גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

אורי גייגר / צילום: יחצ
אורי גייגר / צילום: יחצ

קבוצת קרנות ההשקעה אקסלמד, בניהולו של ד"ר אורי גייגר, נמצאת בתהליכי גיוס של קרן פרייבט אקוויטי שנייה, בהיקף של כ-300-400 מיליון דולר - כך עולה ממצגת שהגיעה לידי "גלובס". המהלך לגיוס קרן זו, הגדולה ביותר של אקסלמד עד כה, מצטרף למהלך שהקבוצה הכריזה עליו לפני כחודש, לגיוס קרן הון סיכון ישראלית להשקעה בטכנולוגיות בשלבים מוקדמים.

הקרן החדשה תהיה הרביעית של אקסלמד. כיום יש לה שתי קרנות הון סיכון וקרן פרייבט אקוויטי. הקרן הרביעית תהיה פרייבט אקוויטי גם היא.

הקרן הראשונה, שגויסה ב-2011, הייתה קרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר ויועדה להשקעה במכשור רפואי בישראל. הקרן זכתה להצלחה עם כמה מהחברות שלה (ביניהן אקסימו ואנדוספן שנמכרו), אך לאורך השנים הבינו בקבוצה שבניית ערוצי שיווק לחברה ישראלית עם מוצר אחד אינה שיטת העבודה האופטימלית בשוק זה. בעקבות זאת הוקמה ב-2016 קרן פרייבט אקוויטי, בהיקף של 150 מיליון דולר, במודל שונה, שיפעל גם בקרן החדשה: הוספת טכנולוגיות חדשות על פלטפורמות קיימות.

המודל הזה החל לפעול עם המעבר של גייגר לארה"ב, לפני כחמש שנים. אז החלה הקרן לרכוש חברות אמריקאיות שבנו מערך שיווק למוצרים קיימים אך התקשו לצמוח או להתנהל. על פלטפורמות השיווק המדשדשות האלה הוסיפה הקרן טכנולוגיות חדשות ומבטיחות, חלקן ישראליות. האסטרטגיה הזאת הובילה לכמה אקזיטים מהירים. אנדוגסטריק, החברה הראשונה שבה השקיעו לפי המודל החדש, כבר בוחנת אפשרות להנפקה.

משחקת במגרש של החברות הצומחות

לפי המצגת שהגיעה לידי "גלובס", שיעור התשואה הפנימי (IRR) של קבוצת אקסלמד על שתי קרנות הון הסיכון שלה הוא 39%. רובה ממומשת. שיעור התשואה הפנימי של קרן הפרייבט אקוויטי הוא 45%. שתי הקרנות הראשונות הוקמו כשותפות של גייגר עם מורי ארקין, שממשיך כמשקיע ושותף של כבוד בחברה, אך כבר אינו שותף מנהל. גייגר הוא כעת השותף המנהל היחיד בקבוצה.

כעת פועלת הקבוצה בשני הערוצים הללו - הון סיכון ופרייבט אקוויטי. לפני כחודש הודיעה על תחילת גיוס לקרן הון סיכון בהיקף של 100 מיליון דולר, שתנוהל על ידי אירית יניב, ותשקיע בחברות ישראליות המפתחות מוצרים חדשים. אולם על רקע ההבנה שקשה עד בלתי אפשרי לבנות מערכי שיווק לחברות ישראליות המבוססות על מוצר אחד, ההשקעה תהיה רק בחברות שהקרן מעריכה כי יש סיכוי להגיע בהן לאקזיט לפני שתידרש הקמה של מערך שיווק משמעותי. מדובר במוצרים חדשניים בתחומם, שהמסלול הרגולטורי שעליהם לעבור הוא לרוב ממושך ויקר. לכן חברות שעברו את התהליך הזה כבר הוכיחו היתכנות במידה מסוימת ומתאימות לרכישה.

הקרן החדשה שנחשפת כעת תמשיך לפעול במודל של רכישה או שותפות ברכישה של חברות קיימות בארה"ב והשבחתן באמצעות טכנולוגיות מוספות ומעורבות בניהול. כוונת אקסלמד היא לקחת נתח בעלות משמעותי בחברות האלה. כמו כן, תשקיע הקרן השקעת מיעוט בחברות צומחות, שלהערכתה נמצאות על המסלול הנכון, ואין לה צורך לשנות אותן. זהו רכיב חדש במודל של הקרן, המתאפשר בזכות גודלה הצפוי - כ-400 מיליון דולר. לפני כמה שנים הייתה אקסלמד קטנה ולא מוכרת בארה"ב, ולכן היה לה קשה יותר להשיג דריסת רגל להשקעה בחברות צומחות. היום היא יכולה להתחרות גם בתחום זה.

מהמצגת של החברה עולה שאקסלמד מעריכה שמאחר ששוק חברות המכשור הרפואי הקטנות-בינוניות אינו מכוסה על ידי המשקיעים המשמעותיים בתחום והתחרות מעטה, וחברות רבות סובלות מביצועי חסר, יש לה הזדמנות לרכוש את העסקים הללו במחירים נמוכים.

אקסלמד מזהה חברות עם הכנסות של סביב 10 מיליון דולר וקצב צמיחה מהיר, שדרוש בהן עוד סבב גיוס אחד לשם התרחבות שיווקית, ומעריכה שבחברות מקטגוריה זו שבהן תשקיע, ניתן יהיה להגיע לאקזיט בתוך שנתיים עד ארבע שנים.

ממוצע של שנתיים לאקזיט

"בכל החברות שבהן השקענו עד היום, גם כאשר היו לנו משקיעים גדולים ומשמעותיים כשותפים בחברה, מי שמכר בסופו של דבר את החברה הייתי אני", אומר גייגר בשיחה עם "גלובס". "הקשר שלנו עם הרוכשים הפוטנציאליים נוצר ממש כשהחברה נכנסת לפורטפוליו. עד כה, פרק הזמן הארוך ביותר שלנו מרכישה למכירה היה שלוש שנים ועשרה חודשים. הממוצע הוא שנתיים".

נראה שהמודל של רכישת חברות והוספת טכנולוגיות חדשניות למערך שיווק קיים עובד. מדוע הוספתם השקעה בחברות שכבר צומחות?

גייגר: "התשואה הפנימית שלי היום גבוהה, אך הגישה הזאת עשויה להגדיל את המכפילים, תוך ניצול הפלטפורמה שלנו והמוניטין שלנו בארה"ב. אנחנו קרן מובילה בהשקעה בחברות בשווי של פחות מ-500 מיליון דולר".

לדברי גייגר, למרות החתירה למהירות, הקרן יחסית שמרנית. "ההשקעות שלנו לא ממונפות ואנחנו לא נכנסים במחירים גבוהים, גם אם זה אומר להמתין שנה לעסקה, עד שהבעלים הקיימים יבינו שהשווי שהם מכוונים אליו אולי מוגזם או עד שמצב השוק ישתנה לטובת מחירים נמוכים יותר. כשאני נכנס להשקעה, אני אומר לעצמי שהדבר היחיד שאני שולט בו הוא מחיר הכניסה.

"ליזמים אנחנו אומרים, ‘אמנם השווי בהשקעה נמוך מכפי שקיוויתם, אבל זה לא האקזיט שלכם, אלא אירוע מימוני'. אנחנו משאירים להם נתח גדול מספיק מהחברה כדי שמהלכי ההשבחה שאנחנו עושים יתרמו גם להם ביום המכירה האמיתי. את ההנהלה אנחנו כן יכולים להחליף. לעתים היא חלק מהבעיה".


איך הגדרתם את תחומי הפעילות? תפעלו גם בתחום רפואה דיגיטלית?

"אנחנו בתחום המכשור הרפואי הקלאסי. אנחנו לא קונים קליניקות רפואיות ולא חברות המעניקות שירותים רפואיים. מבחינת חלק מהקרנות האחרות שני התחומים נחשבים משיקים. בעינינו רכישות בתחום הזה הן יותר עניין פיננסי, ואנחנו קרן שרוצה להשביח חברות.

