מחאת צעירים בנוגע למשבר האקלים / צילום: המרד בהכחדה
אמש, 11 אלף מדענים מ-153 מדינות (בהן ישראל) הצהירו כי אנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי, והזהירו כי ללא שינויים, טיפול עמוק במשבר האקלים וטרנספורמציה משמעותית של החברה האנושית, ייגרם "סבל אנושי שלא ניתן לתאר במילים".
"למרות 40 שנה של משא ומתן עולמי, המשכנו לנהל עסקים כרגיל ולא הצלחנו להתמודד עם המשבר הזה", אמר ויליאם ריפל, פרופסור לאקולוגיה באוניברסיטת אורגון סטייט, מיוזמי המכתב. החוקרים טוענים כי יש להם חובה מוסרית "להזהיר בבירור את האנושות מכל איום קטסטרופלי" ו"להגיד את האמת כמו שהיא. באופן ברור וחד משמעי כדור הארץ עומד בפני מצב חירום אקלימי. שינויי האקלים הגיעו והם מואצים מהר יותר ממה שציפו מדענים רבים", הם קובעים. "אנו מכריזים בבהירות ובקול אחיד כי פניו של כדור הארץ למצב חירום. כדי להבטיח עתיד בר קיימא, אנחנו צריכים לשנות את איך שאנחנו חיים. זה כולל שינויים בדרך שבה החברה הגלובלית פועלת ומנהלת אינטראקציה עם המערכות האקולוגיות". לפי המדענים, אין לנו זמן לבזבז.
עיתוי הפרסום הינו לרגל 40 שנה לכנס האקלים הראשון שהתקיים בעולם, בנובמבר 1979. לדברי המדענים, מרבית האינדיקטורים טוענים שבני אדם הולכים במהירות בכיוון הלא נכון. הצעדים לאחור כוללים עלייה בצריכת בשר, יותר טיסות, בירוא יערות בהיקף גדול ועלייה בפליטות הפחמן הדו-חמצני העולמי. המכתב מתמקד בשישה יעדים עיקריים: השארת הדלקים המאובנים באדמה; חיתוך מזהמים כמו מתאן ופיח; שחזור והגנה על מערכות אקולוגיות ועצירת בירוא יערות; להפחית משמעותית עד כדי להפסיק את צריכת הבשר; מעבר לכלכלה נטולת פחמן וייצוב גידול האוכלוסייה.
בנוסף, אומרים המדענים כי יש צורך לעקוב אחר מדדים כמו גידול האוכלוסייה, צריכת בשר, בירוא יערות וצריכת אנרגיה, לצד הפסדים כלכליים מאירועי אקלים חמורים, ומעקב אחר התל"ג העולמי. לפי החוקרים, משבר האקלים קשור מאד לצריכה מוגזמת שהינה חלק מאורך החיים של החברות המבוססות. בשל פעולות בני האדם, מזהים החוקרים מגמות בעייתיות כמו עליית טמפרטורת וגובה פני הים, ואירועי קיצון של מזג האוויר. "למרות שבמשך 40 שנה ישנם דיבורים על משבר האקלים, נכשלנו בהתמודדות עם הבעיה", כתבו החוקרים. "מדאיג במיוחד פוטנציאל ההרס של נקודות האל חזור, העלולות לייצר תגובות שרשרת שייפגעו משמעותית במערכות האקולוגיות, בחברה ובכלכלה, עם פוטנציאל להפוך אזורים גדולים בכדור הארץ לבלתי ניתנים למחייה". המדענים כותבים כי חשוב שמקבלי ההחלטות והציבור "יבינו את גודל המשבר הזה, יעקבו אחר ההתקדמות ויתאימו מחדש את סדר העדיפויות כדי לייצר הקלה על שינויי האקלים", תוך יצירת תמורות בדרך בה אנחנו פועלים ומתהלים מול המערכות האקולוגיות.
נקודת האור במכתב החוקרים היא ההכרה בכך שעדיין לא מאוחר מדי, ושיש מגמות חיוביות אליהן הם שמים לב, כמו ירידה בשיעורי הילודה ועלייה בשימוש באנרגיה מתחדשת, עלייה בהשקאות ירוקות ומגמה גוברת של מיסי פחמן, וכן ממשלות הנענות למשבר בשל השביתות העולמיות ודרישת הציבור וכן תביעות אקלים הנדונות כעת בעולם. עם זאת, מבהירים המדענים כי היעדים הכלכליים לא יכולים למדוד רק גידול בתל"ג. "שינוי כזה, עם צדק חברתי וכלכלי, מבטיח עתיד טוב יותר לאדם מאשר מצב של 'עסקים כרגיל'".