גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

קבוצת קרנות ההשקעה אקסלמד, בניהולו של ד"ר אורי גייגר, נמצאת בתהליכי גיוס של קרן פרייבט אקוויטי שנייה, בהיקף של כ-300-400 מיליון דולר - כך עולה ממצגת שהגיעה לידי "גלובס". המהלך לגיוס קרן זו, הגדולה ביותר של אקסלמד עד כה, מצטרף למהלך שהקבוצה הכריזה עליו לפני כחודש, לגיוס קרן הון סיכון ישראלית להשקעה בטכנולוגיות בשלבים מוקדמים.

הקרן החדשה תהיה הרביעית של אקסלמד. כיום יש לה שתי קרנות הון סיכון וקרן פרייבט אקוויטי. הקרן הרביעית תהיה פרייבט אקוויטי גם היא.

הקרן הראשונה, שגויסה ב-2011, הייתה קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר ויועדה להשקעה במכשור רפואי בישראל. הקרן זכתה להצלחה עם כמה מהחברות שלה (ביניהן אקסימו ואנדוספן שנמכרו), אך לאורך השנים הבינו בקבוצה שבניית ערוצי שיווק לחברה ישראלית עם מוצר אחד אינה שיטת העבודה האופטימלית בשוק זה. בעקבות זאת הוקמה ב-2016 קרן פרייבט אקוויטי, בהיקף של 150 מיליון דולר, במודל שונה, שיפעל גם בקרן החדשה: הוספת טכנולוגיות חדשות על פלטפורמות קיימות.

המודל הזה החל לפעול עם המעבר של גייגר לארה"ב, לפני כחמש שנים. אז החלה הקרן לרכוש חברות אמריקאיות שבנו מערך שיווק למוצרים קיימים אך התקשו לצמוח או להתנהל. על פלטפורמות השיווק המדשדשות האלה הוסיפה הקרן טכנולוגיות חדשות ומבטיחות, חלקן ישראליות. האסטרטגיה הזאת הובילה לכמה אקזיטים מהירים. אנדוגסטריק, החברה הראשונה שבה השקיעו לפי המודל החדש, כבר בוחנת אפשרות להנפקה.

משחקת במגרש של החברות הצומחות

לפי המצגת שהגיעה לידי "גלובס", שיעור התשואה הפנימי (IRR) של קבוצת אקסלמד על שתי קרנות הון הסיכון שלה הוא 39%. רובה ממומשת. שיעור התשואה הפנימי של קרן הפרייבט אקוויטי הוא 45%. שתי הקרנות הראשונות הוקמו כשותפות של גייגר עם מורי ארקין, שממשיך כמשקיע ושותף של כבוד בחברה, אך כבר אינו שותף מנהל. גייגר הוא כעת השותף המנהל היחיד בקבוצה.

כעת פועלת הקבוצה בשני הערוצים הללו - הון סיכון ופרייבט אקוויטי. לפני כחודש הודיעה על תחילת גיוס לקרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר, שתנוהל על ידי אירית יניב, ותשקיע בחברות ישראליות המפתחות מוצרים חדשים. אולם על רקע ההבנה שקשה עד בלתי אפשרי לבנות מערכי שיווק לחברות ישראליות המבוססות על מוצר אחד, ההשקעה תהיה רק בחברות שהקרן מעריכה כי יש סיכוי להגיע בהן לאקזיט לפני שתידרש הקמה של מערך שיווק משמעותי. מדובר במוצרים חדשניים בתחומם, שהמסלול הרגולטורי שעליהם לעבור הוא לרוב ממושך ויקר. לכן חברות שעברו את התהליך הזה כבר הוכיחו היתכנות במידה מסוימת ומתאימות לרכישה.

הקרן החדשה שנחשפת כעת תמשיך לפעול במודל של רכישה או שותפות ברכישה של חברות קיימות בארה"ב והשבחתן באמצעות טכנולוגיות מוספות ומעורבות בניהול. כוונת אקסלמד היא לקחת נתח בעלות משמעותי בחברות האלה. כמו כן, תשקיע הקרן השקעת מיעוט בחברות צומחות, שלהערכתה נמצאות על המסלול הנכון, ואין לה צורך לשנות אותן. זהו רכיב חדש במודל של הקרן, המתאפשר בזכות גודלה הצפוי - כ-400 מיליון דולר. לפני כמה שנים הייתה אקסלמד קטנה ולא מוכרת בארה"ב, ולכן היה לה קשה יותר להשיג דריסת רגל להשקעה בחברות צומחות. היום היא יכולה להתחרות גם בתחום זה.

מהמצגת של החברה עולה שאקסלמד מעריכה שמאחר ששוק חברות המכשור הרפואי הקטנות-בינוניות אינו מכוסה על ידי המשקיעים המשמעותיים בתחום והתחרות מעטה, וחברות רבות סובלות מביצועי חסר, יש לה הזדמנות לרכוש את העסקים הללו במחירים נמוכים.

אקסלמד מזהה חברות עם הכנסות של סביב 10 מיליון דולר וקצב צמיחה מהיר, שדרוש בהן עוד סבב גיוס אחד לשם התרחבות שיווקית, ומעריכה שבחברות מקטגוריה זו שבהן תשקיע, ניתן יהיה להגיע לאקזיט בתוך שנתיים עד ארבע שנים.

ממוצע של שנתיים לאקזיט

"בכל החברות שבהן השקענו עד היום, גם כאשר היו לנו משקיעים גדולים ומשמעותיים כשותפים בחברה, מי שמכר בסופו של דבר את החברה הייתי אני", אומר גייגר בשיחה עם "גלובס". "הקשר שלנו עם הרוכשים הפוטנציאליים נוצר ממש כשהחברה נכנסת לפורטפוליו. עד כה, פרק הזמן הארוך ביותר שלנו מרכישה למכירה היה שלוש שנים ועשרה חודשים. הממוצע הוא שנתיים".

נראה שהמודל של רכישת חברות והוספת טכנולוגיות חדשניות למערך שיווק קיים עובד. מדוע הוספתם השקעה בחברות שכבר צומחות?

גייגר: "התשואה הפנימית שלי היום גבוהה, אך הגישה הזאת עשויה להגדיל את המכפילים, תוך ניצול הפלטפורמה שלנו והמוניטין שלנו בארה"ב. אנחנו קרן מובילה בהשקעה בחברות בשווי של פחות מ-500 מיליון דולר".

לדברי גייגר, למרות החתירה למהירות, הקרן יחסית שמרנית. "ההשקעות שלנו לא ממונפות ואנחנו לא נכנסים במחירים גבוהים, גם אם זה אומר להמתין שנה לעסקה, עד שהבעלים הקיימים יבינו שהשווי שהם מכוונים אליו אולי מוגזם או עד שמצב השוק ישתנה לטובת מחירים נמוכים יותר. כשאני נכנס להשקעה, אני אומר לעצמי שהדבר היחיד שאני שולט בו הוא מחיר הכניסה.

"ליזמים אנחנו אומרים, ‘אמנם השווי בהשקעה נמוך מכפי שקיוויתם, אבל זה לא האקזיט שלכם, אלא אירוע מימוני'. אנחנו משאירים להם נתח גדול מספיק מהחברה כדי שמהלכי ההשבחה שאנחנו עושים יתרמו גם להם ביום המכירה האמיתי. את ההנהלה אנחנו כן יכולים להחליף. לעתים היא חלק מהבעיה".


איך הגדרתם את תחומי הפעילות? תפעלו גם בתחום רפואה דיגיטלית?

"אנחנו בתחום המכשור הרפואי הקלאסי. אנחנו לא קונים קליניקות רפואיות ולא חברות המעניקות שירותים רפואיים. מבחינת חלק מהקרנות האחרות שני התחומים נחשבים משיקים. בעינינו רכישות בתחום הזה הן יותר עניין פיננסי, ואנחנו קרן שרוצה להשביח חברות.

"איננו משקיעים בפארמה, כי ההימור הוא בינארי מדי. לגבי תחום הבריאות הדיגיטלית, השקענו סכומים לא גדולים בשלוש חברות בתחום, כדי להיות עם היד על הדופק, לייצר נוכחות. החברות הללו, אחת מהן ישראלית במקור, מנוהלות מניו יורק, שהיא היום המכה של תחום הרפואה הדיגיטלית, ויש שם המון חברות ישראליות".

למה דווקא ניו יורק ולא עמק הסיליקון?

"אפל וגוגל פתחו קמפוסים עצומים בתחום בניו יורק והעיר החליטה שזה פוקוס עבורה ונתנה שטח בחינם להקים רק חברות בתחום הזה. נוצרה קהילה וגם הכסף הוא בניו יורק. על פניו, ניו יורק רחוקה מכספי הון הסיכון של עמק הסיליקון, אך דווקא זה פתח את התחום להשקעות ממקורות לא סטנדרטיים.

"לטאלנטים של התחום לא כיף לחיות בפאלו אלטו. מזג האוויר לא מדהים, הים קר, למשפחות עם ילדים זה אולי מתאים, אבל ליזמים צעירים המקום לא מעניין. בפאלו אלטו יקר, בניו יורק אפשר לגור בברוקלין או ביוניון סקוור".

לדברי גייגר, יש סביב תחום הדיגיטל לא מעט הייפ והיצע יתר של חברות. "לא כל אפליקציית איכות חיים היא מוצר בריאות דיגיטלית, וחלק מהמוצרים שהיו פעם יקרים ומכניסים, הם היום מוצרים בשוק תחרותי שמתח הרווחים בו נמוך - למשל ריצוף הגנום. השקענו סכומים קטנים בחברות שיש להן כבר התקנות בתשלום. האם אלה החברות שינצחו? אני לא יודע. אני חושב שהן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר, וממילא השקענו סכומים קטנים, כדי לא להסתכן עד שהשוק יתבסס ונכיר אותו טוב יותר.

"עכשיו אנחנו בוחנים חברה בתחום הדיגיטל שרושמת הכנסות של 19 מיליון דולר. זו חברה שבולטת מתוך הערימה. אין חברות כאלה בארץ. אנחנו מעריכים שהתחום המוביל יהיה ניבוי הידרדרות לצורך הקדמת תרופה למכה והורדת עלויות".

הקושי של החברות הישראליות

השותפים בקרן הפרייבט אקוויטי המוקמת כעת הם גייגר; ליאור שב, בכיר לשעבר במיטב דש ובשתי חברות מכשור רפואי ישראליות, שניהל חברת ייעוץ בתחום המכשור הרפואי; ד"ר רפאל טורגוביקי, בכיר לשעבר בחברות בינלאומיות, בהן אלי לילי; ואוון נורטון, שניהל בעבר את הקרן התאגידית של חברת אבוט לאבס הבינלאומית ואת קרן Onset Ventures, שהשקיעה בחברות מכשור רפואי, והיום מרצה בתחום המסחור של מכשור רפואי באוניברסיטת נורת’ווסטרן בארה"ב.

בשיחה עם "גלובס" אומר נורטון כי לדעתו בישראל מקדמים טכנולוגיה היטב, "אך קשה לכם למסחר את הטכנולוגיה בשווקים שהם רחוקים מכם". לדבריו, בינתיים, חברות המכשור הרפואי הגדולות עברו תהליך של קונסולידציה, וכעת הן מבצעות בעיקר רכישות של חברות בשלות מסחרית.

"זה המקור למודל של אקסלמד, שהוא מודל מאוד מבודל. אני שמח להיכנס לתפקיד גם כמשקיע וגם לתרום לחברות בתחום התפעולי. אני מבין מה חברות גדולות רוצות, ואורי מבין מה חברות קטנות צריכות, ולכן אנחנו יכולים לחבר יחד את הפאזל".

מדוע לא חיקו את המודל של הקרן?

"קרנות הפרייבט אקוויטי עושות עסקאות יותר פיננסיות, ואין להן ניסיון בתחום הרפואי ממש. אנחנו בוחרים עסקאות שאין לאחרים את הניסיון והקשרים לעשות. תמיד תראי את טביעת האצבע של הקרן על החברות".

אתם צוות ישראלי־אמריקאי. מה התפקיד של ישראל בקרן?

גייגר: "קרן הון הסיכון יושבת בישראל ופועלת בישראל, ומנוהלת על ידי ישראלים שאוהבים את תחום הון הסיכון ואוהבים להיות בישראל. ישראל היא מקור אפשרי לטכנולוגיות חדשות ולכוח אדם איכותי וקשרים.

"מגדל היו משקיע עוגן בכל הקרנות, ויצטרפו כנראה גם לקרן הזו. יש איזו טענה בישראל שהמוסדיים לא משקיעים בקרנות בתחום הרפואי, אבל אני חושב שהם מקבלים החלטות נכונות ושמרו עד כה היטב על כספי המשקיעים שלהם, בכך שלא השקיעו ברוב הקרנות בתחום שיצאו מישראל". משקיעים נוספים באקסלמד הם יולה, מנורה וילין לפידות.

המודל של הקרן הנוכחית הוא המודל של הקרן הקודמת. אתה יכול לנבא שינויים אפשריים בשוק שאולי יאלצו אתכם לשנות את המודל?

"התחלנו להשקיע ב-2009, ואנחנו חווים תקופה יוצאת דופן באורכה ללא משבר. אבל גם להצליח בגאות כשאת ההשקעות עשית בגאות, זה לא בהכרח קל. הייתה לנו תחרות משוק הנפקות שהיה פתוח גם לחברות שלדעתי לא היו בשלות. השוק הזה חייב לעבור תיקון. יהיו ימים שבהם נעשה שתי עסקאות ביום וחודשים שבהם לא נעשה אף עסקה, אבל זה המזל שלנו שאיננו קרן גידור, ולא מודדים אותנו מרבעון לרבעון. אני יכול גם שנה שלמה לא להשקיע, אם זה יהיה הדבר הנכון".

עוד כתבות

וול סטריט, תמשיך להיות ירוקה? / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט; אנבידיה נפלה בכ-4%, קמטק ונובה במעל 6%

נאסד"ק ירד ב-1.8% ● OpenAI מנהלת שיחות עם אמזון בנוגע להשקעה אפשרית ● וורנר ברדרס דיסקברי ממליצה לדחות את הצעת פרמאונט לרכישתה, מעדיפה את זו של נטפליקס ● אחר שצנחו אתמול - מחירי הנפט קופצים לאחר שהנשיא טראמפ הטיל מצור ימי על ונצואלה ● הביטקוין נסחר ביציבות סביב 86 אלף דולר ● נעילה מעורבת באירופה, לונדון עלתה ב-1%

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

רשות ניירות ערך בוחנת מתן הקלות לסוכני ביטוח בייעוץ השקעות

במסגרת המהלך שמקדם משרד האוצר לאיחוד מוצרי החיסכון תחת פלטפורמה אחת, רק סוכני ביטוח שמחזיקים גם ברישיון ייעוץ השקעות יוכלו לשווק קרנות נאמנות ● לגלובס נודע כי על רקע זה רשות ניירות ערך בוחנת אפשרות ליצור מסלול מקוצר לקבלת הרישיון עבור הסוכנים

צילום: איל יצהר

רעיון נועז, כישלון קליני מכריע: חברת הביומד ביומיקס צפויה להיסגר

החברה הישראלית שפיתחה טכנולוגיה לטיפול בזיהומים חיידקיים הפסיקה ניסוי קליני בשל תופעות לוואי, פיטרה מעל מחצית מעובדיה ומתכוונת למכור פטנטים ● היום הגישה ביומיקס בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון מניית החברה האם בניו יורק איבדה כמעט את כל ערכה מאז מיזוג ה-SPAC

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

"להביא ערך לבעלי המניות": ההישג האקטיביסטי בצים

המאבק בין בעלי המניות לדירקטוריון חברת הספנות הגיע לסיומו, וכעת מתכוונים הצדדים לפעול יחד "להביא ערך לבעלי המניות"

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

גבינות בסופרמרקט / צילום: שירה ספיר

פורסמה חלוקת המכסות ליבוא גבינה צהובה; מה יהיה המחיר לצרכן?

משרד הכלכלה הודיע על חלוקת מכסות ליבוא גבינה צהובה בפטור ממכס בהיקף של 5,900 טון, במסגרת הליך תחרותי שבו היבואנים התחייבו למחיר מרבי לצרכן ● לפי הודעת המשרד, המחיר לצרכן של גבינה צהובה מיובאת צפוי להישאר נמוך בעשרות אחוזים ממחירי המותגים המובילים בארץ

אילוסטרציה: Shutterstock

שוק העבודה הדוק: שיא של שלוש שנים בשיעור המשרות הפנויות

לפי הלמ"ס, סך מספר המשרות הפנויות עלה ל-151,354 בנובמבר, לעומת 150,974 באוקטובר ● המחסור הכבד ביותר בידיים עובדות מצוי בקרב עובדי המכירות

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

המתווך האמריקני-פלסטיני חושף: השלב השני של הפסקת האש צפוי להתחיל בחודש הבא

ראש ממשלת קטאר בתום הפגישה עם רוביו:"מדגישים את מחויבותנו לעבוד עם ארה"ב כדי להגן על הסכם הפסקת האש בעזה ולהעבירו משלב לשלב" ● האזהרה של הרמטכ"ל: מאות אנשי קבע פרשו בחודש האחרון ● טראמפ במסיבת חנוכה בבית הלבן: "יש אנשים שמכחישים את ה-7 באוקטובר. לא ניתן לזה לקרות" ● שר החוץ של איראן: מתקני הגרעין שלנו ספגו נזק כבד, אך הידע והטכנולוגיה ברשותנו ● דיווחים שוטפים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ברקע החשש מהאקזיט, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש עם עובדי סייברארק

על רקע העסקה לרכישת החברה בכ-25 מיליארד דולר, מנכ"ל פאלו אלטו נפגש היום עם עובדי סייברארק ● בשיחה עם כתבים שקיים טרם המפגש, ביקש ארורה להפיג את החששות: "לא תהיה פגיעה באופציות של העובדים"

הסנטימנט בשווקים מתקרב לרמה של ''שוריות קיצונית'' / צילום: Shutterstock

מנהלי הקרנות אופטימיים, אבל נתון דרמטי אחד מסמן שהשווקים עומדים לרדת

סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של בנק אוף אמריקה מצביע על אופטימיות שלא נראתה בשווקים מזה כארבע וחצי שנים ● רמת המזומנים בקרב מנהלי הקרנות ירדה לשפל של כל הזמנים, מאז שהחלה עריכת הסקר ב-1999 ● לפי הבנק, כאשר רמת המזומנים הייתה סביב רמה זו, שווקי המניות בעולם ירדו ב-2% בארבעת השבועות העוקבים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה בסלייס ואסף גולדברג, מנכ''ל סלייס לשעבר / איור: גיל ג'יבלי

תביעת ענק חושפת את השיטה בפרשת ההונאה בסלייס

תביעה בסכום של כמיליארד שקל שהגיש המנהל המורשה בסלייס נגד בעל השליטה ונושאי המשרה לשעבר, חושפת את שיטת העבודה בחברת הגמל הקורסת ● מחסכונות שעברו לקרנות עלומות ועד מנהלים שלא עשו דבר ● בעל השליטה: "הטענות יתבררו כלא נכונות"

"מצרפת ועד אוסטרליה, מניו יורק ועד אמסטרדם": יהודים נאלצים להסתתר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: האנטישמיות זורעת פחד בקהילות היהודיות בעולם, האקרים האיראנים מציעים פרס כספי עבור מידע על ישראל, וקניה קיבלה מישראל מערכת הגנה אווירית של רפאל ● כותרות העיתונים בעולם

ריק וורסטר, מנכ''ל חברת הברוקראז' צ'ארלס שוואב / צילום: Reuters, Kylie Cooper

מנכ"ל חברת ברוקראז' מהגדולות בעולם משרטט את הגבול בין הימור להשקעה

ריק וורסטר, מנכ"ל חברת הברוקראז' צ'ארלס שוואב, רואה את המתחרה רובינהוד צוברת תאוצה וחושש מהנהירה למוצרים עתירי סיכון ● "אני באמת מודאג מהמסר שנשלח למשקיעים צעירים - שצריך להשיג רווחים מהירים"

מי ירכוש את אולפני וורנר ברדרס? / צילום: Shutterstock

עסקת הענק במדיה: בוורנר ברדרס ממליצים לדירקטוריון לבחור בנטפליקס על פני פרמאונט

במכתב לבעלי המניות, וורנר כינתה את הצעתה של פרמאונט "אשליה", העלתה חששות לגבי אמינות ההון המוצע על-ידה ואף הטילה ספק במחויבות של משפחת אליסון למימון העסקה ● "הצעת פרמאונט לא נותנת ערך מספק; תנאי המיזוג עם נטפליקס עדיפים"

משרדי משרד הבריאות בירושלים / צילום: איל יצהר

משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

תת־זן חדש של שפעת A הפך את עונת השפעת לקשה מהממוצע, עם מקרי תמותה בילדים, מאות מאושפזים והיערכות לעומסים בבתי החולים ● משרד הבריאות ממליץ על עטיית מסיכות ע"י אוכלוסיות בסיכון ובנוכחותן ● וגם: שיעור ההתחסנות בישראל נותר נמוך

מדד מיתוג מעסיק

חוויית עבודה משמעותית ותרבות ארגונית: מי החברות שכבשו את צמרת הדירוג החדש של גלובס?

גלובס מפרסם לראשונה בשיתוף פלייטיקה את מדד מיתוג המעסיק, שבוחן אילו חברות במשק מובילות ביצירת חוויית עבודה משמעותית, תרבות ארגונית וערכים שמושכים עובדים ● מי הצטיינה בחיבור העובדים למשימה, ומי יצרה שפה אחת לכל סניפיה בעולם? ● הדירוג המלא

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

התיאבון של עופר ינאי: רוכש את השליטה באלומיי לפי מיליארד שקל שווי

חברת האנרגיה המתחדשת נופר שמוביל ינאי, רוכשת 46% ממניות אלומיי, המחזיקה בתחנת הכח דוראד, תמורת 460 מיליון שקל ● בין המוכרים - יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

הגורמים שעלולים לסבך את מכירת השליטה באלומיי לעופר ינאי

מגעים שניהלו בעלי השליטה באלומיי עם מספר רוכשות אפשריותהובילו אחת מהן, פריים אנרג'י, לדווח כי " תפעל לשמירת זכויותיה" ● גם מחזיקי האג"ח של אלומיי בוחנים את צעדיהם לנוכח העסקה עם נופר של ינאי

מדד מיתוג מעסיק / צילום: Shutterstock

גמישות, חיבור רגשי ותחושת שותפות גורל: מה מעניין את העובדים ב־2026?

העובדים כבר לא מתרשמים משלטי חוצות, שפים מפורסמים ומסיבות נוצצות שאפיינו את פעילות מיתוג המעסיק בתחילת העשור ● הם עברו לחפש אותנטיות, דנ"א ארגוני ותחושת בית ● עידן ה־AI מציב בפני חברות אתגר חדש