"איננו משקיעים בפארמה, כי ההימור הוא בינארי מדי. לגבי תחום הבריאות הדיגיטלית, השקענו סכומים לא גדולים בשלוש חברות בתחום, כדי להיות עם היד על הדופק, לייצר נוכחות. החברות הללו, אחת מהן ישראלית במקור, מנוהלות מניו יורק, שהיא היום המכה של תחום הרפואה הדיגיטלית, ויש שם המון חברות ישראליות".

למה דווקא ניו יורק ולא עמק הסיליקון?

"אפל וגוגל פתחו קמפוסים עצומים בתחום בניו יורק והעיר החליטה שזה פוקוס עבורה ונתנה שטח בחינם להקים רק חברות בתחום הזה. נוצרה קהילה וגם הכסף הוא בניו יורק. על פניו, ניו יורק רחוקה מכספי הון הסיכון של עמק הסיליקון, אך דווקא זה פתח את התחום להשקעות ממקורות לא סטנדרטיים.

"לטאלנטים של התחום לא כיף לחיות בפאלו אלטו. מזג האוויר לא מדהים, הים קר, למשפחות עם ילדים זה אולי מתאים, אבל ליזמים צעירים המקום לא מעניין. בפאלו אלטו יקר, בניו יורק אפשר לגור בברוקלין או ביוניון סקוור".

לדברי גייגר, יש סביב תחום הדיגיטל לא מעט הייפ והיצע יתר של חברות. "לא כל אפליקציית איכות חיים היא מוצר בריאות דיגיטלית, וחלק מהמוצרים שהיו פעם יקרים ומכניסים, הם היום מוצרים בשוק תחרותי שמתח הרווחים בו נמוך - למשל ריצוף הגנום. השקענו סכומים קטנים בחברות שיש להן כבר התקנות בתשלום. האם אלה החברות שינצחו? אני לא יודע. אני חושב שהן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר, וממילא השקענו סכומים קטנים, כדי לא להסתכן עד שהשוק יתבסס ונכיר אותו טוב יותר.

"עכשיו אנחנו בוחנים חברה בתחום הדיגיטל שרושמת הכנסות של 19 מיליון דולר. זו חברה שבולטת מתוך הערימה. אין חברות כאלה בארץ. אנחנו מעריכים שהתחום המוביל יהיה ניבוי הידרדרות לצורך הקדמת תרופה למכה והורדת עלויות".

הקושי של החברות הישראליות

השותפים בקרן הפרייבט אקוויטי המוקמת כעת הם גייגר; ליאור שב, בכיר לשעבר במיטב דש ובשתי חברות מכשור רפואי ישראליות, שניהל חברת ייעוץ בתחום המכשור הרפואי; ד"ר רפאל טורגוביקי, בכיר לשעבר בחברות בינלאומיות, בהן אלי לילי; ואוון נורטון, שניהל בעבר את הקרן התאגידית של חברת אבוט לאבס הבינלאומית ואת קרן Onset Ventures, שהשקיעה בחברות מכשור רפואי, והיום מרצה בתחום המסחור של מכשור רפואי באוניברסיטת נורת’ווסטרן בארה"ב.

בשיחה עם "גלובס" אומר נורטון כי לדעתו בישראל מקדמים טכנולוגיה היטב, "אך קשה לכם למסחר את הטכנולוגיה בשווקים שהם רחוקים מכם". לדבריו, בינתיים, חברות המכשור הרפואי הגדולות עברו תהליך של קונסולידציה, וכעת הן מבצעות בעיקר רכישות של חברות בשלות מסחרית.

"זה המקור למודל של אקסלמד, שהוא מודל מאוד מבודל. אני שמח להיכנס לתפקיד גם כמשקיע וגם לתרום לחברות בתחום התפעולי. אני מבין מה חברות גדולות רוצות, ואורי מבין מה חברות קטנות צריכות, ולכן אנחנו יכולים לחבר יחד את הפאזל".

