רכבל לכותל המערבי / הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים
קבינט הדיור, בראשות שר האוצר משה כחלון, אישר היום (ב') את תוכנית הרכבל לכותל (תת"ל 86), שיזם משרד התיירות.
התוואי הכולל של הרכבל הינו 1.4 ק"מ והוא כולל כ-73 קרונות, שיוכלו להוביל 3,000 איש בשעה לכל כיוון. תוואי הרכבל מתחיל במתחם תחנת הרכבת הישנה ברחוב דוד רמז, עובר מעל הקצה הדרומי של גבעת התנ"ך, חוצה את גיא בן הינום, עובר בסמוך לישיבת התפוצות, מעל חלק ממגרש כנסיית הגליקנטו, מעל חלק ממגרש מוסד הפוקולרה, מעל בתי מגורים בשכונת עין חילווה לאורך ציר רחוב מלכיצדק עד לתחנה הסופית.
ההערכה היא שבעיר העתיקה וסביבתה הקרובה מבקרים כ-135 אלף מבקרים בשבוע. על-פי פרסומי משרד האוצר, המטרה העיקרית ליישום פרויקט הרכבל לאזור הכותל ולשירות האגן הדרומי של העיר העתיקה, היא לאפשר את שיפור הנגישות לעיר העתיקה וכתוצאה מכך, להקל באופן משמעותי על הגודש התנועתי.
שר האוצר, משה כחלון: "הכותל כיום אינו נגיש מספיק לכלל הציבור. אלפיים שנה חיכינו לכותל המערבי, ולא יתכן שבגלל עומסי תנועה רבבות ימנעו מלהגיע לכותל כדי להתפלל, לטייל ולהשתתף בטקסים צבאיים ולאומיים. הרכבל ינגיש את הכותל לאותם המונים שרוצים להגיע כיום לכותל ופשוט לא יכולים. מדובר כאן על פרויקט לאומי שהוא מעבר לתשתית תחבורתית ותיירות, אלא פרויקט חברתי שינגיש את הכותל לכל מי שרק רוצה להגיע".
יוסי סעידוב, מארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בישראל, ספקן באשר לנחיצות הפרויקט: "פרויקט הרכבל לא יפתור את בעיות התחבורה בעיר העתיקה אלא יעיבר אותן למקום אחר, לצוואר הבקבוק של מתחם התחנה. הפתרון הנכון לעיר העתיקה הוא הוצאת כלי הרכב הפרטיים והפיכת הדרכים אליה לנתיבי תחבורה ציבורית. לצערנו, כיום, יש ברחבת הכותל המערבי חניון לכלי רכב פרטיים".
בעמותת עמק שווה סבורים שהפרויקט קודם בצורה לא תקינה: "אחרי שהממשלה דילגה על ועדות התכנון המקובלות והרכבל אושר בוועדה לתשתיות לאומיות, היום המשיכה סאגת ההתעלמות ממינהל תקין, וקבינט הדיור הממשלתי אישר את הרכבל בזמן ממשלת המעבר. בזמן שהמדינה אינה יכולה לאשר תקציבים לנכים ולבריאות היא מצליחה לאשר תקציב של 220 מיליון שקל לפרויקט תיירותי. סיום סימבולי להעדפות הממשלה היוצאת. עמק שווה פנתה בעבר ליועמ"ש בנושא ומתכוונת לפנות לבג"ץ כבר בימים הקרובים. אנו טוענים שממשלת מעבר לא מוסמכת לאשר פרויקטים לאומיים בסדר גודל כזה ובעלי השפעה פוליטית גדולה על ירושלים. העתירה נועדה למנוע את הפגיעה הסביבתית והפוליטית שימיט הרכבל על ירושלים".
תגובת פרופ׳ טובי פנסטר, חברת וועד איגוד המתכננים בישראל: "אין שום הצדקה תכנונית להקמת רכבל כזה כאמצעי תחבורה (שהרי הוא נדון בוועדה לתשתיות לאומיות). מבחינה תכנונית מקצועית נהוג בעולם (בעיקר במדינות אמריקה הדרומית) להשתמש במערכת רכבל עילית בערים בהן קיימים הפרשים טופוגרפיים גדולים בין חלקי העיר השונים אשר מקשים על תכנון תחבורתי קונבנציונלי יעיל כמו אוטובוסים, רכבות, תחבורה פרטית ועוד. בערים אלו פתרון הרכבל מיועד בעיקר להסעת תושבים מביתם לעבודתם ובחזרה ובעיקר על מנת לשרת את תושבי השכונות העניות כאשר לא ניתן בטופוגרפיות כאלו לתכנן אמצעי הסעת המונים קונבנציונליים.
"בירושלים אין הפרשי גבהים כאלו המצדיקים בניית רכבל מבחינה תחבורתית. יתרה מזאת, הרכבל לכותל המערבי אינו מיועד לשרת את כלל תושבי העיר ובמיוחד לא את תושבי העיר הפלסטינים. כאשר לא ברור כלל ששיפור אמצעי תחבורה קונבנציונליים (בעיקר אוטובוסים, רכבת קלה) לא מהווה מענה מקצועי תכנוני טוב יותר לעומסים זמניים אלו. יצוין גם כי תהליך אישור פרויקט זה פסול מבחינת הליכי קבלת החלטות שכן כל הדיונים בפרויקט נעשו בוועדה לתשתיות לאומיות ולא בוועדה המחוזית, בהיותו פרויקט תיירותי לכל דבר ועניין ולא פרויקט תשתיתי. עתה, אישור תכנית זו בתקופת ממשלת מעבר ולא ממשלה מכהנת מגביר את התחושה כי פרויקט זה לא תוכנן ולא הוחלט על פי קריטריונים תכנוניים מקצועיים".