משה כחלון / צילום: שלומי יוסף
שר האוצר משה כחלון נפרד היום (ג') מאנשי אגף התקציבים בנאום שסיכם במידה רבה את הקדנציה שלו ומנה את הישגיו בתפקיד. בהתייחסות אקטואלית לויכוח התמנהל סביב תקציב הביטחון אמר כחלון "אם אנחנו מדברים על האתגרים אז זה לא סוד - יש אתגר בטחוני. ברור שנצטרך לחזק את מערכת הביטחון אבל מצד שני ברור גם למערכת הביטחון שהיא תצטרך לתת את החלק שלה. אני חושב שהתכנית הרב שנתית הקודמת יחד עם הרמטכ"ל הקודם הייתה מצוינת אבל אף אחד לא יצא עם מלוא תאוותו בידו. על דבר אחד אני אקפיד, לשמור על שיח תרבותי. הצבא הוא צבא העם והוא לא אויב אבל כל אחד יצטרך לתת את החלק שלו".
כחלון אמר כי אינו יודע האם יישאר בתפקידו וציטט את הפתגם "לא עליך המלאכה לגמור". בהסתכלות על הקדנציה שלו כשר אוצר, שהייתה הארוכה ביותר אי-פעם בגלל העיכוב בהרכבת הממשלה אמר כחלון כי הוא מתגאה במיוחד בחקיקת חוק הנומרטור שמחייב את הממשלה למצוא מקור תקציבי לכל החלטה שיש לה משמעות תקציבית מחייבת.
"יש שלוש נקודות שממש בולטות בהסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל ושעזרו לנו להגיע לאיפה שאנחנו היום. הראשון יצחק מודעי עם החוק של הפחתת גירעון. הוא קבע לראשונה יעד גירעון. קביעת תקרת הוצאה שחוקק בנימין נתניהו כשר אוצר ויושם בינואר 2004 זה השני והשלישי, חברים עם כל הצניעות, הוא חוק הנומרטור. זה לא פשוט. חוק הנומרטור כובל את הידיים של הממשלה של האנשים הפוליטיים שרוצים להגיע לשם ולעשות את הדברים שהם מאמינים בהם ולא תמיד מתחשבים בתמונה הכללית. זה רוצה לתת למגזר הזה וזה רוצה לתת לסקטור הזה - פתאום אומרים לנו תנו את המקור.
"ניסו מפלגות מסוימות לשנות אותו, והתעקשנו באגף התקציבים ובהנהלת משרד האוצר ואני שמח שלא נגעו בו ולא שינו אותו. בדוח מבקר המדינה מ-2015 הביקורת הייתה שאין מנגנונים שמפקחים על ההוצאות והמסקנה היתה ברורה - מי שקרא את זה הבין שצריך כלי שבאמת יפקח ויעקוב ויגרום לכך שאם אתה שר אוצר או ראש מפלגה - תביא לנו מקור מאיפה אתה רוצה לממן את זה".
כחלון סיפר כי נתניהו רמז לו כבר בתקופת הממשלה הקודמת על רצונו למנותו לשר אוצר והוא דחה את ההצעה. "הייתי כבר שר רווחה והייתי שר תקשורת אבל זה לא דומה. רק כדי להמחיש, הייתה מחאה ב-2011 וראש הממשלה לא אמר לי 'אולי תהיה שר האוצר', הוא רק רמז לי שיכול מאד להיות. אמרתי לו 'אני לא בשל. תן לי להתאמן עוד קצת. תשאיר אותי בנוער. אני אגיע לבוגרים אבל תן לי להתבשל עוד קצת".
טרם כניסתו לתפקיד שר האוצר נפגש בחיפה עם הממונה הקודם על התקציבים אמיר לוי. "אמיר אומר לי הסיוט הכי גדול של אגף תקציבים זה ימי רביעי. יש את המעטפה המפורסמת שמכניסים את כל ההחלטות (לישיבת הממשלה) וביום ראשון יורד הגרזן. המשמעות היא החלטות תקציביות שמכניסות את כל המערכת לטירוף". אמרתי לו "אז מה אתה מציע?" אמר לי "תנסה להגביל את זה ל-50 מיליון שמעל 50 מיליון צריך את אישור שר האוצר". אמרתי לו למה לא נגביל ל-10? ובהסכם הקואליציוני שלי עם ראש הממשלה קבענו את זה. ההסכם אמר 'ככל שתהיה מחלוקת בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר ביחס להצעת חוק או החלטה בעלת משמעות תקציבית בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים יידון הנושא בין הממונה על התקציבים למנכ"ל משרד ראש הממשלה ככל שלא יגיעו לידי הסכמה בתוך זמן סביר - יעלה לדיון בין ראש הממשלה לשר האוצר".
כחלון הוסיף "אמיר אמר לי שם המשחק זה אחריות תקציבית בפרט על ההוצאה. מפה הבנתי שמה שצריך להנחות אותי לאורך כל הדרך זה אחריות תקציבית על ההוצאה. יש לי אג'נדה חברתית אבל חשוב להבין שנכנס שר אוצר לתפקיד באיזה חרדת קודש הוא נכנס".
כחלון אמר כי ישראל במקום טוב מבחינת הנתונים הכלכליים. "היינו לפני שבועיים בבנק העולמי. אמרה לנו שם הכלכלנית הראשית: 'אתם בסדר אנחנו לא דנים בכם'". בהתייחסו לבוגרי האגף שנכחו באולם אמר כחלון "ככל שמתקדם הזמן אני מבין כמה התרומה שלכם, פוגל והאחרים, הייתה להגיע לאיפה שהגענו. ממה שאני מסתכל וחופר ונובר כל אחד מכם שם את הנדבך שלו. אלה דברים שנבנו לאט לאט וזו הזדמנות להגיד לכם תודה".