מדוע לא חיקו את המודל של הקרן?

"קרנות הפרייבט אקוויטי עושות עסקאות יותר פיננסיות, ואין להן ניסיון בתחום הרפואי ממש. אנחנו בוחרים עסקאות שאין לאחרים את הניסיון והקשרים לעשות. תמיד תראי את טביעת האצבע של הקרן על החברות".

אתם צוות ישראלי־אמריקאי. מה התפקיד של ישראל בקרן?

גייגר: "קרן הון הסיכון יושבת בישראל ופועלת בישראל, ומנוהלת על ידי ישראלים שאוהבים את תחום הון הסיכון ואוהבים להיות בישראל. ישראל היא מקור אפשרי לטכנולוגיות חדשות ולכוח אדם איכותי וקשרים.

"מגדל היו משקיע עוגן בכל הקרנות, ויצטרפו כנראה גם לקרן הזו. יש איזו טענה בישראל שהמוסדיים לא משקיעים בקרנות בתחום הרפואי, אבל אני חושב שהם מקבלים החלטות נכונות ושמרו עד כה היטב על כספי המשקיעים שלהם, בכך שלא השקיעו ברוב הקרנות בתחום שיצאו מישראל". משקיעים נוספים באקסלמד הם יולה, מנורה וילין לפידות.

המודל של הקרן הנוכחית הוא המודל של הקרן הקודמת. אתה יכול לנבא שינויים אפשריים בשוק שאולי יאלצו אתכם לשנות את המודל?

"התחלנו להשקיע ב-2009, ואנחנו חווים תקופה יוצאת דופן באורכה ללא משבר. אבל גם להצליח בגאות כשאת ההשקעות עשית בגאות, זה לא בהכרח קל. הייתה לנו תחרות משוק הנפקות שהיה פתוח גם לחברות שלדעתי לא היו בשלות. השוק הזה חייב לעבור תיקון. יהיו ימים שבהם נעשה שתי עסקאות ביום וחודשים שבהם לא נעשה אף עסקה, אבל זה המזל שלנו שאיננו קרן גידור, ולא מודדים אותנו מרבעון לרבעון. אני יכול גם שנה שלמה לא להשקיע, אם זה יהיה הדבר הנכון".

עוד כתבות

הצפות בגוש דן / צילום: מתוך יוטיוב

הצפות ברחבי הארץ: כיבוי והצלה חילצו לכודים, נזק כבד לתשתיות ורכוש

עד לשעות הצהריים המוקדמות, טיפלו כוחות הכיבוי וההצלה ב-140 אירועי הצפות, הכוללים בתים, מרתפים, חניונים תת קרקעיים ורכבים

פנינה קרן / צילום: תמונה פרטית

עכשיו יותר מתמיד: גם המנהלים צריכים פסק זמן

מנהלים בכל הרמות ולאורך כל שדרת הארגון מתמודדים בתקופה האחרונה עם קשיים מורכבים יותר • איך מתמודדים עם האתגרים שמציב משבר הקורונה לשדרה הניהולית ● ניהול וקריירה, מדור חדש

מלי מרגליות / צילום: יחצ

מיהם עשרת המועמדים שמהם יבוא היו"ר הבא של קבוצת כלל?

בתחילת ינואר יכריעו בעלי המניות בין המועמדים: אבי קנובל, ורדה אלשיך, מלי מרגליות, חיים סאמט, מיה ליקוורניק, רון טירה אוסאמה חסן, יגאל בר יוסף, איציק הורוביץ ושמואל שורץ ● בניגוד להערכות קודמות: אייל לפידות לא יתמודד על התפקיד

חברת טבע / צילום: רויטרס

האיחוד האירופי קנס את טבע ב-60.5 מיליון אירו בשל פגיעה בתחרות

האיחוד קנס את חברת התרופות בשל הסכם שחתמה עם חברת ספלון לפני רכישתה, שהוביל לעיכוב בכניסת תחרות גנרית

FW:  טיסת אל על עם  משלחת ישראלית לדובאי משדה תעופה בן גוריון / צילום: סיון פרג'

נמשך גל העזיבות באל על: הסמנכ"לים יוסי ברזני ונמרוד בורוביץ' פורשים

סמנכ"ל התחזוקה וההנדסה יוסי ברזני ונמרוד בורוביץ' סמנכ"ל אסטרטגיה, הצטיידות מטוסים ופיתוח עסקי, שכיהן בין השאר גם כיו"ר תמ"מ, הודיעו שהם עוזבים את החברה ● אתמול פורסם כי אביגל שורק יחליף את גונן אוסישקין כמנכ"ל החברה

חניית קניון ריקה. לקניונים רבים שנקנו עם משכנתאות לעשר שנים יש יותר חובות מהכנסות / צילום: Shutterstock

ארה"ב: המגפה מתפשטת, וקניונים עותרים לפשיטת רגל או נסגרים

שוכרים רבים שהמכירות שלהם חלשות ימשיכו לפגוע במגזר הקניונים גם אחרי הקורונה

כרמלה מנשה / עוזר צלמת: אריאל בלאק

תא"ל מרדכי כהנא הגיש תביעת לשון הרע נגד תאגיד "כאן" וכרמלה מנשה

טוען כי עם תחילת חקירתו פרסמה מנשה בשידורי התאגיד כתבות בהן הוצגו החשדות נגדו כעובדות, וגם כאשר הסתבר כי "ההר הוליד עכבר", לא פורסמה התנצלות

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

תיקון חד: מחיר הביטקוין צנח בכ-3,000 דולר בתוך יממה אחת

ביממה האחרונה נרשמו מימושים גדולים של החזקות ביטקוין בבורסות הקריפטו, ומחיר המטבע הדיגיטלי ירד בכ-12% ● אתמול הגיע הביטקוין עד לרמה של כ-19,390 דולר - מחירו הגבוה מאז דצמבר 2017, וקרוב לשיא של כל הזמנים

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הבדיקה לרכש הצוללות טרם התחילה וחברת צוות אחת הוחלפה

חברת הצוות יעל גריל לא תשב בוועדת הבדיקה, שכן היא שימשה בתפקידים רשמיים במשרד הביטחון בתקופת רכש הצוללות כפי שחשף העיתונאי אראל סג"ל ● את גריל תחליף ישראלה פרידמן, אשר כיהנה בתפקידים שונים במנהל הרכש במשרד הביטחון

פעוט בבייג'ין מחזיק בידו במסכת המגן שלו / צילום: Andy Wong, Associated Press

תמכו בסין בשעתה הקשה, וקיבלו אות הערכה

וגם: הקריה האקדמית אונו מינתה את פרופ' יובל אלבשן, לתפקיד דיקן הקמפוסים הרב תרבותיים בירושלים ● השיחה

חנות של טופשופ / צילום: רויטרס, Tim Wimborne

״הבעלים של טופשופ על סף קריסה בתוך ימים ספורים״

לפי דיווח ברשת סקיי ניוז קבוצת ארקדיה שבבעלות פיליפ גרין עשויה למנות כונס נכסים כבר ביום שני הקרוב ● לדברי גורם בתעשיית הקמעונאות הקריסה הפכה לבלתי נמנעת, לאחר ששיחות עם מספר גופים פיננסיים בניסיון לגייס הלוואת חירום של 30 מיליון ליש"ט הסתיימו ללא הצלחה

Andy Wong AP נשים מבוגרות ברחוב בבייגין

סין מציגה: כך נראים החיים ללא מזומנים בארנק (וזה לא כזה פשוט כמו שנדמה)

שורה של סרטונים שפורסמו בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות המחישו את הקושי של אזרחים סינים מבוגרים להסתדר במציאות הדיגיטלית ● כעת הממשלה הסינית דורשת מחברות ועסקים לחזור ולתת שירות גם בערוצים הישנים - פנים אל פנים, ובמזומן

היועמ”ש, ד”ר אביחי מנדלבליט / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מנדלבליט לבג"ץ: יש להוציא צו על תנאי ולחייב את השר אוחנה למנות מפכ"ל

היועמ"ש אביחי מנדלבליט חזר על עמדתו בבג"ץ נוסף למינוי מנכ"ל קבוע לפיה - "הסכמות ומחלוקות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינוי קבע"

בניין בית הדין הרבני הגדול בירושלים / צילום: יוסי זמיר

תמיכה כלכלית של ההורים אינה מקנה להם זכויות יתר בדירה

הורי הבעל העבירו בכל חודש תמיכה כספית לבני הזוג ● בית הדין הרבני הגדול קבע כי ההעברה לא נועדה בהכרח לכיסוי המשכנתה, אלא כמתנה לבני הזוג

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

הבורסה בת"א ננעלה בעליות לאחר התקלה הדרמטית: ת"א 35 קפץ ב-1.3%

לאחר התקלה החמורה בבורסה המדדים חזרו לטפס, כאשר בוול סטריט לא יתקיים הערב מסחר בשל חג ההודיה ● דלק זינקה ב-10%, דלק רכב קפצה ב-10%, תפרון עלתה ב-7%, ביו ויו ב-13%, פוקס עלתה ב-5.25%, אפולו פאוור זינקה ב-20

חסידי סדיגורה. בינתיים האדמו"ר הצעיר שובה את הלבבות ומבסס את שליטתו / צילום: שוקי לרר - בחדרי חרדים

שוד כספות, אלימות ותלונות במשטרה: הקרע בחסידות סדיגורה הולך ומחריף

כך המצב בסדיגורה המשיך להתדרדר בחודשים האחרונים במהירות ובכל החזיתות ● מה קרה בלילה של 27 באוקטובר, ולמה נראה שזה היה הקש ששבר את גב המאבק בסדיגורה ● מעקב

שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מתנה מליצמן והסיפור שמאחורי שיאי המשכנתאות השנה. כותרות הנדל"ן

איך זה שדווקא השנה הציבור נטל יותר משכנתאות מאי פעם ● האם רוכשי דירות בפריפריה עומדים לקבל משר השיכון "מתנה" של 100 אלף שקל ● המחקר שמבקש ללמד מדוע הפקקים לא נעלמו ● ולידיעת מירי רגב (שמתלבטת האם להתנגד למטרו) -עד כה תכנון הפרויקט עלה חצי מיליארד שקל

חסן רוחאני, נשיא איראן, בעצרת האו"ם / צילום: Reuters, Carlo Allegri

מדינות אירופה לא ידחפו את ממשל ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן

ישנו חשש גובר לגבי המחקר הגרעיני של הרפובליקה האיסלמית, אך דיפלומטים מהאיחוד האירופי אומרים שלא יאיצו בנשיא הנבחר לחזור להסכם ממנו נסוגה ארה"ב בשנת 2018 כלשונו

ח"כ מנסור עבאס / צילום: דוברות רע"מ

המפרק הלאומי: אחרי כחול לבן וקדימה, נתניהו סודק גם את הרשימה המשותפת

נתניהו למד את הלקח מבחירות 2019 בהם "חוק המצלמות" דווקא העצים את כוחה של הרשימה המשותפת, ובמקום זה הוא מנסה בכל כוחו לפצל אותה, בדיוק כפי שעשה למפלגות רבות לפניה • וגם: מרצ מחפשת זכות קיום, בזמן שחבר הכנסת יאיר גולן מאיים עליה מבפנים

"לתמיכה רגשית הקש 3" / איור: חן ליבמן

חברות מחפשות פתרונות יצירתיים למניעת שחיקה של עובדים בימי המגפה

מימי חופש בהפתעה ועד קבוצות תמיכה הדדית וסדנאות ניהול אמפתי למנהלים ● חברות אמריקאיות רבות כמו דל, HP, רשת הילטון ואחרות מחפשות פתרונות לתחושות הדכדוך והשחיקה שיצר עידן הקורונה