גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

קבוצת קרנות ההשקעה אקסלמד, בניהולו של ד"ר אורי גייגר, נמצאת בתהליכי גיוס של קרן פרייבט אקוויטי שנייה, בהיקף של כ-300-400 מיליון דולר - כך עולה ממצגת שהגיעה לידי "גלובס". המהלך לגיוס קרן זו, הגדולה ביותר של אקסלמד עד כה, מצטרף למהלך שהקבוצה הכריזה עליו לפני כחודש, לגיוס קרן הון סיכון ישראלית להשקעה בטכנולוגיות בשלבים מוקדמים.

הקרן החדשה תהיה הרביעית של אקסלמד. כיום יש לה שתי קרנות הון סיכון וקרן פרייבט אקוויטי. הקרן הרביעית תהיה פרייבט אקוויטי גם היא.

הקרן הראשונה, שגויסה ב-2011, הייתה קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר ויועדה להשקעה במכשור רפואי בישראל. הקרן זכתה להצלחה עם כמה מהחברות שלה (ביניהן אקסימו ואנדוספן שנמכרו), אך לאורך השנים הבינו בקבוצה שבניית ערוצי שיווק לחברה ישראלית עם מוצר אחד אינה שיטת העבודה האופטימלית בשוק זה. בעקבות זאת הוקמה ב-2016 קרן פרייבט אקוויטי, בהיקף של 150 מיליון דולר, במודל שונה, שיפעל גם בקרן החדשה: הוספת טכנולוגיות חדשות על פלטפורמות קיימות.

המודל הזה החל לפעול עם המעבר של גייגר לארה"ב, לפני כחמש שנים. אז החלה הקרן לרכוש חברות אמריקאיות שבנו מערך שיווק למוצרים קיימים אך התקשו לצמוח או להתנהל. על פלטפורמות השיווק המדשדשות האלה הוסיפה הקרן טכנולוגיות חדשות ומבטיחות, חלקן ישראליות. האסטרטגיה הזאת הובילה לכמה אקזיטים מהירים. אנדוגסטריק, החברה הראשונה שבה השקיעו לפי המודל החדש, כבר בוחנת אפשרות להנפקה.

משחקת במגרש של החברות הצומחות

לפי המצגת שהגיעה לידי "גלובס", שיעור התשואה הפנימי (IRR) של קבוצת אקסלמד על שתי קרנות הון הסיכון שלה הוא 39%. רובה ממומשת. שיעור התשואה הפנימי של קרן הפרייבט אקוויטי הוא 45%. שתי הקרנות הראשונות הוקמו כשותפות של גייגר עם מורי ארקין, שממשיך כמשקיע ושותף של כבוד בחברה, אך כבר אינו שותף מנהל. גייגר הוא כעת השותף המנהל היחיד בקבוצה.

כעת פועלת הקבוצה בשני הערוצים הללו - הון סיכון ופרייבט אקוויטי. לפני כחודש הודיעה על תחילת גיוס לקרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר, שתנוהל על ידי אירית יניב, ותשקיע בחברות ישראליות המפתחות מוצרים חדשים. אולם על רקע ההבנה שקשה עד בלתי אפשרי לבנות מערכי שיווק לחברות ישראליות המבוססות על מוצר אחד, ההשקעה תהיה רק בחברות שהקרן מעריכה כי יש סיכוי להגיע בהן לאקזיט לפני שתידרש הקמה של מערך שיווק משמעותי. מדובר במוצרים חדשניים בתחומם, שהמסלול הרגולטורי שעליהם לעבור הוא לרוב ממושך ויקר. לכן חברות שעברו את התהליך הזה כבר הוכיחו היתכנות במידה מסוימת ומתאימות לרכישה.

הקרן החדשה שנחשפת כעת תמשיך לפעול במודל של רכישה או שותפות ברכישה של חברות קיימות בארה"ב והשבחתן באמצעות טכנולוגיות מוספות ומעורבות בניהול. כוונת אקסלמד היא לקחת נתח בעלות משמעותי בחברות האלה. כמו כן, תשקיע הקרן השקעת מיעוט בחברות צומחות, שלהערכתה נמצאות על המסלול הנכון, ואין לה צורך לשנות אותן. זהו רכיב חדש במודל של הקרן, המתאפשר בזכות גודלה הצפוי - כ-400 מיליון דולר. לפני כמה שנים הייתה אקסלמד קטנה ולא מוכרת בארה"ב, ולכן היה לה קשה יותר להשיג דריסת רגל להשקעה בחברות צומחות. היום היא יכולה להתחרות גם בתחום זה.

מהמצגת של החברה עולה שאקסלמד מעריכה שמאחר ששוק חברות המכשור הרפואי הקטנות-בינוניות אינו מכוסה על ידי המשקיעים המשמעותיים בתחום והתחרות מעטה, וחברות רבות סובלות מביצועי חסר, יש לה הזדמנות לרכוש את העסקים הללו במחירים נמוכים.

אקסלמד מזהה חברות עם הכנסות של סביב 10 מיליון דולר וקצב צמיחה מהיר, שדרוש בהן עוד סבב גיוס אחד לשם התרחבות שיווקית, ומעריכה שבחברות מקטגוריה זו שבהן תשקיע, ניתן יהיה להגיע לאקזיט בתוך שנתיים עד ארבע שנים.

ממוצע של שנתיים לאקזיט

"בכל החברות שבהן השקענו עד היום, גם כאשר היו לנו משקיעים גדולים ומשמעותיים כשותפים בחברה, מי שמכר בסופו של דבר את החברה הייתי אני", אומר גייגר בשיחה עם "גלובס". "הקשר שלנו עם הרוכשים הפוטנציאליים נוצר ממש כשהחברה נכנסת לפורטפוליו. עד כה, פרק הזמן הארוך ביותר שלנו מרכישה למכירה היה שלוש שנים ועשרה חודשים. הממוצע הוא שנתיים".

נראה שהמודל של רכישת חברות והוספת טכנולוגיות חדשניות למערך שיווק קיים עובד. מדוע הוספתם השקעה בחברות שכבר צומחות?

גייגר: "התשואה הפנימית שלי היום גבוהה, אך הגישה הזאת עשויה להגדיל את המכפילים, תוך ניצול הפלטפורמה שלנו והמוניטין שלנו בארה"ב. אנחנו קרן מובילה בהשקעה בחברות בשווי של פחות מ-500 מיליון דולר".

לדברי גייגר, למרות החתירה למהירות, הקרן יחסית שמרנית. "ההשקעות שלנו לא ממונפות ואנחנו לא נכנסים במחירים גבוהים, גם אם זה אומר להמתין שנה לעסקה, עד שהבעלים הקיימים יבינו שהשווי שהם מכוונים אליו אולי מוגזם או עד שמצב השוק ישתנה לטובת מחירים נמוכים יותר. כשאני נכנס להשקעה, אני אומר לעצמי שהדבר היחיד שאני שולט בו הוא מחיר הכניסה.

"ליזמים אנחנו אומרים, ‘אמנם השווי בהשקעה נמוך מכפי שקיוויתם, אבל זה לא האקזיט שלכם, אלא אירוע מימוני'. אנחנו משאירים להם נתח גדול מספיק מהחברה כדי שמהלכי ההשבחה שאנחנו עושים יתרמו גם להם ביום המכירה האמיתי. את ההנהלה אנחנו כן יכולים להחליף. לעתים היא חלק מהבעיה".


איך הגדרתם את תחומי הפעילות? תפעלו גם בתחום רפואה דיגיטלית?

"אנחנו בתחום המכשור הרפואי הקלאסי. אנחנו לא קונים קליניקות רפואיות ולא חברות המעניקות שירותים רפואיים. מבחינת חלק מהקרנות האחרות שני התחומים נחשבים משיקים. בעינינו רכישות בתחום הזה הן יותר עניין פיננסי, ואנחנו קרן שרוצה להשביח חברות.

"איננו משקיעים בפארמה, כי ההימור הוא בינארי מדי. לגבי תחום הבריאות הדיגיטלית, השקענו סכומים לא גדולים בשלוש חברות בתחום, כדי להיות עם היד על הדופק, לייצר נוכחות. החברות הללו, אחת מהן ישראלית במקור, מנוהלות מניו יורק, שהיא היום המכה של תחום הרפואה הדיגיטלית, ויש שם המון חברות ישראליות".

למה דווקא ניו יורק ולא עמק הסיליקון?

"אפל וגוגל פתחו קמפוסים עצומים בתחום בניו יורק והעיר החליטה שזה פוקוס עבורה ונתנה שטח בחינם להקים רק חברות בתחום הזה. נוצרה קהילה וגם הכסף הוא בניו יורק. על פניו, ניו יורק רחוקה מכספי הון הסיכון של עמק הסיליקון, אך דווקא זה פתח את התחום להשקעות ממקורות לא סטנדרטיים.

"לטאלנטים של התחום לא כיף לחיות בפאלו אלטו. מזג האוויר לא מדהים, הים קר, למשפחות עם ילדים זה אולי מתאים, אבל ליזמים צעירים המקום לא מעניין. בפאלו אלטו יקר, בניו יורק אפשר לגור בברוקלין או ביוניון סקוור".

