גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

אורי גייגר / צילום: יחצ
אורי גייגר / צילום: יחצ

קבוצת קרנות ההשקעה אקסלמד, בניהולו של ד"ר אורי גייגר, נמצאת בתהליכי גיוס של קרן פרייבט אקוויטי שנייה, בהיקף של כ-300-400 מיליון דולר - כך עולה ממצגת שהגיעה לידי "גלובס". המהלך לגיוס קרן זו, הגדולה ביותר של אקסלמד עד כה, מצטרף למהלך שהקבוצה הכריזה עליו לפני כחודש, לגיוס קרן הון סיכון ישראלית להשקעה בטכנולוגיות בשלבים מוקדמים.

הקרן החדשה תהיה הרביעית של אקסלמד. כיום יש לה שתי קרנות הון סיכון וקרן פרייבט אקוויטי. הקרן הרביעית תהיה פרייבט אקוויטי גם היא.

הקרן הראשונה, שגויסה ב-2011, הייתה קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר ויועדה להשקעה במכשור רפואי בישראל. הקרן זכתה להצלחה עם כמה מהחברות שלה (ביניהן אקסימו ואנדוספן שנמכרו), אך לאורך השנים הבינו בקבוצה שבניית ערוצי שיווק לחברה ישראלית עם מוצר אחד אינה שיטת העבודה האופטימלית בשוק זה. בעקבות זאת הוקמה ב-2016 קרן פרייבט אקוויטי, בהיקף של 150 מיליון דולר, במודל שונה, שיפעל גם בקרן החדשה: הוספת טכנולוגיות חדשות על פלטפורמות קיימות.

המודל הזה החל לפעול עם המעבר של גייגר לארה"ב, לפני כחמש שנים. אז החלה הקרן לרכוש חברות אמריקאיות שבנו מערך שיווק למוצרים קיימים אך התקשו לצמוח או להתנהל. על פלטפורמות השיווק המדשדשות האלה הוסיפה הקרן טכנולוגיות חדשות ומבטיחות, חלקן ישראליות. האסטרטגיה הזאת הובילה לכמה אקזיטים מהירים. אנדוגסטריק, החברה הראשונה שבה השקיעו לפי המודל החדש, כבר בוחנת אפשרות להנפקה.

משחקת במגרש של החברות הצומחות

לפי המצגת שהגיעה לידי "גלובס", שיעור התשואה הפנימי (IRR) של קבוצת אקסלמד על שתי קרנות הון הסיכון שלה הוא 39%. רובה ממומשת. שיעור התשואה הפנימי של קרן הפרייבט אקוויטי הוא 45%. שתי הקרנות הראשונות הוקמו כשותפות של גייגר עם מורי ארקין, שממשיך כמשקיע ושותף של כבוד בחברה, אך כבר אינו שותף מנהל. גייגר הוא כעת השותף המנהל היחיד בקבוצה.

כעת פועלת הקבוצה בשני הערוצים הללו - הון סיכון ופרייבט אקוויטי. לפני כחודש הודיעה על תחילת גיוס לקרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר, שתנוהל על ידי אירית יניב, ותשקיע בחברות ישראליות המפתחות מוצרים חדשים. אולם על רקע ההבנה שקשה עד בלתי אפשרי לבנות מערכי שיווק לחברות ישראליות המבוססות על מוצר אחד, ההשקעה תהיה רק בחברות שהקרן מעריכה כי יש סיכוי להגיע בהן לאקזיט לפני שתידרש הקמה של מערך שיווק משמעותי. מדובר במוצרים חדשניים בתחומם, שהמסלול הרגולטורי שעליהם לעבור הוא לרוב ממושך ויקר. לכן חברות שעברו את התהליך הזה כבר הוכיחו היתכנות במידה מסוימת ומתאימות לרכישה.

הקרן החדשה שנחשפת כעת תמשיך לפעול במודל של רכישה או שותפות ברכישה של חברות קיימות בארה"ב והשבחתן באמצעות טכנולוגיות מוספות ומעורבות בניהול. כוונת אקסלמד היא לקחת נתח בעלות משמעותי בחברות האלה. כמו כן, תשקיע הקרן השקעת מיעוט בחברות צומחות, שלהערכתה נמצאות על המסלול הנכון, ואין לה צורך לשנות אותן. זהו רכיב חדש במודל של הקרן, המתאפשר בזכות גודלה הצפוי - כ-400 מיליון דולר. לפני כמה שנים הייתה אקסלמד קטנה ולא מוכרת בארה"ב, ולכן היה לה קשה יותר להשיג דריסת רגל להשקעה בחברות צומחות. היום היא יכולה להתחרות גם בתחום זה.

מהמצגת של החברה עולה שאקסלמד מעריכה שמאחר ששוק חברות המכשור הרפואי הקטנות-בינוניות אינו מכוסה על ידי המשקיעים המשמעותיים בתחום והתחרות מעטה, וחברות רבות סובלות מביצועי חסר, יש לה הזדמנות לרכוש את העסקים הללו במחירים נמוכים.

אקסלמד מזהה חברות עם הכנסות של סביב 10 מיליון דולר וקצב צמיחה מהיר, שדרוש בהן עוד סבב גיוס אחד לשם התרחבות שיווקית, ומעריכה שבחברות מקטגוריה זו שבהן תשקיע, ניתן יהיה להגיע לאקזיט בתוך שנתיים עד ארבע שנים.

ממוצע של שנתיים לאקזיט

"בכל החברות שבהן השקענו עד היום, גם כאשר היו לנו משקיעים גדולים ומשמעותיים כשותפים בחברה, מי שמכר בסופו של דבר את החברה הייתי אני", אומר גייגר בשיחה עם "גלובס". "הקשר שלנו עם הרוכשים הפוטנציאליים נוצר ממש כשהחברה נכנסת לפורטפוליו. עד כה, פרק הזמן הארוך ביותר שלנו מרכישה למכירה היה שלוש שנים ועשרה חודשים. הממוצע הוא שנתיים".

נראה שהמודל של רכישת חברות והוספת טכנולוגיות חדשניות למערך שיווק קיים עובד. מדוע הוספתם השקעה בחברות שכבר צומחות?

גייגר: "התשואה הפנימית שלי היום גבוהה, אך הגישה הזאת עשויה להגדיל את המכפילים, תוך ניצול הפלטפורמה שלנו והמוניטין שלנו בארה"ב. אנחנו קרן מובילה בהשקעה בחברות בשווי של פחות מ-500 מיליון דולר".

לדברי גייגר, למרות החתירה למהירות, הקרן יחסית שמרנית. "ההשקעות שלנו לא ממונפות ואנחנו לא נכנסים במחירים גבוהים, גם אם זה אומר להמתין שנה לעסקה, עד שהבעלים הקיימים יבינו שהשווי שהם מכוונים אליו אולי מוגזם או עד שמצב השוק ישתנה לטובת מחירים נמוכים יותר. כשאני נכנס להשקעה, אני אומר לעצמי שהדבר היחיד שאני שולט בו הוא מחיר הכניסה.

"ליזמים אנחנו אומרים, ‘אמנם השווי בהשקעה נמוך מכפי שקיוויתם, אבל זה לא האקזיט שלכם, אלא אירוע מימוני'. אנחנו משאירים להם נתח גדול מספיק מהחברה כדי שמהלכי ההשבחה שאנחנו עושים יתרמו גם להם ביום המכירה האמיתי. את ההנהלה אנחנו כן יכולים להחליף. לעתים היא חלק מהבעיה".


איך הגדרתם את תחומי הפעילות? תפעלו גם בתחום רפואה דיגיטלית?

"אנחנו בתחום המכשור הרפואי הקלאסי. אנחנו לא קונים קליניקות רפואיות ולא חברות המעניקות שירותים רפואיים. מבחינת חלק מהקרנות האחרות שני התחומים נחשבים משיקים. בעינינו רכישות בתחום הזה הן יותר עניין פיננסי, ואנחנו קרן שרוצה להשביח חברות.

"איננו משקיעים בפארמה, כי ההימור הוא בינארי מדי. לגבי תחום הבריאות הדיגיטלית, השקענו סכומים לא גדולים בשלוש חברות בתחום, כדי להיות עם היד על הדופק, לייצר נוכחות. החברות הללו, אחת מהן ישראלית במקור, מנוהלות מניו יורק, שהיא היום המכה של תחום הרפואה הדיגיטלית, ויש שם המון חברות ישראליות".

למה דווקא ניו יורק ולא עמק הסיליקון?

"אפל וגוגל פתחו קמפוסים עצומים בתחום בניו יורק והעיר החליטה שזה פוקוס עבורה ונתנה שטח בחינם להקים רק חברות בתחום הזה. נוצרה קהילה וגם הכסף הוא בניו יורק. על פניו, ניו יורק רחוקה מכספי הון הסיכון של עמק הסיליקון, אך דווקא זה פתח את התחום להשקעות ממקורות לא סטנדרטיים.

"לטאלנטים של התחום לא כיף לחיות בפאלו אלטו. מזג האוויר לא מדהים, הים קר, למשפחות עם ילדים זה אולי מתאים, אבל ליזמים צעירים המקום לא מעניין. בפאלו אלטו יקר, בניו יורק אפשר לגור בברוקלין או ביוניון סקוור".

לדברי גייגר, יש סביב תחום הדיגיטל לא מעט הייפ והיצע יתר של חברות. "לא כל אפליקציית איכות חיים היא מוצר בריאות דיגיטלית, וחלק מהמוצרים שהיו פעם יקרים ומכניסים, הם היום מוצרים בשוק תחרותי שמתח הרווחים בו נמוך - למשל ריצוף הגנום. השקענו סכומים קטנים בחברות שיש להן כבר התקנות בתשלום. האם אלה החברות שינצחו? אני לא יודע. אני חושב שהן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר, וממילא השקענו סכומים קטנים, כדי לא להסתכן עד שהשוק יתבסס ונכיר אותו טוב יותר.

"עכשיו אנחנו בוחנים חברה בתחום הדיגיטל שרושמת הכנסות של 19 מיליון דולר. זו חברה שבולטת מתוך הערימה. אין חברות כאלה בארץ. אנחנו מעריכים שהתחום המוביל יהיה ניבוי הידרדרות לצורך הקדמת תרופה למכה והורדת עלויות".

הקושי של החברות הישראליות

השותפים בקרן הפרייבט אקוויטי המוקמת כעת הם גייגר; ליאור שב, בכיר לשעבר במיטב דש ובשתי חברות מכשור רפואי ישראליות, שניהל חברת ייעוץ בתחום המכשור הרפואי; ד"ר רפאל טורגוביקי, בכיר לשעבר בחברות בינלאומיות, בהן אלי לילי; ואוון נורטון, שניהל בעבר את הקרן התאגידית של חברת אבוט לאבס הבינלאומית ואת קרן Onset Ventures, שהשקיעה בחברות מכשור רפואי, והיום מרצה בתחום המסחור של מכשור רפואי באוניברסיטת נורת’ווסטרן בארה"ב.

בשיחה עם "גלובס" אומר נורטון כי לדעתו בישראל מקדמים טכנולוגיה היטב, "אך קשה לכם למסחר את הטכנולוגיה בשווקים שהם רחוקים מכם". לדבריו, בינתיים, חברות המכשור הרפואי הגדולות עברו תהליך של קונסולידציה, וכעת הן מבצעות בעיקר רכישות של חברות בשלות מסחרית.

"זה המקור למודל של אקסלמד, שהוא מודל מאוד מבודל. אני שמח להיכנס לתפקיד גם כמשקיע וגם לתרום לחברות בתחום התפעולי. אני מבין מה חברות גדולות רוצות, ואורי מבין מה חברות קטנות צריכות, ולכן אנחנו יכולים לחבר יחד את הפאזל".

מדוע לא חיקו את המודל של הקרן?

"קרנות הפרייבט אקוויטי עושות עסקאות יותר פיננסיות, ואין להן ניסיון בתחום הרפואי ממש. אנחנו בוחרים עסקאות שאין לאחרים את הניסיון והקשרים לעשות. תמיד תראי את טביעת האצבע של הקרן על החברות".

אתם צוות ישראלי־אמריקאי. מה התפקיד של ישראל בקרן?

גייגר: "קרן הון הסיכון יושבת בישראל ופועלת בישראל, ומנוהלת על ידי ישראלים שאוהבים את תחום הון הסיכון ואוהבים להיות בישראל. ישראל היא מקור אפשרי לטכנולוגיות חדשות ולכוח אדם איכותי וקשרים.

"מגדל היו משקיע עוגן בכל הקרנות, ויצטרפו כנראה גם לקרן הזו. יש איזו טענה בישראל שהמוסדיים לא משקיעים בקרנות בתחום הרפואי, אבל אני חושב שהם מקבלים החלטות נכונות ושמרו עד כה היטב על כספי המשקיעים שלהם, בכך שלא השקיעו ברוב הקרנות בתחום שיצאו מישראל". משקיעים נוספים באקסלמד הם יולה, מנורה וילין לפידות.

המודל של הקרן הנוכחית הוא המודל של הקרן הקודמת. אתה יכול לנבא שינויים אפשריים בשוק שאולי יאלצו אתכם לשנות את המודל?

"התחלנו להשקיע ב-2009, ואנחנו חווים תקופה יוצאת דופן באורכה ללא משבר. אבל גם להצליח בגאות כשאת ההשקעות עשית בגאות, זה לא בהכרח קל. הייתה לנו תחרות משוק הנפקות שהיה פתוח גם לחברות שלדעתי לא היו בשלות. השוק הזה חייב לעבור תיקון. יהיו ימים שבהם נעשה שתי עסקאות ביום וחודשים שבהם לא נעשה אף עסקה, אבל זה המזל שלנו שאיננו קרן גידור, ולא מודדים אותנו מרבעון לרבעון. אני יכול גם שנה שלמה לא להשקיע, אם זה יהיה הדבר הנכון".

עוד כתבות

עדר פרות בארה"ב/ צילום: רויטרס, Christinne Muschi

חזון החלבונים המתוכנתים: המהפכה שעשויה לחסל את תעשיית הבשר

חברי צוות החשיבה העצמאי RethinkX, שהקימו יזם ומרצה בסטנפורד ומשקיע מלונדון, משרטטים עולם חדש ומופלא של חלבונים מעובדים, אבל בריאים וזולים ● מתכנון מולקולות במחשב ועד יצירת טעמים חדשים בעזרת שפים, כך טכנולוגיות מעולם התרופות עשויות לחולל מהפיכה

אפרת סלע איתמר / צילום: איל יצהר

"תוך שבוע היו לנו 40 אלף נרשמים. טובי המשפיענים רצו אלינו"

פורטפוליו עם אפרת סלע איתמר, מנכ"לית ומייסדת The Leaders, על הישגיות, ניהול מותג והשפעה ברשתות

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

יובל דיסקין, ממייסדי סיימוטיב ואופורה, ראש השב"כ לשעבר  / צילום: איל יצהר, גלובס

הסטארט-אפ המבטיח והביטחוניסט שמתנגד למכירת סייבר התקפי: סיכום הייטק שבועי

הסטארט-אפים שממהרים לפתח בינה מלאכותית, האזהרה של יובל דיסקין, ומשקיעי ההייטק שמחפשים להשקיע בחברות משלוחים ● מה קרה השבוע בהייטק

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

מתחרה בפימי: שיכון ובינוי מציעה לרכוש את השליטה בתהל

שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל באמצעות השקעה של עד 40.1 מיליון דולר ● החברה בניהולו של איל לפידות תעמיד לתהל הלוואה של 11.95 מיליון דולר למשך שנתיים, שתהיה המירה ל-49.9% ממניות תהל, מה שמשקף לה שווי של 12 מיליון דולר לפני הכסף

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס

"יש לנו אפס ציפיות מהמנהיגים שלנו": שי באב"ד רוצה שתדעו מה הוא עשה באוצר

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, בראיון אישי ● על הילדות בהרצליה בבית דתי, על הסב הדומיננטי, על המינוי למנכ"ל "צים ישראל" בגיל 31, על ההתקדמות המהירה במגזר הציבורי, על ההצטרפות לרשימת כולנו לכנסת ועל הבוס, השר כחלון: "בתקופתו נעשו דברים שלא נעשו עשרות שנים"

תמרה דה למפיקה - Gettyimages ישראל

סלפי של פעם: ההזדמנות להיחשף לנשים אמיצות שהעזו גם לצייר את עצמן

הסרט 'דיוקן של נערה עולה באש' הוא אחת הסנוניות בגל של יצירות ששוטף את אירופה כדי להזכיר לנו שנשים צוירו לאורך השנים גם בידי נשים

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: דני מולושוק, רויטרס

אמזון תפתח משרדים במערב מנהטן; תעסיק למעלה מ-1,500 עובדים

הדיווח מגיע אחרי שבתחילת השנה אמזון ביטלה את פתיחת HQ2 בקווינס, וזאת בעקבות ביקורת ציבורית על הטבות המס שענקית הקמעונאות קיבלה בתמורה לפתיחת המטה בניו יורק ● עוד דווח כי פייסבוק נמצאת גם היא במגעים לשכור שטחי משרדים גדולים במערב מנהטן

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות

ספרים דצמבר / צילום: איל יצהר, גלובס

הגיבורים של סאלי רוני גם רוצים לחיות נכון; ויליאם פוקנר לא חס על קוראיו

ויליאם פוקנר אינו חס על הקוראים שלו, וגם בספר 'הקול והזעם' הקורא נדרש למאמץ מנטלי לא מבוטל ● סאלי רוני בראה ב'אנשים נורמלים' גיבורים פצועים בנפשם, לא לוותר לעצמם - למרות הקושי הכרוך בלהיות "נורמלי" ו"נכון"

עמנואל "מאני" פאקיו. מתאגרף, פוליטיקאי ושחקן / צילום: Joe Camporeale, רויטרס

כוכב הקריפטו: מי הסלב הבא שינפיק מטבע?

הנפקת המטבע הדיגיטלי של כוכב האגרוף הפיליפיני "מאני" פקיאו בחודש שעבר ציינה שלב חדש בשימוש בטכנולוגיה למונטיזציה של הערצת המונים ● מטבע ליברה לסלבריטאים כנראה לא יגיע בקרוב, אבל אפשר לפנטז על הפוטנציאל

קהילה שכונתית של חברת הנדל”ן וואן בבושוויק  / צילום: כפיר זיו

אופנה, נדל"ן ומשלוחים: מה מחפשים משקיעי ההון סיכון הישראלים בתעשיות לואו-טק

משקיעי הון סיכון ישראלים משתלבים במגמה העולמית והחלו להשקיע בחברות לואו טק ● מה הופך חברת משלוחי ירקות לסטארט-אפ בעיני המשקיעים, למה הם לא מתרגשים מהקשיים של WeWork והאם בכלל יש להם את המיומנות הנדרשת להשקעה בחברות מסוג זה?

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות

מפעל עלבד בדימונה / צילומים: אתר חברת אורון

קריסתן של מניות חברות הבדים נמשכת - ותוצאות הרבעון אינן מעודדות

בזמן שמדדי המניות המובילים קרובים לשיא, ספגו מניות מגזר הבדים ירידות משמעותיות מתחילת 2019 והתרחקו 35%-70% מהשיא שרשמו בשנים 2016-2017 בבורסת ת"א ● אף אחת מארבע החברות - שלא"ג, עלבד, ספאנטק ואבגול - לא הצליחה לשפר את הכנסותיה ברבעון השלישי של 2019

רוחאני. מסר פייסני לארה"ב  / צילום: רויטרס

החרם הכלכלי מעיק, אז מדוע ההנהגה באיראן אופטימית

בממשל טהראן הצליחו לדכא את המהומות במדינה, ונהנים גם מהצטרפותן של שש מדינות אירופיות למנגנון עקיפת הסנקציות האמריקאיות

תיירות מוסלמיות / צילום: רויטרס

איסלמופוביה וקמפיין נגד השמאל ברשת, באדיבות יזמים ישראלים

תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף מעורבות של ישראלים בקמפיין נגד שמאלנים ומוסלמים, לרבות אחד אריאל אלקאראס, "תכשיטאי" מלוד (שמכחיש כל קשר לקמפיין) ● אך חשיפות קודמות מצביעות על מאמצים לקידום גזענות מזה שנים

הפגנות בבגדאד נגד השלטון / צילום: רויטרס

צרות לטהרן גם ממערב: ההמונים בעיראק סימנו את האחראים לכאוס

הצרות של איראן בימים האחרונים אינן רק בתוך המדינה ● המפגינים בעיראק רואים בטהרן כאחראית עיקרית למצבם הקשה ● שריפת הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף שמדרום לבירה בגדד, סימלה את האשמה הזו

יעקב קוינט / צילום: שלמי יוסף

הצעה של מנהל רשות החברות מצמצמת את השיתוק שפוגע באזרח

פסיקות בית המשפט יצרו חוסר עקביות במה מותר ומה אסור לממשלות מעבר ● מנהל רשות החברות מציע להפוך את הכללים ● פרשנות

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

ח"כ עמר בר-לב מנסה לגייס 61 חתימות להמלצה על יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין

חבר הכנסת מהעבודה-גשר אמר באירוע שבתרבות: צריך הרבה אומץ במפלגות השונות בשביל להבין שאולי זאת האפשרות היחידה שתמנע מאיתנו את הבחירות השלישיות – ולוותר על הרבה אגו" ● במקביל, נודע שמאחורי הקלעים אדלשטיין קיבל פניות להקמת מממשלה בראשותו