חברת קנאפארם היא לא חברה ותיקה בתחום הקנאביס. אפילו יחסית לחברות החדשות בשוק, היא בין החדשות יותר. אולם היא הצליחה להתקדם לשלב בו היא נמצאת היום - חודשים ספורים מכניסה אפשרית לשוק - במהירות יחסית. זאת בעיקר בזכות השקעה של מעל 10 מיליון שקל שקיבלה מאיש העסקים הישראלי-צרפתי פייר ברוך (באוש), בעלי בורגר קינג וחברת רותניום בתחום הכספות - עסק שמתוכנן להיות סינרגי לעסקי הקנאביס של החברה.
"הפרויקט הזה פרץ את כל גבולות התקציב שהגדרנו לו", אומר מנכ"ל החברה, סיון סלמה. "עשינו טעויות כי לא היינו חקלאים, והתיקון עלה לנו בשכר לימוד. לכן טוב שלא סמכנו על ההון של אף אחד חוץ מעצמנו. רצנו קדימה בכל הכוח, גם בתוך אי ודאות, כי ידענו שאנחנו לא גוררים איתנו אף אחד נוסף".
סלמה התחיל את דרכו בתחום הקנאביס כעורך דין. "חקלאי מאחד המושבים בשרון ביקש שאעזור לו לקבל רישיון לגדל קנאביס. הוא היה מרוצה והמליץ לחברים ובסופו של דבר טיפלתי בקבלת רישיונות עבור 70 חקלאים, וניסיתי לעקוב ולראות מה הם עושים עם הרישיון הזה בפועל. התברר שהחקלאים מקבלים את הרישיונות ואז נתקעים כלכלית.
"פייר ברוך הוא שותף ותיק שלי, וחשבתי שיכול להיות לנו יתרון בתחום כאנשי עסקים, שנוכל להביא את ההשקעה לחקלאים הקיימים. אך ראינו שקשה ללבן איתם את הסוגיות העסקיות", הוא מספר.
"אז רכשנו בעצמנו אדמות בזכרון יעקב, והתחלנו להקים את החווה ב-2017. מהיום הראשון אמרו לנו 'אין כבר זכות קיום לחברת קנאביס חדשה'. וגם אמרו - חכו, קודם תראו אם בכלל יש אפשרות ליצוא. אני, אם אומרים לי אי אפשר - עושה בדיוק הפוך. כך נוצר המצב שבו דווקא כשרוב המשקיעים הזרים עצרו את ההשקעות ורוב החקלאים עצרו את הפעילות בתחום, אנחנו אמרנו - נעבוד בשקט, נעבוד ממוקד, אבל נעבוד. עם הון עצמי שלנו - כי לא ידענו מה יהיה ולא רצינו להיות מחויבים לאף אחד. כשמחויבים צריך לפרוע".
ההתחלה, כאמור, לא הייתה קלה. "לקחנו חלקת אדמה בגודל של 33 דונם, הקמנו עליה חווה מאפס. לא הסבנו פעילות קיימת, כי הסבות תמיד עולות יותר בסוף. בנינו חווה מודרנית עתירת טכנולוגיה: שליטה בתאורה, השקעה, הכול ללא נוכחות פיזית.
"אבל כלא-חקלאים, לא ידענו לצערי כיצד לחסוך כסף. על בשרנו למדנו הכול. למשל לא ידענו שצריך לשים ניקוז בשבילי הבטון, אז היינו צריכים להרים אותם אחרי שכבר הנחנו אותם. זה חלק משכר הלימוד, אני לא מתרגש מזה יותר מדי.
"כל ההשקה שלנו", מוסיף סלמה. "אפילו לפתוח חשבון בנק לחברת קנאביס היה לנו קשה, ואי אפשר להגיד לספק בתחום הזה שתשלם לו אחרי כן. הוצאנו כסף גדול בתקופה קצרה, אבל זו גם הסיבה לכך שאחרים נתקעו ואנחנו רצנו קדימה בכל הכוח".
כעת יש לחברה 10,000 מ"ר בשתי חממות, ולידן מתקן ריבוי שתילים. "אנחנו מאמינים שלמרות דרך החתחתים, התוצאה טובה. נציגים של חברות רבות היו והתרשמו".
בינתיים לא מנפיקים
אתם רוצים להנפיק את החברה?
סלמה: "היינו כבר מרחק יום אחד מלהיכנס לבורסה. פייר הוא שועל בורסות בינלאומי. בינתיים החלטנו שזה לא נחוץ כי יש לנו את הכסף, אז קודם נראה לאן השוק הולך. אמרנו - בואו נשמין קצת את החברה, נראה שיש פעילות, שנכנס תזרים - או שלא נכנס. לא התאים לנו להיכנס לבורסה על סיפורים ואחר כך לא לעמוד בהם, אפילו מסיבות שלא קשורות אלינו. פייר לא מבין איך מנפיקים פה חברות שלא מוכרות, הוא לא מכיר שוק כזה. באירופה זה אחרת".
אולם אם וכאשר המכירות יחלו, החברה אינה פוסלת את האפשרות להנפיק.
היום קנאפארם נמצאת בערך באמצע מחזור הגידול של 180 השתילים הדרושים לאישור, כך שאם אכן תקבל אותו, היא תוכל להגיע (בהיעדר הפתעות) להשקה מסחרית של המוצר שלה לקראת סוף המחצית הראשונה של 2020. "זה תלוי בכל כך הרבה דברים שלא בשליטתנו", מודה סלמה. "אנחנו מקווים שלא תבוא מחלה לשתילים או כל צרה אחרת".
בינתיים ברוך, שהתחיל את דרכו בחברת ביגוד מצליחה בשם מורגן בצרפת, גייס לחברה שני משקיעים נוספים, משפחת גמפל ומשפחת פריאנטי. לדברי סלמה, המשקיעים נכנסו להשקעה לפי שווי של 400 מיליון שקל לחברה. אחרי הקציר הראשון מתכננת החברה סבב גיוס נוסף, בשאיפה לפי שווי של 800 מיליון שקל אחרי הכסף, שיאפשר לה לשתול את כל שטח החווה (אם אמנם יתקבל אישור). "אבל אם לא נוכל לגייס בשווי דומה לזה, אנחנו לא נגייס, כי אנחנו לא חייבים את הכסף", מבהיר סלמה. את סבב הגיוס השלישי מקווה החברה כבר לבסס על הכנסות. "אם הכול יסתדר, זו עשויה להיות התקופה הנכונה לצאת לבורסה", אומר סלמה.
"למשפחת גמפל יש קשרים בחברות גדולות כמו לוריאל וג'ונסון אנד ג'ונסון, שעוסקות כבר היום בתחום הקנאביס. הם משקיעים אסטרטגיים שעשויים לפתוח לנו דלתות בחברות קוסמטיקה מובילות", לדבריו.
ציינו כי לברוך וסלמה ישנה גם חברת חדרי כספות בישראל, רותניום (Ruthenium). "הכספות בבתי המרקחת קטנות. אף בית מרקחת לא יכול להחזיק את המוצרים של כל החברות. אנחנו החלטנו שאם כבר יש לנו חדרי כספות במקומות שונים בארץ - אנחנו נקים שם בתי מרקחת. האבטחה היא אותה אבטחה. נחזיק בחנויות האלה כל מה שמשרד הבריאות מחייב כדי להיות בית מרקחת רשמי, אך הן ימותגו כחנויות לממכר קנאביס. ומה שנמכור בערוץ זה, ולא נשלם לבית המרקחת, נשאף להחזיר למטופל. ייתכן שנוכל להגיע למוצר זול ב-15%".
אף אם הפריסה לא תהיה רחבה?
"אני לא בהכרח רוצה את המוצר שלי בכל מקום. אני רוצה לתת גם חוויית קנייה. מאידך נוכל לאפשר לחברות אחרות לגדל על השטח שלנו, וכך נקבל אחוזים מהמוצרים שהן ישווקו וימכרו בערוצים שלהן".
בצרפת יש שוק קנאביס?
"אין חברות קנאביס מקומיות, אך לאחרונה החלו לאפשר שם שתילה של האמפ באופן ניסיוני, ואפשר לייבא קנאביס רפואי. אנחנו בוחנים שם אפשרויות, ובכל מקרה אנו עם הפנים לשוק הבינלאומי".
בהשוואה לשוק הצרפתי הבתולי, מציין סלמה את השוק הישראלי דווקא כאור לגויים. "אפשר להגיד הרבה דברים על יובל לנדשפט (ראש תחום הקאנביס במשרד הבריאות, שזכה לביקורת על החלטות מהירות מדי, שנתפסו כקפריזיות על ידי גורמים בשוק, ועל העדפה לכאורה לחלק מן השחקנים בתחום, ג'ו')", הוא אומר, "אך לדעתי, ממה שאני חווה כאיש עסקים בתחום, ולא כמטופל, יובל הוא האיש הנכון. הוא פתח שוק שלא היה קיים. העבודה שלו בשבילי היא פורצת דרך.
"יש שיגידו שהרפורמה טובה או גרועה, שהמחיר של המוצרים יעלה או לא, אולי אפשר היה לעשות דברים אחרת, אבל יובל עשה מהלך שהוציא את השוק הזה מהמחשכים. מבוגרים היום משתמשים בקנאביס ולא מתביישים.
"בעוד כמה חודשים תהיה סחורה רבה מן הדרוש בשוק, המחסור הוא זמני. שבעה מגדלים עומדים להיכנס לשוק השנה ובשנה הבאה, ישירות לבתי המרקחת. איכות המוצר תעלה בזכות הפיקוח והתחרות, שלא תאפשר איכות לא טובה", הוא מסכם.