיליון שקל

הקרקעות שייכות לסמי סגול, לשעבר בעל השליטה של כתר פלסטיק שנמכרה בשנת 2016 לידי קרן ההשקעות הבינלאומית BC Partners ● את הרכישה תממן וילאר באמצעות יתרות המזומנים ברשותה ובאמצעות הנפקת אגרות חוב ו/או מימון בנקאי

יפתח רון-טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה

ועדת המינויים אישרה היום את מועמדותו של יפתח רון-טל לתפקיד יו"ר רשות שדות התעופה ● עם זאת, האישור מותנה בהסדר ניגוד עניינים, ולפיו רון-טל יצטרך לסיים את כהונתו כנושא משרה ולממש את החזקותיו בחברות האנרגיה Urban Energy ואוגווינד, וכן להתחייב שלא לעסוק בכל עניין שמקיים זיקה לחברת ביג

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

40 חברות נדל"ן דורשות מהמדינה להכיר בהוצאות פיתוח לצורכי מע"מ

החברות התובעות - בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים, אבו מגורים ועוד – טוענות כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל במכרזים של רמ"י

זהבית כהן יוסף, מנכ''לית אייפקס / צילום: רמי זרנגר

כבר לא בעלת שליטה: המימוש הענק של זהבית כהן במקס סטוק

קרן ההשקעות אייפקס מכרה מניות של רשת הדיסקאונט בהיקף של כ-300 מיליון שקל ● אורי מקס, המייסד והמנכ"ל, הצטרף ומכר מניות ב-50 מיליון שקל ● מקס סטוק צפויה להתנהל כחברה ללא בעל שליטה

שלג בברלין, השבוע / צילום: אסף אוני

גל הקור האירופי מחריף: מצבי חירום, תאונות ברחוב וביטולי טיסות

שורת מדינות באירופה הכריזו היום על מצבי חירום בדרגות משתנות בשל מטחי שלג כבדים וטמפרטורות שצנחו הרבה מתחת לאפס ● בהולנד תנועת הרכבת משובשת, ובשדה התעופה סכיפהול נרשמים עיכובים משמעותיים ● בברלין הצטברות הקרח על המדרכות מעוררת ביקורת על העירייה ועל חוסר התפקוד שלה

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון