גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לי חולשה לחוזקות

ב–2001 התפרסם המחקר של מכון גאלופ, שתפר תוכנה לזיהוי חוזקות אינדיבידואליות. ברור שרצתי לבדוק מה החוזקות שלי ● הטור הפותח בגיליון נובמבר של 'ליידי גלובס'

ורד רמון ריבלין / צילום: רמי זרנגר
ורד רמון ריבלין / צילום: רמי זרנגר

1. קמנו בבוקר כדי לרוץ בפארק, אבל טפטופי הגשם שלחו אותנו משם למכון. עלינו באי חשק על ההליכון, רק כדי לגלות שהאוזניות שלי נקרעו. אבל זה בעצם מעולה, כי יש לנו הזדמנות לדבר. עכשיו היא מקטרת כמה קשה לה בארגון, כשהיא משווה את עצמה לקולגות המקצוענים שעובדים לצידה. לפני כל נסיעה לכנס היא לא ישנה לילות, מתענה, הלחץ הורג אותה. ובימים? היא יוצאת מעורה כדי לשפר יכולות, לשדרג את עצמה, לפצות על החסרים. כל הזמן הם מכרסמים בנפשה, החסרים. לעומת זאת, בעבודה השוטפת היא כובשת לב, מביאה ביצועי על, אנשים הרוסים עליה.

אולי תתרכזי במה שאת חזקה בו, אני אומרת לה, את סובלת, מתאמצת, ובסוף מרגישה, במקרה הטוב, ממוצעת מינוס. אז למה לא לחזק את החלקים שאת מבריקה בהם?

2. לי יש כל כך הרבה חולשות, שאם הייתי מתמקדת בהן, לא הייתי יוצאת מזה. רוב הדברים שהצלחתי להשיג לא באמת נבעו מזה שהשקעתי בלנסות להתגבר על חסרים. זה תבע ממני יותר מדי זמן, ומתח, ועצבנות, ואי שקט, וכאבי לב. אז הסטתי את המאמץ למה שדווקא כן עובד טוב, קטן ככל שיהיה.

שמתי לב שבכל פעם שאני יושבת לשיחות נפש עם מישהו (אם זה לא נפש, זה לא), אני מנסה לזהות את החוזקות, המקומות שבהם הוא סופר-חד, שבהם אין עליו. איך מזהה? פשוט עושה את הדבר שהכי פחות דורש ממני מאמץ: מקשיבה. ומקשיבה עוד. יום אחד ישבתי עם מישהו שכנראה גם יודע לזהות, והוא חייך כשנפרדנו: את יודעת, אני קולט שיש לך הקשבה אקטיבית (גם אני קלטתי אותך, הנה מישהו שרואה אותי). רובנו לא יודעים להעריך את הכישרונות שאנחנו מפוצצים בהם. לעומת זאת, מתבאסים קשות ממה שקשה, ובקלות נכנסים ללופים.

3. יש איזה ציווי תרבותי, חוזה אופנתי לא כתוב, שסוגר עלינו במין הטפה אלוהית מהדהדת, כאילו איזה גרועים אנחנו, אפסים, אם אנחנו לא זזים מהמקום שנוח לנו. לא מתה על הציווי הזה.

לפני שבוע הלך לעולמו פרופ' קרלו שטרנגר, מגדולי הפסיכואנליטיקאים והפילוסופים בארץ. היו לי שיחות איתו על זה. "אנשים מגיעים אליי ואומרים: אני רוצה לעבוד על החולשות שלי", הוא אמר לי פעם בראיון, "ואני אומר: תעשה לחולשות שלך אאוטסורסינג. בוא נראה איך אתה עושה את הדבר הנכון כשזה קל וטבעי לך".

הוא עצמו התפתה לתפקיד ניהולי כראש החוג לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ת"א. "זה כל כך לא התאים לי", הוא אמר לי בדיעבד, "המחשב הפנימי שלי קרס מול בניית מערכת שעות. להופיע? צריך בגבולות. יותר מדי עושה לי לא טוב. היום אני משתדל לעשות את הדברים שטובים לי. אני מגביל את שעות הטיפול שלי בשבוע. הבנתי בשלב מסוים שלעזאזל הכסף, אם אני עובד יותר מ-51 שעות שבועיות זה מתחיל להיות לי קשה. היום, אחרי שהורדתי בשעות, אני נהנה מכל פגישה, כי אני לא עושה יותר ממה שנכון. לצאת מאזור הנוחות זה בולשיט".

היה משהו מנחם בדברים שלו. להיות מנהל של ארגון, יכול להיות טייטל שמצטלם בתנוחות מאוד פוטוגניות של הצלחה, אבל כשזה לא יושב על חוזקה, זה יכול להיות הדבר הכי רחוק ממימוש עצמי. ראיתי מה קורה לאנשים שהיו מעולים בתחומם, עד שהפכו להיות מנהלים.

החוזקה של שטרנגר הייתה כישרונו להבין לעומק בני אדם, ולכתוב. הוא סיפר לי שהוא סובל מדיסלקציה ארגונית והפרעות קשב. "לא הקשבתי לעצמי עד גיל 40. התחלתי להרגיש התקפי חרדה, עייפות נוראית, הרגשתי שלא טוב לי, והבנתי - משהו לא בסדר. עברתי שנתיים קשות כשסחטתי את הלימון יותר מדי. גם טיפלתי, גם פיתחתי סדנאות מנהיגות, הרציתי בלי סוף עד שהבטריות שלי היו על אפס. למזלי, התעוררתי ושאלתי את עצמי מה לא נכון". אחרי שזייף, הבין. מה שווה 'הצלחה' חיצונית אם משמעותה ללכת הפוך לטבע שלך ("בשבילי לכתוב ספרים זה סיפוק מאוד גדול", הודה, "זה נותן משמעות לחיי"). לפעמים ייקח לנו שנים לחקור את זה כדי לדעת איפה החוזקות ומה טבעי לנו, במקום לחתור תחת עצמנו.

4. כשדיברתי על זה בזמנו עם הפילוסוף ד"ר שמעון אזולאי, הוא אמר לי ש"המסר של שטרנגר הוא הרסני, כי הוא אומר: אל תתאמץ, אל תחרוג מעצמך, אל תעשה מעצמך יותר".

אני ראיתי את זה אחרת. הרעיון הוא לא 'אל תתאמץ', אלא שיש מאמץ שהוא פשוט לא נכון לנו. למה לכפות על עצמנו מאמץ וחריגה שמנוגדים לטבע שלנו. אבל אזולאי מתעקש שאם אתה לא חורג מתוך עצמך, וסובל, אז אין לזה משמעות. "בסופו של דבר, כל פעילות בעלת ערך כרוכה בסבל", אמר לי, "כשנוח לאנשים, הם לא עושים כלום". פחות מסכימה עם זה. כשנוח, אנחנו עושים את הדבר שאנחנו מוכשרים בו, והוא יוצא לנו בקלות, יחסית לאחרים.

מה שאנחנו מגדירים חוזקות הם בעצם קשרים מנטליים חזקים במוח. כשאנחנו עושים משהו שיושב על החיבורים הסינפטים האלה, זה מרגיש כאילו נדלק לנו משהו שם. טוב לנו, יש זרימה, וזה סימן טוב לחוזקה.

5. כשמתחילה עבודה על מגזין חדש, ואני מול דפים ריקים שצריכים עכשיו להתמלא בחומרים משמעותיים, אני נכנסת למרחב של אי ודאות. אבל זה מרחב שאני מרגישה בו נוח, גם אם אתיש את עצמי מבוקר עד לילה, עד שיצא לי עשן מהאזניים. במקום הזה לרוב האנשים שאני מכירה יהיה מאוד לא נוח. אז מה? נוח להם במקומות אחרים, שבהם לי לא.

ב-1002 התפרסם המחקר של מכון גאלופ שהקיף יותר מ-2 מיליון איש ותפר תוכנה לזיהוי חוזקות. ברור שרצתי לבדוק מה החוזקות שלי באמצעות התוכנה. אבל אפשר לדעת בלעדיה. בשביל זה צריך לגלות למה אנחנו נמשכים וגורם לנו סיפוק (לפעמים כבר מגיל צעיר מאוד), מה אנחנו לומדים בקלות ויודעים לעשות בקלות, מה נעים לנו ואחרים רואים אותו אצלנו, ומתפעלים. כל אלה הם הד למבנה פנימי סמוי שבו מקופל הסוד.

6. כשידעתי איך זה כשזה זה, יכולתי לשחרר מהמקומות שזה לא, שבהם אני לא משהו, ולא להציק לעצמי בניסיונות להתחזק שם. אז אני לגמרי מדוממת מנועים, נותנת להם להתנוון לאיטם בחושך, שיפנו מקום לדברים שכן יוצאים לי טוב. אני לא בעד להכניע משהו שמתנגד בתוכך. ככה גם בספורט. לא ארוץ כי צריך, או כי זה הקצב של הקבוצה. כן ארוץ כשהגוף מבקש, ואני נענית. כי הדברים צריכים להתאים למידותינו. וכשזה קורה, תהיו בטוחים שאנחנו מתים לעשות אותם.

עוד כתבות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים