פריסת סיבים אופטיים ותשתיות תקשורת / צילום: shutterstock
מהפיכה בתפיסת הפריסה האוניברסלית בשוק התקשורת. לראשונה יוזמים משרד התקשורת והאוצר מהלך שנועד להתמודד עם ההתפתחויות בשוק תשתיות התקשורת בכל הקשור לפריסת סיבים אופטיים ולאפשר לבזק להחליט בעצמה באיזה אזורים היא תרצה לפרוס. באזורים שבזק תוותר על הפריסה, ייבחר במכרז אחד המפעילים, שיקבל תמריץ מקרן השקעות לפריסה אוניברסלית, שתמומן על-ידי המפעילים.
המדיניות החדשה נועדה להתמודד עם הקושי של המדינה לחייב את בזק לפרוס סיבים אופטיים בפריסה מלאה בכל הארץ. פריסה כזו איננה נהוגה באף מדינה בעולם, היות שרגולטורים מבינים שמדובר בדרישה לא כלכלית בעליל וכמעט שאינה ניתנת ליישום.
משרדי הממשלה הגיעו למסקנה הזאת אחרי שהבינו שבזק רוצה לפרוס, אך היא לא יכולה לעשות זאת בתנאים של פריסה אוניברסלית מלאה. המשרדים שוכנעו שכדי להגיע לפריסה ארצית מלאה של סיבים אופטיים יש צורך בחשיבה מחוץ לקופסה, וכך נבנה המודל שיפורסם לציבור במסגרת שימוע. המודל כולל את היישובים ביהודה ושומרון.
נקודה נוספת וחשובה היא שהוט גם תקבל פטור מלא מחובת הפריסה האוניברסלית החלה עליה ברישיונה. משרדי הממשלה הגיעו למסקנה כי אין טעם לדרוש מהוט חובת פריסה כזאת או אחרת, וזאת על רקע מצבה של החברה והעובדה שיש סביבה אי-ודאות גדולה מאוד לגבי העתיד.
האוצר ומשרד התקשורת מתכוונים להביא את התיקון ברישיונות בזק והוט ואת כל הדרוש לצורך אישור הנושא, דרך חוק ההסדרים.
קרן השקעות תעזור בפריסת סיבים
במסגרת המודל החדש תבחר בזק את האזורים שבהם היא רוצה לפרוס סיבים אופטיים, וזאת בהתאם לשיקולי כדאיות כלכלית שלה בלבד. היות שבזק טענה כי ישנם אזורים בלתי כלכליים שלא משתלם לה לפרוס בהם סיבים, החליט המשרד להרים את הכפפה, והוא מציע לה את הזכות לבחור את האזורים שכן כלכליים לה. באזורים שייבחרו, החברה תחויב בלוחות זמנים קשיחים ומאתגרים לפריסה, וזאת גם על רקע העובדה שהחברה כבר פרסה סיבים אופטיים ל-60% מבתי-האב (אך היא לא מפעילה אותם, בין היתר, בגלל חילוקי דעות על היקף הפריסה שיחול עליה). האזורים לבחירה מחולקים למאות ואלפי אזורים על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כלומר ייתכן כי באותה עיר בזק תחליט לפרוס סיבים בחלק מהאזורים ובחלק לא.
לאחר שבזק תבחר את האזורים שבהם היא לא רוצה לפרוס סיבים, היא לא תוכל לפרוס בהם סיבים בכלל. במקביל, המדינה תקים קרן להשקעות באזורים שבזק לא בחרה, שתמומן על-ידי המפעילים עצמם ובזק שתממן את הקרן בהתאם לשיעור הכנסותיה בשוק התקשורת. יתר המפעילים יממנו כחצי אחוז מהכנסותיהם השנתיות לטובת הקרן.
המדינה תערוך מכרזים לאזורים שבהם בזק לא רוצה לפרוס סיבים, ומפעילים מתחרים יוכלו להחליט האם הם רוצים לפרוס. התמריץ לפריסה יגיע מכספים שהקרן תפריש, וזאת על-פי נוסחה וחישוב שהמדינה תקבע. המטרה היא להגיע למצב שלא יהיו אזורים שלא יכוסו בסיבים, כך שהמדינה כולה תכוסה, בין אם על-ידי בזק ובין אם על-ידי מתחרה אחר.
באותו האזור שבו זכה מפעיל מתחרה, יקבל אותו מפעיל בלעדיות בפריסה. המשמעות היא שכל מי שירצה לספק שירותים מתחרים באותו אזור, יצטרך לשלם עבור השימוש בסיב שפרס המתחרה כפי שזה היום, כאשר מתחרים משתמשים בתשתיות בזק והוט כדי להגיע ללקוחות במסגרת השוק הסיטונאי.
סוגיה נוספת נוגעת לתשתיות הקיימות של פרטנר וסלקום שפרסו סיבים באופן עצמאי. באותן תשתיות המתחרים לא יוכלו להשתמש. כלומר, סיבים שפרסה סלקום למשל בעיר מסוימת לא ייפתחו לשימוש למתחרים, ואם תהיה חפיפה בין האזורים, בזק תחויב בכל מקרה לפרוס תשתיות עצמאיות משלה באותו אזור, אלא אם כן המפעילים יגיעו להבנות בינם לבין עצמם על שימוש הדדי בתשתיות.