שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי
אלא אם ניתקתם את עצמכם בימים האחרונים מהרשתות החברתיות, העיתונים וערוצי החדשות בטלוויזיה והרדיו, בוודאי שמעתם על מה שזכה לכינוי "פרשת החרמת הטלפונים". בחלק מהמקומות אולי הכותרת רימזה על עוד איזה עניין שולי שקשור לנושא, משהו על הטרדת עד מדינה, אבל דומה כי התקשורת הכתובה המשודרת והחברתית החליטה שלב-ליבו של העניין הוא בשאלת חוקיות החרמת הטלפונים הניידים ראשי הקמפיין של מפלגת הליכוד.
תחילה, והיות שאנו חיים במדינת הוואטאבאוט ו"למה אתה לא מגנה", הרשו לי להתחיל בדיסקליימר - ככל שמשטרת ישראל אכן חרגה מהנהלים והחרימה טלונים ניידים בניגוד לדין - מדובר בעניין חמור ובפגיעה בזכויות אזרח שצריכות להיות מטופלות עד תום.
יחד עם זאת, ולמרות הספין הבחוש היטב שארגנו לנו ככל הנראה אלה שמכשיריהם הוחרמו, אסור לנו לרגע לשכוח שזה לא הסיפור, אלא אולי הערת שוליים - חשובה ככל שתהיה - בתוך סיפור חמור הרבה יותר של הטרדת עד וניסיון להשפיע על עדותו בהליך משפטי מתנהל.
שלמה פילבר, על אף עברו הציבורי, הוא אדם פרטי היום. אדם פרטי עם כוכבית אחת - הוא גם עד מרכזי, עד מדינה, בהליך פלילי מתנהל הנמצא בשלבים מתקדמים. ובמדינת ישראל הטרדה של עד, ובוודאי ניסיונות להשפיע על עדותו, אלה עבירות פליליות חמורות הנושאות עונשי מאסר כבדים בצדן.
אני קורא ושומע בימים האחרונים כל מיני "אבירי זכויות אזרח" מודאגים, שמדברים על חופש הביטוי וחופש המחאה. לצערי, אין זה אלא עוד ניסיון נוסף להסיט את הדיון הציבורי מעיקרי הדברים, ובעיקר מחומרתם. "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על-פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי - דינו מאסר שלוש שנים", קבע המחוקק, והוסיף על כך כי "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר - דינו מאסר שבע שנים". במקרה בו ניסיון ההנעה מהעדות כלל גם אלמנטים של כוח, איומים או הפחדה, העונש המקסימלי צומח אף לתשע שנים.
ולא בכדי. פעמים רבות בהליך המשפטי, מהווה עדות הכלי הראייתי החזק ביותר. במשפט העברי, בספר דברים, מקבלת העדות מעמד בכיר כראיית זהב מחייבת "עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר". ומתוך אלה, עבירות הטרדת העד והדחתו אינן עבירות נקודתיות, הן מגלמות בתוכן פגיעה רוחבית אדירה בכלל המערכת המשפטית במדינת ישראל ומערערות את היסודות עליהן היא עומדת. שכן אין המדובר רק בפגיעה בעד עצמו, אלא בפגיעה בהליך המשפטי כולו, המלמדת על זלזול אדיר בערכים אותם מייצג המשפט בחברה דמוקרטית מתוקנת.
הפגיעה היא כה חזקה, עד שבית המשפט העליון קבע כי מדובר בעבירה התנהגותית - כזו שמתגבשת ללא קשר לתוצאותיה. "לצורך התגבשותה של העבירה של הטרדת עד דרוש כי במעשה, אשר ננקט כלפי העד, יהיה מן הבחינה האובייקטיבית כדי להטרידו... לעניין זה אין כל נפקות לתחושותיו הסובייקטיביות של העד ואף לא לשאלה אם הוא אכן הוטרד". גם אם פילבר עצמו חשב שזו בדיחה לא מוצלחת, עצם המעשה הוא כל-כך חמור, עד שהוא עומד לבדו.
ניסיונות להשפיע על עדות עד מרכזי בפרשת שחיתות אלה לא הפגנות אל מול ביתו של עובד ציבור, וגם אם יש מי שמנסה להסיט את השיח לפרקטיקות החרמות הטלפונים של משטרת ישראל, שבוודאי צריכות להיבדק ולהיבחן בנפרד - אסור לתת למסובבי הספינים לזרות חול בעינינו, ויש להחזיר השיח הציבורי לדברים החשובים באמת - הניסיון לפגוע בהליך משפטי במדינת ישראל.
הכותב הוא עורך דין, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון