גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם רגולציה עולמית תסייע למשבר האקלים?

שינויי האקלים דורשים התנהלות חכמה ולא רק סיסמאות. אסור שמדיניות פופוליסטית תפגע בעניים ביותר בעולם

שריפות ביערות האמזונס, ברזיל / צילום: רויטרס
שריפות ביערות האמזונס, ברזיל / צילום: רויטרס

שינויי האקלים הם אתגר ענק, היום ובעתיד. אמנם הידע על הנושא לוקה בחסר, אך ידוע שפעילות תעשייתית ופליטת גזי חממה לאטמוספירה משפיעות עליהם. דוח "הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים" (IPCC) מראה, שעד 2050 תעלה הטמפרטורה במעלה-מעלה וחצי ביחס לטרום המהפכה התעשייתית, דבר שיזיק לאזורי חוף ולמקומות חמים, ויסייע לאזורים הרריים קרים. היות שאיני מדען אקלים, אקבל את הדוח כלשונו, ואתייחס לעניין אחר.

לעומת הקונצנזוס של השפעת האדם על האקלים, אין קונצנזוס כזה לגבי יכולתנו למתן את ההשפעה על-ידי רגולציה בינלאומית. הדוחות עוסקים בסיכויים ובטווחי טעות אדירים, ואלו גבולות הידע שלנו. ייתכן שתוטל רגולציה דרקונית, ונגלה שהשפעתה על הטמפרטורה זניחה. מנגד, מה שרגולציה עולמית תעשה הוא לפגוע קשות במדינות מתפתחות ובעניים ביותר בהן.

סין תורמת כ-30% מפליטות הפחמן הדו-חמצני. הודו, כ-7%. אם תיושם רגולציה עולמית, מדינות אפריקה שעוברות מהפכה תעשייתית ייתקלו בחסם התפתחותי. משנת 2000, צנח העוני הקיצוני בעולם מ-30% לכ-10%, בעיקר בשל התיעוש באסיה ובאפריקה. רגולציה דרקונית תעצור זאת, ותדרדר מיליונים לעוני, לרעב ואף מוות.

קל לדון ברגולציה במדינה עשירה ומשגשגת כשבדיה, אך לא במדינות המתפתחות. מבחינתן, חשמל יקר יותר ודרישות רגולטוריות מחמירות אומרים ייצור פחות משתלם, שיוביל לקריסת תעשיות ומפרנסים שהתקיימו מחקלאות. התעשיות הן נתיב ליציאה מהעוני שנמשך מאות שנים.

אז למה לא להטיל רגולציה סביבתית בעיקר על מדינות עשירות? כי בעיות גלובליות דורשות פתרונות גלובליים. הטלת רגולציה שונה תגרום לחברות המזהמות במדינות מפותחות עם רגולציה מחמירה, לעבור למדינות מתפתחות עם רגולציה מקילה, כפי שקורה היום. הדבר יחמיר יותר את הבעיה, כי מדינות כמו סין מעדיפות את הפיתוח הכלכלי על רווחת התושבים באזורים התעשייתיים, דבר שמוביל לזיהומים ולמות 1.6 מיליון סינים בשנה ממחלות זיהום אוויר, עניין שלא יעבור במדינה מערבית.

היות שהטלת מערכת רגולציה עולמית אינה פרקטית, ועלולה להיות קטלנית לחלשים, מה ניתן לעשות?

1. לעודד ייצור אנרגיה כלכלית וירוקה כמו אנרגיה גרעינית. לצערי, אנרגיה יעילה שאינה פולטת פחמן דו-חמצני גורמת ל"פניקת גרעין" חדשה. אולי בהשפעת הסדרה "צ'רנוביל", שמתארת מחדלים וזלזול בחיי אדם בהתמודדות עם האסון בכור הגרעיני שהתפוצץ בבריה"מ. יישום סביר של אנרגיה גרעינית במערב, מראה תמונה אחרת. בעשרות השנים האחרונות, מתו בעולם 36,000 איש על כל 1,000 טרהוואט של ייצור חשמל מנפט, ו-100,000 על כל 1,000 טרהוואט של ייצור חשמל מזהם מפחם.

מנגד, בהיסטוריית האנרגיה הגרעינית נהרגו 90 איש בלבד על כל 100,000 טרהווואט. כלומר, הזיהום הפחמי קטלני פי 1,100 משל אנרגיה גרעינית, כולל האסונות (האסון בפוקושימה גרם למקרה מוות אחד). למרות היעילות והבטיחות, רק 5% מהאנרגיה העולמית מיוצרים מאנרגיה גרעינית, ו-60% מפחם ומנפט. בישראל יש שתי תחנות פחם באשקלון ובחדרה, ואין אף כור גרעיני לאנרגיה.

2. ללחוץ על מדינות להפסיק לסבסד ייצור דלק מזהם. מדינות רבות מעניקות סובסידיה לדלק, מטעמים סוציאל-פופוליסטיים. ליטר דלק באקוודור עולה 49 סנט (1.7 ש"ח) ובוונצואלה 1.5 סנטים (5 אגורות). בעוד שהטלת רגולציות מיוחדות על מדינות מתפתחות היא פוגענית, צעד ראוי יהיה לחץ בינלאומי להפסקת הסובסידיה לתעשיות מזהמות. נציין, שהמיסוי על דלק בישראל מאוד גבוה - אנחנו במקום השביעי בעולם במחירי הדלק. 

3. ליצור סחר בינלאומי חופשי, שייעל את ייצור מוצרי הצריכה, ויאפשר עלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות וצמצום הזיהום העולמי. ככל שהכלכלה העולמית תבריא, תתחזק ותצמח, כך תוקל ההתמודדות עם שינויי האקלים. היום, היכולות להתמודד עם אסונות טבע אדירות לעומת העבר, בזכות הצמיחה הכלכלית והטכנולוגית. בשנות ה-20 במאה הקודמת, על כל 100,000 איש בעולם, נהרגו 45 אנשים מאסונות טבע. בעשור האחרון, צנח השיעור ב-97%, ל-1 ל-100,000. כיום, עיקר המוות מאסונות טבע נגרם מרעידות אדמה. ככל שהכלכלה, הטכנולוגיה והתשתיות יצמחו, יתפתחו ויתחזקו, כך נתמודד באופן רציונלי ואפקטיבי עם האתגרים שהעתיד האקלימי צופן בחובו.

זעקות שבר לא יספיקו להתמודד עם משבר האקלים. צריך לבחון בחוכמה את הפעולות שלנו, לוודא שהן אפקטיביות, ולחשוב על הנזקים שעלולים להיגרם למוחלשים בעולם. ככל שנשכיל לקיים דיון פרודוקטיבי על המטרות והאמצעים, כולנו כאנושות נוכל לצלוח את משבר האקלים.

הכותב הוא פעיל חברתי וממייסדי תנועת "חופש לכולנו". מכהן ככלכלן במשרד "סמקאי אסטרטגיה בע"מ" 

עוד כתבות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"