ניהול בטיחות באתר בנייה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
"אם לא יושג הסכם - נשבית את כל המשק", הבטיח בדיוק לפני שנה בראיון ל"גלובס" יו"ר ההסתדרות דאז, אני ניסנקורן, בהתייחס לגל התאונות בענף הבנייה. "אני חושב שברגע שהתוכנית תצא לפועל נראה ירידה בתאונות כבר בחודשים הראשונים. ובטח תוך שנה אנחנו צריכים לראות ירידה מסיבית. היעד צריך להיות ממוצע ה-OECD, זאת אומרת לרדת סביב 60% בהיקף התאונות". השביתה כזכור נמנעה ברגע האחרון לאחר שההסתדרות, משרדי העבודה והאוצר והתאחדות בוני הארץ חתמו ב-6 לנובמבר 2018 על הסכם ובו צעדים רבים לקידום הבטיחות בענף. נכון לעכשיו 2019 מסתמנת כשנה שתסתיים עם כמות הרוגים גבוהה מזו של קודמתה, ומבדיקת "גלובס", בסיוע ארגון קו לעובד, רבים מסעיפי ההסכם לא בוצעו או לא מיושמים בפועל. למעט שר האוצר כחלון, כל החותמים על ההסכם, והדמויות המובילות שברקע, נדדו מתפקידם.
רוני בריק שעמד בראש התאחדות בוני הארץ סיים את תפקידו. שר העבודה חיים כץ התפטר, ושר השיכון דאז יואב גלנט עבר לשמש כשר הקליטה. ניסנקורן עזב את ההסתדרות ומכהן כיום כח"כ בכנסת מטעמה של כחול לבן. בעיני רבים הוא היה הרוח החיה מאחורי המאבק של ההסתדרות בנושא תאונות העבודה, ול"גלובס" נודע כי מאז עזיבתו, בהסתדרות לא מתקיימות ישיבות מעקב אחרי מימוש ההסכם. וכפי שמצאנו יש צורך במעקב צמוד.
בשורה חיובית: איוש תקני מפקחים
כחלק מההסכם הוחלט לקדם תיקוני חקיקה והוראות בתחום תקינות מנופים, הגברת הפיקוח על אתתים, השתלמויות קבועות לעובדים בנושאי בטיחות ולאכיפת חוק שעות עבודה באתרים - כל אלה לא יושמו. כך גם החובה להתקין רשתות מגן בחלק מהאתרים וקידום הרחבת סמכויות רשם הקבלנים - נושא שנתקע בשל פיזור הכנסת.
גם הסעיף שהבטיח פתיחת קו חם לתלונות על ליקויי בטיחות - לא מומש. בימים אלה המוסד לבטיחות וגהות יצרו דף אינטרנט שאפשר להגיש באמצעותו תלונות, ואף יצאו בקמפיין שנוי במחלוקת תחת הסלוגן "אבא פיגום" - אולם קו טלפוני לא הוקם. בהקשר זה אומרים במשרד העבודה כי דיווחי המוסד לבטיחות וגהות מועברים אליהם, וכי הוטלו צווי בטיחות בעקבות פניות שהגיעו לקו. גם קמפיין משותף להסתדרות ולקבלנים שהובטח לא יצא לפועל, ונראה ששם יכולים להיות מרוצים מהעובדה שבמוסד לבטיחות וגהות לוקחים זאת על עצמם בימים אלה.
יש גם סעיפים שכן יצאו לפועל, אולם ספק אם השפיעו על מצב הבטיחות בשטח. כך לדוגמה עברו התקנות המחייבות מינוי עוזר בטיחות בכל אתר בנייה, אולם בענף מודים שחסרים הרבה עוזרי בטיחות וההכשרה אינה מתקדמת במהירות מספקת. באשר להרחבת מעגל האחריות מהמבצעים ליזמים, זוהי אחת היוזמות המרכזיות בטיוטת תקנות הבטיחות החדשה שהופצה להערות הציבור, אולם יחלפו לפחות שנתיים - בהערכה זהירה - עד שהתקנות ייכנסו לתוקף. הלאה. המועד המוסכם למעבר לפיגומים בתקן מתקדם הוכפל משנה וחצי לשלוש שנים.
לצד אלה יש מספר סעיפים שיושמו ובהם תוספת ואיוש 50 תקנים למפקחי בטיחות (מתוך 60 שהובטחו). הסדרת התחום הפרוץ של מתן רשיונות למנופאים, העסקת עגורנאים דרך חברות יעודיות, והגבלת השתתפות במכרזים ציבוריים של מפרי בטיחות.
"סעיפים חשובים רבים בהסכם, שיישומם אינו תלוי בהליכי חקיקה והתקנת תקנות, יכולים היו להיות מיושמים זה מכבר, ולהביא להגברה משמעותית של הבטיחות באתרי הבנייה" מבהירה ד"ר הדס תגרי, מייסדת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה. לדבריה, "מחדלי יישום אלה נובעים גם מהתנהלות לקויה של משרד העבודה והרווחה בתקופה שחלפה אך בעיקר מחוסר העניין המופגן שהפגינה ההסתדרות והעומד בראשה במחצית השנה האחרונה ביישום ההסכם וקידום בטיחות העובדים. למרבה התמיהה והכעס, ארגון העובדים הגדול במשק כבל את שיקול דעתו ועמדותיו בנושא בידי לא פחות מאשר ארגון המעסיקים, התאחדות בוני הארץ, לאחר שחבר עמו לפורום בטיחות משותף בראשו עומד נציג החברות הקבלניות, המתבטא באופן בלעדי בנושא - בעת שקולה של ההסתדרות, אשר חתמה על ההסכם בקול תרועה - נדם".
"אנחנו לא רואים חקירות"
עו"ד גדיר ניקולא מקו לעובד סבורה שגם בהסתדרות וגם בממשלה נכשלו: "רוב הסעיפים בהסכם לא יושמו, וגם במה שכן התקבל לגביו נוהל או חקיקה, הביצוע לקוי או חלקי. בעתירה שהגשנו לבג"ץ בנושא החקירות של עבירות בטיחות (ולא רק תאונות), אמרו לנו שיש להם שלושה חוקרים בלבד, והנה קיבלנו 60 תקנים אז נתארגן מחדש. אבל אנחנו לא רואים חקירות. לא ברור אם ליחידת החקירות נוסף אפילו תקן אחד. גם הנושא של העיצומים הכספיים תקוע. לצד זאת יש עלייה בהיקף הפיקוח, יש יותר אתרים מבוקרים, אבל אין סנקציות. לכל היותר צו סגירה שמתבטל אחרי יום או יומיים בטענה שהליקויים תוקנו, אבל ברור שזה לא מספיק".
מההסתדרות נמסר: "ההסתדרות שיזמה והובילה את המאבק להגברת הבטיחות בענף הבנייה, ממשיכה למלא תפקיד מוביל בשיתוף פעולה עם גורמי המדינה והתאחדות בוני הארץ על מנת להבטיח יישום מלא של ההסכמות שהושגו בין הצדדים בנובמבר 2018. לצד הצעדים שנעשו כבר על מנת לצמצם את ההיפגעות בעבודה, עדיין עומדים בפנינו אתגרים רבים עד שהמציאות העגומה בשטח תשתנה. על אף המציאות הפוליטית המורכבת, הצדדים פעלו בנחישות ובכוחות משותפים על מנת להסיר את החסמים ולפעול קרוב ככל האפשר למתווה שהוסכם".
בהסתדרות ביקשו להדגיש את הצעדים שכן נעשו. "העברנו את הצעת החוק שמסדירה את העסקת המנופאים על ידי חברות ייעודיות וכניסתו לתוקף של נוהל שנועד להילחם בתופעת רישיונות מנופאי מזויפים. עניין רשתות המגן נמצא כרגע בבחינה מקצועית, ושהשתלמות בטיחות בסיסית צפויה לצאת לפועל בתקופה הקרובה, בשלב ראשון לעובדים פלסטינים המועסקים בארץ ברישיון".
באשר לקמפיין הציבורי המובטח להגברת המודעות לבטיחות בעבודה, אומרים בהסתדרות שהוא יצא לפועל בתחילת 2020.
תגובת מינהל הבטיחות: "מרבית הסעיפים בהסכם שנחתם עם ההסתדרות והאוצר מומשו. משרד העבודה והרווחה קלט כ-50 מפקחי בטיחות חדשים להגברת האכיפה בשטח, והוביל חקיקה ותקנות מהותיות בין היתר, בנושא החלת חובת שימוש בתקן אירופאי לפיגומים, ניפוק רישיונות קשיחים להפעלת עגורן, העברת חוק העסקת עגורנאים באמצעות חברות כח אדם ועוד.
"מינהל הבטיחות הטמיע הכשרת בטיחות לעובדים זרים כחלק מתהליך הכניסה לישראל ובימים אלו אנו פועלים יחד עם משרד השיכון ורשות האוכלוסין לקדם הדרכות בטיחות לעובדים פלסטינים. לגבי רשתות מגן, הוקם צוות מקצועי בהובלת מינהל הבטיחות ויחד עם ההסתדרות, משרד השיכון והתאחדות בוני הארץ. יישום ההמלצות נבחן בימים אלו על ידי כלל הגורמים.
"מספר סעיפים נוספים הדורשים שינוי חקיקה ממתינים מטבע הדברים להתכנסות ועדות הכנסת. נציין כי מינהל הבטיחות פרסם לראשונה תקנות משמעותיות לשינוי מדרג האחריות בפעולות הבנייה ואנו ממתינים לכנסת כדי לתקנן".