גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות הסכם ויותר ביניים: האם מלחמת הסחר בדרך לעימות הגדול

המשך העימות בין חזון "אמריקה פירסט" של נשיא ארה"ב טראמפ, לחזון "הממלכה התיכונה" של נשיא סין שי, הוא בלתי נמנע ● סין חייבת להמשיך להסוות את הסיבה היחידה לנוכחותה סביב שולחן המו"מ, קניית זמן להמשך התקדמות בתוכניתה האסטרטגית ● ארה"ב מכוונת לשרשרת האספקה הסינית, בניסיון לייקר את מחירי היבוא, להגדיל את עלויות הייצור בסין ולפגוע באטרקטיביות הייצור שם

נשיאי סין וארה"ב, שי וטראמפ, בוועידת G20 / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque
נשיאי סין וארה"ב, שי וטראמפ, בוועידת G20 / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

המעצמות נכנסות לישורת האחרונה של 2019, כאשר הריבית בארה"ב במגמת ירידה, מכסים בהיקף משמעותי מוטלים על יבוא מסין, הסכמי סחר חדשים ומשופרים נחתמו בין האמריקאים לגושי סחר עיקריים, וארה"ב החלה לגבות סכומי עתק ממדינות בגין שירותי הגנה אותם היא מספקת שנים בחינם. הנה כי כן, קורמת עור וגידים משנתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נגד שחיקתה הכלכלית האסטרטגית המתמשכת של ארה"ב בעולם.

האיום הסיני על ההגמוניה הכלכלית העולמית האמריקאית, המיושם באמצעות מלכודות חוב, מלחמות מחירים, גניבת קניין רוחני וייצור המוני, שהתממש והתקדם במשך עשרות שנים ללא מענה, נתקל כעת בתגובה שעוצמתה הולכת ומתגברת.

מלחמת העולמות הזו, שהיא במהותה קרב בינארי בין ציביליזציות ותפיסות עולם פילוסופיות הנוגעות בחופש וחירות האדם, הסתתרה שנים מאחורי הנרטיב הנעלה "גלובליזציה", פיתיון גאוני שהסיט את תשומת-הלב של חולמים רבים מהאמת המסוכנת - חתירה אגרסיבית של המפלגה הקומוניסטית הסינית להשתלטות על העולם החופשי, במונחי המערב.

על רקע תהום אידיאולוגית בלתי ניתנת לגישור, ממשיך תהליך משא-ומתן בין המעצמות במטרה להגיע להסכם ביניים אשר יוביל להסכם מלא שייעצב, בין היתר, את היחסים הכלכליים של שתי המעצמות בעתיד. הסיבה היחידה לנוכחותה של סין סביב השולחן היא עניבת החנק שמטיל עליה הממשל האמריקאי, אשר מאטה דרמטית את התקדמות סין בתוכניתה האסטרטגית. תוכנית זו, להביא את כלכלת סין תוך 100 שנה מעליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון (1949) לתוצר לאומי לנפש של מעל 50 אלף דולר - בדומה למדינות הכי מפותחות, מחייבת שיעורי צמיחה שנתית של 8%-10%. בחודש שעבר חגגה סין 70 שנה למהפכה, ומה שנראה בתחילת כהונתו של הנשיא שי ג'ינפינג כהתקדמות והצלחה גדולה, הופך לפתע מוטל בספק, תוך חריקת בלמים צורמת.

עניבה החנק האמריקאית עתידה להתהדק כבר בדצמבר, בדמות מכסים על יבוא בהיקף של 250 מיליארד דולר נוספים לקיים היום, ובכך הטלת מכסים על כל היצוא הסיני לארה"ב. צעד זה, לצד איסור מוחלט על כל עסקה בעלת מאפיינים אסטרטגיים ובכלל זה כל היבט של מידע וטכנולוגיה, הן של חברות ועסקים אמריקאים והן של כל פרוקסי אמריקאי, כולל כמובן מדינת ישראל, משבש לחלוטין את התוכניות של שי וסין.

הסינים צריכים זמן. הם מצליחים מזה שנים בתוכניתם לצמוח על גב האמריקאים ועתידם. מה שרץ שנים באופן מדהים מתחת לרדאר "מדד הפראייריות" האמריקאי, כבר לא יהיה. אפילו לא בעידן של דמוקרטים בשלטון, שגם ראשיהם מתבטאים באגרסיביות נגד הסינים. מהצד השני, ארה"ב חייבת להוריד את גירעון הסחר האדיר שלה בהיקף של כ-500 מיליארד דולר לשנה מול הסינים. את זה היא תעשה אם תייקר את מחירי היבוא מסין ותקטין ביקושים; תגרום לעליית עלויות הייצור הסיני, ופגיעה באטרקטיביות הייצור שם; תעצור את גניבת הקניין הרוחני על ידי סין; ותגרום לסינים להגדיל דרמטית רכש סחורות ושירותים אמריקאים.

 

טקטיקה 101: פגיעה ביריב מבפנים

הפגיעה בליבת כוחו הפנימי של יריב היא טקטיקה בסיסית בכל קרב, גם במלחמה בין מעצמות. הרס היריב מבפנים, אפקטיבי לעתים יותר מפגיעה מבחוץ. כך, פגיעה בבסיס התמיכה של הנשיא טראמפ, אנשי המעמד הבינוני, החקלאים והתעשיינים האמריקאים, מהווה אחת מהמטרות הברורות של השלטון הסיני שהיה שמח להיפטר מעונשו של הנשיא האמריקאי. פגיעה בהיקפים גדולים של הכנסות, עבור סחורה חקלאית ואחרת, אשר לא מגיעות על פי הסיכומים, היא חלק מניסיונות ההשפעה הסינית על סקטורים קריטיים לקראת בחירות 2020.

המשא-ומתן, שידע ועוד יידע, לא מעט עליות וירידות, הניב לכאורה הסכם ביניים - שמטרתו לדחות את ההסלמה המתמשכת במלחמת המעצמות - תוך מתן פתרון זמני לחלק מהסוגיות בהן ניתן להגיע להסכמות. ה"הסכם" עונה על הצרכים המיידיים של ה"בייס" של כל צד במשוואה, מצד אחד כספים לחקלאים האמריקאים מרכישות סיניות מוגברות ומהצד השני עצירה זמנית של סנקציות אמריקאיות, שתיתן אוויר לכלכלה הסינית ההולכת ומאטה.

הסכם הביניים משקף בראש ובראשונה את הצורך של הסינים לקבל זמן נוסף ולדחות את הנזקים המשמעותיים עבורם מצעדי ארה"ב, בהם הטלת מכסים, איסור עסקאות ומגבלות על פעילויות סיניות שונות. במובן הזה, אפשר לומר שהסינים הם אלו שמצמצו ראשונים.

ההסכם חושף ומזקק את האינטרס האמיתי של שני הצדדים במלחמה על ההגמוניה העולמית ומספק פתרון בהתאמה לאינטרסים השלטוניים והאינטרסים הלאומיים של כל צד. האינטרס השלטוני של הנשיא שי הוא המשך מימוש אסטרטגית ה"ממלכה התיכונה" שלו, והבטחת המשך שלטונו ושלטון המפלגה הקומוניסטית, שהתנאי ההכרחי לקיומם הוא שגשוג כלכלי כבסיס לתמיכת העם הסיני. כך, שיעורי צמיחה גבוהים ועימם תעסוקה ועלייה ברמת החיים, הם ה"בייס" לכל הסכם עליו סין והנשיא שלה יחתמו. בלי צמיחה חזקה ותעסוקה, החזון הזה יהיה בסכנה.

בצד השני, האינטרס השלטוני של הנשיא טראמפ הוא לאפשר להמשיך באסטרטגיית "אמריקה פירסט" שמטרתה להפסיק את הכרסום בכלכלת ארה"ב מצד סין ותהליכי הגלובליזציה ולעצור את האיום על ההגמוניה האמריקאית העולמית. מי שנתן לטראמפ את המנדט בבחירות הקודמות ואמור לתת לו את המנדט להמשיך ולהוביל את האידיאולוגיה שלו הם ה"אמריקאים של תוך היבשת", אנשי המעמד הבינוני ומטה, חקלאים, אנשי תעשייה וייצור. הם ה"בייס" שלו והם אוכלוסיית היעד לכל הסכם עליו יחתום. כך, דאגה לאינטרסים שלהם, צמיחה, תעסוקה ועלייה ברמת החיים היא הבסיס לכל הסכם עליו ארה"ב והנשיא שלה יחתמו.

הפוגה בדרך לעימות הגדול

כך, בסיס מול בסיס, עם מוכנות לחמיצות מסוימת כבכל משא-ומתן, פועלת הכימיה במשא-ומתן בין שתי המעצמות, וזאת התרכובת הכימית לכל נוסחה להסכם בהווה או בעתיד. הסכם הביניים נוגע בדיוק בכל בסיס ולכן נחתם. מכאן שברמת האינטרס השלטוני זו נוסחה שעובדת. גם ברמת האינטרס הלאומי הנוסחה שהושגה תואמת, שכן סין מסירה בשלב זה, גם אם לזמן מוגבל, איום דרמטי להמשך צמיחתה של מכסים משמעותיים, שהיו אמורים להיכנס לתוקף בשבועות הקרובים.

אם אכן ארה"ב תקבל רכש של 50 מיליארד דולר בשנה למוצרים חקלאיים, אזי המכסים האמורים להיות מוטלים בחודש דצמבר יועמדו למבחן מחדש. המגבלות החמורות שהטילה ארה"ב על טכנולוגיות סיניות, ובכלל זה המגבלות על חברת וואוי, ימשיכו ללחוץ כל העת על השלטון הסיני הצמא לטכנולוגיה עילית למימוש חזונו.

בסופו של דבר, העימות הגדול בין סין לארה"ב על ההגמוניה העולמית הוא בלתי נמנע. סין קוראת תיגר על העליונות האמריקאית בכל תחום אפשרי - מסחר, טכנולוגיה, שליטה על נתיבי הסחר, שליטה על נתיבי הכסף, וגם בעליונות צבאית קלאסית. רק לפני ימים ספורים הודיע הנשיא שי כי ארצו תפעל לפיתוח טכנולוגיית בלוקצ'יין (ידיעה שהקפיצה את מטבע הביטקויון ב-40%), במה שמהווה צעד תקדימי במלחמה בדומיננטיות של ארה"ב בתחום המט"ח.

צעדים אלו של סין, שאינם מעוגנים בהסכם הנוכחי, לצד המשך קידום תוכנית ה"חגורה והדרך", יובילו בוודאות לעימות נוסף בין המעצמות. דרך המשי החדשה של הסינים היא תוכנית מתוחכמת לכיבוש סיני זוחל של נקודות מפתח ברחבי העולם, באמצעות השקעות של מאות מיליארדי דולרים שמעגנים אחיזה סינית בכל רחבי העולם, ולאחרונה גם בישראל.

טראמפ מחזיק בקלפים החזקים

בצד השני ממתין הנשיא טראמפ, שמחזיק בקלפים החזקים יותר במשא-ומתן, ומשמר את יכולתו לסיבוב הבא, שיגיע מהר ממה שלכאורה עולה מההבנות של הסכם הביניים. טראמפ יכול "להדליק" מחדש את הזירה הסינית בכל זמן, בהתאם לאינטרסים המדיניים והפוליטיים שברקע. אם ירצה, הוא יוכל לדחות את ההסלמה בעימות בין המעצמות לתקופה נוחה יותר, לאחר בחירות 2020, כאשר יהיה משוחרר לחלוטין מלחצים פנימיים ואיום אלקטורלי על המשך כהונתו בבית הלבן.

אופציה נוספת שעומדת בפני טראמפ היא הסלמה מהותית של העימות דווקא לקראת הבחירות, תוך שהוא מציב חזית מיליטנטית כלפי סין בפני המצביעים בבית ושמירה על האינטרסים האמריקאים.

בינתיים, השווקים מריעים להסכמות בין סין לארה"ב, והמדדים המרכזיים בוול סטריט ברמות שיא של כל הזמנים - וחדשות חיוביות נוספות על התקדמות לקראת הסכם מקיף, עתידות לשלוח את השווקים לשיאים חדשים. למרות החגיגות, כדאי לשמור על רמה של סקפטיות ולזכור שבאותה מידה, הצתה מחודשת של הסכסוך עלולה לשלוח את השווקים דרומה, וכאשר מדובר בהסכם ביניים, לא בהסכם סופי, צפויות לנו עוד הרבה תנודות. 

הכותב הוא יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, אבל המידע המופיע במאמר זה הוא על דעתו בלבד. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע שישוחח היום עם נתניהו, שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

חייל רוסי סוחב רחפן אוקראיני שתוקן ועודכן על ידי הצבא / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

איך נכשלו הרחפנים האמריקאיים לחולל מפנה במלחמה באוקראינה?

רוב הרחפנים הקטנים של חברות אמריקניות נכשלו בביצועיהם מול הטכנולוגיה הרוסית, ונחשבים כעת ליקרים ונוטים לתקלות ● בהיעדר פתרונות מהמערב, פנתה אוקראינה למוצרים סיניים זולים

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

ועדת האיתור הכריעה: זה המנכ"ל המיועד של נמל אשדוד

ניסן לוי, שמכהן כסמנכ"ל ההון האנושי בבנק מזרחי טפחות, צפוי לקבל את תפקיד מנכ"ל נמל אשדוד ● ההמלצה של ועדת האיתור תעלה לאישור דירקטוריון הנמל בהמשך השבוע, ולאחר אישור הדירקטוריון המינוי טעון את אישור ועדת המינויים ברשות החברות

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

חברת הלואו קוסט הזו רק חזרה לישראל, וכעת חוסמת הזמנת כרטיסים עד אוקטובר

חברת התעופה איזי ג'ט הודיעה כי היא משהה את הפעילות בישראל עד 21 באפריל, אך באתר החברה לא ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

מייסדי סנאפי, חני גולדשטיין ודביר כהן / צילום: Elad Malka

הגיוס מגלה: השווי של הסטארט-אפ נחתך בחצי, אבל ההכנסות עלו

חברת הסטארט-אפ סנאפי, פלטפורמת המתנות לעובדים וללקוחות, השלימה סיבוב גיוס הון חדש בהובלת קרן קומרה ● הסיבוב בהיקף של 25 מיליון דולר משקף לחברה ירידת שווי, שנע כעת בין 180-200 מיליון דולר - כמחצית מהשווי הקודם שקיבלה החברה בשנת 2021

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: צילום מסך מאתר אפל

הנתונים שחשפו: הניצחון של סמסונג, הנפילה של אייפון

המתחרות הסיניות נוגסות מנתח השוק של אפל, שירד השנה בכ-15% ● סמסונג, למרות ירידה קטנה, מוכרת הכי הרבה סמארטפונים בעולם ● ריאן ריית', סגן נשיא ב-IDC: "סביר להניח ששתי היצרניות יחפשו אזורים נוספים כדי להתרחב"

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

מגמה אדומה באסיה; הניקיי צולל ב-2%

ההנג סנג משיל מערכו 1.6% ● התמ"ג בסין הפתיע לחיוב ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יורדות קלות לאחר שזינקו אמש ● באופנהיימר חיוביים לגבי פאלו אלטו ונטפליקס

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת וסרגיי נובק, מנהל מחלקת תכנון ועיצוב מבני, אורמת בשיחה עם חזי שטרנליכט / צילום: כדיה לוי

הבכירים באורמת חושפים: "בונים על יחסים דיפלומטיים עם אינדונזיה"

מנכ"ל אורמת, דורון בלשר, ומנהל תכנון והנדסת צנרת בחברה, סרגיי נובק, השתתפו בכנס "מנהיגות צעירה" של גלובס אמש ● נובק סיפר על התמיכה שקיבל כשגויס למילואים לאחר ה-7 באוקטובר, ובלשר הוסיף: "היינו צריכים להתמודד עם 10% מגויסים מהמפעל ו־25% מהנדסים מגויסים"

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

יותר ביקוש לפועלי בניין ועובדים בלתי מקצועיים, פחות למהנדסים ואקדמאים

שיעור התעסוקה עלה במרץ במקצת ועומד על 60.8%, ושיעור האבטלה הצטמצם ועומד על רמה של 3.1% ● עם זאת, ייתכן כי הגיוס הנרחב למילואים מצמצם מלאכותית את שיעור האבטלה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

העימות בין ישראל לאיראן העסיק את תעשיית הפייקים העולמית

המתיחות בין ישראל לאיראן משכה תשומת לב עולמית. אבל לא תמיד בגלל האמת ● המשרוקית של גלובס

צילומים: מארק ישראל סאלם (ג'רוזלם פוסט), (AP (Jacquelyn Martin, רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפילו סעודיה עזרה: כך פעלה הברית שסייעה לישראל מול איראן

מזה כמה עשורים, ארה"ב מובילה מאמץ לטובת הידוק הקשרים הצבאיים בין ישראל ליריבותיה הערביות הוותיקות, כדי להתמודד עם האיום המשותף מצד איראן ● המאמץ הזה לא נבדק בקרב, עד שטהרן שיגרה את מטח הטילים והמזל"טים נגד ישראל ● כך הוא נראה מאחורי הקלעים

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מחזיקי אג"ח בול מסחר יזכו לתספורת, המנכ"לית לתגמול של מיליוני שקלים

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

ישי דוידי - מייסד ומנכ''ל פימי / צילום: יונתן בלום

פימי מכרה מניות של אורביט ב-100 מיליון שקל. אלה הרוכשים

הרוכשים העיקריים הם בתי ההשקעות מור ומיטב ● פימי מכרה את המניות אחרי זינוק של כ-37% במניה ותמשיך להיות בעלת השליטה בחברה ● התשואה של פימי על ההשקעה באורביט עומדת על 400%