מסוע חבילות ממיין חבילות מאתרי קניות אונליין / צילום: דוברות דואר ישראל
עוד לא הספקנו להתאושש מחגי תשרי, והנה לפנינו חודש נובמבר גדוש החגים: חגי הקניות. חגיגת רשת שאליה מצטרפות לעתים גם החנויות הפיזיות כדי לא לפספס את הגל העולה של גיהוצי האשראי והרכישות, ומודעות הניבטות אלינו מכל עבר ומדרבנות אותנו: קנו עכשיו, רק היום. זה מתחיל ממש הערב (ד'), עם שופינג IL, וממשיך לאורך החודש עם יום הרווקים הסיני, בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי, ומשם למבצעי חג המולד. אם תרבויות שונות חוגגות חגים מסורתיים מקומיים, תרבות הצריכה מגבשת את האנושות כולה סביב חגי הקניות הבינלאומיים, שהפכו פופולריים בשנים האחרונות לנוכח התפתחות זירת המסחר האלקטרונית.
אנו קונים ברשת יותר מתמיד לאורך השנה כולה, אך נובמבר-דצמבר רושמים שיא גלובלי של פעילות רשת צרכנית. שירות הדואר האמריקאי, לדוגמה, ביצע בשנה שעברה 850 מיליון משלוחים בין חג ההודיה ליום השנה האזרחית החדשה - כ-15% מכל חבילות השנה בתוך כחודש. על-פי דוח צרכנים שערכה חברת האנליטיקס אדובי, חמישה מימי הקניות העמוסים ביותר בשנה ברחבי העולם מתרחשים בתאריכים 26-21 בנובמבר. ובצד השני של העולם, לפי הערכות משרד הדואר הסיני, השנה צפויה עלייה של 35% במספר החבילות בהשוואה לשנה שעברה - שבה שונעו יותר ממיליארד חבילות שנרכשו ביום הרווקים הסיני. ואל מול בוננזת הקניות המקוונת, לא רבים מאיתנו עוצרים לחשוב על ההשלכות הסביבתיות של אותה חבילה העושה כעת את דרכה הבין-יבשתית אלינו הביתה.
ישראל לא נשארת מאחור גם בתחום הזה, אף שהרכישות המקומיות בסחר המקוון עדיין בתחילתן. אך יחד עם זאת, הישראלים קונים יותר ויותר ברשת. בשנת 2018 הוזמנו באמצעות דואר ישראל 65 מיליון חבילות, וכעת מעריכים כי בשנת 2019 יוזמנו כ-70 מיליון חבילות. ביום הרווקים הסיני בשנה שעברה, ישראל הייתה בין עשרת המדינות שהזמינו הכי הרבה פריטים ביחס לגודל האוכלוסייה.
הפריטים שאנחנו קונים הופכים לחד-פעמיים
להמתין לחגי קניות בשביל לרכוש מוצר שאנחנו רוצים או צריכים בהנחה, זה לא דבר רע. הבעיה מתחילה בכך שחגי הקניות דוחפים אותנו לקנות מוצרים זולים שאנחנו לא צריכים ותוחלת חייהם קצרה. לקניות הזולות ברשת יש השלכות סביבתיות וחברתיות: זיהום הקרקע והמים, שימוש בחומרים נחותים וניצול משאבי הטבע, שלא מצליחים להתחדש ולעמוד בקצב הצריכה שלנו. הייצור עצמו מתבצע לרוב במדינות עולם שלישי - הרחק מהעין המערבית, במפעלים ללא פיקוח סביבתי ובתנאי העסקה פוגעניים.
עוד לפני השינוע ושילוח הפריטים שרכשנו, נדרשת אריזתם; לעתים רבות בניילון על ניילון, ולא אחת אותו ניילון עוטף קופסת פלסטיק, כשכל אלה נדחסים לתוך קופסת קרטון המרופדת בניילון נוסף או גזרי נייר. ההערכות הן כי נדרשים כ-2 מיליון עצים כדי לייצר מיליארד קופסאות קרטון. ארגזי קרטון העטופים בסרט דביק אינם ניתנים למיחזור ונותרים להתפרק במזבלות במשך שנים רבות.
כשאנחנו ניגשים לאתרי הקניות, לא אחת אנחנו קונים מוצרים נוספים שלא תכננו מראש לרכוש. בעבר, אם הוגבלנו על-ידי מספר החנויות בעיר, כעת העולם כולו הפך לכפר גלובלי קטן של שופינג בהישג יד. "רכישה און-ליין היא בעלת השלכות סביבתיות רבות. ראשית היא כוללת צריכה יתר; אתה גולש באתר ולוחץ על כפתור וקצת מנותק מהעולם של מה אתה צריך וכמה ולמה. סביר שתרכוש מוצרים זולים יותר באיכות נמוכה יותר שיתקלקלו מהר יותר או יישברו בקלות או יוצרו מחומרים ללא השגחה ובייצור לא מוקפד", אומרת ד"ר נטע ליפמן, מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.
לדבריה, "במקום לרכוש תוצרת מקומית שהשינוע שלה פשוט וחסכוני, אנחנו רוכשים מוצרים מיבשות אחרות שצריכים לחצות ימים ויבשות על-מנת להגיע אלינו. מעבר לכך, האריזה במוצרים הנרכשים און-ליין מייצרת פסולת רבה שלא נצרכת לרוב ברכישה רגילה, כשהמון-המון פלסטיק וניילון מיוצרים רק לצורך שינוע בטוח".
אנחנו רוכשים מגוון מוצרים - קטנים כגדולים. בין אם מדובר במטען לטלפון, בבגד חדש או במכשירים אלקטרוניים, פעמים רבות מבצעי הרשת יובילו אותנו לרכישת יתר של מוצרים בעלי אורך חיים קצר, באיכות חומר ירודה. זילות המוצרים וקלות הרכישה גורמות להקלת ראש בהשלכתם, וכתוצאה מכך יותר מוצרים מושלכים מהר והופכים לפסולת. לא מפתיע, אם כן, שאנחנו ממהרים לזרוק אל האשפה את פרטי האופנה המהירים, שהופכים לעתים לחד-פעמיים. ממחקר שערכה קרן אלן מקרתור מעריך כי מטען משאית עמוס בטקסטיל מושלך לאשפה בכל שנייה. בנוסף למשאבים הנדרשים לייצור הבגדים הללו - בהם מים, גזי חממה ועוד, הפריטים שאנחנו ממהרים לזרוק מכילים לעתים קרובות סיבי פלסטיק, הנותרים לזהם את הסביבה ואת האוקיינוסים זמן רב אחרי שסיימנו את השימוש שלנו בבגד.
אריזות הפלסטיק או מוצרי הפלסטיק שאנחנו רוכשים לעתים גודשים את המזבלות ולא מובאים לרוב למיחזור. 381 מיליון טון של פלסטיק מיוצרים בשנה: 55% מהם מסיימים במזבלות, 25% נשרפים ופולטים גזי חממה, ועד 20% מובאים למיחזור. מאז המצאת הפלסטיק ועד היום, מוחזרה רק 9% מהכמות שיוצרה במצטבר. סקטור האריזות משתמש ב-42% מהפלסטיק המיוצר בעולם, וייצור הפלסטיק צפוי להכפיל את עצמו בשני העשורים הבאים, אם דפוסי הצריכה שלנו לא ישתנו, ולהזיק מאוד לכדור הארץ.
מחקר שפורסם השנה מצא כי כאשר נחשף פלסטיק לשמש, הוא מייצר מתאן ואתילן - גזי חממה עוצמתיים. פוליאתילן בצפיפות נמוכה, החומר, המשמש לייצור שקיות, עטיפות פלסטיק, ניילון נצמד ועוד הוא סוג הפלסטיק הפולט את גזי החממה הרבים ביותר. גם מוצרים שמיהרנו לרכוש והופכים במהרה לפסולת אלקטרונית, מכבידים על הסביבה; ממצאי האו"ם מראים שרק כ-20% מהפסולת האלקטרונית ממוחזרת, וכאשר פסולת אלקטרונית מגיעה למזבלות, קיים פוטנציאל לדליפת חומרים רעילים כמו עופרת וכספית לאוויר, למים ולאדמה.
שינוע המשלוחים גם הוא הליך בעל השלכות סביבתיות, ו"מהפכות השילוח" האחרונות אינן מבשרות טובות לסביבה. מניתוח שערכה בשנה שעברה מעבדת האקלים של אוניברסיטת קליפורניה נמצא כי משלוח של יומיים, כמו זה שהועמד בחינם לחברי אמזון פריים, הותיר טביעת רגל פחמנית גדולה יותר מאופציות איטיות יותר שנשלחו במשך שבוע. הסיבה לכך היא ששילוח המשנע פריטים לדלתכם מהר דורש משאיות רבות יותר המונעות באמצעות דיזל ולא אחת חוזרות ריקות. כשיש לבית העסק מרווח זמן, הוא יכול להמתין ולמצות את שטח המשאית, אך כשהשעון מתקתק - תחבורה רבה יותר נשלחת לכבישים. מגמה נוספת המתרחבת, היא האפשרות להזמין לבית הצרכן פריטים רבים, לבחור מה שרוצים ולהחזיר את היתר לחברה. תהליך זה מייצר כמויות גדולות של אשפה, ושינוע יתר של תחבורה המונעת על דלק של עודף צריכה.
"שיח הפסולת מסתיר הרבה מידע מהציבור"
כ-95% מהרכישות של הישראלים הן בסכום נמוך מ-75 דולר - כדי להימנע מתשלום המס - מה שעלול אולי להעיד על טיבם של הפריטים. בסקר שביצעה לאחרונה פייפאל בקרב צרכנים ישראליים, 65% מהנשאלים מודים כי מוצר שנמצא בהנחה יעודד אותם לקנות אותו, גם אם לא תכננו לעשות זאת מראש, 40% מתכוונים להגדיל את כמות הרכישות שלהם ברשת, מהם 62% יעשו זאת באתרים סיניים. כשמדובר במוצרים זולים, כמעט חד-פעמיים, הם הופכים לפסולת הדורשת טיפול. 80% מהפסולת שלנו מועברת להטמנה, ללא מיון, ללא מיחזור או טיפול.
"ישראל היא אחת המדינות הצומחות ביותר בתחום הסחר המקוון, אחת המדינות שמזמינים בה הכי הרבה פריטים לנפש", אומרת נוי קדם, סמנכ"לית תקשורת בדואר ישראל. "התקופה המשמעותית ביותר מבחינת צריכה, היא בחודשים נובמבר ודצמבר, שבהם חלים חגי הקניות".
השנה, מעריכים בדואר ישראל, יוזמנו בחודשי הקניות 14.5 מיליון חבילות - גידול של 7% מול תקופה מקבילה אשתקד, אז הוזמנו 13.5 מיליון חבילות. הגידול המשמעותי הוא גם במשקל החבילות; אם בשנת 2018 נמסרו חבילות במשקל 3000 טון בתקופת חגי הקניות, ב-2019, צפויה החברה לחלק חבילות במשקל שיא של 3,600 טון (עבור חודשיים בלבד). הגידול המשמעותי בנפח החבילות מעיד על כך שהצרכן הישראלי עובר לרכוש מוצרים גדולים כמו מוצרי חשמל ועוד.
לגידול במשקל החבילות יש משמעות לוגיסטית-סביבתית; אריזות גדולות יותר ואתגר שינוע גדול. דואר ישראל מעידים על כך ששינוע מהיר של פריטים גדולים וכבדים הוא מאתגר, וכולל החלפת צי הרכב ברכבים מסחריים גדולים יותר וכן הגדלת צי המשאיות, החלפת המחסנים למחסנים גדולים יותר, ועוד.
ריבה ולדמן, דוקטורנטית לניהול פסולת ומנהלת המרכז לחינוך סביבתי בפארק המיחזור חירייה, רואה מדי יום את ערימות הפסולת הגדולות שתרבות הצריכה שלנו מייצרת. "שיח הפסולת מסתיר הרבה מידע מהציבור. קחי לדוגמה את "קמפיין הקיימות" של H&M. הם מעודדים אותך להביא שקית של בגדים ישנים, אבל כדי לתת לך בחזרה קופון הנחה שתוכלי לקנות שוב בחנות שלהם. אז מה עשינו בזה? מה עושים עם הבגדים האלה? במקרה של H&M זה נוסע למרכז לוגיסטי, משם לנתב"ג, משם עולה למטוס לאירופה, ומשם טס שוב ומגיע למדינות עולם שלישי, בעיקר לאפריקה. משאיות שלמות של בגדים פורקות שם טונות של טקסטיל ותעשייה מקומית שלמה של תופרות ואורגות נמחקה. בנוסף לזיהום שהשארנו על פני כדור הארץ, השארנו אנשים בעולם השלישי בלי עתיד ובלי עבודה".
"חגי הקניות" הם דבר יחסית חדש, ששורשיו בתרבות האמריקאית.
"חבל מאוד שמסורות שהיו יפות בארץ ואופייניות לחברה שלנו מחקות את החברה האמריקאית. חנוכה, החג הקרוב הבא, היה חג של התכנסות משפחתית והפך להיות חג של מתנות. כל יום יש הדלקת נר, מוזמנים למישהו אחר ומביאים מתנות. היה לנו ט"ו באב, שבו יוצאים זוגות אוהבים לטבע, ועכשיו יש לנו בישראל גם את וולנטיינס. עוד חג קניות. חג הפסח, שסימל התרגשות וניקיון - הפך להיות חג קניות. המעוז היחיד שלא נכבש בארץ זה יום הזיכרון.
"אם בנובמבר הקרוב יש לציבור צורך לצאת שוב למסע של שופינג מטורף, כנראה שכל מה שנרכש בנובמבר בשנה שעברה נזרק או נמאס עלינו, וסימן שאנחנו צריכים למלא את החיים שלנו מחדש. אולי אנחנו צריכים להתחיל למלא אותם בחוויות במקום בחפצים. בכל שנה אנחנו מקימים בחירייה את 'יום ללא קניות', יום שאותו מקדישים בכל מקום לבילוי עם האנשים הקרובים ולא לקניות".
ממה מורכבת היום הפסולת שלנו?
"הרכב הפסולת שלנו השתנה. אם עד לפני עשור 40% מהפסולת שלנו הייתה אורגנית, היום רק בסביבות 30% הוא אורגני. יש לנו הרבה יותר קרטון, אריזות, פלסטיק. מדברים על ללכת לקניות עם שקית בד כדי לחסוך פלסטיק, אבל היום - תזמיני אוזניות בדואר ותראי בכמה שקיות ואריזות הן יגיעו. לרוב משלוחים מגיעים בקרטון מעורב בפלסטיק, שני חומרים מודבקים, שאי-אפשר למחזר. צרכנות-יתר משנה את הרכב הפסולת שלנו. פסולת הנייר למשל קטנה, אבל יש לנו הרבה יותר 'נייר אמזון' - קרטונים גדולים שדורשים טיפול אחר, היערכות אחרת והקצאת משאבים. טיפול בפסולת הוא דבר מורכב".