לדברי גייגר, יש סביב תחום הדיגיטל לא מעט הייפ והיצע יתר של חברות. "לא כל אפליקציית איכות חיים היא מוצר בריאות דיגיטלית, וחלק מהמוצרים שהיו פעם יקרים ומכניסים, הם היום מוצרים בשוק תחרותי שמתח הרווחים בו נמוך - למשל ריצוף הגנום. השקענו סכומים קטנים בחברות שיש להן כבר התקנות בתשלום. האם אלה החברות שינצחו? אני לא יודע. אני חושב שהן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר, וממילא השקענו סכומים קטנים, כדי לא להסתכן עד שהשוק יתבסס ונכיר אותו טוב יותר.

"עכשיו אנחנו בוחנים חברה בתחום הדיגיטל שרושמת הכנסות של 19 מיליון דולר. זו חברה שבולטת מתוך הערימה. אין חברות כאלה בארץ. אנחנו מעריכים שהתחום המוביל יהיה ניבוי הידרדרות לצורך הקדמת תרופה למכה והורדת עלויות".

הקושי של החברות הישראליות

השותפים בקרן הפרייבט אקוויטי המוקמת כעת הם גייגר; ליאור שב, בכיר לשעבר במיטב דש ובשתי חברות מכשור רפואי ישראליות, שניהל חברת ייעוץ בתחום המכשור הרפואי; ד"ר רפאל טורגוביקי, בכיר לשעבר בחברות בינלאומיות, בהן אלי לילי; ואוון נורטון, שניהל בעבר את הקרן התאגידית של חברת אבוט לאבס הבינלאומית ואת קרן Onset Ventures, שהשקיעה בחברות מכשור רפואי, והיום מרצה בתחום המסחור של מכשור רפואי באוניברסיטת נורת’ווסטרן בארה"ב.

בשיחה עם "גלובס" אומר נורטון כי לדעתו בישראל מקדמים טכנולוגיה היטב, "אך קשה לכם למסחר את הטכנולוגיה בשווקים שהם רחוקים מכם". לדבריו, בינתיים, חברות המכשור הרפואי הגדולות עברו תהליך של קונסולידציה, וכעת הן מבצעות בעיקר רכישות של חברות בשלות מסחרית.

"זה המקור למודל של אקסלמד, שהוא מודל מאוד מבודל. אני שמח להיכנס לתפקיד גם כמשקיע וגם לתרום לחברות בתחום התפעולי. אני מבין מה חברות גדולות רוצות, ואורי מבין מה חברות קטנות צריכות, ולכן אנחנו יכולים לחבר יחד את הפאזל".

מדוע לא חיקו את המודל של הקרן?

"קרנות הפרייבט אקוויטי עושות עסקאות יותר פיננסיות, ואין להן ניסיון בתחום הרפואי ממש. אנחנו בוחרים עסקאות שאין לאחרים את הניסיון והקשרים לעשות. תמיד תראי את טביעת האצבע של הקרן על החברות".

אתם צוות ישראלי־אמריקאי. מה התפקיד של ישראל בקרן?

גייגר: "קרן הון הסיכון יושבת בישראל ופועלת בישראל, ומנוהלת על ידי ישראלים שאוהבים את תחום הון הסיכון ואוהבים להיות בישראל. ישראל היא מקור אפשרי לטכנולוגיות חדשות ולכוח אדם איכותי וקשרים.

"מגדל היו משקיע עוגן בכל הקרנות, ויצטרפו כנראה גם לקרן הזו. יש איזו טענה בישראל שהמוסדיים לא משקיעים בקרנות בתחום הרפואי, אבל אני חושב שהם מקבלים החלטות נכונות ושמרו עד כה היטב על כספי המשקיעים שלהם, בכך שלא השקיעו ברוב הקרנות בתחום שיצאו מישראל". משקיעים נוספים באקסלמד הם יולה, מנורה וילין לפידות.

המודל של הקרן הנוכחית הוא המודל של הקרן הקודמת. אתה יכול לנבא שינויים אפשריים בשוק שאולי יאלצו אתכם לשנות את המודל?

"התחלנו להשקיע ב-2009, ואנחנו חווים תקופה יוצאת דופן באורכה ללא משבר. אבל גם להצליח בגאות כשאת ההשקעות עשית בגאות, זה לא בהכרח קל. הייתה לנו תחרות משוק הנפקות שהיה פתוח גם לחברות שלדעתי לא היו בשלות. השוק הזה חייב לעבור תיקון. יהיו ימים שבהם נעשה שתי עסקאות ביום וחודשים שבהם לא נעשה אף עסקה, אבל זה המזל שלנו שאיננו קרן גידור, ולא מודדים אותנו מרבעון לרבעון. אני יכול גם שנה שלמה לא להשקיע, אם זה יהיה הדבר הנכון".

עוד כתבות

מיסטר ביסט / צילום: Represented by ZUMA Press, Inc

האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם

הישרדות בארון קבורה והימלטות מלוחמי קומנדו הם רק חלק מהאתגרים בתוכנית המציאות של מיסטר ביסט ● עכשיו היא חוזרת לעונה שנייה עם פרס של 5 מיליון דולר ● איך נראים מאחורי הקלעים בהפקה השנויה במחלוקת? ● וגם: הצצה למפעל הענק של היוטיובר, שכולל חברת סלולר, ליין חטיפים ופארק שעשועים בערב הסעודית

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

ההצעה החדשה של פלאפון להוט מובייל: 2.3 מיליארד שקל

פלאפון מעלה את ההצעה לרכישת הוט מובייל מ-2.1 מיליארד שקל ל-2.3 מיליארד שקל, ותוחמת את זמן התגובה של אלטיס עד יום חמישי הקרוב ● המהלך מגיע בין היתר על רקע העובדה שישנן מתמודדות נוספות על רכישת הוט מובייל, ובהן דלק ישראל, קבוצה בהובלת גיל שרון וכן פרטנר וסלקום

צומת השלום, איילון / צילום: Shutterstock

איילון צפון ייחסם הלילה לצורך עבודות הקמת גשר יצחק נבון

במסגרת העבודות ייחסמו כלל נתיבי הנסיעה באיילון צפון במקטע שבין מחלפי השלום וההלכה, מהשעה 23:00 עד ל-05:00 בבוקר למחרת ● הגשר המוקם צפוי לחבר בין שכונת נחלת יצחק לבין אזור התעסוקה ממערב לנתיבים, בסביבת מידטאון 

אילוסטרציה: Shutterstock

ניצחון לקונים: רכישת זכויות בקרקע עם הסכם בנייה תמוסה כקרקע ולא כ"דירה"

ביהמ"ש המחוזי דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי תושב חוץ שרכש קרקע עם שירותי בנייה מוזמנים ישלם מס רכישה נמוך ● השופט שמואל בורנשטין: "אין להרחיב את הגדרת 'דירה על הנייר' למצבים שבהם הסיכון מוטל על הרוכש"

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם אמריקאי: "לא עדכנו את נתניהו על הרכב הוועד המנהל של עזה"

דיווח ברויטרס: בכירים אמריקאים העלו את האפשרות שתחומי מועצת השלום של עזה יתרחבו ויכללו גם את ונצואלה ואוקראינה ● במקביל, הבית הלבן הודיע על מינויים לדירקטוריון המועצה. בין הנציגים: שרים מקטאר וטורקיה, וגם איש עסקים ישראלי ● בישראל סבורים כי התקיפה האמריקאית באיראן לא ירדה מהפרק, וכי ארה"ב מחפשת את העיתוי הנכון ● טראמפ ונתניהו שוחחו אמש שוב בנושא - בפעם השנייה בתוך יומיים ● דיווח בפוקס ניוז: צבא ארה"ב מקדם כוחות אוויר, יבשה וים למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

עידן נסימי / צילום: שי בראל

"אמרו לי שהחלקתי על השכל, אבל עשיתי בשנה וחצי מה שאחרים עושים בחמש": מנכ"ל הסופר של ההסתדרות בראיון

עידן נסימי נכנס לתפקידו כמנכ"ל הסופר החברתי מבית ההסתדרות אחרי שניהל את חברת הגז של קבוצת דלק, וכולם סביבו חשבו שזו טעות ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע החליט להצטרף באמצע המלחמה, למה הוא מאמין במותג הפרטי, כיצד התמודד עם הספקים הגדולים, מה חשב כשראה שהקמעונאיות הגדולות "מחקות" אותו, ואיך הרגיש כשארנון בר-דוד נעצר

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי יהיה המדד הבא בבורסת ת"א שיחצה את רף ה־4,000 נקודות?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

העסקים עם קושנר, השותף מה-NBA: המיליארדר הישראלי שמונה למועצת השלום בעזה של טראמפ

יקיר גבאי שהונו מוערך על ידי פורבס ב-4.1 מיליארד דולר, הוא איש עסקים שצמח בשוק ההון הישראלי בשנות התשעים והקים אימפריית נדל"ן עסקית בגרמניה באמצעות חברת הנדל"ן המניב אראונדטאון, שבה הוא מחזיק כיום ב-15% מהון המניות

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב