גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקופת הדמדומים של תמ"א 38 יכולה גם להיות הזדמנות

הרוב הדרוש להוצאת פרויקט התחדשות עירונית לפועל וסוגיית היטלי ההשבחה: זמנה של תמ"א יוקצב, אך כבר עכשיו אפשר למצוא פתרונות שיובילו את ההתחדשות העירונית למקומות טובים יותר ● דעה

פרויקט תמ"א 38 ברמת גן / צילום: גיא ליברמן
פרויקט תמ"א 38 ברמת גן / צילום: גיא ליברמן

לפני מספר ימים פורסמה המלצת הולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) למועצה הארצית להאריך את תוקף תמ"א 38 עד לאוקטובר 2022, כאשר במהלך תקופה זו יקודם ויאושר פתרון חלופי להתחדשות עירונית אשר יחליף את תמ"א 38. המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לדון מחר (ב') בנושא, ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי, המתווה שהומלץ יקבל תוקף.

ההליך לקידומו של מנגנון משופר או חלופי, מהווה הזדמנות לתקן חלק מהקשיים שהתעוררו במהלך יישומה של תמ"א 38, ואשר לא תמיד ניתן היה למצוא להם פתרון ראוי "תוך כדי תנועה".

כך למשל בעניין הפטור מהיטל השבחה, אשר נקבע על-מנת לתמרץ את מימושה של התמ"א. לפטור זה היה אפקט מצנן על הרשויות המקומיות, שהתקשו בקידומם של פרויקטים אשר אין בצידם הכנסות לצורך שיפור תשתיות. כתוצאה מכך רשויות רבות הגבילו באופן משמעותי את אפשרות המימוש של תמ"א 38.

לאור זאת, בהמלצת הולנת"ע הומלץ לבחון את צמצום הפטור מהיטל השבחה. במסגרת המנגנון החדש שיחליף את תמ"א 38, יהיה צריך למצוא פתרונות אחרים, אשר מצד אחד ייצרו כדאיות כלכליות לפרויקטים, ומצד שני ייתנו מענה לצורך ביצירת תשתיות שיתמכו בתוספת האוכלוסייה שנובעת מפרויקטים אלה.

פתרון אפשרי הוא העצמת זכויות הבנייה שיותרו במסגרת הפרויקט, כך שדי יהיה בהן כדי ליצור כלכליות גם לאחר תשלום היטל השבחה. תמריץ זה מתיישב גם עם הצורך לצופף את אזורי המגורים במרכז הארץ ולהוסיף יחידות דיור בהיקף משמעותי. פתרון חלופי אחר הוא מתן סבסוד מסוים של המדינה להקמת התשתיות הנדרשות.

כך או אחרת, ניתן להניח כי התמורות שקיבלו דיירים בתחילת דרכה של התמ"א, יצומצמו.

סוגיה נוספת היא סוגיית הרוב הנדרש לצורך קידום תוכנית התחדשות עירונית. ברשויות שונות אנו רואים מגמה המעדיפה שפרויקט ההתחדשות יתבצע על מספר מבנים יחדיו, באופן שמאפשר הפרשת שטחים לצורכי ציבור. פרויקטים מסוג זה מתבצעים כיום בדרך של הכנת תוכנית בניין עיר מכוח סעיף 23 לתמ"א 38.

עם זאת, לפני מספר חודשים נקבע בוועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז תל-אביב כי יש לפרש את התקנות העוסקות באחוז ההסכמה הנדרש לצורך הגשת תוכניות בניין עיר, כך שבכל הנוגע לתוכניות הריסה ובנייה שאינן תוכניות פינוי-בינוי (לרבות תוכניות מכוח תמ"א 38), נדרשת הסכמה של 100% לצורך הגשת התוכנית. השגת אחוז הסכמה של 100% בשלב כה מקדמי של הגשת התוכנית מהווה מכשול משמעותי ביותר בקידומן של תוכניות כאמור, ושומט את הקרקע תחת הרצון לקדם פרויקטים במתחמים של מספר בניינים.

משמעות הדבר היא שבמצב המשפטי הנוכחי, אם יזם רוצה (או נדרש) לקדם תוכנית התחדשות ביחס ל-4 בניינים סמוכים, די בכך שאחד הדיירים באחד הבניינים יסרב לקידום הפרויקט, על-מנת לטרפד את הפרויקט כולו ולמנוע את התחדשותם של ארבעת הבניינים.

לאור קושי משמעותי זה, הכרחי שהמנגנון החדש שייקבע יכלול תיקון של התקנות הרלוונטיות, באופן שיבהיר כי לצורך הגשת תוכנית להריסה ובנייה לפי מנגנון חדש זה, די יהיה בהסכמה של 80% מבעלי הזכויות במתחם, בדומה לאחוז ההסכמה הנדרש כיום בעת הוצאת היתר מכוח תמ"א 38.

בנוסף, מכיוון שמנגנון חדש זה צפוי לבוא לעולם רק בעוד כשלוש שנים, ראוי היה לתקן כבר היום את התקנות, באופן שגם בתקופת הביניים תוכניות שיקודמו מכוח תמ"א 38, לא יידרשו להגיע להסכמה של 100%.

עוד סוגיה אשר נדונה בימים אלה בערכאות היא שאלת מוסד התכנון המוסמך לאשר תוכניות מכוח תמ"א 38, המעגנת את זכויות התב"ע התקפה ואת הזכויות שניתן לקבל מכוח תמ"א 38. לעניין זה נקבע לאחרונה על-ידי ועדת הערר כי סמכות זו נתונה לוועדה המחוזית (אלא אם מדובר בתוספת מינימלית של שטחים), ועל החלטה זו תלויות ועומדות שתי עתירות בבית המשפט המחוזי (האחת הוגשה על-ידי משרד הח"מ בשם היזם, והשנייה הוגשה על-ידי הוועדה המקומית גבעתיים).

במקביל, בימים אלה ניתן פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים במחוז מרכז, אשר דחה טענה כי תוכנית לפי סעיף 23 אשר אושרה על-ידי הוועדה המקומית רעננה (רע/1010), אושרה בחוסר סמכות. גם סוגיה זו ראוי שתוסדר באופן סטטוטורי במסגרת המנגנון החלופי שייקבע במקומה של תמ"א 38. בעניין זה הומלץ בהחלטת הולנת"ע לבחון אפשרות לקבוע שתינתן בעניין זה סמכות מקבילה, הן לוועדה המקומית והן לוועדה המחוזית. אנו חושבים כי מדובר בפתרון ראוי.

קושי נוסף עימו יידרשו להתמודד מקבלי ההחלטות, במסגרת התווייתו של פתרון משופר, היא מתן מענה לבניינים אשר עומדים בתקן לרעידות אדמה, אולם אין בהם ממ"דים. סוגיה זו אמורה הייתה לעלות במסגרת תיקון 4 לתמ"א 38, אולם תיקון זה נגנז.

לבסוף, חרף ההעדפה הברורה לקידום פרויקטים של הריסה ובנייה על פני פרויקטים של חיזוק, וההעדפה לתכנון מתחמי, יש לוודא שהפתרון שייקבע ייתן מידה של גמישות, אשר תאפשר לתת מענה לבניינים אשר אין להם פוטנציאל ממשי להוות חלק ממתחם או שאין להם פוטנציאל ממשי להריסה ובנייה. בעניין זה המליצה הולנת"ע לבחון אפשרות לתת לוועדה המקומית סמכות לאשר תוכניות חיזוק בדרך של עיבוי בנייה, וזאת "במקרים מתאימים וחריגים".

עו"ד מיטל טויסטר רוזנטל שותפה במשרד עו"ד עפר טויסטר, העוסק בתכנון ובנייה

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פרויקט ''תדהר בגיבורים'' בבת ים / הדמיה: 3DVISION

תדהר מתקדמת לכיוון הנפקה: זה הצעד האחרון שנקטה

חברת הנדל"ן תדהר ממשיכה להיערך להנפקה ראשונית בבורסה בת"א ושכרה את שירותיהם של לידר חיתום ודיסקונט חיתום ● שיכון ובינוי עתרה לבג"ץ נגד המדינה ודורשת תיקון חקיקה שיאפשר לה למכור דירות שבנתה להשכרה לטווח ארוך ● ונתי גלבוע ישקיע כ-40 מיליון שקל בגפן מגורים ויהפוך לחלק מגרעין השליטה ● חדשות השבוע בנדל"ן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד, וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף